קנדה ישראל ואקרו זכו במכרז לבניית 2 מגדלי ענק בקרייה - ב-821 מיליון שקל

במקום יוקמו 330 יחידות דיור, חלקן קטנות ו-40 להשכרה. "הכנסות המדינה יאפשרו את המשך השיווקים במחיר למשתכן"
לירן סהר | (3)

יש זוכות במכרז הענק בדרום הקרייה בתל אביב - החברות קנדה ישראל ואקרו נדל"ן זכו במשותף במכרז לבניית מתחם כנרית לבניית שני מגדלים לתעסוקה מסחר ומגורים בסכום כולל של כ-821 מיליון שקל.  למכרז ניגשו 4 מציעים.

המגורים ימוקמו בשני מגדלים בני 44 קומות כל אחד בצמידות לבנייה של משרדים ומסחר בגובה של  8 ו-11 קומות. הבנייה תבוצע סביב חצר מרכזית. 

 

תמהיל הדירות בפרויקט: שטח מגורים 31,750 מ"ר עיקרי  330 יח"ד  בסה"כ,  40 דירות להשכרה, 58 דירות קטנות בשטח של כ-63 מ"ר, ועוד 232 דירות קטנות בשטח של כ-108 מ"ר עיקרי 12 מ"ר ממ"ד. שטחי המסחר יתפרסו על 1,250 מ"ר עיקרי. תעסוקה (משרדים) 26,800 מ"ר עיקרי ומתוכם 1,500 מ"ר שטחי ציבור. 

 

עדיאל שמרון מ"מ רשות מקרקעי ישראל: "רשות מקרקעי ישראל  בשיתוף עם עיריית ת"א יפו השכילו למצות את הזכויות האופטימליות בקרקע שפונתה על ידי משרד הבטחון בדרום הקריה ולהקים רובע תעסוקה מגורים מסחר בילוי ופנאי בלב אזורי הביקוש באופן המשתלב היטב עם אופיה התוסס והמוביל של  תל אביב- יפו.  הכנסות המדינה מהשווק יאפשרו את המשך שיווק קרקעות לדיור במסלול מחיר למשתכן".

צחי ארבוב, מבעלי אקרו נדל"ן' אמר היום: "בשנים האחרונות, ממקדת אקרו נדל"ן את פעילותה באזור המרכז, ומקדמת שורה ארוכה של פרויקטים למסחר ולמגורים בהיקפים נרחבים בלב ליבו של אזור הביקוש. מכרז כנרית, במיקום מרכזי שאין שני לו כיום בת"א, מהווה נדבך משמעותי נוסף בקידום האסטרטגיה של החברה. שמחנו לקחת חלק בתהליך מרתק, עד לזכייה בהזדמנות לפתח את עתודת הקרקע היקרה ביותר כיום בת"א. כעת, אנו נערכים ליציאה לשיווק בתוך זמן קצר, ולקידום מהיר של הפרויקט, אשר יכלול למעלה מ-300 יחידות דיור בתמהיל מגוון".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    חברה מספר אחד 14/12/2015 08:48
    הגב לתגובה זו
    קשה לראות חברה צעירים מצליחים
  • 2.
    חברות נכלוליות- כישלון מובטח. תבדקו את ההיסטוריה (ל"ת)
    דניאל 13/12/2015 22:52
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    דני ברינה 13/12/2015 14:26
    הגב לתגובה זו
    חברות מעולות הצלחה בטוחה
דירות. קרדיט: רשתות חברתיותדירות. קרדיט: רשתות חברתיות

המהלך שיכול להוריד ב-200-250 אלף שקל את מחירי הדירות

האם פריסת תשלומי הקרקע ליזמים תשנה את שוק הדיור או שזה מאמץ נוסף לבלימת הירידות? שינוי מדיניות ראשון מסוגו צפוי להקטין משמעותית את עלויות המימון והחיסכון עשוי להתגלגל לרוכשי הדירות

רן קידר |

לראשונה מזה שנים, המדינה מתקרבת לשינוי במנגנון תשלומי הקרקע בפרויקטים למגורים: יזמים וקבלנים שיזכו במכרזי קרקע לא יחויבו עוד להעביר את מלוא הסכום מראש, אלא יוכלו לפרוס את התשלום למספר שלבים. מאחורי המהלך עומדת הבנה הולכת ומעמיקה שההחזר המיידי על הקרקע, במיוחד בסביבת ריבית גבוהה, יוצר עומס תזרימי שמייקר את עלויות הבנייה ומוביל למחירים גבוהים יותר לרוכשים.

המודל החדש אמור לתת מענה לפער משמעותי: בפרויקטים רבים נאלצים היזמים להמתין שנים עד שהמדינה משלימה את עבודות הפיתוח בשטח, ורק אז ניתן להתחיל בבנייה בפועל. בזמן הזה, הכסף ששולם מראש על הקרקע "יושב" במימון בנקאי יקר, ובפרויקטים מסוימים הריבית המצטברת מצטרפת למחיר הסופי של הדירה במאות אלפי שקלים. מאחר שמדובר בעלות שאינה נובעת מבנייה עצמה, אלא מהמתנה ממושכת שנכפית על היזמים, מתבקשת רפורמה של המדינה.

בבדיקות שנערכו על עסקאות קרקע מהשנים האחרונות נצפו פערים משמעותיים בעליויות המימון. במתחמים מסוימים באזורים עם ביקוש גבוה, שבהם עלות הקרקע ליחידת דיור נמדדה במיליוני שקלים, הריבית המצטברת לתקופת המתנה של כשנתיים יכולה להגיע לכ-300 אלף שקם לדירה. פריסת התשלומים, לעומת זאת, מקטינה את הצורך במימון מיידי ובהלוואות גישור, ומפחיתה חלק ניכר מהעלות הזו כבר בשלבים הראשונים של הפרויקט.

