בית חולים פרס באר שבע
צילום: דורון רוהטין וספקטור עמישר

בדרך: בית חולים חדש בבאר שבע

בעקבות עומסים על בית החולים "סורוקה" יקודם מהלך להרחבת אזור הפיתוח העירוני בעיר שיאפשר הקמת מרכז רפואי חדש על שם שמעון פרס. שטחו כ-400 אלף מ"ר והוא יכלול 1,900 מיטות
מורן ישעיהו | (2)

בית חולים חדש בבאר שבע: המועצה הארצית לתכנון ובנייה מקדמת מהלך להרחבת אזור הפיתוח העירוני בעיר לצורך הקמת בית חולים נוסף בתחומיה שייקרא על שם נשיא המדינה לשעבר - שמעון פרס. הסיבה: עומס על בית החולים "סורוקה".

מדובר בתוספת של כ-1,400 דונם, ושטחו של המרכז הרפואי החדש יהיה בהיקף של כ-400 אלף מ"ר בנוי, והוא יוקם בדרום-מזרח העיר, בסמיכות למערכת תחבורה ציבורית ולכבישים 25 ו-40. 

"המהלך צודק וחיוני לצמצום הפערים בין המרכז לפריפריה. מלבד החשיבות הרבה בשיפור שירותי הרפואה עבור תושבי הדרום מדובר בהזדמנות גדולה למטרופולין באר שבע ליצור תשתית כלכלית שתשלב תעסוקה, מחקר וחדשנות עבור תושבי הנגב והסביבה כולה", מסר זאב בילסקי, ​יו"ר המועצה הארצית וראש מטה הדיור.

המבנה החדש צפוי לכלול כ-1,900 מיטות ושירותים נלווים כגון: מסחר, מרכזי מחקר, מלונאות, רפואה משלימה ומענה פרא רפואי. זאת לצד מסוף תחבורה, מגורי עובדים, מגורי סטודנטים, דיור מוגן, מרכז ספורט ונופש ומרכז קונגרסים.

 

במקביל, התכנית שמקדמת רמ"י בשיתוף עם העירייה, מציעה לצמצם בהיקף דומה את שטח הפיתוח של באר שבע בחלקו הצפוני וליעדו ל"אזור נופש מטרופוליני", על מנת לשמר את השטחים הפתוחים תוך איזון בין תוספת הפיתוח לשמירת השטח הפתוח.  

 

מנכ"לית מינהל התכנון, דלית זילבר: "כחלק מראייה כוללת, מינהל התכנון רואה בהקמת בית חולים נוסף בבאר שבע צורך חיוני וזאת לנוכח האתגרים של הגידול באוכלוסייה של מדינת ישראל בכלל ומטרופולין באר שבע בפרט. הוא ייתן מענה לאוכלוסייה מגוונת ויעניק שירותי רפואה ברמה גבוהה".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    שאול 26/12/2019 08:14
    הגב לתגובה זו
    עיר שנמצאת בהתפתחות בשנים האחרונות, כל הכבוד יישר כח והצלחה , אין ספק שזה יעשה טוב לתושבים בעיר ומחוצה לה.
  • 1.
    הראל 06/12/2019 09:25
    הגב לתגובה זו
    עומס? עכשיו נזכרים? כבר 30 שנה קיים עומס... והמתנגד הגדול בעבר היה...בית חולים סורוקה... הכל בגלל כסף... וקשרים(הסתדרות). האינטרס האישי קודם לאינטרס הציבורי. אחלה נבחרי ציבור....
דירה למכירה
צילום: איציק יצחקי

שוק הדיור קורס, אבל המשכנתאות רותחות - הפרדוקס ועל מה הוא מרמז?

סקירת משרד האוצר חושפת צניחה לשפל של שנתיים בעסקאות הנדל"ן, בעוד נתוני בנק ישראל מראים שוק משכנתאות חזק עם 9 מיליארד שקל בנובמבר. ההסבר: עסקאות "על הנייר" מהעבר מגיעות לפירעון, אך מה יקרה כשהן ייגמרו?

רן קידר |

שני דוחות שפורסמו היום מציירים תמונה סותרת לכאורה של שוק הנדל"ן הישראלי. מצד אחד, סקירת ענף הנדל"ן למגורים של משרד האוצר לחודש אוקטובר 2025 חושפת קריסה בהיקף העסקאות, עם מכירות קבלנים בשוק החופשי שצנחו לרמה נמוכה יותר מחודש לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל". מצד שני, נתוני בנק ישראל שפורסמו היום מראים כי בנובמבר נלקחו משכנתאות בסכום כולל של כ-9 מיליארד שקל,  עלייה של כ-13% ביחס לחודש המקביל אשתקד.

כיצד ייתכן ששוק המשכנתאות פורח בעוד שוק הדירות קורס? התשובה טמונה בעיכוב המובנה בין רכישת דירה חדשה לבין לקיחת המשכנתא, ורומזת על כך שהמשבר האמיתי בשוק המשכנתאות עדיין לפנינו, אם כי חלק הולך וגדל מהמשכנתאות הוא מחזור, הלוואות לכל מטרה והגדלות של משכנתאות קיימות. מעבר לכך, צריך לזכור ששוק הדירות הוא זה שמשליך על שוק המשכנתאות ואם וכאשר תהיה חזרה לשוק של רוכשים, הרי ששוק המשכנתאות שעל פניו אמור לרדת כי הוא בעיכוב של כמה חודשים לשוק הדירות, יחזור לעלות.  מעבר לכך, צריך לזכורק שלא מדובר בהתאמה מלאה ובמדע מדויק - יש כאלו שלוקחים שיעור גבוה ויש כאלו ששיעור נמוך מסך המשכנתא. יש כאלו שלוקחים משכנתא בתחילת הדרך, ויש כאלו שמנסים לדחות עד כמה שאפשר. 

