בנייה חדשה נדל"ן נדלן דירה דירות
צילום: מורן ישעיהו

אושרו תוכניות מתאר לסחנין ועראבה בהיקף כולל 13.6 אלף דירות

תוכנית המתאר בסחנין כוללת תוספת של 7,720 יחידות דיור שייתנו מענה להיקף אוכלוסייה של כ-60,000 תושבים ותוכנית מתאר בעראבה כוללת תוספת של 5,900 יחידות דיור שייתנו מענה להיקף אוכלוסייה של כ-37,000 תושבים
צחי אפרתי |

הוועדה המחוזית צפון אישרה להפקדה תכניות מתאר כוללנית ביישובי החברה הערבית בהיקף כולל של כ-13.6 אלף דירות. תוכנית המתאר בסחנין כוללת תוספת של 7,720 יחידות דיור שייתנו מענה להיקף אוכלוסייה של כ-60,000 תושבים ותוכנית מתאר בעראבה כוללת תוספת של 5,900 יחידות דיור שייתנו מענה להיקף אוכלוסייה של כ-37,000 תושבים. 

סחנין - 7,720 דירות

במסגרת תוכנית המתאר לסחנין, כוללת תוספת של 7,720 יחידות דיור שייתנו מענה להיקף אוכלוסייה של כ-60,000 תושבים - הכפלה של אוכלוסיית העיר. 

מדובר בתוספת של 3,015 דונם לשטחי הפיתוח הקיימים של היישוב. בנוסף, התוכנית כוללת שימור ושיקום גרעין הכפר העתיק כאזור המשלב מורשת מקומית, מגורים מסחר ותיירות. כמו כן, בעיר הוותיקה, מתוכננת תוספת של מגורים מסחר ושימושים ציבוריים, וכן פיתוח וחיזוק הציר המסחרי המרכזי ל העיר - כביש 805 כרחוב עירוני ראשי של העיר הכולל עירוב שימושים ומוסדות ציבור כלל עירוניים.

 

בהיבט התעסוקה, התוכנית כוללת הקמת אזור תעסוקה מרחבי בצפון-מזרח העיר בסמוך לדרך 805 העתיד, שישמש את כלל הרשויות בבקעת סחנין (עראבה, דיר חנא ומשגב). כמו כן, התוכנית כוללת שימור בקעת אל מאל כאזור חקלאי פתוח, וכן פיתוח שטחים ירוקים בהיקף של כ-1,300 דונם לצרכי פנאי ונופש. סחנין מונה כיום כ-31,000 תושבים והיא אחת מהערים המרכזיות באזור הגליל, המהווה מוקד מסחרי תעסוקתי וחינוכי לתושבי האזור.

 

עראבה - 5,900 דירות

תוכנית המתאר לעראבה, כוללת תוספת של 5,900 יחידות דיור שייתנו מענה להיקף אוכלוסייה של כ-37,000 תושבים. מדובר בתוספת של 4,735 דונם לשטחי הפיתוח הקיימים של היישוב.

 

התוכנית קובעת ארבעה מתחמי פיתוח חדשים מסביב למרקם הבנוי ביישוב, בהם תוכנית המקודמת בותמ"ל תמ"ל 1043. זאת, תוך ציפוף ועיבוי האזורים הוותיקים של היישוב. בנוסף, התוכנית קובעת פיתוח מרכז עירוני שישלב מגורים, תעסוקה ומסחר לאורך הצירים הראשיים של היישוב (כבישים 804 ו-805). בהיבט התעסוקה, התוכנית קובעת מוקד תעסוקה ומסחר בחלק הצפוני של היישוב.

 

כמו כן, התוכנית כוללת כ-600 דונם של שטחים פתוחים, תוך שמירה על ערכי מורשת, בכללם הגרעין ההיסטורי של היישוב ופיתוחו כמוקד תיירותי. עראבה הוכרזה כעיר בשנת 2016 ומונה כיום כ-24,000 נפש.

 

מיכל מריל מהאגף לתכנון מקומי במינהל התכנון, ציינה כי "קידום תכניות המתאר במגזרי המיעוטים בצפון, בהן עראבה וסחנין הינו חלק מעבודה מאומצת וממהלך ארצי נרחב של מינהל התכנון לקדם תכניות מתאר ברוב רובם של יישובי החברה הערבית בארץ, ולייצר אופק פיתוח ותשתית תכנונית שיביאו לשיפור איכות חיי כלל התושבים הערביים בעשורים הבאים. תכניות אלה יאפשרו את קידומן המהיר של תכניות מאושרות שמכוחן ניתן יהיה להוציא היתרי בנייה".

קיראו עוד ב"נדל"ן"

 

אדריכל יהונתן כהן-ליטאנט, מתכנן מחוז צפון, ציין כי "מדובר בבשורה משמעותית ביותר עבור הערים סחנין ועראבה, כל אחת בנפרד עם הצרכים והאיכויות שלה, אך גם בראייה הכוללת של המרקם העירוני במרחב. מדובר ביצירת תשתית תכנונית איכותית ומאוזנת לדורות הבאים, ע"י חיזוק העירוניות במוקדים הראשיים, פיתוח מושכל של מתחמים חדשים לצד חידוש המרקם הוותיק, פיתוח מוקדי תעסוקה ומסחר, שטחים ירוקים, ועוד".

