שכונה חדשה תקום בתל אביב - התמחור יהיה בר השגה

הוועדה המחוזית ת"א אישרה להפקדה תכנית לבניית 1,500 דירות בדרום העיר ושטחי מסחר ותעסוקה
לירן סהר | (4)

שכונה חדשה בתל אביב - הועדה המחוזית תל אביב-יפו אישרה אתמול (ב') להפקדה תכנית להקמה ופיתוח של שכונה בדרום העיר, כהמשך של שכונת נווה עופר הוותיקה- מתחם נס לגויים.

 

התכנית כוללת מתחם של כ-214 דונם המשתרע בחלקה הצפוני של שכונת נווה עופר, בקרן הרחובות בן צבי ושלבים. מרבית הקרקע הינה בבעלות רשות מקרקעי ישראל ובמקום קיימת בניה שנבנתה לאורך השנים ע"י תופסים.

בשנות התשעים אושרה למתחם תב"ע לכ-1,000 יחידות דיור, אשר לא מומשה. לאור מצוקת הדיור הקיימת בעיר ולאור ההבנה כי דרום העיר נהפך למרכז החדש, הוחלט בשיתוף פעולה הדוק של רשות מקרקעי ישראל ועיריית תל אביב-יפו לקדם תכנית חדשה, שתתאים לצרכים ולתפישות הנוכחיות מבחינה עירונית.

 

התכנית, המקודמת על ידי מחלקת תכנון יפו ודרום במינהל ההנדסה, תשלים את הרצף הבנוי של שכונת נווה עופר, בהלימה לכוונות התכנוניות שגובשו בתכנית המתאר לרחוב שלבים, כרחוב עירוני ראשי הקושר את כל שכונות הדרום.

התכנית מציגה תפישה חדשנית לשכונה: שכונת מגורים המבוססת על רשת רחובות עירוניים עם פעילות ציבורית ומסחרית בקומת הקרקע, תוך שימוש בעקרונות בינוי מתקדמים ומלאי מגוון של שטחים ציבוריים. כל זאת תוך יצירת הוויה אדריכלית בדומה לשכונות חדשות שנבנו בעשורים האחרונים בפאריס. עוד מוצע מוקד תעסוקתי חדש בצומת בן צבי ושלבים, בשלושה מגדלים בגובה של 25 קומות.

השכונה מתחלקת לתתי-מבננים בני 12-6 קומות, כך שכל  מבנן יכול להיבנות בעצמו וללא תלות במבננים האחרים תוך פינוי הבנייה הקיימת.

מלבד השינוי במתחם עצמו, מייצרת התכנית פתרונות עירוניים בהיקפה – שדרה חדשה ברחוב בן צבי, ללא שינוי בנפחי התנועה, פיתוח רחוב גרינבוים ורחוב עירוני פעיל ברחוב שלבים. השכונה משלימה משבצת בין שכונת המגורים הקיימת מדרום וממזרח, המכללה האקדמית ממערב ושכונות המגורים החדשות מתוכננות מצפון.

 

היקף התכנית מגיע לכדי כ-1,500 יחידות דיור, בתמהיל מגורים מגוון וכ-130,500 מ"ר לתעסוקה, 25,500 מ"ר למסחר, 20 דונם שטח ציבורי פתוח וכ-25 דונם שטל למבני ציבור.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

 

לפי הוועדה המחוזית, "השכונה החדשה מהווה נדבך נוסף בהשקעה העירונית בקידום ויצירת מנוף להתחדשות דרום העיר ומבואות יפו והיא משלימה רצף עירוני חדש אשר יביא לשינוי והתפתחות האזור. חשיבות התכנית בחיבור שהיא יוצרת בין שכונות המגורים הקיימות, שכונות המגורים המתוכננות בסמוך לפארק החורשות, במכבי יפו ובמתחם אייזנברג וכן פארק החורשות. התכנון העירוני, אשר מוסיף לאזור למעלה מ-3,000 יחידות דיור חדשות בגדלים שונים ובמחירים ברי השגה, הינו חלק מהמאמצים הגדולים שעושה עיריית תל אביב-יפו בשנים האחרונות להגדלת היצע הדיור בעיר".

 

עורך ומתכנן התכנית: אדריכל מנדי רוזנפלד, רוזנפלד ארנס אדריכלים.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    קודם תנקו 20/05/2015 02:00
    הגב לתגובה זו
    עד שהתכנית תתממש יחולו שינויים בארכיטקטררה שהתיכנו כבר לא יהיה אקטואלי
  • 3.
    גרים שם "תופסים" שיקח כמה עשרות שנים לפנות אותם (ל"ת)
    אלי 19/05/2015 18:16
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    תמחור נוח רק 5.9 מיליון שח.. זיל הזול (ל"ת)
    bibi 19/05/2015 16:56
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    והמחיר? (ל"ת)
    לא צוין מחיר 19/05/2015 16:03
    הגב לתגובה זו
חיפה. קרדיט: צלי אהרוןחיפה. קרדיט: צלי אהרון
סיור שכונות

חיפה: העיר של משקיעי הנדל״ן - דירות על הים ב-1.3 מיליון שקל

סיור בשכונות החוף: קריית אליעזר, קריית שפרינצק ובת גלים - 50 אלף דירות בדרך, זינוק של 12% במחירים בשנת 2024 והמשקיעים ממשיכים להגיע; ״כל הנתונים מעידים על המשך צמיחה״; וגם - מה הסיכונים בהשקעה כזו?

