בנייה נדלן רמת גן
צילום: מורן ישעיהו

בכמה נמכרה דירת 4 חדרים במתחם נגבה ברמת גן?

וגם, דופלקס 4 חדרים בת"א נמכר ב-2.3 מיליון שקל, דירת 5 חדרים ברעננה נמכרה ב-1.85 מיליון שקל, דירת 3 חדרים בראשון לציון נמכרה ב-1.5 מיליון שקל; בכמה הושכרה דירת 5 חדרים בשכונת הארגזים בת"א? העסקאות הבולטות

מורן ישעיהו |

מגמת העלייה במחירי הדירות נמשכת במקביל לעלייה חדה במחירי השכירויות, והערכות  של הכלכלנים במבט קדימה הן להמשך עלייה. העליות ניכרות גם בעסקאות הנדל"ן שנעשו ברחבי הארץ בשבוע החולף:

תל אביב 

דופלקס גג 4 חדרים ברחוב מצובה בשכונת בית יעקב, 120 מ"ר + 40 מ"ר גג, בקומות 2+3 מתוך 3, ללא מעלית, עם חניה ומחסן, נמכר ב-2,250,000 שקל.

 

פנטהאוז 5 חדרים ברחוב לוי אשכול, 155 מ"ר + 75 מ"ר מרפסת שמש, בקומה 7 מתוך 7, עם מעלית וחניה, נמכר ב-5.5 מיליון שקל.

רמת גן

דירת 3.5 חדרים ברחוב גת, 100 מ"ר, קומה 1 מתוך 3, ללא מעלית, עם חניה, נמכרה ב-1.91 מיליון שקל.

דירת 4 חדרים ברחוב תל חי, 75 מ"ר, קומה 1 מתוך 3, עם מעלית וחניה, נמכרה ב-1.8 מיליון שקל.

 

כפר סבא

דירת גן 4 חדרים ברחוב רופין, 133 מ"ר בנוי + 80 מ"ר גינה, בבניין 5 קומות, חניה בטאבו, מחסן 6 מ"ר, מעלית ויחידת הורים נמכרה ב-2,450,000 שקל.

דירת גן 4 חדרים ברחוב הזמיר, 126 מ"ר + גינה 60 מ"ר, בבניין 5 קומות, 2 חניות מקורות ומחסן נמכרה ב-2,245,000 שקל.

 

רעננה

דירת 5 חדרים ברחוב מכבי, 130 מ"ר, קומה 1 מתוך 4, משופצת, בבניין שעבר תמ"א 38, ממ"ד ומעלית, ללא חניה, נמכרה ב-1850,000 שקל.

 

בית 7 חדרים ברחוב ברנדייס, 265 מ"ר, מחסן, ממ"ד, מרתף 100 מ"ר, משופץ ועם זכויות לגג נמכר ב-5,000,0000 שקל.

 

ראשון לציון

דירת 3 חדרים ברחוב השדה, 82 מ"ר, קומה 2 מתוך 5, עם מעלית וחניה, נמכרה ב-1.5 מיליון שקל.

דירת 3 חדרים ברחוב רבי משה בן נחמן, 113 מ"ר + 25 מ"ר מרפסת, קומה 3 מתוך 3, עם מעלית, 2 חניות ומחסן, נמכרה ב-1.85 מיליון שקל. 

באר שבע

דירת 3 חדרים ברחוב מבצע עובדה, 62 מ"ר, קומה 1 מתוך 4, נמכרה ב-600,000 שקל.

דירת 3 חדרים ברחוב דרך השלום, 80 מ"ר, קומה 2 מתוך 3, נמכרה ב-665,000 שקל.

 

דו משפחתי 6 חדרים ברחוב חנה רובינא, 177 מ"ר בנוי על מגרש של 250 מ"ר, נמכר ב-1,550,000 שקל.

דירת 3 חדרים ברחוב קלמן פורת, 95 מ"ר, קומה 2 מתוך 5, נמכרה ב-1060,000 שקל.

 

דירת  2 חדרים ברחוב מבצע יואב, 44 מ"ר, קומה 1 מתוך 4, נמכרה ב-530,000 שקל.

 

דירת 3.5 חדרים ברחוב בן אשר, 96 מ"ר, קומה 2 מתוך 4, נמכרה ב-920,0000 שקל.

השכרה:

תל אביב

דירת 5 חדרים ברחוב שתולים בשכונת הארגזים, 116 מ"ר + 12 מ"ר מרפסת, קומה 17 מתוך 18, עם מעלית, חניה, מחסן, הושכרה ב-6,800 שקל.

