אושרו תוכניות מתאר לסחנין ועראבה בהיקף כולל 13.6 אלף דירות
הוועדה המחוזית צפון אישרה להפקדה תכניות מתאר כוללנית ביישובי החברה הערבית בהיקף כולל של כ-13.6 אלף דירות. תוכנית המתאר בסחנין כוללת תוספת של 7,720 יחידות דיור שייתנו מענה להיקף אוכלוסייה של כ-60,000 תושבים ותוכנית מתאר בעראבה כוללת תוספת של 5,900 יחידות דיור שייתנו מענה להיקף אוכלוסייה של כ-37,000 תושבים.
סחנין - 7,720 דירות
במסגרת תוכנית המתאר לסחנין, כוללת תוספת של 7,720 יחידות דיור שייתנו מענה להיקף אוכלוסייה של כ-60,000 תושבים - הכפלה של אוכלוסיית העיר.
מדובר בתוספת של 3,015 דונם לשטחי הפיתוח הקיימים של היישוב. בנוסף, התוכנית כוללת שימור ושיקום גרעין הכפר העתיק כאזור המשלב מורשת מקומית, מגורים מסחר ותיירות. כמו כן, בעיר הוותיקה, מתוכננת תוספת של מגורים מסחר ושימושים ציבוריים, וכן פיתוח וחיזוק הציר המסחרי המרכזי ל העיר - כביש 805 כרחוב עירוני ראשי של העיר הכולל עירוב שימושים ומוסדות ציבור כלל עירוניים.
בהיבט התעסוקה, התוכנית כוללת הקמת אזור תעסוקה מרחבי בצפון-מזרח העיר בסמוך לדרך 805 העתיד, שישמש את כלל הרשויות בבקעת סחנין (עראבה, דיר חנא ומשגב). כמו כן, התוכנית כוללת שימור בקעת אל מאל כאזור חקלאי פתוח, וכן פיתוח שטחים ירוקים בהיקף של כ-1,300 דונם לצרכי פנאי ונופש. סחנין מונה כיום כ-31,000 תושבים והיא אחת מהערים המרכזיות באזור הגליל, המהווה מוקד מסחרי תעסוקתי וחינוכי לתושבי האזור.
עראבה - 5,900 דירות
תוכנית המתאר לעראבה, כוללת תוספת של 5,900 יחידות דיור שייתנו מענה להיקף אוכלוסייה של כ-37,000 תושבים. מדובר בתוספת של 4,735 דונם לשטחי הפיתוח הקיימים של היישוב.
- העלימו 13 מיליון שקל מרשות המסים, הרכבים הוחרמו
- עסקה של מיליארד שקל: רני צים תקים קמפוס תעסוקה בסמוך לסכנין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התוכנית קובעת ארבעה מתחמי פיתוח חדשים מסביב למרקם הבנוי ביישוב, בהם תוכנית המקודמת בותמ"ל תמ"ל 1043. זאת, תוך ציפוף ועיבוי האזורים הוותיקים של היישוב. בנוסף, התוכנית קובעת פיתוח מרכז עירוני שישלב מגורים, תעסוקה ומסחר לאורך הצירים הראשיים של היישוב (כבישים 804 ו-805). בהיבט התעסוקה, התוכנית קובעת מוקד תעסוקה ומסחר בחלק הצפוני של היישוב.
כמו כן, התוכנית כוללת כ-600 דונם של שטחים פתוחים, תוך שמירה על ערכי מורשת, בכללם הגרעין ההיסטורי של היישוב ופיתוחו כמוקד תיירותי. עראבה הוכרזה כעיר בשנת 2016 ומונה כיום כ-24,000 נפש.