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דירה דירות בניין
צילום: שלומי יוסף

מה עדיף - דירה חדשה או יד שנייה? הטעויות שעולות מאות אלפי שקלים

דירה חדשה מבטיחה ריח של חדש ושקט לכאורה, יד שנייה מביאה ודאות; בסוף 2025, כשהמימון יקר, מדד תשומות בנייה ומבצעי קבלן משנים את התמונה, ההכרעה פחות רגשית ויותר כלכלית

רן קידר |

השאלה אם עדיף לקנות דירה חדשה או דירה יד שנייה תלויה בגורמים רבים ומשתנים לרבות שיקולים פיננסיים, תזרימיים, משפחתיים ועוד. רבים נמשכים לדירה חדשה בגלל תוכניות מסובסדות, מבצעי קבלנים ותחושת ביטחון של בניין חדש, אבל שוק היד השנייה ממשיך להיות מרכז הכובד של העסקאות בישראל. אנשים קונים דירה שהם יכולים לראות בעיניים.

נתוני הלמ"ס לרבעון השלישי מראים תמונה ברורה שהיא המשכה  של מגמה ברבעונים האחרונים: יותר דירות יד 2 נמכרות מאשר דירות חדשות. ברבעון השלישי כ-65% מעסקאות הדיור בישראל הן בדירות יד שנייה, לעומת 35% בדירות חדשות. הפער הזה מתרחב בתקופות של אי-ודאות כלכלית, כשרוכשים מעדיפים לראות מה הם קונים.

דירה חדשה על הנייר היא רכישה בתנאי אי-ודאות - לא רק לגבי הדירה עצמה, אלא לגבי הסביבה, הבניין, איכות הביצוע, השירות והזמן עד המפתח. דירה יד שנייה מאפשרת בדיקה מהירה של רוב הדברים שמכאיבים באמת: רעש, אור, רוחות, חניה, שכנים, ועד בית, ליקויים, נזילות ותחושת המרחב. בד בבד, היא יכולה לדרוש שיפוץ יקר, טיפול בתשתיות ישנות ולעיתים פשרות בתכנון.


ודאות מול הבטחה: מה באמת קונים כשחותמים על דירה חדשה

קניית דירה חדשה בנויה משני חלקים: המפרט ומה שלא כתוב. המפרט הוא מה שמופיע בחוזה, בתוכניות ובנספחים. מה שלא כתוב הוא איכות החיים שתתגלה רק אחרי אכלוס. חניון ש"על הנייר" עובד, אבל במציאות מתעכב; מעליות חדשות שמייצרות תקלות בשלב ההרצה; חדרי אשפה שמעלים ריחות; חברת ניהול שמחליפה נהלים כל חודש; ולפעמים סביבה שמשתנה בזמן שהפרויקט נבנה, כמו תשתיות חדשות, כבישים, מבני ציבור או שינויי תכנון. וגם - תשלום גדול לוועד בית, עיכובים שונים, פגמים ותקלות בדירה שהקבלן אמור לתקן. ועוד. 

גם אם הקבלן פועל לפי כללים, בניין חדש הוא מערכת שצריכה זמן כדי להתייצב. שנים ראשונות כוללות תקופת בדק ואחריות, תיקונים, ביקורי בעלי מקצוע ודיונים אינסופיים בווטסאפ של הדיירים. זה מחיר שצריך לקחת בחשבון. יש יתרון לכך שהקבלן אחראי על ליקויים בתקופות מוגדרות - שנה לבדק ושלוש שנים לאחריות על רוב הרכיבים - אבל האחריות לא תמיד מתורגמת לפתרון מהיר, ולעיתים הדיירים נאלצים להתעקש, לתעד ולהכניס אנשי מקצוע מטעמם. זה כאב רוב גדול, כשברוב הבניינים החדשים וברוב הדירות זה טיפול שוטף מול הקבלן. 

דירה למכירה
צילום: איציק יצחקי

חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?

אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?

רן קידר |
נושאים בכתבה דירה פנסיה

הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי. 

בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.


איסור על משיכת כספי פנסיה

אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה,  ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".

היו ניסיונות רבים לשנות את זה. כבר ב-2019 מרכז המחקר של הכנסת פרסם ניתוח מפורט שהציע לאפשר משיכה פטורה ממס של עד 20% מערך הדירה (תקרה של כ-1.7 מיליון שקל), בתנאי שהכסף יוחזר לפנסיה בתשלומים חודשיים קטנים יחסית. הצעות חוק דומות עלו שוב ושוב, כולל הצעה להחזר נומינלי בלבד (בלי ריבית) כדי שלא לפגוע יותר מדי בקצבה העתידית. בכל פעם ההצעה נתקלה בחומת השמרנות של רשות שוק ההון ואגף התקציבים: "זה יפגע בביטחון הפנסיוני של הציבור".


הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.