קבלן שיפוצים נדלן
צילום: Istock

רק כמחצית מהשיפוצניקים שניגשו למבחני הסמכה עברו; היתר חאפרים?

עד היום, פחות מ-10% מקבלני השיפוצים יכלו להירשם בפנקס הקבלנים אך מבחן חדש מרחיב את הסיווג גם לעבודות קטנות - פחות ממחצית הנבחנים עברו אותו
מורן ישעיהו | (7)

פחות ממחצית מהשיפוצניקים שניגשו למבחני הסמכה לרישום בפנקס הקבלנים עברו אותו. עד היום, פחות מ-10% מקבלני השיפוצים יכלו להירשם בפנקס הקבלנים כאשר רק מי שביצעו עבודות בהיקף של עד כ-1.5 מיליון שקל יכלו לקבל רישיון. כעת, הורחב הרישיון גם לעבודות קטנות של עד 350 אלף שקלים.

כ-700 קבלני שיפוצים ניגשו למבחן לסיווג חדש, "קבלן שיפוצים לעבודות קטנות", כחלק מפעילות רשם הקבלנים במשרד הבינוי והשיכון בשיתוף עם התאחדות קבלני השיפוצים במטרה להסדיר את התחום ולפעול למיגור תופעת החאפרים בענף. 324 קבלנים בלבד עברו את המבחן.

מעתה, קבלני שיפוצים המבצעים עבודות שסכומן מעל 43 אלף שקלים, יחויבו להירשם בפנקס הקבלנים. קבלן ללא רישיון ייחשב כמי שעובר על החוק. בנוסף, בחודש דצמבר 2018 אושרה הצעת חוק הקובעת כי ​קבלני שיפוצים יחויבו לספק אחריות על עבודות למשך תקופה שלא תפחת משנה. עוד נקבע כי במצב של תקלה בעבודות - הקבלן יקבל הזדמנות להשלים את מלאכת השיפוץ, ולא יקבל תמורה על מלאכת התיקון (לכתבה המלאה).   

בחודש יוני האחרון נערך מבצע ביקורת ארצי של רשות המסים בענף השיפוצים שהעלה כי 15% מהעסקים שנבדקו לא דיווחו על עסקאות. לבעלי העסקים היו הסברים מגוונים לכשלים (לכתבה המלאה).

תחום השיפוצים נחשב עד לא מזמן לתחום פרוץ לגמרי. כל אחד יכל למעשה לקרוא לעצמו שיפוצניק. הבעיה הגדולה היתה שאותם "שיפוצניקים" לא ידעו את העבודה, והשאירו לקוחות זועמים באמצע העבודה, או שבמקרים רבים, לא סיפקו עבודה טובה בתמורה לכסף שקיבלנו. 

על רקע זה, נוצר שם רע לענף השיפוצים. כעת מנסה התאחדות קבלני השיפוצים לשנות את המצב ולעשות סדר בתחום על ידי קביעת רף מינימלי של איכות - דרך הבחינות. 

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    מישהו 23/07/2019 22:45
    הגב לתגובה זו
    אחד מהטריקים המסריחים זה ניפוח זמן עבודה והצגה של עבודת פרך. רבים מהם יכולים להיות שחקנים בתאטרון. צרת הצרות, שאנחנו עובדים ואים שוטר שישגיח עליהם. החמור לא פחות, לגרום לכם להזמין אותם שוב, בתחכום. עלי לא הצליח המנוול לעבוד. בושה וחרפה למחוקק שלא מעניש את הגנבים האלה. שוב לא כולם כאלה, כמו ביצאת צדיק.
  • 3.
    כולם חפרים (ל"ת)
    . 23/07/2019 22:45
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אלי 22/07/2019 15:14
    הגב לתגובה זו
    ממש היה
  • 1.
    הרוזן 22/07/2019 13:56
    הגב לתגובה זו
    מחוקקים חוקים אך כולם שמים פס עליהם, אין מי שעוקף אותם
  • בדיוק ככה. אני הכי מפחד מרוב האנסטלטורים (ל"ת)
    מידהו 23/07/2019 22:47
    הגב לתגובה זו
  • אתה בטח השיפוצניק שלא עבר את הבחינה (ל"ת)
    ממי 23/07/2019 14:18
    הגב לתגובה זו
  • אוכף ... לא עוקף. מה לעשות שזו מדינה של מטומטמים???חחחח (ל"ת)
    ממי 23/07/2019 14:18
    הגב לתגובה זו
דירה בהנחה מחיר למשתכן
צילום: תמר מצפי
דירה בהנחה

דירה בהנחה - האם כדאי לכם לחכות להגרלה או לחפש דירה?