מיכל מריל מהאגף לתכנון מקומי במינהל התכנון, ציינה כי "קידום תכניות המתאר במגזרי המיעוטים בצפון, בהן עראבה וסחנין הינו חלק מעבודה מאומצת וממהלך ארצי נרחב של מינהל התכנון לקדם תכניות מתאר ברוב רובם של יישובי החברה הערבית בארץ, ולייצר אופק פיתוח ותשתית תכנונית שיביאו לשיפור איכות חיי כלל התושבים הערביים בעשורים הבאים. תכניות אלה יאפשרו את קידומן המהיר של תכניות מאושרות שמכוחן ניתן יהיה להוציא היתרי בנייה".
- עד כמה הריבית משפיעה על מחירי הדירות? הקשר שכולם מאמינים בו ולרוב לא קיים
- דיור ציבורי - בישראל זה חלום, באירופה מציאות נגישה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אבי שמחון: מחירי הדירות בדרך לירידה של 10%
אדריכל יהונתן כהן-ליטאנט, מתכנן מחוז צפון, ציין כי "מדובר בבשורה משמעותית ביותר עבור הערים סחנין ועראבה, כל אחת בנפרד עם הצרכים והאיכויות שלה, אך גם בראייה הכוללת של המרקם העירוני במרחב. מדובר ביצירת תשתית תכנונית איכותית ומאוזנת לדורות הבאים, ע"י חיזוק העירוניות במוקדים הראשיים, פיתוח מושכל של מתחמים חדשים לצד חידוש המרקם הוותיק, פיתוח מוקדי תעסוקה ומסחר, שטחים ירוקים, ועוד".
ארוחת בוקר (X)גם בישראל: בני 30+ חוזרים לגור עם ההורים
יוקר מחיה, שכר שעומד במקום ושוק שכירות תקוע מביא לישראל תופעה שכבר הייתה רווחת במדינות עם כלכלה הרבה יותר חלשה משלנו, בני 30 שחוזרים לגור עם ההורים
אחרי ספרד, איטליה ויוון, גם בישראל מתחילים לראות תופעה שמתעצמת: בני 30 פלוס שחוזרים לגור עם ההורים. ניתן להסביר זאת על ידי הפער המתרחב בין עלויות דיור להכנסות משכר. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) העדכניים, כ-25% מבני 30-34 מתגוררים עם ההורים, עלייה של כ-2% משנת 2024. בקבוצת הגיל 35-39, השיעור יורד לכ-15% (שגרים עם ההורים), אך זהו עדיין נתון משמעותי בהשוואה למדינות OECD אחרות. משרד האוצר מעריך כי גיל היציאה הממוצע מהבית עלה לכ-29 שנים, כ-2.5 שנים יותר מאשר בתחילת שנות ה-2010. כיום, כאשר אוכלוסיית המדינה עומדת על 10.094 מיליון תושבים, התופעה משפיעה על כ-150 אלף צעירים בגילאי 30+, רובם רווקים או בזוגיות ללא ילדים.
חצי מהמשכורת הולך על דיור
הגורם הדומיננטי הוא הנטל הדיורי, שמתעצם למרות ירידה במחירי רכישה. שכר דירה עולה והממוצע לדירת 3 חדרים עמד ברבעון השלישי של השנה עמד על כ-5,000 שקל, עלייה של 4.4% משנה קודמת, כאשר במרכז הארץ המחירים מגיעים כבר ל-6,000-7,000 ש"ח. בניגוד לשכירות, המחיר הממוצע לרכישת דירה ירד ב-2.5% ל-2,213,900 שקל, אך שכירות ארוכת טווח נותרת מוגבלת עקב מחסור בהיצע: השנה נוספו על פי ההערכות רק 20 אלף דירות חדשות להשכרה.
- המצוקה של הקבלנים - בת"א מלאי הדירות ענק: יספיק ל-5 שנים
- שוק הדיור קורס, אבל המשכנתאות רותחות - הפרדוקס ועל מה הוא מרמז?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השכר החציוני נטו בקרב שכירים בגיל 30-34 מוערך ב-10,000 ש"ח, זה מכסה אולי 60%-70% מהוצאות דיור בסיסיות. נתונים דומים נמצאו גם בדוח OECD Economic Surveys: Israel 2025. על פי הדוח יחס מחיר דיור להכנסה בישראל הוא מהגבוהים בעולם, כאשר צעירים מוציאים 50%-60% מההכנסה שלהם רק על קורת גג, כמעט כפול מהממוצע המערבי של 28%.