הסיכונים הנלווים

אנשי מקצוע בתחום הכלכלה, המשפט והמימון מסבירים כי המהלך עשוי לשנות את אופי הסיכונים בענף. לדבריהם, המודל החדש מאפשר חלוקה מאוזנת יותר של נטל המימון בין המדינה ליזמים, מה שיכול לעודד השתתפות רחבה יותר במכרזי קרקע, בעיקר בתקופה שבה עלויות המימון וחוסר הוודאות גורמים ליזמים רבים להימנע מתחרויות כלל. עם זאת, יש המתריעים מפני תופעות לוואי אפשריות: האפשרות לשלם פחות בתחילת הדרך עשויה למשוך יזמים בעלי חוסן פיננסי נמוך, ליצור עיוותים במחירי הקרקע ולהגדיל את הסיכון לפרויקטים שלא יושלמו.

בגופים הפיננסיים מציינים שמערכת הבנקאות תידרש להתאים את מנגנוני האשראי למודל החדש. פריסת תשלומים דורשת הבהרות לגבי השעבודים, יכולתו של היזם להשלים את הרכישה בעתיד, ובמיוחד, התייחסות לתרחיש שבו הפרויקט נעצר באמצע. גורמים בתחום המימון מזהירים כי ללא תיאום מלא בין המדינה למערכת הבנקאית, הוזלת המימון לא תגיע לרוכשי הדירות אלא תיתקע בין המתווכים הפיננסיים.

דירות. קרדיט: רשתות חברתיותדירות. קרדיט: רשתות חברתיות

המהלך שיכול להוריד ב-200-250 אלף שקל את מחירי הדירות

האם פריסת תשלומי הקרקע ליזמים תשנה את שוק הדיור או שזה מאמץ נוסף לבלימת הירידות? שינוי מדיניות ראשון מסוגו צפוי להקטין משמעותית את עלויות המימון והחיסכון עשוי להתגלגל לרוכשי הדירות

רן קידר |

לראשונה מזה שנים, המדינה מתקרבת לשינוי במנגנון תשלומי הקרקע בפרויקטים למגורים: יזמים וקבלנים שיזכו במכרזי קרקע לא יחויבו עוד להעביר את מלוא הסכום מראש, אלא יוכלו לפרוס את התשלום למספר שלבים. מאחורי המהלך עומדת הבנה הולכת ומעמיקה שההחזר המיידי על הקרקע, במיוחד בסביבת ריבית גבוהה, יוצר עומס תזרימי שמייקר את עלויות הבנייה ומוביל למחירים גבוהים יותר לרוכשים.

המודל החדש אמור לתת מענה לפער משמעותי: בפרויקטים רבים נאלצים היזמים להמתין שנים עד שהמדינה משלימה את עבודות הפיתוח בשטח, ורק אז ניתן להתחיל בבנייה בפועל. בזמן הזה, הכסף ששולם מראש על הקרקע "יושב" במימון בנקאי יקר, ובפרויקטים מסוימים הריבית המצטברת מצטרפת למחיר הסופי של הדירה במאות אלפי שקלים. מאחר שמדובר בעלות שאינה נובעת מבנייה עצמה, אלא מהמתנה ממושכת שנכפית על היזמים, מתבקשת רפורמה של המדינה.

בבדיקות שנערכו על עסקאות קרקע מהשנים האחרונות נצפו פערים משמעותיים בעליויות המימון. במתחמים מסוימים באזורים עם ביקוש גבוה, שבהם עלות הקרקע ליחידת דיור נמדדה במיליוני שקלים, הריבית המצטברת לתקופת המתנה של כשנתיים יכולה להגיע לכ-300 אלף שקם לדירה. פריסת התשלומים, לעומת זאת, מקטינה את הצורך במימון מיידי ובהלוואות גישור, ומפחיתה חלק ניכר מהעלות הזו כבר בשלבים הראשונים של הפרויקט.

הסיכונים הנלווים

אנשי מקצוע בתחום הכלכלה, המשפט והמימון מסבירים כי המהלך עשוי לשנות את אופי הסיכונים בענף. לדבריהם, המודל החדש מאפשר חלוקה מאוזנת יותר של נטל המימון בין המדינה ליזמים, מה שיכול לעודד השתתפות רחבה יותר במכרזי קרקע, בעיקר בתקופה שבה עלויות המימון וחוסר הוודאות גורמים ליזמים רבים להימנע מתחרויות כלל. עם זאת, יש המתריעים מפני תופעות לוואי אפשריות: האפשרות לשלם פחות בתחילת הדרך עשויה למשוך יזמים בעלי חוסן פיננסי נמוך, ליצור עיוותים במחירי הקרקע ולהגדיל את הסיכון לפרויקטים שלא יושלמו.

בגופים הפיננסיים מציינים שמערכת הבנקאות תידרש להתאים את מנגנוני האשראי למודל החדש. פריסת תשלומים דורשת הבהרות לגבי השעבודים, יכולתו של היזם להשלים את הרכישה בעתיד, ובמיוחד, התייחסות לתרחיש שבו הפרויקט נעצר באמצע. גורמים בתחום המימון מזהירים כי ללא תיאום מלא בין המדינה למערכת הבנקאית, הוזלת המימון לא תגיע לרוכשי הדירות אלא תיתקע בין המתווכים הפיננסיים.