ערד

דו משפחתי 6 חדרים ברחוב עפרוני, 160 מ"ר בנוי על 250 מ"ר מגרש, עם חניה, הושכר ב- 4,000 שקל.

דירת 3 חדרים ברחוב חן, 110 מ"ר, קומה 1  מתוך 4, ללא מעלית וללא חניה, הושכרה ב-2,200 שקל.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דירות חדשות
צילום: איציק יצחקי

מגבלת האשראי שתקבור את החלום לדירה של רבבות צעירים

בשעה ששוק השכירות ממשיך לזנק, בבנק ישראל החליטו להקשיח עוד יותר את הקריטריונים לקבלת משכנתא, מבלי להבחין בין לווים אחראיים ומחושבים, ללווים חסרי אחריות שנכנסו למעגל החובות

אלון יוניאן |

בעוד ששוק השכירות ממשיך לשבור שיאים, בבנק ישראל בחרו להקשיח עוד יותר את הקריטריונים לקבלת משכנתא, ולהגביל את יחס ההחזר החודשי של הלוואות לדיור ל-40% מההכנסה הפנויה, במקום 50% שהיה נהוג עד היום. לכאורה מדובר במהלך אחראי שנועד לצמצם סיכונים במערכת הפיננסית; בפועל, זוהי החלטה שעלולה לייצר גל של השלכות לא מכוונות, ולהעמיק עוד יותר את משבר הדיור בישראל.

החלטת בנק ישראל ליישום מגבלת האשראי החדשה, מגלמת רצון להפחתת הסיכון המערכתי למערכת הבנקאית. אשראי פרוץ פירושו פחות סיכוי להתפרצות של בועת נדל״ן בדומה למשבר הסאב פריים ב-2008, שבו מיליוני אזרחים וחברות הגיעו למצב של חדלות פירעון כתוצאה מהפקרות הבנקים שהעניקו מסגרות אשראי מופקרות וללא בדיקות מקדימות מוקפדות על יכולות ההשתכרות וההחזר של הלווים, אותם לווים שבוקר אחד מצאו עצמם חסרי בית ועם חובות שנותרו גם לאחר מכירת הבית. 

ברם, לצד היתרונות, הנזק הציבורי של רפורמת האשראי עלול להאפיל על תועלתו, מאחר והצמצום האוטומטי הגורף במתן האשראי, ללא אבחנה בין לווים אחראיים לבלתי אחראיים כפי שאפשר לבדוק בבדיקה בסיסית בדוחות החשבונאיים של הלווה, יוביל לכך שגם משפחות בעלות הכנסה יציבה והון עצמי מספק או כאלה שאף בחרו להתגורר במשך מספר שנים בבית ההורים כדי לחסוך הון להמשך התשלומים- יסווגו כבעלי סיכון גבוה לפיגור בהחזרי המשכנתא, וייפלטו אף הן ללא צורך לשוק השכירות ההולך ובוער, ומתוך כך לעליית מחירים בשוק הדירות להשכרה.

בנוסף, צמצום ביכולת הרכישה יגרור האטה בביקושים בשוק, מצב שעשוי להוביל יזמים, ובוודאי כאלה שבונים בפריפריה ומסתמכים על שולי רווח צרים ממילא, להקפיא פרויקטים תכנוניים. כך ייווצר מעגל שוטה: פחות בנייה ועסקאות נדל"ן שיובילו להיצעים מוגבלים, ומכאן למיתון ועליית אינפלציה שייאלצו את הבנקים להגדיל מחדש את מסגרות האשראי, ומכאן לעלייה מחודשת במחירי הדירות בשל צוואר הבקבוק שנוצר בעקבות הקפאות הבנייה, וחתימת המעגל עם זוגות צעירים שיתחילו מחדש את המרוץ לדירה מחדש, רק שהפעם ללא הון עצמי מאחר ומיטב כספם הושקע בשכירות. 

תרחיש שני אפשרי הוא גישה דיפרנציאלית שמבחינה בין קבוצות לווים שונות. במקום קו קשיח של 40% אשראי מסך ההכנסה הכוללת של כל משפחה, ניתן להפעיל מנגנון דירוג מבוסס נתונים: מנגנון ראשון: לווים עם היסטוריית אשראי חיובית, הכנסה קבועה וביטחונות יוכלו ליטול משכנתא בגובה של עד 50% מההכנסה המשותפת הכוללת. מנגנון שני: לווים חסרי יציבות תעסוקתית וללא ביטחונות יוכלו ליטול משכנתא בגובה של 35% - 40% מסך ההכנסה המשותפת של בני הזוג. 

