כלל ביטוח מוכרת את מלוא הזכויות במגדלי אביב לאמות ב-97 מ' שקל
חברת כלל עסקי ביטוח הודיעה הבוקר (ד') על מכירת מלוא הזכויות במגדל C בפרויקט המשרדים 'מגדלי אביב' בדרך מנחם בגין 46-48 בתל אביב לחברת אמות תמורת 97 מיליון שקל. שטחו של המגדל 9,600 מ"ר והוא כולל 260 מקומות חניה.
בפרויקט שוכנים משרדי חברות קבוצת כלל ביטוח והן ימשיכו לשכור את המשרדים בנכס לתקופה של שלושה חודשים נוספים עד ליום 31 במאי 2014 תמורת 1 מיליון שקל בחודש. מכירת הזכויות בפרויקט תניב לכלל ביטוח רווח הון בסכום של כ-21 מיליון שקל.
המכירה התבצעה כחלק מהחלטתו של איזי כהן, מנכ"ל החברה, להעביר את פעילות החברה המפוזרת כיום בכ-12 בניינים באזור תל אביב, בשטח כולל של כ-45,900 מ"ר ברוטו למגדל עתידים בקריית עתידים ולרכז את פעילויות הקבוצה תחת קורת גג אחת.
הרכישה מצטרפת לזכויות נוספות אשר מחזיקה אמות בפרויקט מגדלי אביב, בהן מלוא שטחי המשרדים בבניין B ושטחים אחרים במתחם. עם השלמת הרכישה תחזיק אמות במרבית שטחי המשרדים ובמרבית מקומות החניה בפרויקט.
אבי מוסלר, מנכ"ל אמות, מסר: "השקעה זו הינה סינרגטית עבורנו בעיקר לאור אחזקותינו הקיימות במתחם. עם השלמת הרכישה, ולאחר שהנכס יפונה ויועבר לחזקתנו, נבצע בו שיפוץ והתאמה לסטנדרטים המקובלים בנכסי אמות ונפעל להשכירו לשוכרים חדשים. המתחם נהנה מביקוש חזק למשרדים בשל מיקומו המרכזי, נגישותו לעורקי תחבורה ראשיים בעיר ולנתיבי איילון וקיומן של חניות רבות לרווחת השוכרים. אני מאמין כי נוכל למצב ולשווק את הפרויקט מחדש באופן מיטבי ולמקסם את התשואות מהנכס."
איזי כהן מנכ"ל כלל ביטוח: " אנו ממשיכים בתכניתנו להעביר את הקבוצה למגדל עתידים תוך ריכוז הפעילויות בסינרגיה ארגונית, בסביבת עבודה נוחה ואיכותית לעובדי הקבוצה ומתוך מטרה לשפר את השירות ושביעות הרצון של לקוחות החברה וסוכניה. מהלך זה הינו חלק מתוכנית ההתייעלות הכוללת של כלל ביטוח, המשך השבחת החברה והכנתה למובילות בשוק הביטוח והחיסכון ארוך הטווח בישראל".
נזכיר כי אידיבי דיווחה הבוקר כי אתמול (ג')

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.
