בית חולים פרס באר שבע
צילום: דורון רוהטין וספקטור עמישר

בדרך: בית חולים חדש בבאר שבע

בעקבות עומסים על בית החולים "סורוקה" יקודם מהלך להרחבת אזור הפיתוח העירוני בעיר שיאפשר הקמת מרכז רפואי חדש על שם שמעון פרס. שטחו כ-400 אלף מ"ר והוא יכלול 1,900 מיטות
מורן ישעיהו | (2)

בית חולים חדש בבאר שבע: המועצה הארצית לתכנון ובנייה מקדמת מהלך להרחבת אזור הפיתוח העירוני בעיר לצורך הקמת בית חולים נוסף בתחומיה שייקרא על שם נשיא המדינה לשעבר - שמעון פרס. הסיבה: עומס על בית החולים "סורוקה".

מדובר בתוספת של כ-1,400 דונם, ושטחו של המרכז הרפואי החדש יהיה בהיקף של כ-400 אלף מ"ר בנוי, והוא יוקם בדרום-מזרח העיר, בסמיכות למערכת תחבורה ציבורית ולכבישים 25 ו-40. 

"המהלך צודק וחיוני לצמצום הפערים בין המרכז לפריפריה. מלבד החשיבות הרבה בשיפור שירותי הרפואה עבור תושבי הדרום מדובר בהזדמנות גדולה למטרופולין באר שבע ליצור תשתית כלכלית שתשלב תעסוקה, מחקר וחדשנות עבור תושבי הנגב והסביבה כולה", מסר זאב בילסקי, ​יו"ר המועצה הארצית וראש מטה הדיור.

המבנה החדש צפוי לכלול כ-1,900 מיטות ושירותים נלווים כגון: מסחר, מרכזי מחקר, מלונאות, רפואה משלימה ומענה פרא רפואי. זאת לצד מסוף תחבורה, מגורי עובדים, מגורי סטודנטים, דיור מוגן, מרכז ספורט ונופש ומרכז קונגרסים.

 

במקביל, התכנית שמקדמת רמ"י בשיתוף עם העירייה, מציעה לצמצם בהיקף דומה את שטח הפיתוח של באר שבע בחלקו הצפוני וליעדו ל"אזור נופש מטרופוליני", על מנת לשמר את השטחים הפתוחים תוך איזון בין תוספת הפיתוח לשמירת השטח הפתוח.  

 

מנכ"לית מינהל התכנון, דלית זילבר: "כחלק מראייה כוללת, מינהל התכנון רואה בהקמת בית חולים נוסף בבאר שבע צורך חיוני וזאת לנוכח האתגרים של הגידול באוכלוסייה של מדינת ישראל בכלל ומטרופולין באר שבע בפרט. הוא ייתן מענה לאוכלוסייה מגוונת ויעניק שירותי רפואה ברמה גבוהה".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    שאול 26/12/2019 08:14
    הגב לתגובה זו
    עיר שנמצאת בהתפתחות בשנים האחרונות, כל הכבוד יישר כח והצלחה , אין ספק שזה יעשה טוב לתושבים בעיר ומחוצה לה.
  • 1.
    הראל 06/12/2019 09:25
    הגב לתגובה זו
    עומס? עכשיו נזכרים? כבר 30 שנה קיים עומס... והמתנגד הגדול בעבר היה...בית חולים סורוקה... הכל בגלל כסף... וקשרים(הסתדרות). האינטרס האישי קודם לאינטרס הציבורי. אחלה נבחרי ציבור....
פרויקט דירות
צילום: שלומי יוסף
ניתוח

לזה הקבלנים לא ציפו - מבול של ביטולי עסקאות בפתח

הרוכשים במבצעים של 80/20, 90/10 מגלים שהעסקה שהם עשו כבר לא טובה - גל של ביטולים צפוי השנה ומה יציעו הקבלנים לרוכשים כדי שהעסקה לא תבוטל?

רן קידר |

זוכרים את מבצעי 90/10? מבצעים מפתים מאוד לרכישת דירה שניתנו בשלוש השנים האחרונות. ה-90/10 היה חלק ממשפחה של מבצעים כשה-80/20 היה הדומיננטי בהם. במבצעים האלו קיבלתם מתנה ענקית - הקבלן אמר לכם, הדירה תהיה מוכנה בערך עוד 2-3 שנים, אבל אתם משלמים רק 20% עכשיו ובמסירה את היתר. "מה, אתה רציני?",  "כן, הכל בשבילכם". 

רבבות דירות נמכרו במבצעים כאלו ואז הגיע בנק ישראל וסיים את החגיגה. הוא ביקש יותר ביטחונות מהבנקים שמממנים עסקאות במבצעי הנחה מימונית. יותר ביטחונות לבנקים זה יותר ריבית ללווים. הרי ברור שאם בנק מרתק יותר הון להלוואה הוא יגלגל את זה על הלווים. במילים אחרות, בנק ישראל פגע בעצם ברוכשי דירות כי הריבית שלהם עלתה, אבל הוא בהחלט הפחית דרמטית את העסקאות האלו. 