עד כמה הריבית משפיעה על מחירי הדירות? הקשר שכולם מאמינים בו ולרוב לא קיים
מחקר רחב של קרן המטבע הבינלאומית מגלה שהעלאת ריבית של אחוז מורידה את מחירי הדירות בפחות מאחוז אחד - אבל כשהריבית יורדת מ-7% ל-2.7% נוצר בום, כשהיא משתנה מ-4.5% ל-3.5% ההשפעה זניחה - מה זה אומר על שוק הנדל"ן הישראלי?
התנאי השני: עקום תשואות שטוח. כאשר הפער בין ריביות לטווח קצר וארוך קטן, ההשפעה על מחירי הדירות חזקה יותר. החוקרים מצאו ש"עם עקומי תשואות שטוחים יותר, הסמי-אלסטיות המדווחות גדולות יותר בערך מוחלט". הם מסבירים שזה קשור לנטייה לנטילת סיכונים מוגברת כאשר עקום התשואות שטוח, מצב המאפיין לרוב את השלבים המאוחרים של המחזור הכלכלי.
הראיות לכך ברורות מהניסיון האמריקאי. בשנים 2020-2021, כאשר הפדרל ריזרב הוריד את הריבית לאפס ורכש אגרות חוב של משכנתאות בהיקפים עצומים, ריבית המשכנתאות צנחה לשפל היסטורי של 2.7%. התוצאה הייתה בום חסר תקדים בשוק הנדל"ן. כפי שציינו חוקרים מהפדרל ריזרב של ניו יורק: "מאז פברואר 2020, מחירי הבתים עלו ביותר מ-15% על פני מספר מדדים. במקביל, מכירות בתים קיימים והיתרי בנייה זינקו לרמות שלא נראו מאז 2007".
התנאי השלישי: עלייה מתמשכת במחירי הדירות. אולי הממצא המעניין ביותר הוא ש"כאשר מחירי הדירות עלו במשך מספר שנים ברציפות, המדיניות המוניטרית הופכת ליעילה יותר בריסונם". זהו ממצא פרדוקסלי במידת מה: דווקא כאשר בועת נדל"ן כבר התנפחה, הכלי המוניטרי יעיל יותר, אבל אז כבר עשוי להיות מאוחר מדי, וההשפעות על שאר הכלכלה עלולות להיות הרסניות.
אז מה קורה כאן? כיצד ריבית יכולה להשפיע דרמטית מצד אחד ולהשפיע וכמעט ולא להשפיע מצד שני?
- לא כל הורדת ריבית מחזקת את שוק הדיור - תסתכלו על מה שקורה בעולם
- לקנות או לשכור? כלל האצבע שיעזור לכם להחליט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ריבית בנק ישראל ירדה לאחרונה. סיכוי טוב שבמהלך השנה הקרובה היא תרד עוד פעמיים בכ-0.5% ל-3.75%. האם ההורדה הזו תוביל לעלייה במחירי הדירות? הורדת ריבית הופכת את החזרי המשכנתא לנמוכים יותר ומאפשרת בעצם לרוכשי דירות להגדיל את המרכיב במשכנתא ולקנות דירה עם פחות הון עצמי. יש לכאורה יותר אפשרויות לרוכשי דירות, אבל לא צריך לעשות מחקר כדי להבין שהפחתה של רבע אחוז היא כמעט כלום, סדר גודל של 70-100 שקל בהחזרי המשכנתא הממוצעת. לא זה מה שיקבע אם תקנו דירה או לא. אבל אם זה יימשך?
