בנייה חדשה נדל"ן נדלן דירה דירות
צילום: מורן ישעיהו

אושרו תוכניות מתאר לסחנין ועראבה בהיקף כולל 13.6 אלף דירות

תוכנית המתאר בסחנין כוללת תוספת של 7,720 יחידות דיור שייתנו מענה להיקף אוכלוסייה של כ-60,000 תושבים ותוכנית מתאר בעראבה כוללת תוספת של 5,900 יחידות דיור שייתנו מענה להיקף אוכלוסייה של כ-37,000 תושבים
צחי אפרתי |

הוועדה המחוזית צפון אישרה להפקדה תכניות מתאר כוללנית ביישובי החברה הערבית בהיקף כולל של כ-13.6 אלף דירות. תוכנית המתאר בסחנין כוללת תוספת של 7,720 יחידות דיור שייתנו מענה להיקף אוכלוסייה של כ-60,000 תושבים ותוכנית מתאר בעראבה כוללת תוספת של 5,900 יחידות דיור שייתנו מענה להיקף אוכלוסייה של כ-37,000 תושבים. 

סחנין - 7,720 דירות

במסגרת תוכנית המתאר לסחנין, כוללת תוספת של 7,720 יחידות דיור שייתנו מענה להיקף אוכלוסייה של כ-60,000 תושבים - הכפלה של אוכלוסיית העיר. 

מדובר בתוספת של 3,015 דונם לשטחי הפיתוח הקיימים של היישוב. בנוסף, התוכנית כוללת שימור ושיקום גרעין הכפר העתיק כאזור המשלב מורשת מקומית, מגורים מסחר ותיירות. כמו כן, בעיר הוותיקה, מתוכננת תוספת של מגורים מסחר ושימושים ציבוריים, וכן פיתוח וחיזוק הציר המסחרי המרכזי ל העיר - כביש 805 כרחוב עירוני ראשי של העיר הכולל עירוב שימושים ומוסדות ציבור כלל עירוניים.

 

בהיבט התעסוקה, התוכנית כוללת הקמת אזור תעסוקה מרחבי בצפון-מזרח העיר בסמוך לדרך 805 העתיד, שישמש את כלל הרשויות בבקעת סחנין (עראבה, דיר חנא ומשגב). כמו כן, התוכנית כוללת שימור בקעת אל מאל כאזור חקלאי פתוח, וכן פיתוח שטחים ירוקים בהיקף של כ-1,300 דונם לצרכי פנאי ונופש. סחנין מונה כיום כ-31,000 תושבים והיא אחת מהערים המרכזיות באזור הגליל, המהווה מוקד מסחרי תעסוקתי וחינוכי לתושבי האזור.

 

עראבה - 5,900 דירות

תוכנית המתאר לעראבה, כוללת תוספת של 5,900 יחידות דיור שייתנו מענה להיקף אוכלוסייה של כ-37,000 תושבים. מדובר בתוספת של 4,735 דונם לשטחי הפיתוח הקיימים של היישוב.

 

התוכנית קובעת ארבעה מתחמי פיתוח חדשים מסביב למרקם הבנוי ביישוב, בהם תוכנית המקודמת בותמ"ל תמ"ל 1043. זאת, תוך ציפוף ועיבוי האזורים הוותיקים של היישוב. בנוסף, התוכנית קובעת פיתוח מרכז עירוני שישלב מגורים, תעסוקה ומסחר לאורך הצירים הראשיים של היישוב (כבישים 804 ו-805). בהיבט התעסוקה, התוכנית קובעת מוקד תעסוקה ומסחר בחלק הצפוני של היישוב.

 

כמו כן, התוכנית כוללת כ-600 דונם של שטחים פתוחים, תוך שמירה על ערכי מורשת, בכללם הגרעין ההיסטורי של היישוב ופיתוחו כמוקד תיירותי. עראבה הוכרזה כעיר בשנת 2016 ומונה כיום כ-24,000 נפש.

 

מיכל מריל מהאגף לתכנון מקומי במינהל התכנון, ציינה כי "קידום תכניות המתאר במגזרי המיעוטים בצפון, בהן עראבה וסחנין הינו חלק מעבודה מאומצת וממהלך ארצי נרחב של מינהל התכנון לקדם תכניות מתאר ברוב רובם של יישובי החברה הערבית בארץ, ולייצר אופק פיתוח ותשתית תכנונית שיביאו לשיפור איכות חיי כלל התושבים הערביים בעשורים הבאים. תכניות אלה יאפשרו את קידומן המהיר של תכניות מאושרות שמכוחן ניתן יהיה להוציא היתרי בנייה".

קיראו עוד ב"נדל"ן"

 

אדריכל יהונתן כהן-ליטאנט, מתכנן מחוז צפון, ציין כי "מדובר בבשורה משמעותית ביותר עבור הערים סחנין ועראבה, כל אחת בנפרד עם הצרכים והאיכויות שלה, אך גם בראייה הכוללת של המרקם העירוני במרחב. מדובר ביצירת תשתית תכנונית איכותית ומאוזנת לדורות הבאים, ע"י חיזוק העירוניות במוקדים הראשיים, פיתוח מושכל של מתחמים חדשים לצד חידוש המרקם הוותיק, פיתוח מוקדי תעסוקה ומסחר, שטחים ירוקים, ועוד".

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.

דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.