כלל ביטוח מוכרת את מלוא הזכויות במגדלי אביב לאמות ב-97 מ' שקל

כלל ביטוח תניב רווח הון בסכום של כ-21 מיליון שקל ותמשיך לשכור את הנכס במשך שלושה חודשים
לירן סהר |

חברת כלל עסקי ביטוח הודיעה הבוקר (ד') על מכירת מלוא הזכויות במגדל C בפרויקט המשרדים 'מגדלי אביב' בדרך מנחם בגין 46-48 בתל אביב לחברת אמות תמורת 97 מיליון שקל. שטחו של המגדל 9,600 מ"ר והוא כולל 260 מקומות חניה.

בפרויקט שוכנים משרדי חברות קבוצת כלל ביטוח והן ימשיכו לשכור את המשרדים בנכס לתקופה של שלושה חודשים נוספים עד ליום 31 במאי 2014 תמורת 1 מיליון שקל בחודש. מכירת הזכויות בפרויקט תניב לכלל ביטוח רווח הון בסכום של כ-21 מיליון שקל.

המכירה התבצעה כחלק מהחלטתו של איזי כהן, מנכ"ל החברה, להעביר את פעילות החברה המפוזרת כיום בכ-12 בניינים באזור תל אביב, בשטח כולל של כ-45,900 מ"ר ברוטו למגדל עתידים בקריית עתידים ולרכז את פעילויות הקבוצה תחת קורת גג אחת.

הרכישה מצטרפת לזכויות נוספות אשר מחזיקה אמות בפרויקט מגדלי אביב, בהן מלוא שטחי המשרדים בבניין B ושטחים אחרים במתחם. עם השלמת הרכישה תחזיק אמות במרבית שטחי המשרדים ובמרבית מקומות החניה בפרויקט.

אבי מוסלר, מנכ"ל אמות, מסר: "השקעה זו הינה סינרגטית עבורנו בעיקר לאור אחזקותינו הקיימות במתחם. עם השלמת הרכישה, ולאחר שהנכס יפונה ויועבר לחזקתנו, נבצע בו שיפוץ והתאמה לסטנדרטים המקובלים בנכסי אמות ונפעל להשכירו לשוכרים חדשים. המתחם נהנה מביקוש חזק למשרדים בשל מיקומו המרכזי, נגישותו לעורקי תחבורה ראשיים בעיר ולנתיבי איילון וקיומן של חניות רבות לרווחת השוכרים. אני מאמין כי נוכל למצב ולשווק את הפרויקט מחדש באופן מיטבי ולמקסם את התשואות מהנכס."

איזי כהן מנכ"ל כלל ביטוח: " אנו ממשיכים בתכניתנו להעביר את הקבוצה למגדל עתידים תוך ריכוז הפעילויות בסינרגיה ארגונית, בסביבת עבודה נוחה ואיכותית לעובדי הקבוצה ומתוך מטרה לשפר את השירות ושביעות הרצון של לקוחות החברה וסוכניה. מהלך זה הינו חלק מתוכנית ההתייעלות הכוללת של כלל ביטוח, המשך השבחת החברה והכנתה למובילות בשוק הביטוח והחיסכון ארוך הטווח בישראל".

נזכיר כי אידיבי דיווחה הבוקר כי אתמול (ג') נחתם הסכם בינה לבין JT Capital Management לפיו תמכור לה אידיבי פתוח 32% מהון המניות של כלל עסקי ביטוח. לפי שווי חברה של 4.6 מיליארד שקל ובתמורה לסך כולל של 1.472 מיליארד שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ    צילום: דרור סיתהכל
צילום: שי אהרונוביץ צילום: דרור סיתהכל

רשות המסים לא קונה את המשחקים של הקבלנים - דורשת מע"מ על מבצעי 20/80

הקבלנים במשחק כפול - טוענים מול הלמ"ס שאין ירידת מחירים, אבל משלמים מע"מ לפי המחיר פחות ההנחה; רשות המסים: צריך לשלם על המחיר המלא; הנושא מתקרב לבית המשפט

צלי אהרון |

הנה שאלת מיסוי בוערת. יזם מכר דירה ב-3 מיליון שקל - 600 אלף שקל עכשיו ו-2.4 מיליון שקל במסירה עוד שלוש שנים. הוא מגדיר את העסקה כעסקה של 2.7 מיליון שקל, כי זה הערך הנוכחי שלה. הוא בעצם סיפק הנחה של 300 אלף שקל לרוכש. הוא משלם לרשות המס מע"מ לפי המחיר של 2.7 מיליארד שקל. רשות המס טוענת - גם על המרכיב של הכנסות המימון יש לך תשלום מע"מ - שלם על כל ה-3 מיליון שקל.

זאת דרמה גדולה מכיוון שהקבלן-יזם בעצם סיפק הנחה שירה מהמחיר ועכשיו יש לו סוג של קנס נוסף - מע"מ על גובה ההנחה המימונית. יש הצדקה בפעילות של רשות המסים, כשמבחינת הקבלן המחיר הוא המחיר הנקוב (לפני ההנחה שאותה הוא לא חושף), בשוק זה המחיר, ומעבר לכך - בעסקאות כאלו הקבלן הופך לסוג של מממן-חברת מימון שזה העסק שלו ולכן לכאורה חייב במע"מ. 

