הדולר היציג התחזק: "בטווח של חודשים הדולר צפוי להגיע ל-4.40 שקלים"

כך מעריכים גדעון בן נון, מנכ"ל שקל אג'יו מקבוצת שקל, וניר ינאי, מנהל חדר המסחר בשקל אג'יו. בנק ישראל קבע את השער היציג בעליה של 0.55% לרמה של 3.987 שקלים
קובי ישעיהו |

הדולר שב נחלש בשעה האחרונה של המסחר. בנק ישראל קבע את השער היציג בעליה של 0.55% לרמה של 3.987 שקלים לאחר שבבוקר טיפס ל-4.000 שקלים, בפתיחת שבוע המסחר המקומי במטבעות. האירו היציג נקבע בעליה של 0.85% לרמה של 5.566 שקלים.

בעולם עבר הדולר להחלשות מול האירו, על רקע שיפור באווירה בשוקי ההון בשעות האחרונות. האירו מתחזק כעת ב-0.15% לרמה של 1.397 דולרים והיין היפני מתחזק ב-0.12% לרמה של 92.27 יין לדולר.

בחברת אי-טריידר מעריכים כי הדולר יפרוץ את רמת ה-4 שקלים לדולר היום, ימשיך את מגמת עלייתו ויבחן כבר ביומיים הקרובים את רמת ההתנגדות הבאה ב- 4.074 שקלים. על בסיס ציפייה להמשך עליות במטבע האמריקאי, 59.2% ממשקיעי איטריידר רכשו אופציות CALL על הדולר לפקיעה בסוף היום.

רון אייכל, אסטרטג וכלכלן המאקרו של מיטב, אומר בסקירה שפרסם אתמול כי "אנו ממשיכים לשמור על גישה לפיה הדולר האמריקאי צפוי להציג שנים של התחזקות בעולם. ראשית ההתחזקות צפויה להגיע לאחר שהממשל האמריקאי יחל צמצום החוב הציבורי, בשלהי 2010".

מחברת איזי-פורקס נמסר כי "הדולר ממשיך במומנטום החיובי גם מול השקל. הירידות באחד העם ובבורסות העולם יחד עם פחד השוק מעונת דוחות הרבעון השני בארה"ב שנפתחה השבוע מחזירה את המשקיעים לדולר שנחשב למטבע בעל אופי הגנתי. מבחינה טכנית פריצה של רמת ה-4.0300 תעלה את הסיכוי שנראה את המטבע האמריקאי מהר מאוד באזור 4.1000 שקל שוב".

"רף ה-4 שקל לדולר עשוי להיות רף פסיכולוגי שהשוק אולי יתקשה לחצות בטווח הקצר, אך בסופו של דבר, בתוך זמן לא רב הדולר צפוי לחצות רף זה כלפי מעלה, כאשר בטווח של חודשים הוא צפוי להגיע ל-4.40 שקל לדולר". כך מעריכים גדעון בן נון, מנכ"ל שקל אג'יו מקבוצת שקל, וניר ינאי, מנהל חדר המסחר בשקל אג'יו.

בן נון וינאי מציינים כי "אנו מעריכים כי אנו מתקרבים לסופה של תקופת ביניים ואז, כאמור, תתפתח מגמה חדשה של הדולר, בהתבסס על ציפייה להתאוששות כלכלית מהירה יותר בארה"ב, לעומת הכלכלות העומדות מאחורי שאר המטבעות המובילים".

בן נון וניר מציינים כי "במסגרת התאוששות זו, ארה"ב תהיה הראשונה לראות סימני אינפלציה ולאחר מכן ? אינפלציה גבוהה בפועל. כתגובה מוקדמת לכך, נצפה כי התשואות בארה"ב תעלינה באופן מהיר יחסית ושוק האג"ח הפדראליות יהפוך להיות האטרקטיבי יותר מבין האלטרנטיבות לפקדונות ארוכי טווח. הדבר עשוי ליצור מגמה של התחזקות הדולר. שוב, נציין כי 'התנעה' של מגמה כזו עשויה להיות מלווה בתנודתיות גבוהה, בתחילתה. להערכתנו, התוצאה עשויה להיות אירו היורד מ- 1.30 דולר לאירו ואילו בזירה המקומית, נצפה לשערים של 4.40 שקל לדולר. מהלך זה עשוי להיראות בתוך כמה חודשים".