צלי אהרון |
נושאים בכתבה מחירי הדירות

לאורך שנים חיפה נחשבה לעיר שמאבדת תושבים, אבל מאז תקופת הקורונה בשנת 2020 - התמונה השתנתה לחלוטין. משקיעים נוהרים אליה ונראה שבצדק - הם הגיעו לתשואות יפות מאוד. בשנה שעברה חיפה הובילה את מדד מחירי הדירות עם זינוק של 12%, ובימים אלה יש כ-50 אלף דירות בתכנון ובביצוע בעיר. 

כמובן שבהשקעה בדירה יש גם סיכונים - כמו ירידת מחירים, סיכון של אי-השכרה ועוד. אבל באופן כללי ואם מסתכלים על העבר של השנתיים האחרונות ואפילו 5 השנים האחרונות - המשקיעים בחיפה נהנו מתשואות יפות. בעיקר מעליית ערך מהירה בשכונת בת גלים.

העיר הצליחה להפוך את עצמה ליעד השקעה אטרקטיבי בזכות שילוב די נדיר: מחירי דירות נמוכים יחסית, קרבה לים, תחנות רכבת במרחק הליכה ופארק הייטק במרחק 10 דקות נסיעה בלבד. המחירים בחיפה נעים כיום בין 1.8 ל-2 מיליון שקל בממוצע לדירת 3 חדרים, 2 מיליון שקל עד 2.5 מיליון שקל לדירת 4 חדרים. ויש גם מחירים גבוהים מכך כמובן. התשואה למשכירים נעה בין 2.8% ל-3%, לא מדובר על החזר חודשי גדול, אבל נאה בהחלט ביחס לתל אביב וסביבתה, וחשוב לזכור שההשקעה בעיר נהנתה בעיקר מעליית ערך משמעותית בשנתיים האחרונות.

אז איפה בדיוק משקיעים? סיור בשכונות החוף של העיר בוחן שלוש שכונות מרכזיות שעוברות תהליכים מואצים של התחדשות עירונית ומושכות משקיעים מכל הארץ:


הים של תל אביב (תמר מצפי)הים של תל אביב (תמר מצפי)

תושבי רחוב ארנון ניצחו - הפרויקט לא יסתיר את הנוף לים

מה חשוב יותר - הקמת בנייני דירות ומלונות או שימור הסביבה והמורשת של העיר? 

עמית בר |
נושאים בכתבה תל אביב ועדת ערר

ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב ביטלה השבוע את היתר הבנייה לפרויקט משולב של מלון ומגורים ברחוב הירקון 162-164, הסמוך לרחוב ארנון. הפרויקט, ביוזמת חברת א.פ.צ השקעות שבשליטת היזם ספי צביאלי, כלל איחוד של שני מגרשים צמודים, מגרש עם מלון ישן המיועד להריסה ומגרש חנייה, והקמת שני בניינים מחוברים בגובה שבע קומות ובהיקף של 55 חדרי מלון ו-32 יחידות דיור.

תושבי רחוב ארנון הגישו ערר בטענה שאיחוד המגרשים והיקף הבנייה סותרים את תוכנית רובע 3 החלה על האזור. התוכנית, שאושרה ב-2007 ומעודכנת מעת לעת, קובעת כי כל מגרש במרכז העיר חייב להישאר יחידה תכנונית עצמאית, ומגבילה את שטח הבלוק המותר לפיתוח ל-700 מ״ר בלבד. המערערים הוסיפו כי הבנייה המתוכננת תחסום את נוף הים הנשקף מדירותיהם, תגרום להצללה משמעותית, תפגע באוורור הטבעי ובאור היום ותשנה לרעה את המרקם ההיסטורי של הרחוב, הנמצא בגבול אתר המורשת העולמית ״העיר הלבנה״.

ועדת הערר, בראשות עו״ד שלומית וולף-לוי, קיבלה את מרבית הטענות וקבעה כי איחוד המגרשים אינו חוקי וכי הוועדה המקומית חרגה מסמכותה כאשר אישרה את התוכנית. בפרוטוקול ההחלטה נכתב במפורש שהיתר הבנייה ״פוגע בערכי השימור של העיר הלבנה ובמרקם העירוני הייחודי״, וכי ״גם קיומו של שימוש מלונאי קודם במגרש אחד אינו מצדיק הסרת ההפרדה בין המג. כתוצאה מכך בוטל ההיתר במלואו והפרויקט הוקפא.

החלטה זו מצטרפת לשורה של מקרים דומים בשנים האחרונות שבהם ועדות ערר מחוזיות בלמו פרויקטים בטענה של פגיעה בעיר הלבנה או בתוכנית רובע 3, ביניהם ביטול פרויקט מלונאות של רשת בראון ברחוב הירקון 127 (״רשת בראון הפסידה: פרויקט המלון בהירקון בוטל סופית״) והפחתת היקף בנייה בפרויקט אחר של צביאלי עצמו ברחוב אלנבי.

במישור הרחב יותר, הפסיקה ממחישה את המתח בין הצורך בהתחדשות עירונית והגדלת היצע המלונאות בעיר, לבין החובה לשמר את המורשת האדריכלית ואת איכות החיים של התושבים. בעוד התושבים רואים בהחלטה ניצחון על שמירת הנוף והמרחב האישי, היזמים והרשות המקומית נאלצים להתמודד עם האטה בפיתוח ועם קושי למצוא פתרונות כלכליים למגרשים קטנים ומוגבלים. מקרה זה עשוי להשפיע גם על עשרות תוכניות דומות הממתינות להכרעה בוועדות השונות, ולהקשיח את עמדת מוסדות התכנון כלפי איחודי מגרשים באזורי שימור.