מדובר על מספרים גדולים בהינתן שנמכרו כך קרוב ל-30 אלף דירות, ונראה שיש כאן מחלוקת שתגיע יחסית מהר לבית המשפט.   

חברת אפגד הגישה בקשה לייצוגית בהיקף של 800 מיליון שקל נגד רשות המסים: אפגד טוענת לאפליה כלפי יזמים שמציעים מבצעי מימון של 80/20 ו־90/10. לטענת החברה נגבה ממנה מע"מ שלא כדין. לגישתה, הרשות מחייבת יזמים במס עסקאות גם בגין רכיב המימון הגלום בעסקאות תשלומים נדחים  מבצעים נפוצים בענף המכירה של דירות קבלן, דוגמת 10/90 או 20/80,  אלא שמדובר בהוצאה מימונית של הרוכש, ולא בהכנסה ליזם, ולכן לא ניתן לראות ברכיב זה חלק ממחיר העסקה לצורכי מע"מ. ל

אפגד מציינת כי לפי גישת רשות המסים עצמה, כאשר מדובר ב"הלוואת קבלן", הלוואה שהרוכש נוטל ישירות מהבנק והמימון מגובה על ידי היזם, רכיב המימון אינו מחויב במע"מ. לעומת זאת, כאשר היזם מציע מבצע תשלומים מובנה שבו הוא עצמו מממן את הדחייה, אזי רכיב הריבית נכלל במחיר העסקה החייב.

החברה טוענת כי אין הצדקה מהותית לאבחנה זו, היות שבשני המקרים מדובר בעסקה זהה מבחינת תכליתה הכלכלית: מכירת דירה עם רכיב מימון הניתן לצורך השלמת העסקה. לטענת החברה, מדובר באפליה בין יזמים שפועלים בשיטות שונות – אך מבצעים עסקאות דומות במהותן.

שי אהרונוביץ    צילום: דרור סיתהכל
צילום: שי אהרונוביץ צילום: דרור סיתהכל

רשות המסים לא קונה את המשחקים של הקבלנים - דורשת מע"מ על מבצעי 20/80

הקבלנים במשחק כפול - טוענים מול הלמ"ס שאין ירידת מחירים, אבל משלמים מע"מ לפי המחיר פחות ההנחה; רשות המסים: צריך לשלם על המחיר המלא; הנושא מתקרב לבית המשפט

צלי אהרון |

הנה שאלת מיסוי בוערת. יזם מכר דירה ב-3 מיליון שקל - 600 אלף שקל עכשיו ו-2.4 מיליון שקל במסירה עוד שלוש שנים. הוא מגדיר את העסקה כעסקה של 2.7 מיליון שקל, כי זה הערך הנוכחי שלה. הוא בעצם סיפק הנחה של 300 אלף שקל לרוכש. הוא משלם לרשות המס מע"מ לפי המחיר של 2.7 מיליארד שקל. רשות המס טוענת - גם על המרכיב של הכנסות המימון יש לך תשלום מע"מ - שלם על כל ה-3 מיליון שקל.

זאת דרמה גדולה מכיוון שהקבלן-יזם בעצם סיפק הנחה שירה מהמחיר ועכשיו יש לו סוג של קנס נוסף - מע"מ על גובה ההנחה המימונית. יש הצדקה בפעילות של רשות המסים, כשמבחינת הקבלן המחיר הוא המחיר הנקוב (לפני ההנחה שאותה הוא לא חושף), בשוק זה המחיר, ומעבר לכך - בעסקאות כאלו הקבלן הופך לסוג של מממן-חברת מימון שזה העסק שלו ולכן לכאורה חייב במע"מ. 

מדובר על מספרים גדולים בהינתן שנמכרו כך קרוב ל-30 אלף דירות, ונראה שיש כאן מחלוקת שתגיע יחסית מהר לבית המשפט.   

חברת אפגד הגישה בקשה לייצוגית בהיקף של 800 מיליון שקל נגד רשות המסים: אפגד טוענת לאפליה כלפי יזמים שמציעים מבצעי מימון של 80/20 ו־90/10. לטענת החברה נגבה ממנה מע"מ שלא כדין. לגישתה, הרשות מחייבת יזמים במס עסקאות גם בגין רכיב המימון הגלום בעסקאות תשלומים נדחים  מבצעים נפוצים בענף המכירה של דירות קבלן, דוגמת 10/90 או 20/80,  אלא שמדובר בהוצאה מימונית של הרוכש, ולא בהכנסה ליזם, ולכן לא ניתן לראות ברכיב זה חלק ממחיר העסקה לצורכי מע"מ. ל

אפגד מציינת כי לפי גישת רשות המסים עצמה, כאשר מדובר ב"הלוואת קבלן", הלוואה שהרוכש נוטל ישירות מהבנק והמימון מגובה על ידי היזם, רכיב המימון אינו מחויב במע"מ. לעומת זאת, כאשר היזם מציע מבצע תשלומים מובנה שבו הוא עצמו מממן את הדחייה, אזי רכיב הריבית נכלל במחיר העסקה החייב.

החברה טוענת כי אין הצדקה מהותית לאבחנה זו, היות שבשני המקרים מדובר בעסקה זהה מבחינת תכליתה הכלכלית: מכירת דירה עם רכיב מימון הניתן לצורך השלמת העסקה. לטענת החברה, מדובר באפליה בין יזמים שפועלים בשיטות שונות – אך מבצעים עסקאות דומות במהותן.