כלכלני ישיר בית השקעות מציינים בסקירה שפרסמו כי "בנק ישראל ימשיך להתערב בתקופה הקרובה בשוק המט"ח במטרה להחליש את השקל ובכך לתמוך ביצוא ולהוביל את המשק לצמיחה בת קיימא. להערכתנו, הריבית צפויה לשמור על רמתה הנוכחית עד לסוף השנה, זאת בהינתן יציבות בצפיות האינפלציה הנוכחיות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נדלן
צילום: Freepik

למה נעלמו משקיעי הנדל"ן ומתי הם יחזרו לשוק?

לפי נתוני רשות המסים, חלקם של המשקיעים מכלל רוכשי הדירות בישראל ירד מרמה של 27% ב-2021 לרמה של כ-14% בלבד ב-2025. מדובר בירידה של כמעט 50%, בתוך ארבע שנים בלבד למה הם כבר לא שם? מס רכישה גבוה, עליית הריבית ומעבר להשקעות חלופיות. בכותצאה מכך, כמות הדירות המוצעות להשכרה קטנה והביקוש עולה - מה שמעלה את מחירי השכירות

נדב אטיאס |

בעשור האחרון הורגלנו לכך שמשקיעי הנדל״ן מהווים חלק מרכזי בתנועת השוק. הם רכשו דירות, סיפקו היצע לשוק השכירות והיוו גורם משמעותי לעליית מחירי הדיור. ואולם בשנים האחרונות מתרחשת תופעה הפוכה: משקיעי הנדל"ן יוצאים מהשוק בהיקף משמעותי, מבלי שקיים גורם אחר שממלא את מקומם. מדובר בשינוי מבני בעל השלכות רחבות על שוק המגורים בישראל, שחלקן תוארו בטורים קודמים.

לפי נתוני רשות המסים, חלקם של המשקיעים מכלל רוכשי הדירות בישראל ירד מרמה של 27% ב-2021 לרמה של כ-14% בלבד ב-2025. מדובר בירידה של כמעט 50%, בתוך ארבע שנים בלבד. המגמה הזו אינה נובעת מגורם אחד, אלא משילוב של נתונים ושינויים כלכליים ורגולטוריים שהפכו את ההשקעה בדירה לאטרקטיבית פחות - הן בפני עצמה והן ביחס לחלופות.

אז למה המשקיעים יצאו משוק הנדל"ן? ניתן למנות לכך שלוש סיבות עיקריות:

מס רכישה גבוה - עליית מס הרכישה על דירות להשקעה לרמה של 8% מהשקל הראשון יצרה חסם משמעותי להשקעה בדיור. במצב זה המשקיע מתחיל את הרכישה בפער של עשרות ולפעמים מאות אלפי שקלים עוד לפני שהנכס הניב הכנסה כלשהי. כשתשואת הנדל"ן למגורים ניצבת בממוצע על 3%-4%, מדובר על כשנתיים שכירות לפחות רק כדי להחזיר את גובה המס ששולם עבור רכישת הנכס. כשמס הרכישה על דירות להשקעה ירד ל-5% ב-2020 (בתקופת הקורונה), חלקם של המשקיעים בשוק הדיור קפץ בכמעט פי שניים עד 2022, אז הוחלט להעלות את מס הרכישה בחזרה ל-8%.

עליית הריבית - היתרון המשמעותי של רכישת דירה להשקעה מבוסס במידה רבה על מינוף. ואולם בריבית הנוכחית של המשכנתא שניצבת בממוצע על 5%-6% לעומת תשואת שכירות נמוכה יותר, החזר המשכנתא החודשי גבוה מהכנסות שכר הדירה מהנכס. במצב כזה, השימוש במינוף אינו תומך בתשואה, אלא להפך, ומייצר הוצאה חודשית קבועה מעבר להכנסות משכר הדירה.

מעבר להשקעות חלופיות - בשנים האחרונות התרחב מגוון ההשקעות האלטרנטיביות שנגישות למשקיעים פרטיים: קרנות חוב וקרנות השקעה פרטיות ומסחר עצמאי בשוק ההון ביחד עם קרן כספית ואג"ח שנהפכו אטרקטיביים יותר עם עליית הריבית במשק. האפיקים האלה מייצרים תשואות גבוהות יותר, וחלקם מאפשרים גם מינוף משמעותי ונזילות גבוהה. לאור זאת, האטרקטיביות של השקעה בדיור למגורים ירדה באופן משמעותי, וההעדפה של רבים מהמשקיעים זזה לכיוון האפיקים האלה

נדלן
צילום: Freepik

למה נעלמו משקיעי הנדל"ן ומתי הם יחזרו לשוק?