ההגרלה הבאה תהיה כנראה במרץ-אפריל, באיזה ערים יהיו הגרלות, מה יהיה היקף ההגרלות בשנה הבאה ומה יהיו ההנחות? וגם - 140 אלף זכאים  מתלבטים אם לחפש דירה בשוק החופשי - מתי הם ירדו מהגדר?

רן קידר |

תוכנית "דירה בהנחה", שהחליפה את מחיר למשתכן והפכה למנגנון המרכזי של המדינה לסבסוד דיור לזכאים, צפויה להיכנס לשלב משמעותי בקרוב. מצד אחד, ההטבות-הנחות על הדירות האלו ייקטנו בשל לחץ מהאוצר ובשל הירידות בשוק בשנה האחרונה שמגיעות גם ל-10%. מצד שני, הכוונה של משרד השיכון והבינוי להרחיב את ההגרלות גם לאזורי המרכז ולכלול ערים נוספות. 

בחודשים מרץ-אפרל צפויה הגרלה ראשונה בהיקף של מעל 9,000 דירות - זה לא סופי, זו הכוונה של משרד השיכון והבינוי. התכנון הוא שיהיו בשנה הבאה שתי הגרלות בהיקף כולל של כ-15-16 אלף דירות. בשנת 2025 היו שתי הגרלות עם כ-11.5 אלף דירות. כלומר, היקף השיווקים יעלה.

140 אלף זכאים מחפשים דיור

הבעיה שיש 130-140 אלף זכאים שלא זכו בהגרלה האחרונה והם ינסו את מזלם גם השנה, כשאליהם יצטרפו לפחות עוד 10 אלף זכאים חדשים. במינימום של 140 אלף איש שיתמודדו על הדירות האלו - לכאורה סיכוי של כ-10% לזכות, אבל כמחצית מהדירות מיועדות למילואימניקים בעיקר לוחמים, ועוד חלק משמעותי מנותב לבני המקום. זה משאיר כמות נמוכה במיוחד לאחרים. וכל זה כשבאזורי הביקוש הסיכויים לזכות מלכתחילה אפסיים. במקומות פחות מבוקשים יש סיכויים טובים יותר, אבל אנשים לא רוצים לגור שם וגם ההנחה היא יחסית נמוכה. 

ועדיין - ברור שמי שזכאי צריך להתמודד. זה כרטיס הגרלה בחינם, למה לא לגרד? השאלה היא לא אם להתמודד או לא, אלא האם במקביל לניסיונות לחפש דירה כי אחרי הכל, מחירי הדירות בירידה משמעותית. חלק כבר עכשיו מחפשים, וככל שהם יחפשו יותר, כך דווקא הם יעצרו את ירידת המחירים. אם כולם היו מתנהגים "כראוי" ולא מחפשים דירות, אלא מחכים - המחירים היו נופלים. הבעיה שאין "משמעת קבוצתית" וככל שהסיכוי בהגרלות יפחת וככל שהמחירים בשוק החופשי ירדו, אנחנו נראה עוד ועוד מתעניינים בדירות. 

האם זה נכון לחפש? האמת שכן. זוג, משפחה זכאית אומנם מחזיקה בזכות שווה כסף, אבל מה יעזור לה אם הסיכויים נמוכים וגם אין וודאות לגבי המשך. היא צריכה מקום לגור, ולכן הירידות בשוק מתחילות להיות לחלק מהמשפחות מעניינות, עוד 55 למטה וסיכוי טוב שמשפחות וזוגות רבים יחזרו לחפש. אין לנו עצה-המלצה, כל אחד עושה את החישוב לעצמו, אבל יש דרך מתמטית - סיכוי הזכייה הם 10% בשנה, הרווח הצפוי בעסקה כזו הוא כ-250300 אלף שקל (זה הממוצע של ההנחות - גם הנחות קטנות וגם גדולות, בהינתן המחירים הנוכחיים והירידות בשוק החופשי).  כלומר יש לכם זכות שהתוחלת שלה שווה כ-30 אלף שקל.

שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי באוצר; קרדיט: שלומי יוסף
צילום: שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי באוצר; קרדיט: שלומי יו

האוצר רוצה להחזיר מס שבוטל: קרקע פנויה שוב על הכוונת

בעוד שבחוק ההסדרים כבר מקודם מס רכוש בשיעור של עד 2%, דו"ח של צוות מקצועי של משרד האוצר מספק את התשתית הכלכלית למהלך. לפי הדו"ח, מדובר במס שנועד לתת מענה קבוע לצרכים התקציביים שנוצרו בעקבות המלחמה. באוצר מעריכים פוטנציאל גבייה של מיליארדי שקלים בשנה, בעיקר מבעלי קרקעות לא מנוצלות
עוזי גרסטמן |

בזמן שבחוק ההסדרים הקרוב כבר מדובר על החזרת מס רכוש בשיעור של 1.5%-2% על מקרקעין פנויים, משרד האוצר פירסם היום את הדו"ח שמסביר מדוע, מבחינתו, זהו צעד מתבקש. דו"ח הצוות לבחינת הטלת מס רכוש על מקרקעין פנויים, בראשות הכלכלן הראשי ד"ר שמואל אברמזון, קובע כי החזרת המס נדרשת כחלק מהיערכות תקציבית ארוכת טווח של המדינה.

בדו"ח נקבע במפורש כי ישראל ניצבת בפני מציאות תקציבית חדשה, שמחייבת חשיבה מחדש על מבנה מערכת המס. “רוב חברי הצוות התרשמו כי קיימת הצדקה בהטלה מחדש של מס רכוש על מקרקעין במדינת ישראל”, נכתב בו, וזאת “בעיקר לאור הצרכים הפיסקליים ארוכי הטווח הקשורים למציאות שנוצרה בעקבות מלחמת ‘חרבות ברזל’”. הצוות מוסיף כי מבחינה כלכלית יש “עדיפות להטלת מסי רכוש, בפרט בתחום הנדל״ן, על פני מסים אחרים, ובפרט מסים על הכנסות וצריכה”.

לפי הדו"ח, המס המוצע אינו מס כולל על דירות ומבנים, אלא מס שממוקד בקרקעות פנויות בלבד. “נכון לבחור במודל מיסוי ממוקד מקרקעין פנויים, ולא להטיל מס נוסף על קרקעות שממוסות כבר היום במנגנונים אחרים”, נכתב בסיכום. הכוונה היא לקרקעות שלא נבנו עליהן מבנים, ואינן משמשות לחקלאות פעילה.

הנתונים שמציג הצוות ממחישים את פוטנציאל ההכנסות. שווי הקרקעות הפנויות בישראל נאמד בכ-800 מיליארד שקל, במחירי 2025. מתוכן, כ-500 מיליארד שקל מוחזקים בידי חברות וכ-300 מיליארד שקל בידי משקי בית. לפי החישוב, “בהטלת מס רכוש בשיעור אחיד של 1% נאמד פוטנציאל הגבייה בכ-8 מיליארד שקל לשנה”, ואילו “בשיעור מס של 1.5% נאמד פוטנציאל זה בכ-12 מיליארד שקל”.

הדו"ח חוזר גם להיסטוריה של מס הרכוש בישראל ומסביר מדוע ביטולו נחשב, בדיעבד, טעות. מס הרכוש הופחת בשנת 2000 ל-0%, והוחלף במס מכירה שנגבה בעת מכירת מקרקעין. אלא שגם המס הזה בוטל כעבור שנים אחדות. “ברור כי החלופה למס רכוש לא הוכיחה עצמה כעדיפה עליו”, נכתב בדו"ח, והמשמעות היתה כי “אי החלפתו של מס רכוש לאורך זמן הובילה דה פקטו להחמרת נטל המס על צריכה והכנסות, באופן שפוגע בצמיחה הכלכלית”.