הרוכשים בינתיים מחכים. הם שילמו 10%, 20% מערך הדירה, אבל זה לא מסתכם בכך - הם סיפקו לקבלן עסקת קנייה, הקבלן הלך עם העסקה לבנק וקיבל מימון. המימון הזה חליפי למימון  אחר שהקבלן מקבל מהבנק, רק שהוא מימון טוב יותר - כי המימון הזה הוא בעצם משכנתא של הרוכש שהקבלן אחראי לשלמה עד המסירה. כלומר, הרוכש בפועל לקח משכנתא שהקבלן אחראי עליה. זה נראה לכם עניין טכני בלבד, אבל הכל טוב ויפה כל עוד הרוכשים באמת רוצים ויכולים לקנות את הדירה. כשהם מתחרטים ולא רוצים לממש את "האופציה" הזו - מתחילות בעיות.

למה בעצם? כי המשכנתא על שמם. כי יש קנסות שהם צריכים לשלם מעבר לתשלום של 10% ו-20%. הכל תלוי בהסכם הספציפי של הרוכשים מול הקבלן, אבל לרוב זה לא ניתוק ברגע. ולמה שיהיה ניתוק והם ירצו לבטל את העסקה? שימו לב למצב הבא: מי שרכש לפני שנתיים ושילם 20%, פתאום מגלה שהוא לא קיבל בכלל הנחה בהינתן ירידת המחירים של קרוב ל-10% בשטח בשנה האחרונה. בתל אביב הירידות חזקות ביותר, בכל הארץ (כמעט) בין 5% ל-10%. ירושלים חריגה בעלייה.

ואז מתקבל הדבר הבא - ההנחה בעסקה ה-80/20 שהיא בעצם מלאכותית מוערכת ב-6%-7%. במקום לשלם 80% מערך הדירה באופן ליניארי על פני שנתיים, אתה כרוכש מקבל גרייס של שנה. מימונית זה לשלם 80% בסוף במקום ממוצע--מח"מ של קצת יותר משנה. כלומר קיבלתם גרייס של שנה על 80% בהלוואת-משכנתא בריבית של 5.5%. מדובר על הטבה של 4.4%. אם הדירה היא למסירה בעוד 3 שנים ההטבה היא 6.6%. 

פינוי מבנים; קרדיט: רמ"יפינוי מבנים; קרדיט: רמ"י

השמאי הממשלתי קובע 16% רף תחתון לרווח יזמי בפינוי-בינוי במחוז ת"א

העדכון קובע לראשונה רווח יזמי מזערי לפי מחוזות, עם 16% בממוצע בתל אביב, כרף מקצועי להיתכנות כלכלית, במטרה לצמצם סיכון לאי-מימוש מיזמי פינוי-בינוי ולאזן בין כדאיות יזמית למגבלות התכנון; על רקע ירידת המחירים האם היזמים אכן עומדים ב-16%?

רן קידר |

השמאי הממשלתי הראשי במשרד המשפטים פרסם עדכון מקיף לערכי הרווח היזמי המזערי בתוכניות פינוי־בינוי, בהתאם לסמכותו לפי תקן 21.1 ולאחר בחינה מקצועית מעמיקה של השינויים שחלו בשוק הנדל"ן בשנים האחרונות. מדובר בעדכון ראשון מאז יוני 2022, שנעשה על רקע עלייה חדה בריבית, התייקרות תשומות הבנייה, האטה בקצב המכירות, גידול במלאי הדירות הלא־מכורות והתארכות משכי הביצוע – כולם גורמים שמגבירים את רמת הסיכון היזמי במיזמי התחדשות עירונית.

עיקר העדכון נוגע למחוז תל אביב, שבו נקבע שיעור רווח יזמי מזערי ממוצע של 16%, בהתחשב ברמות הסיכון, מאפייני השוק והנתונים הכלכליים העדכניים. 

בנוסף, לראשונה נקבעו ערכי רווח יזמי מזערי לפי מחוזות, בצירוף טווחי שונות בכל מחוז, המשקפים הבדלים אזוריים בסיכון ובכדאיות. העדכון נועד לאזן בין הצורך בכדאיות כלכלית מספקת לקידום מיזמי התחדשות עירונית לבין המגבלות התכנוניות, ובראשן יכולת הציפוף המוגבלת במרחב העירוני. במסמך הודגש כי ככל שהתכנון מאפשר זאת, אין מגבלה על רווחיות גבוהה יותר, ואף רצוי לשמר רווחיות מספקת שמגדילה את סיכויי המימוש ומיטיבה עם היזמים ועם בעלי הדירות.

הרווח היזמי המזערי מהווה רף מינימלי להיתכנות כלכלית, שמתחתיו גדל באופן משמעותי הסיכון לאי-מימוש הפרויקט. מדובר בכלי מקצועי לבחינת כדאיות, ולא ברווח נורמטיבי או רצוי. מטרת העדכון היא שמירה על איזון מקצועי בין קידום ההתחדשות העירונית לבין תכנון בר־מימוש, היתכנות כלכלית והפחתת הסיכון לאי־ביצוע של תוכניות מאושרות.

עיקר העדכון נוגע למחוז תל אביב, שבו נקבע שיעור רווח יזמי מזערי ממוצע של 16%, נוכח ירידה ריאלית במחירי הדירות, רמות מלאי גבוהות, קצב מכירות איטי ועלויות מימון וביצוע גבוהות. לראשונה נקבעו גם ערכי רווח יזמי מזערי לפי מחוזות, בצירוף טווחי שונות, המשקפים הבדלים אזוריים במאפייני השוק, רמת הביקוש והסיכון: במחוזות המרכז, תל אביב וירושלים – 16% בממוצע, ובמחוזות הצפון, חיפה והדרום – 17% בממוצע.