שכונה חדשה תקום בתל אביב - התמחור יהיה בר השגה

הוועדה המחוזית ת"א אישרה להפקדה תכנית לבניית 1,500 דירות בדרום העיר ושטחי מסחר ותעסוקה
לירן סהר | (4)

שכונה חדשה בתל אביב - הועדה המחוזית תל אביב-יפו אישרה אתמול (ב') להפקדה תכנית להקמה ופיתוח של שכונה בדרום העיר, כהמשך של שכונת נווה עופר הוותיקה- מתחם נס לגויים.

 

התכנית כוללת מתחם של כ-214 דונם המשתרע בחלקה הצפוני של שכונת נווה עופר, בקרן הרחובות בן צבי ושלבים. מרבית הקרקע הינה בבעלות רשות מקרקעי ישראל ובמקום קיימת בניה שנבנתה לאורך השנים ע"י תופסים.

בשנות התשעים אושרה למתחם תב"ע לכ-1,000 יחידות דיור, אשר לא מומשה. לאור מצוקת הדיור הקיימת בעיר ולאור ההבנה כי דרום העיר נהפך למרכז החדש, הוחלט בשיתוף פעולה הדוק של רשות מקרקעי ישראל ועיריית תל אביב-יפו לקדם תכנית חדשה, שתתאים לצרכים ולתפישות הנוכחיות מבחינה עירונית.

 

התכנית, המקודמת על ידי מחלקת תכנון יפו ודרום במינהל ההנדסה, תשלים את הרצף הבנוי של שכונת נווה עופר, בהלימה לכוונות התכנוניות שגובשו בתכנית המתאר לרחוב שלבים, כרחוב עירוני ראשי הקושר את כל שכונות הדרום.

התכנית מציגה תפישה חדשנית לשכונה: שכונת מגורים המבוססת על רשת רחובות עירוניים עם פעילות ציבורית ומסחרית בקומת הקרקע, תוך שימוש בעקרונות בינוי מתקדמים ומלאי מגוון של שטחים ציבוריים. כל זאת תוך יצירת הוויה אדריכלית בדומה לשכונות חדשות שנבנו בעשורים האחרונים בפאריס. עוד מוצע מוקד תעסוקתי חדש בצומת בן צבי ושלבים, בשלושה מגדלים בגובה של 25 קומות.

השכונה מתחלקת לתתי-מבננים בני 12-6 קומות, כך שכל  מבנן יכול להיבנות בעצמו וללא תלות במבננים האחרים תוך פינוי הבנייה הקיימת.

מלבד השינוי במתחם עצמו, מייצרת התכנית פתרונות עירוניים בהיקפה – שדרה חדשה ברחוב בן צבי, ללא שינוי בנפחי התנועה, פיתוח רחוב גרינבוים ורחוב עירוני פעיל ברחוב שלבים. השכונה משלימה משבצת בין שכונת המגורים הקיימת מדרום וממזרח, המכללה האקדמית ממערב ושכונות המגורים החדשות מתוכננות מצפון.

 

היקף התכנית מגיע לכדי כ-1,500 יחידות דיור, בתמהיל מגורים מגוון וכ-130,500 מ"ר לתעסוקה, 25,500 מ"ר למסחר, 20 דונם שטח ציבורי פתוח וכ-25 דונם שטל למבני ציבור.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

 

לפי הוועדה המחוזית, "השכונה החדשה מהווה נדבך נוסף בהשקעה העירונית בקידום ויצירת מנוף להתחדשות דרום העיר ומבואות יפו והיא משלימה רצף עירוני חדש אשר יביא לשינוי והתפתחות האזור. חשיבות התכנית בחיבור שהיא יוצרת בין שכונות המגורים הקיימות, שכונות המגורים המתוכננות בסמוך לפארק החורשות, במכבי יפו ובמתחם אייזנברג וכן פארק החורשות. התכנון העירוני, אשר מוסיף לאזור למעלה מ-3,000 יחידות דיור חדשות בגדלים שונים ובמחירים ברי השגה, הינו חלק מהמאמצים הגדולים שעושה עיריית תל אביב-יפו בשנים האחרונות להגדלת היצע הדיור בעיר".

 

עורך ומתכנן התכנית: אדריכל מנדי רוזנפלד, רוזנפלד ארנס אדריכלים.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    קודם תנקו 20/05/2015 02:00
    הגב לתגובה זו
    עד שהתכנית תתממש יחולו שינויים בארכיטקטררה שהתיכנו כבר לא יהיה אקטואלי
  • 3.
    גרים שם "תופסים" שיקח כמה עשרות שנים לפנות אותם (ל"ת)
    אלי 19/05/2015 18:16
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    תמחור נוח רק 5.9 מיליון שח.. זיל הזול (ל"ת)
    bibi 19/05/2015 16:56
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    והמחיר? (ל"ת)
    לא צוין מחיר 19/05/2015 16:03
    הגב לתגובה זו
דירה למכירה
צילום: איציק יצחקי

חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?

אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?

רן קידר |
נושאים בכתבה דירה פנסיה

הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי. 

בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.


איסור על משיכת כספי פנסיה

אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה,  ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".

