ניתוח

מחדל הנדל"ן: תקציב משרד השיכון התכווץ ב-74% מאז שנת 2000, ומחירי הדירות קפצו ב-240% משנת 1988

ממחקר של מרכז אדוה עולה כי תקציב משרד הבינוי והשיכון ב-2011 היה זהה לזה בשנת 1988 למרות גידול של 90% במספר משקי הבית
לירן סהר | (2)

תקציב משרד הבינוי והשיכון הצטמק במונחים ריאליים מ-9.54 מיליארד שקל בשנת 2000 ל-2.49 מיליארד שקל בשנת 2011, צניחה של כ- 74% ב-11 שנים, כך עולה ממחקר של מרכז אדוה העוסק בשוויון ובצדק חברתי.

בחישוב למשק בית, תקציב המשרד ירד משיא של 8,388 שקל ב-1995, בשיא תקופת קליטת ההגירה המונית ממדינות חבר העמים, ל-1,130 שקל ב-2011, צניחה של 86.5%.

בתוך תקציב משרד השיכון, ההקצאה למענקים התכווצה מ-2.03 מיליארד שקל בשנת 2000 ל-150 מיליון שקל בשנת 2011. מימון המשכנתאות התכווץ מ-3.74 מיליארד שקל ל-120 מיליון שקל בלבד, ההקצאה לסיוע בשכר דירה התכווצה מ-1.84 מיליארד שקל ל-1.28 מיליארד שקל. זאת ועוד, מספר יחידות הדיור הציבורי התכווץ בכ-30%.

מהמחקר עולה כי מדד מחירי הדירות עלה בין 1988 ל-2011 נומינאלית ב-815%וריאלית, בנטרול האינפלציה בכ-240%. בעוד שמדד המחירים לצרכן עלה ב-350%. שיעור הבעלות על דירה ירד עד 2008 ל-66.4%.

באדווה מציינים שההסבר הנפוץ להצטמקות התקציב הוא סיום גל העלייה ההמונית, אולם מציינים שתקציב 2011 היה כמעט זהה בגודלו הריאלי לזה של 1988, התקציב האחרון שקדם לגל העלייה, זאת בשעה שבין 1988 ל-2011 גדל מספר משקי הבית בישראל ב-90%. הקיצוץ בתקציב משרד השיכון בולט על רקע העובדה שתקציב המדינה בכללותו גדל.

ב-12 השנים האחרונות קטן מלאי הדירות הציבוריות בכ-30%. בעקבות ביצוע חלקי של חוק הדיור הציבורי משנת 1998 נמכרו יחידות רבות של דיור ציבורי, בעיקר לשוכניהן, אך דירות חדשות כמעט ולא נקנו או נבנו. בשנת 1999 היו כ-108 אלף דירות בדיור הציבורי. עד אוגוסט 2011 נמכרו כ-37 אלף מדירות אלו ונכון לשנת 2011 מספר הדירות עמד על 75.5 אלף.

"ההתכווצות בתקציב הבינוי והשיכון מזמן אינה נובעת עוד מסיומו של גל העלייה והיא בולטת במיוחד על רקע הצורך הגובר לסיוע בדיור הנובע מהעלייה במחירי הדירות. מדובר במהלך מתמשך שבמסגרתו ממשלות ישראל השילו מעל עצמן את אחריותן לדיור עבור כלל הישראלים", מוסרים באדוה.

ומה קרה לגודל הדירות בעשור האחרון? בשנת 2011 גודלה הממוצע (ברוטו) של דירה חדשה עמד על 178 מ"ר לעומת 143 (ברוטו) בשנת 2000. משקלן של דירות בנות 5 חדרים ומעלה עלה מ-39.2% מכלל הבנייה ב-2000 ל-53.8% ב-2011, בעוד שמשקל הדירות בנות 3 חדרים ומטה ירד מ-20.2% ל-8.7%.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אבי 05/12/2012 11:54
    הגב לתגובה זו
    ולכל המטומטמים תמשיכו להצביע עבור ביבי שתמיד דופק אתכם
  • 1.
    באר שבע הלהיט החם 05/12/2012 11:43
    הגב לתגובה זו
    ליד האוניבריסיטה של 20 אלף עובדים מה שיביא את מחירי הנדלן שם לשמיים זו נראית השקעה !
ארוחת בוקר (X)ארוחת בוקר (X)

גם בישראל: בני 30+ חוזרים לגור עם ההורים

יוקר מחיה, שכר שעומד במקום ושוק שכירות תקוע מביא לישראל תופעה שכבר הייתה רווחת במדינות עם כלכלה הרבה יותר חלשה משלנו, בני 30 שחוזרים לגור עם ההורים



הדס ברטל |

אחרי ספרד, איטליה ויוון, גם בישראל מתחילים לראות תופעה שמתעצמת: בני 30 פלוס שחוזרים לגור עם ההורים. ניתן להסביר זאת על ידי הפער המתרחב בין עלויות דיור להכנסות משכר. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) העדכניים, כ-25% מבני 30-34 מתגוררים עם ההורים, עלייה של כ-2% משנת 2024. בקבוצת הגיל 35-39, השיעור יורד לכ-15% (שגרים עם ההורים), אך זהו עדיין נתון משמעותי בהשוואה למדינות OECD אחרות. משרד האוצר מעריך כי גיל היציאה הממוצע מהבית עלה לכ-29 שנים, כ-2.5 שנים יותר מאשר בתחילת שנות ה-2010. כיום, כאשר אוכלוסיית המדינה עומדת על 10.094 מיליון תושבים, התופעה משפיעה על כ-150 אלף צעירים בגילאי 30+, רובם רווקים או בזוגיות ללא ילדים.

