בית חולים פרס באר שבע
צילום: דורון רוהטין וספקטור עמישר

בדרך: בית חולים חדש בבאר שבע

בעקבות עומסים על בית החולים "סורוקה" יקודם מהלך להרחבת אזור הפיתוח העירוני בעיר שיאפשר הקמת מרכז רפואי חדש על שם שמעון פרס. שטחו כ-400 אלף מ"ר והוא יכלול 1,900 מיטות
מורן ישעיהו | (2)

בית חולים חדש בבאר שבע: המועצה הארצית לתכנון ובנייה מקדמת מהלך להרחבת אזור הפיתוח העירוני בעיר לצורך הקמת בית חולים נוסף בתחומיה שייקרא על שם נשיא המדינה לשעבר - שמעון פרס. הסיבה: עומס על בית החולים "סורוקה".

מדובר בתוספת של כ-1,400 דונם, ושטחו של המרכז הרפואי החדש יהיה בהיקף של כ-400 אלף מ"ר בנוי, והוא יוקם בדרום-מזרח העיר, בסמיכות למערכת תחבורה ציבורית ולכבישים 25 ו-40. 

"המהלך צודק וחיוני לצמצום הפערים בין המרכז לפריפריה. מלבד החשיבות הרבה בשיפור שירותי הרפואה עבור תושבי הדרום מדובר בהזדמנות גדולה למטרופולין באר שבע ליצור תשתית כלכלית שתשלב תעסוקה, מחקר וחדשנות עבור תושבי הנגב והסביבה כולה", מסר זאב בילסקי, ​יו"ר המועצה הארצית וראש מטה הדיור.

המבנה החדש צפוי לכלול כ-1,900 מיטות ושירותים נלווים כגון: מסחר, מרכזי מחקר, מלונאות, רפואה משלימה ומענה פרא רפואי. זאת לצד מסוף תחבורה, מגורי עובדים, מגורי סטודנטים, דיור מוגן, מרכז ספורט ונופש ומרכז קונגרסים.

 

במקביל, התכנית שמקדמת רמ"י בשיתוף עם העירייה, מציעה לצמצם בהיקף דומה את שטח הפיתוח של באר שבע בחלקו הצפוני וליעדו ל"אזור נופש מטרופוליני", על מנת לשמר את השטחים הפתוחים תוך איזון בין תוספת הפיתוח לשמירת השטח הפתוח.  

 

מנכ"לית מינהל התכנון, דלית זילבר: "כחלק מראייה כוללת, מינהל התכנון רואה בהקמת בית חולים נוסף בבאר שבע צורך חיוני וזאת לנוכח האתגרים של הגידול באוכלוסייה של מדינת ישראל בכלל ומטרופולין באר שבע בפרט. הוא ייתן מענה לאוכלוסייה מגוונת ויעניק שירותי רפואה ברמה גבוהה".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    שאול 26/12/2019 08:14
    הגב לתגובה זו
    עיר שנמצאת בהתפתחות בשנים האחרונות, כל הכבוד יישר כח והצלחה , אין ספק שזה יעשה טוב לתושבים בעיר ומחוצה לה.
  • 1.
    הראל 06/12/2019 09:25
    הגב לתגובה זו
    עומס? עכשיו נזכרים? כבר 30 שנה קיים עומס... והמתנגד הגדול בעבר היה...בית חולים סורוקה... הכל בגלל כסף... וקשרים(הסתדרות). האינטרס האישי קודם לאינטרס הציבורי. אחלה נבחרי ציבור....
נדלן
צילום: Freepik

למה נעלמו משקיעי הנדל"ן ומתי הם יחזרו לשוק?

לפי נתוני רשות המסים, חלקם של המשקיעים מכלל רוכשי הדירות בישראל ירד מרמה של 27% ב-2021 לרמה של כ-14% בלבד ב-2025. מדובר בירידה של כמעט 50%, בתוך ארבע שנים בלבד למה הם כבר לא שם? מס רכישה גבוה, עליית הריבית ומעבר להשקעות חלופיות. בכותצאה מכך, כמות הדירות המוצעות להשכרה קטנה והביקוש עולה - מה שמעלה את מחירי השכירות

נדב אטיאס |

בעשור האחרון הורגלנו לכך שמשקיעי הנדל״ן מהווים חלק מרכזי בתנועת השוק. הם רכשו דירות, סיפקו היצע לשוק השכירות והיוו גורם משמעותי לעליית מחירי הדיור. ואולם בשנים האחרונות מתרחשת תופעה הפוכה: משקיעי הנדל"ן יוצאים מהשוק בהיקף משמעותי, מבלי שקיים גורם אחר שממלא את מקומם. מדובר בשינוי מבני בעל השלכות רחבות על שוק המגורים בישראל, שחלקן תוארו בטורים קודמים.

לפי נתוני רשות המסים, חלקם של המשקיעים מכלל רוכשי הדירות בישראל ירד מרמה של 27% ב-2021 לרמה של כ-14% בלבד ב-2025. מדובר בירידה של כמעט 50%, בתוך ארבע שנים בלבד. המגמה הזו אינה נובעת מגורם אחד, אלא משילוב של נתונים ושינויים כלכליים ורגולטוריים שהפכו את ההשקעה בדירה לאטרקטיבית פחות - הן בפני עצמה והן ביחס לחלופות.

אז למה המשקיעים יצאו משוק הנדל"ן? ניתן למנות לכך שלוש סיבות עיקריות:

מס רכישה גבוה - עליית מס הרכישה על דירות להשקעה לרמה של 8% מהשקל הראשון יצרה חסם משמעותי להשקעה בדיור. במצב זה המשקיע מתחיל את הרכישה בפער של עשרות ולפעמים מאות אלפי שקלים עוד לפני שהנכס הניב הכנסה כלשהי. כשתשואת הנדל"ן למגורים ניצבת בממוצע על 3%-4%, מדובר על כשנתיים שכירות לפחות רק כדי להחזיר את גובה המס ששולם עבור רכישת הנכס. כשמס הרכישה על דירות להשקעה ירד ל-5% ב-2020 (בתקופת הקורונה), חלקם של המשקיעים בשוק הדיור קפץ בכמעט פי שניים עד 2022, אז הוחלט להעלות את מס הרכישה בחזרה ל-8%.

עליית הריבית - היתרון המשמעותי של רכישת דירה להשקעה מבוסס במידה רבה על מינוף. ואולם בריבית הנוכחית של המשכנתא שניצבת בממוצע על 5%-6% לעומת תשואת שכירות נמוכה יותר, החזר המשכנתא החודשי גבוה מהכנסות שכר הדירה מהנכס. במצב כזה, השימוש במינוף אינו תומך בתשואה, אלא להפך, ומייצר הוצאה חודשית קבועה מעבר להכנסות משכר הדירה.

מעבר להשקעות חלופיות - בשנים האחרונות התרחב מגוון ההשקעות האלטרנטיביות שנגישות למשקיעים פרטיים: קרנות חוב וקרנות השקעה פרטיות ומסחר עצמאי בשוק ההון ביחד עם קרן כספית ואג"ח שנהפכו אטרקטיביים יותר עם עליית הריבית במשק. האפיקים האלה מייצרים תשואות גבוהות יותר, וחלקם מאפשרים גם מינוף משמעותי ונזילות גבוהה. לאור זאת, האטרקטיביות של השקעה בדיור למגורים ירדה באופן משמעותי, וההעדפה של רבים מהמשקיעים זזה לכיוון האפיקים האלה