בנייה חדשה נדל"ן נדלן דירה דירות
צילום: מורן ישעיהו

אושרו תוכניות מתאר לסחנין ועראבה בהיקף כולל 13.6 אלף דירות

תוכנית המתאר בסחנין כוללת תוספת של 7,720 יחידות דיור שייתנו מענה להיקף אוכלוסייה של כ-60,000 תושבים ותוכנית מתאר בעראבה כוללת תוספת של 5,900 יחידות דיור שייתנו מענה להיקף אוכלוסייה של כ-37,000 תושבים
צחי אפרתי |

הוועדה המחוזית צפון אישרה להפקדה תכניות מתאר כוללנית ביישובי החברה הערבית בהיקף כולל של כ-13.6 אלף דירות. תוכנית המתאר בסחנין כוללת תוספת של 7,720 יחידות דיור שייתנו מענה להיקף אוכלוסייה של כ-60,000 תושבים ותוכנית מתאר בעראבה כוללת תוספת של 5,900 יחידות דיור שייתנו מענה להיקף אוכלוסייה של כ-37,000 תושבים. 

סחנין - 7,720 דירות

במסגרת תוכנית המתאר לסחנין, כוללת תוספת של 7,720 יחידות דיור שייתנו מענה להיקף אוכלוסייה של כ-60,000 תושבים - הכפלה של אוכלוסיית העיר. 

מדובר בתוספת של 3,015 דונם לשטחי הפיתוח הקיימים של היישוב. בנוסף, התוכנית כוללת שימור ושיקום גרעין הכפר העתיק כאזור המשלב מורשת מקומית, מגורים מסחר ותיירות. כמו כן, בעיר הוותיקה, מתוכננת תוספת של מגורים מסחר ושימושים ציבוריים, וכן פיתוח וחיזוק הציר המסחרי המרכזי ל העיר - כביש 805 כרחוב עירוני ראשי של העיר הכולל עירוב שימושים ומוסדות ציבור כלל עירוניים.

 

בהיבט התעסוקה, התוכנית כוללת הקמת אזור תעסוקה מרחבי בצפון-מזרח העיר בסמוך לדרך 805 העתיד, שישמש את כלל הרשויות בבקעת סחנין (עראבה, דיר חנא ומשגב). כמו כן, התוכנית כוללת שימור בקעת אל מאל כאזור חקלאי פתוח, וכן פיתוח שטחים ירוקים בהיקף של כ-1,300 דונם לצרכי פנאי ונופש. סחנין מונה כיום כ-31,000 תושבים והיא אחת מהערים המרכזיות באזור הגליל, המהווה מוקד מסחרי תעסוקתי וחינוכי לתושבי האזור.

 

עראבה - 5,900 דירות

תוכנית המתאר לעראבה, כוללת תוספת של 5,900 יחידות דיור שייתנו מענה להיקף אוכלוסייה של כ-37,000 תושבים. מדובר בתוספת של 4,735 דונם לשטחי הפיתוח הקיימים של היישוב.

 

התוכנית קובעת ארבעה מתחמי פיתוח חדשים מסביב למרקם הבנוי ביישוב, בהם תוכנית המקודמת בותמ"ל תמ"ל 1043. זאת, תוך ציפוף ועיבוי האזורים הוותיקים של היישוב. בנוסף, התוכנית קובעת פיתוח מרכז עירוני שישלב מגורים, תעסוקה ומסחר לאורך הצירים הראשיים של היישוב (כבישים 804 ו-805). בהיבט התעסוקה, התוכנית קובעת מוקד תעסוקה ומסחר בחלק הצפוני של היישוב.

 

כמו כן, התוכנית כוללת כ-600 דונם של שטחים פתוחים, תוך שמירה על ערכי מורשת, בכללם הגרעין ההיסטורי של היישוב ופיתוחו כמוקד תיירותי. עראבה הוכרזה כעיר בשנת 2016 ומונה כיום כ-24,000 נפש.

 

מיכל מריל מהאגף לתכנון מקומי במינהל התכנון, ציינה כי "קידום תכניות המתאר במגזרי המיעוטים בצפון, בהן עראבה וסחנין הינו חלק מעבודה מאומצת וממהלך ארצי נרחב של מינהל התכנון לקדם תכניות מתאר ברוב רובם של יישובי החברה הערבית בארץ, ולייצר אופק פיתוח ותשתית תכנונית שיביאו לשיפור איכות חיי כלל התושבים הערביים בעשורים הבאים. תכניות אלה יאפשרו את קידומן המהיר של תכניות מאושרות שמכוחן ניתן יהיה להוציא היתרי בנייה".