 

חצי מהמשכורת הולך על דיור

הגורם הדומיננטי הוא הנטל הדיורי, שמתעצם למרות ירידה במחירי רכישה. שכר דירה עולה והממוצע לדירת 3 חדרים עמד ברבעון השלישי של השנה עמד על כ-5,000 שקל, עלייה של 4.4% משנה קודמת, כאשר במרכז הארץ המחירים מגיעים כבר ל-6,000-7,000 ש"ח. בניגוד לשכירות, המחיר הממוצע לרכישת דירה ירד ב-2.5% ל-2,213,900 שקל, אך שכירות ארוכת טווח נותרת מוגבלת עקב מחסור בהיצע: השנה נוספו על פי ההערכות רק 20 אלף דירות חדשות להשכרה. 

השכר החציוני נטו בקרב שכירים בגיל 30-34 מוערך ב-10,000 ש"ח,  זה מכסה אולי 60%-70% מהוצאות דיור בסיסיות. נתונים דומים נמצאו גם בדוח OECD Economic Surveys: Israel 2025. על פי הדוח יחס מחיר דיור להכנסה בישראל הוא מהגבוהים בעולם, כאשר צעירים  מוציאים 50%-60% מההכנסה שלהם רק על קורת גג, כמעט כפול מהממוצע המערבי של 28%.

הדמיה של הפרויקט בנווה יהושע הדמיה: קבוצת כנעןהדמיה של הפרויקט בנווה יהושע הדמיה: קבוצת כנען

378 דירות חדשות ברמת גן: תוכנית ההתחדשות יוצאת לדרך

הוועדה המחוזית תל אביב החליטה להפקיד תוכנית על שטח של 7 דונמים בשכונת נווה יהושע שברמת גן. התוכנית כוללת הריסה של מבנים ישנים שכוללים 96 דירות ישנות והקמה של מאות דירות חדשות, חלקן במגדלים גבוהים סמוך לרכבת הקלה. לצד הבנייה, נקבעו גם שינויים תשתיתיים ובהם הרחבת הכניסה לשכונה והתאמות למדיניות התחבורה העירונית.



עוזי גרסטמן |

הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה תל אביב החליטה להפקיד תוכנית התחדשות עירונית גדולה בשכונת נווה יהושע שברמת גן, שתוסיף לשכונה 378 יחידות דיור חדשות. מדובר במהלך תכנוני נרחב שנועד לחדש מתחם ותיק, לאחר שתוכנית קודמת שחלה על האזור פקעה בקיץ 2020 ולא יצאה אל הפועל.

התוכנית משתרעת על שטח של כ-7 דונמים בלב השכונה, והיא מבוססת על מיקומה של נווה יהושע בסמיכות למערכת הסעת המונים. על פי ההחלטה, הבנייה החדשה תנצל את הקרבה לרכבת הקלה ותשלב בינוי אינטנסיבי יותר, לצד תוספת של תשתיות ושטחים ציבוריים. אחד המרכיבים המרכזיים בתוכנית הוא הרחבת הכניסה לשכונה, מהלך שנדרש על ידי עיריית רמת גן לנוכח הצמיחה הצפויה במספר התושבים ובהיקף יחידות הדיור.

התכנון מחולק לשני מתחמים עיקריים. המתחם המרכזי ממוקם ברחוב נווה יהושע 51-41, על שטח של כ-4.5 דונמים. כיום קיימים במקום שני מבני מגורים שכוללים 96 דירות, ואלה מיועדים להריסה. במקומם צפויים להיבנות שלושה מגדלי מגורים בגובה של עד 30 קומות, שיכללו יחד 330 יחידות דיור חדשות. בנוסף לבנייה למגורים, התוכנית כוללת הקצאה של כ-1,000 מ"ר לטובת מבני ציבור וכן שטחים פתוחים שישמשו את תושבי השכונה והאזור. את התוכנית יזמה קבוצת כנען, והיא נערכה על ידי האדריכל שלום בר־טל. בשלב זה מדובר בהפקדת התוכנית, כך שהציבור יוכל לעיין בה ולהגיש התנגדויות, לפני קידומה לשלבי האישור הבאים.

המתחם השני מאחד כמה מגרשים ברחובות נווה יהושע 5-1 והירדן 97 ו־99. במתחם הזה קיימים כיום חמישה מבני מגורים קטנים עם 20 דירות בסך הכל, וגם הם מיועדים להריסה. הבנייה החדשה תתבצע במבנה מרקמי של עד עשר קומות, עם חזית מסחרית פעילה בקומת הקרקע. המבנה יכלול 48 דירות קטנות, ששטחן לא יעלה על 55 מ"ר, בהתאם לאופי הבנייה המתוכנן לאורך צירי תחבורה מרכזיים.

בהתאם למדיניות הוועדה המקומית והמחוזית לאורך צירי מערכת תחבורה עתירת נוסעים, ובפרט בסמיכות לקו הסגול של הרכבת הקלה ולדרך אלוף שדה, נקבע כי הפרויקט יוקם ללא חניות לרכב פרטי. לצד זאת, נקבעה כאמור הרחבה של צומת הכניסה לשכונה, על רקע קידום פרויקטים נוספים של התחדשות עירונית באזור והעלייה הצפויה במספר יחידות הדיור.