עיריית תל אביב תא
צילום: תמר מצפי

עיריות ת"א וי-ם מבקשות דיון חוזר - הטענות על מניע כלכלי מתרבות

לאחר שהעליון קבע פה־אחד כי יש להביא בחשבון את השפעת תמ"א 38 בעת חישוב היטל ההשבחה במצב הקודם, העיריות מבקשות דיון נוסף, אף שהסיכוי לשינוי כמעט אפסי. שמאי המקרקעין יעקב תמם טוען כי מדובר בצעד שנועד לדחות את השבת הכספים שנגבו ביתר ולצבור ריביות על חשבון הציבור. במסמכים שהעביר למשרד המשפטים, הוא מציין כי בעלי דירות ממתינים להחזרים שנים אחרי שאושרו תוכניות הרובעים. לדבריו מדובר בפגיעה באמון הציבור

עוזי גרסטמן |

כשבע שנים עברו מאז שאושרו תוכניות הרובעים 3 ו-4 בתל אביב, שהעניקו זכויות בנייה חדשות בשכונות ותיקות בעיר. בתקופה הזו שילמו בעלי דירות שביקשו למכור את נכסיהם היטלי השבחה בהיקפים שהגיעו לעתים למאות אלפי שקלים לדירה, בשל חיוב שנגזר מהזכויות לכאורה שנוספו להם מכוח התוכניות. חלק מהדיירים סברו כי החיובים שנקבעו להם אינם משקפים את המצב התכנוני הנכון, ופנו להגשת שומות נגדיות בפני שמאים מכריעים. חלק מהשמאים קיבל את עמדתם והעמיד את ההיטל על סכומים זניחים, בעוד שאחרים תמכו בעמדת העירייה והותירו את החיוב גבוה - מה שיצר פערים גדולים בין תושבים שגרים באותו אזור ובתנאים דומים.

לפני כשלוש שנים כבר הכריע בית המשפט המחוזי בתל אביב כי יש לחשב את היטל ההשבחה לפי שווי מקרקעין הכולל גם את השפעת תמ"א 38 במצב הקודם, הלכה שנודעה לימים כפסק דין לויתן. העיריות ערערו על פסק הדין, אך גם בבית המשפט העליון, בהרכב של שלושה שופטים, נדחו טענותיהן פה אחד. השופטים קבעו באופן ברור שאין לנטרל את תרומת תמ"א 38 משווי השוק בעת חישוב ההיטל, ואף דחו את נייר העמדה של היועצת המשפטית לממשלה שתמכה בערעור. ההחלטה הזו נחשבה סופית וברורה, והובילה לציפייה שהרשויות המקומיות יחזירו לתושבים את סכומי העתק שנגבו מהן לאורך השנים.

אלא שבאחרונה ביקשו עיריית תל אביב ועיריית ירושלים לקיים דיון נוסף בעליון - הליך נדיר שמותר להשתמש בו רק במקרים חריגים של הלכה חדשה או מחלוקת משפטית עמוקה. במסמך נוקב שהגישו השמאים יעקב תמם ורז אברהם למשרד המשפטים וליועצת המשפטית לממשלה, נטען כי אין כל בסיס להליך שכזה. השניים מזכירים כי ההכרעה התקבלה על סמך פסיקות נמוכות יותר שהלכו בכיוון דומה, ולכן אין כאן הלכה חדשה או מהפכה פרשנית שמצדיקה פתיחה מחדש של הדיון. לדבריהם, עצם הבקשה "לוקה בחוסר תוחלת משפטית משווע", ובפועל אינה אלא ניסיון לעכב את ביצוע פסק הדין ולהמשיך להחזיק כספים ששייכים לציבור.

הוצאה של עשרות אלפי שקלים בכל מכירת דירה פשוטה

תמם מציין כי דחיית יישום פסק הדין מאפשרת לוועדה המקומית להמשיך ולהפיק רווחי ריבית מצטברת על כספים שנגבו ביתר, ולעכב עוד את ההחזר לבעלי הדירות. חלק מהתושבים, הוא מדגיש, ממתינים כבר שנים ארוכות להחזרי ענק שהצטברו מאז אישור תוכניות הרובעים. בנוסף, הוא מזהיר כי המשך הוצאת שומות שאינן תואמות את פסיקת העליון תחייב בעלי נכסים לעבור שוב הליכים שמאיים ומשפטיים, לשכור שמאים, להיעזר בעורכי דין ולהוציא עשרות אלפי שקלים מיותרים בכל מכירת דירה פשוטה.

יעקב תמם
יעקב תמם