קיראו עוד ב"נדל"ן"

 

אדריכל יהונתן כהן-ליטאנט, מתכנן מחוז צפון, ציין כי "מדובר בבשורה משמעותית ביותר עבור הערים סחנין ועראבה, כל אחת בנפרד עם הצרכים והאיכויות שלה, אך גם בראייה הכוללת של המרקם העירוני במרחב. מדובר ביצירת תשתית תכנונית איכותית ומאוזנת לדורות הבאים, ע"י חיזוק העירוניות במוקדים הראשיים, פיתוח מושכל של מתחמים חדשים לצד חידוש המרקם הוותיק, פיתוח מוקדי תעסוקה ומסחר, שטחים ירוקים, ועוד".

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הים של תל אביב (תמר מצפי)הים של תל אביב (תמר מצפי)

תושבי רחוב ארנון ניצחו - הפרויקט לא יסתיר את הנוף לים

מה חשוב יותר - הקמת בנייני דירות ומלונות או שימור הסביבה והמורשת של העיר? 

עמית בר |
נושאים בכתבה תל אביב ועדת ערר

ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב ביטלה השבוע את היתר הבנייה לפרויקט משולב של מלון ומגורים ברחוב הירקון 162-164, הסמוך לרחוב ארנון. הפרויקט, ביוזמת חברת א.פ.צ השקעות שבשליטת היזם ספי צביאלי, כלל איחוד של שני מגרשים צמודים, מגרש עם מלון ישן המיועד להריסה ומגרש חנייה, והקמת שני בניינים מחוברים בגובה שבע קומות ובהיקף של 55 חדרי מלון ו-32 יחידות דיור.

תושבי רחוב ארנון הגישו ערר בטענה שאיחוד המגרשים והיקף הבנייה סותרים את תוכנית רובע 3 החלה על האזור. התוכנית, שאושרה ב-2007 ומעודכנת מעת לעת, קובעת כי כל מגרש במרכז העיר חייב להישאר יחידה תכנונית עצמאית, ומגבילה את שטח הבלוק המותר לפיתוח ל-700 מ״ר בלבד. המערערים הוסיפו כי הבנייה המתוכננת תחסום את נוף הים הנשקף מדירותיהם, תגרום להצללה משמעותית, תפגע באוורור הטבעי ובאור היום ותשנה לרעה את המרקם ההיסטורי של הרחוב, הנמצא בגבול אתר המורשת העולמית ״העיר הלבנה״.

ועדת הערר, בראשות עו״ד שלומית וולף-לוי, קיבלה את מרבית הטענות וקבעה כי איחוד המגרשים אינו חוקי וכי הוועדה המקומית חרגה מסמכותה כאשר אישרה את התוכנית. בפרוטוקול ההחלטה נכתב במפורש שהיתר הבנייה ״פוגע בערכי השימור של העיר הלבנה ובמרקם העירוני הייחודי״, וכי ״גם קיומו של שימוש מלונאי קודם במגרש אחד אינו מצדיק הסרת ההפרדה בין המג. כתוצאה מכך בוטל ההיתר במלואו והפרויקט הוקפא.

החלטה זו מצטרפת לשורה של מקרים דומים בשנים האחרונות שבהם ועדות ערר מחוזיות בלמו פרויקטים בטענה של פגיעה בעיר הלבנה או בתוכנית רובע 3, ביניהם ביטול פרויקט מלונאות של רשת בראון ברחוב הירקון 127 (״רשת בראון הפסידה: פרויקט המלון בהירקון בוטל סופית״) והפחתת היקף בנייה בפרויקט אחר של צביאלי עצמו ברחוב אלנבי.

במישור הרחב יותר, הפסיקה ממחישה את המתח בין הצורך בהתחדשות עירונית והגדלת היצע המלונאות בעיר, לבין החובה לשמר את המורשת האדריכלית ואת איכות החיים של התושבים. בעוד התושבים רואים בהחלטה ניצחון על שמירת הנוף והמרחב האישי, היזמים והרשות המקומית נאלצים להתמודד עם האטה בפיתוח ועם קושי למצוא פתרונות כלכליים למגרשים קטנים ומוגבלים. מקרה זה עשוי להשפיע גם על עשרות תוכניות דומות הממתינות להכרעה בוועדות השונות, ולהקשיח את עמדת מוסדות התכנון כלפי איחודי מגרשים באזורי שימור.