היו ניסיונות רבים לשנות את זה. כבר ב-2019 מרכז המחקר של הכנסת פרסם ניתוח מפורט שהציע לאפשר משיכה פטורה ממס של עד 20% מערך הדירה (תקרה של כ-1.7 מיליון שקל), בתנאי שהכסף יוחזר לפנסיה בתשלומים חודשיים קטנים יחסית. הצעות חוק דומות עלו שוב ושוב, כולל הצעה להחזר נומינלי בלבד (בלי ריבית) כדי שלא לפגוע יותר מדי בקצבה העתידית. בכל פעם ההצעה נתקלה בחומת השמרנות של רשות שוק ההון ואגף התקציבים: "זה יפגע בביטחון הפנסיוני של הציבור".


הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.

דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותדירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיות

לקנות או לשכור? כלל האצבע שיעזור לכם להחליט

יחס מחיר-שכירות מלמד על הכדאיות הכלכלית של קניית דירה מול השכרת דירה; מתי לשכור דירה ומתי כדאי לחשוב על רכישת דירה?

רן קידר |
נושאים בכתבה שכר דירה ריבית

לקנות דירה או לשכור דירה? השאלה הזו לא רק כלכלית, היא בעיקר פסיכולוגית. אנשים רוצים דירה שתהיה שלהם, אבל כשבוחנים רק את העניין הכלכלי, יש כלל אצבע שהרעיון שלו פשוט. אבל קודם הדגמה פשוטה - אם אתם גרים בדירה של 3 מיליון שקל ומשלמים שכירות של 7 אלף שקל, הרי שאתם משלמים 84 אלף שקל בשנה - מדובר בשכר דירה שמהווה 2.8% מערך הדירה. זו תשואת בעל הבית. זו תשואה נמוכה יחסית. הנחת הבסיס שהוא גם ישביח את הנכס במקביל לעליית מחירי הדירות. אבל התשואה הנמוכה מלמדת שעדיף לשכור על פני לקנות דירה.

הרי אם התשואה נמוכה למשכיר, היא טובה לשוכר. משפחה שמתלבטת אם לקנות או להשכיר צריכה להפנים ששכר הדירה בארץ נמוך במבחן התשואה וזאת למרות עליית שכר הדירה בשנה האחרונה (הניגוד למגמה במחירי הדירות), ואם כך אז כל הון שהיא תידרש להשקיע ברכישת דירה ובטח ובטח אם היא תיקח משכנתא יעלו לה יותר. כלומר, אם אותה משפחה חושבת על רכישת דירה כזו בעלות של 3 מיליון שקל, העלות המימונית והאלטרנטיבית של ההשקעה הזו היא פי 2 לפחות - נניח רק כדוגמה שיש למשפחה את כל ההון. להשקיע 3 מיליון שקלים בקירות זה לוותר על תשואה של תיק השקעות שגם בהרכב מאוד סולידי מייצר 5%. כלומר המשפחה מוותרת על 150 אלף שקל. זה גבוה מאותם 84 אלף שקל של שכירות שנתית, וזה מללמד שעדיף לשכור. אפשר להיות סולידית יותר ולומר שהתשואה תהיה 4%, או להניח עליית ערך של הדירה, ואז המשוואה משתנה. אבל ברוב המקרים תקבלו שמשפחה ממוצעת שצריכה כמובן משכנתא גדולה עם עלות מימון של כ-6%-6.5% אמורה כלכלית לשכור ולא לקנות.

 נניח, רק למחשה שאין למשפחה הון, הכל במימון (בתיאוריה בלבד), היא היתה משלמת ריבית שנתית של 180-210 אלף שקל בשנה. ברור ששכר הדירה עדיף.  המקרים שבהם עדיף לקנות הם שיש הון עצמי או מימון זול ומולו תשואה גבוה של שכר דירה. יש לנו רמז שזה לא המצב בשוק - המשקיעים בשנה האחרונה נעלמו, אם כי הם מחפשים כעת הזדמנויות. אם הם לא בשוק כרוכשים זה מלמד על חוסר כדאיות כלכלית ברוב המקומות. כל הפתיח הזה מתבטא בכלל אצבע פשוט ונחמד. זה לא נכון לכולם, זה לא בהכרח לוקח את כל השיקולים, כאמור רכישת דירה היא הרבה מעבר לעניין כלכלי. אבל תפעילו אותו כשאתם בודקים רכישה לעומת השכרה, רק כדי להבין את השיקול הכלכלי הבסיסי. 


כלל אצבע - לקנות או לשכור

כלל אצבע - שכרו דירה אם יחס מחיר-שכירות (P/R) גבוה מ-20; קנו אם P/R נמוך מ-15. חשוב להדגיש: אלה הנחיות כלליות בלבד, לא נוסחה מחייבת. יחס מחיר לשכירות (Price to Rent Ratio) הוא מדד פיננסי שמשווה את מחיר הדירה לשכירות שנתית של נכס דומה. זה בעצם ההופכי של התשואה כפי שחישבנו למעלה. החישוב פשוט: P/R = מחיר הדירה / (שכירות חודשית × 12). המדד עוזר להעריך אם קנייה משתלמת יותר כהשקעה ארוכת טווח לעומת שכירות, בהנחה שהכסף המושקע בהון עצמי יכול להניב תשואה אלטרנטיבית.

הכלל הנפוץ: אם P/R גבוה מ-20, שכירות עדיפה בטווח הקצר כי העלות השנתית נמוכה יחסית למחיר; אם הוא מתחת ל-15, קנייה משתלמת יותר בגלל פוטנציאל עליית ערך; בין 15-20, ההחלטה תלויה בגורמים אישיים כמו יציבות תעסוקתית ותקופת מגורים צפויה ועוד.