לפי נתוני רשות המסים, חלקם של המשקיעים מכלל רוכשי הדירות בישראל ירד מרמה של 27% ב-2021 לרמה של כ-14% בלבד ב-2025. מדובר בירידה של כמעט 50%, בתוך ארבע שנים בלבד למה הם כבר לא שם? מס רכישה גבוה, עליית הריבית ומעבר להשקעות חלופיות. בכותצאה מכך, כמות הדירות המוצעות להשכרה קטנה והביקוש עולה - מה שמעלה את מחירי השכירות

נדב אטיאס |

בעשור האחרון הורגלנו לכך שמשקיעי הנדל״ן מהווים חלק מרכזי בתנועת השוק. הם רכשו דירות, סיפקו היצע לשוק השכירות והיוו גורם משמעותי לעליית מחירי הדיור. ואולם בשנים האחרונות מתרחשת תופעה הפוכה: משקיעי הנדל"ן יוצאים מהשוק בהיקף משמעותי, מבלי שקיים גורם אחר שממלא את מקומם. מדובר בשינוי מבני בעל השלכות רחבות על שוק המגורים בישראל, שחלקן תוארו בטורים קודמים.

לפי נתוני רשות המסים, חלקם של המשקיעים מכלל רוכשי הדירות בישראל ירד מרמה של 27% ב-2021 לרמה של כ-14% בלבד ב-2025. מדובר בירידה של כמעט 50%, בתוך ארבע שנים בלבד. המגמה הזו אינה נובעת מגורם אחד, אלא משילוב של נתונים ושינויים כלכליים ורגולטוריים שהפכו את ההשקעה בדירה לאטרקטיבית פחות - הן בפני עצמה והן ביחס לחלופות.

אז למה המשקיעים יצאו משוק הנדל"ן? ניתן למנות לכך שלוש סיבות עיקריות:

מס רכישה גבוה - עליית מס הרכישה על דירות להשקעה לרמה של 8% מהשקל הראשון יצרה חסם משמעותי להשקעה בדיור. במצב זה המשקיע מתחיל את הרכישה בפער של עשרות ולפעמים מאות אלפי שקלים עוד לפני שהנכס הניב הכנסה כלשהי. כשתשואת הנדל"ן למגורים ניצבת בממוצע על 3%-4%, מדובר על כשנתיים שכירות לפחות רק כדי להחזיר את גובה המס ששולם עבור רכישת הנכס. כשמס הרכישה על דירות להשקעה ירד ל-5% ב-2020 (בתקופת הקורונה), חלקם של המשקיעים בשוק הדיור קפץ בכמעט פי שניים עד 2022, אז הוחלט להעלות את מס הרכישה בחזרה ל-8%.

עליית הריבית - היתרון המשמעותי של רכישת דירה להשקעה מבוסס במידה רבה על מינוף. ואולם בריבית הנוכחית של המשכנתא שניצבת בממוצע על 5%-6% לעומת תשואת שכירות נמוכה יותר, החזר המשכנתא החודשי גבוה מהכנסות שכר הדירה מהנכס. במצב כזה, השימוש במינוף אינו תומך בתשואה, אלא להפך, ומייצר הוצאה חודשית קבועה מעבר להכנסות משכר הדירה.

מעבר להשקעות חלופיות - בשנים האחרונות התרחב מגוון ההשקעות האלטרנטיביות שנגישות למשקיעים פרטיים: קרנות חוב וקרנות השקעה פרטיות ומסחר עצמאי בשוק ההון ביחד עם קרן כספית ואג"ח שנהפכו אטרקטיביים יותר עם עליית הריבית במשק. האפיקים האלה מייצרים תשואות גבוהות יותר, וחלקם מאפשרים גם מינוף משמעותי ונזילות גבוהה. לאור זאת, האטרקטיביות של השקעה בדיור למגורים ירדה באופן משמעותי, וההעדפה של רבים מהמשקיעים זזה לכיוון האפיקים האלה