רק כמחצית מהשיפוצניקים שניגשו למבחני הסמכה עברו; היתר חאפרים?
פחות ממחצית מהשיפוצניקים שניגשו למבחני הסמכה לרישום בפנקס הקבלנים עברו אותו. עד היום, פחות מ-10% מקבלני השיפוצים יכלו להירשם בפנקס הקבלנים כאשר רק מי שביצעו עבודות בהיקף של עד כ-1.5 מיליון שקל יכלו לקבל רישיון. כעת, הורחב הרישיון גם לעבודות קטנות של עד 350 אלף שקלים.
כ-700 קבלני שיפוצים ניגשו למבחן לסיווג חדש, "קבלן שיפוצים לעבודות קטנות", כחלק מפעילות רשם הקבלנים במשרד הבינוי והשיכון בשיתוף עם התאחדות קבלני השיפוצים במטרה להסדיר את התחום ולפעול למיגור תופעת החאפרים בענף. 324 קבלנים בלבד עברו את המבחן.
מעתה, קבלני שיפוצים המבצעים עבודות שסכומן מעל 43 אלף שקלים, יחויבו להירשם בפנקס הקבלנים. קבלן ללא רישיון ייחשב כמי שעובר על החוק. בנוסף, בחודש דצמבר 2018 אושרה הצעת חוק הקובעת כי קבלני שיפוצים יחויבו לספק אחריות על עבודות למשך תקופה שלא תפחת משנה. עוד נקבע כי במצב של תקלה בעבודות - הקבלן יקבל הזדמנות להשלים את מלאכת השיפוץ, ולא יקבל תמורה על מלאכת התיקון (לכתבה המלאה).
בחודש יוני האחרון נערך מבצע ביקורת ארצי של רשות המסים בענף השיפוצים שהעלה כי 15% מהעסקים שנבדקו לא דיווחו על עסקאות. לבעלי העסקים היו הסברים מגוונים לכשלים (לכתבה המלאה).
- רשות שדות התעופה מזהירה מעוקץ חדש בנתב"ג
- "שכר העבודה של השיפוצניק הוכפל": בדקנו - כמה עולה לשפץ דירה קטנה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחום השיפוצים נחשב עד לא מזמן לתחום פרוץ לגמרי. כל אחד יכל למעשה לקרוא לעצמו שיפוצניק. הבעיה הגדולה היתה שאותם "שיפוצניקים" לא ידעו את העבודה, והשאירו לקוחות זועמים באמצע העבודה, או שבמקרים רבים, לא סיפקו עבודה טובה בתמורה לכסף שקיבלנו.
על רקע זה, נוצר שם רע לענף השיפוצים. כעת מנסה התאחדות קבלני השיפוצים לשנות את המצב ולעשות סדר בתחום על ידי קביעת רף מינימלי של איכות - דרך הבחינות.
- 4.מישהו 23/07/2019 22:45הגב לתגובה זואחד מהטריקים המסריחים זה ניפוח זמן עבודה והצגה של עבודת פרך. רבים מהם יכולים להיות שחקנים בתאטרון. צרת הצרות, שאנחנו עובדים ואים שוטר שישגיח עליהם. החמור לא פחות, לגרום לכם להזמין אותם שוב, בתחכום. עלי לא הצליח המנוול לעבוד. בושה וחרפה למחוקק שלא מעניש את הגנבים האלה. שוב לא כולם כאלה, כמו ביצאת צדיק.
- 3.כולם חפרים (ל"ת). 23/07/2019 22:45הגב לתגובה זו
- 2.אלי 22/07/2019 15:14הגב לתגובה זוממש היה
- 1.הרוזן 22/07/2019 13:56הגב לתגובה זומחוקקים חוקים אך כולם שמים פס עליהם, אין מי שעוקף אותם
- בדיוק ככה. אני הכי מפחד מרוב האנסטלטורים (ל"ת)מידהו 23/07/2019 22:47הגב לתגובה זו
- אתה בטח השיפוצניק שלא עבר את הבחינה (ל"ת)ממי 23/07/2019 14:18הגב לתגובה זו
- אוכף ... לא עוקף. מה לעשות שזו מדינה של מטומטמים???חחחח (ל"ת)ממי 23/07/2019 14:18הגב לתגובה זו

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.