ועדיין, הנתונים של שוק הדירות מרמזים על חולשה בהמשך בשוק המשכנתאות. 

הפרדוקס: שוק משכנתאות חזק על רקע קריסה בעסקאות

נתוני בנק ישראל מצביעים על שוק משכנתאות יציב וחזק. היקף המשכנתאות בנובמבר דומה לממוצע ב-12 החודשים האחרונים, המשקפים התאוששות לאחר שנתיים שבהן עליית הריבית ולאחר מכן פרוץ המלחמה הביאו להאטה בענף.

אולם בו-זמנית, נתוני משרד האוצר מציגים תמונה הפוכה לחלוטין. בחודש אוקטובר נרכשו 4,518 דירות בלבד, כולל דירות בסבסוד ממשלתי, הרמה הנמוכה ביותר מאז נובמבר 2023. מדובר בירידה של 12% בהשוואה לאוקטובר אשתקד, וזאת חרף העובדה שבאוקטובר השנה היו שלושה ימי עבודה יותר מאשר באוקטובר 2024.

הפער בין שני השווקים מוסבר בעיקר על ידי שלושה גורמים: ראשית, עסקאות "על הנייר" שנחתמו לפני מספר שנים במסגרת מבצעי קבלנים מגיעות כעת לשלב המסירה, והרוכשים נדרשים לקחת משכנתא ולשלם רק עתה. שנית, ממחזרי משכנתאות שמנצלים את הציפיות להורדות ריבית. שלישית, הורדת הריבית במשק בנובמבר האחרון והציפייה לשתי הורדות נוספות בשנה הקרובה מעודדות פעילות בשוק האשראי.

דירות בבת ים. צילום: צלי אהרוןדירות בבת ים. צילום: צלי אהרון

אבי שמחון: מחירי הדירות בדרך לירידה של 10%

היועץ הכלכלי לראש הממשלה מעריך כי הירידות בשוק הדיור יימשכו, תקף את מתנגדי סבסוד המשכנתאות והזהיר מפגיעה הולכת וגוברת במשקי הבית על רקע יוקר המימון והוצאות המלחמה

אדיר בן עמי |

בוועידת מרכז הבנייה הישראלי שהתקיימה באילת, התייחס פרופ' אבי שמחון, היועץ הכלכלי לראש הממשלה, למצב שוק הדיור ולכיוון שאליו הוא מעריך שהמחירים ינועו בשנה הקרובה. שמחון ציין כי לדבריו, ירידת המחירים כבר החלה, וכי המגמה צפויה להעמיק משמעותית. "מחירי הדירות כבר ירדו בכ־2.5%, ואני מעריך שהם יירדו בכ־10% נוספים במהלך השנה וחצי הקרובות," אמר. לדבריו, השילוב בין האטה בביקושים לבין תנאי המימון המכבידים מוביל לשינוי כיוון בשוק שהתאפיין בעליות רצופות במשך שנים.


שמחון הדגיש כי הוא אינו מרבה לפרסם תחזיות, אך ציין שהנתונים בשטח תומכים בהערכה כי מדובר בתחילת מגמה. גורמים בענף מסכימים כי שינויי הריבית, אי־הוודאות הכלכלית והמלחמה השפיעו על קצב העסקאות והביאו לירידה הדרגתית במחירי הדירות, אף אם לא תמיד באופן אחיד בכל אזורי הארץ.


בהתייחסות רחבה יותר למצב הכלכלי, אמר שמחון כי תקציב המדינה שהושפע עמוקות מהוצאות המלחמה, משקף את המחירים הכלכליים הכבדים של הלחימה. לדבריו, ההחלטה לסיים את גיבוש התקציב עם גירעון של 3.9% התקבלה לאחר התלבטות משמעותית, אך הוא הדגיש כי מדובר ברמה שאינה גבוהה בהשוואה למדינות מערביות אחרות שלא התמודדו עם מלחמה. שמחון ציין כי הממשלה בחרה להימנע מצעדי הרחבה משמעותיים כדי שלא להגדיל את יחס החוב־תוצר מעבר למצבו הנוכחי.


סבסוד המשכנתאות 

שמחון התייחס ליוזמת הסבסוד למשכנתאות המוצעת על ידיו, נושא שהוביל לעימות מול משרד האוצר ובנק ישראל. "יש מאות אלפי משפחות שנפגעו קשות מעליית הריבית. משקי בית ששילמו כ־5,000 שקלים בחודש רק לפני שנתיים משלמים היום מעל 6,000 שקלים," אמר. לדבריו, מדובר בפגיעה שמצמצמת צריכה ומכבידה על הכלכלה. הוא טען כי המדינה חייבת להתערב, אך ציין כי ההתנגדות המקצועית של האוצר ושל הייעוץ המשפטי מבוססת על עקרונות שוויוניות ועל החשש מתקדים תקציבי.


בכירי האוצר והבנק המרכזי טוענים כי סבסוד משכנתאות יטיל על התקציב נטל משמעותי, ועלול להוביל להטיה בשוק הדיור. שמחון, מנגד, הדגיש כי בעיניו מדובר בתמיכה חברתית וכלכלית נדרשת, וכי הפגיעה במשקי הבית הפכה לבלתי נסבלת. לדבריו, היוזמה ממשיכה להיבחן, אך הסיכויים לאישורה עדיין אינם ברורים.