קפריסין
צילום: pexels

10% מהתיירים בקפריסין - ישראלים; 15% מרוכשי הדירות - גם כן ישראלים

האי רשם ב-2024 שיא של 4.2 מיליון מבקרים, כשישראל במקום השני אחרי בריטניה. לצד הנוכחות בתיירות, ישראלים מהווים כבר נתח בולט משוק הנדל"ן המקומי - בעיקר באזור לרנקה; וגם - ממה נובעת המשיכה שלנו דווקא לאי הקפריסאי?

צלי אהרון | (20)
נושאים בכתבה קפריסין נדל"ן

שנת 2024 הייתה שנת שיא לתיירות בקפריסין עם כ-4.2 מיליון מבקרים, עלייה של 5.1% לעומת השנה הקודמת. ישראל בלטה במיוחד, כ- 10% מכלל התיירים שהגיעו לקפריסין היו ישראלים, נתון שממקם אותנו במקום השני אחרי בריטניה (34%) ולפני מדינות כמו פולין, גרמניה, יוון ושוודיה. רוב המבקרים הצהירו כי הגיעו לנופש, כאשר היעדים המובילים הם פאפוס, איה נאפה ולרנקה. ההכנסות מתיירות הגיעו לכ-3.2 מיליארד אירו - עלייה של יותר מ-7% לעומת 2023. וההוצאה הממוצעת לתייר עלתה ל-794 אירו, עם שיא של מעל 921 אירו באוגוסט.

ההשפעה הישראלית מורגשת לא רק בבתי המלון והמסעדות, אלא גם בשוק הנדל"ן המקומי: לפי נתוני חברת 'במבי דרימס', כ-15% מהביקושים לרכישת דירות חדשות בקפריסין מגיעים מישראל, לצד הבריטים, הפולנים והרוסים. מארק זאבי, יו"ר החברה, מסביר כי התיירים מישראל נחשפים במהלך החופשה להתפתחות הבנייה, לפיתוח התשתיות ולפרויקטים החדשים, ולעיתים קרובות זה מתפתח להתעניינות אמיתית ברכישה. שלושת היעדים המרכזיים שמושכים את הרוכשים הישראלים הם לרנקה, לימסול ופאפוס, אך בשנה האחרונה נרשם זינוק בעניין סביב מפרץ לרנקה. האזור עובר פיתוח מואץ בעקבות פינוי של שטחי תעשייה ישנים, וכיום מוקמים בו עשרות פרויקטים חדשים במחירים נוחים יחסית לשאר האי ולישראל - עם פוטנציאל השבחה משמעותי לאחר השלמתם.

במקביל, מתרחבת גם הקהילה הישראלית בקפריסין: להערכת זאבי, כ-15 אלף ישראלים חיים כיום באי באופן קבוע, ועוד כ-20 אלף מחזיקים בו נכס נוסף. הריכוזים הגדולים של הישראלים נמצאים בלימסול, פאפוס ולרנקה: "השילוב בין קרבה גיאוגרפית, מחירי נדל"ן אטרקטיביים ותיירות פורחת יוצר בסיס חזק להשקעה", מסכם זאבי ומוסיף: "זה הופך את קפריסין ליעד שמעניין לא רק לנפוש בו - אלא גם להשקיע ולחיות בו"


סיבות רבות למשיכת ישראלים לאי


בעשור האחרון ניכרת עלייה חדה בנוכחות הישראלית בקפריסין, גם בתיירות וגם בשוק הדירות והשקעות נוספות. בעוד שבשנים שלפני הקורונה, למשל בשנים 2018-2019, שיעור הישראלים מתוך כלל התיירים עמד סביב 6%-7%, כיום הנתון עומד על כ-10%, והביקושים להשקעות נדל"ן מצד ישראלים גדלו בהתאם.

עונת השיא של התיירות הישראלית נרשמת לרוב בחודשי הקיץ: יולי ואוגוסט - אך נתוני חברות שיווק נדל"ן מצביעים על כך שגם בתקופות הביניים, כמו חגי תשרי ואביב, נרשמת פעילות השקעתית מוגברת, לעיתים כזו שנובעת ישירות מהביקור התיירותי. הסיבות למשיכת הישראלים לאי מגוונות: קרבה גיאוגרפית המאפשרת טיסה של פחות משעה, פערי מחירים משמעותיים מול שוק הדיור בישראל, היעדר מגבלות מהותיות על זרים ברכישת נדל"ן - בניגוד לחלק ממדינות האיחוד האירופי, ותמריצים כלכליים כמו משטר מס נוח, תוכניות ויזה למשקיעים, ואפשרויות השכרה לטווח קצר שמאפשרות הפיכת הנכס למקור הכנסה.

ההשקעות הישראליות משפיעות גם על הכלכלה המקומית: הן מעלות במקרים מסוימים את מחירי הדירות באזורים מבוקשים, מייצרות הזדמנויות לעסקים מקומיים בתחומי תיווך, תחזוקה, שיפוצים והשכרה, ואף מעוררות עניין ושיח ציבורי בקפריסין על מעורבות זרה בשוק, שיח שמזכיר את הדיון המתקיים בישראל סביב משקיעים זרים.



למה דווקא קפריסין?


שוק הנדל"ן באי הקפריסאי מציע לרוכשים פוטנציאל תשואה מגוון, בהתאם לאופי ההשקעה. השכרה לטווח קצר, למשל דרך פלטפורמות כמו Airbnb, מניבה במוקדי התיירות הבולטים: לרנקה, פאפוס ואיה נאפה - תשואות שנתיות שיכולות להגיע לכ- 6%-8%, בעיקר בעונות השיא. לעומת זאת, השכרה לטווח ארוך מניבה לרוב תשואה של 3%-5%, אך מעניקה יציבות גבוהה יחסית והכנסה קבועה לאורך השנה. גם עלויות התחזוקה נמוכות ביחס לישראל: הארנונה לרוב מסתכמת בכמה מאות אירו בשנה, ביטוח נכס בסיסי זול יותר, ושירותי ניהול והשכרה, כולל טיפול באורחים - מוצעים במחירים תחרותיים בהשוואה לשוק המקומי בארץ.

בשנים האחרונות מקדמת קפריסין פרויקטי תשתית רחבי היקף שמשפיעים באופן ישיר על ערכי הנדל"ן. בלרנקה מתבצע שדרוג מקיף של הטיילת והנמל, באיה נאפה נמשכת השקעה בפיתוח חופי הרחצה ובמתחמי נופש, ובמקביל מקודמות תוכניות לשדרוג דרכי הגישה והתחבורה הציבורית בין הערים המרכזיות.

הרוכשים הישראלים שמגיעים לאי מגיעים מפרופילים שונים: זוגות צעירים שמחפשים דירה להשקעה במחיר נגיש, משקיעים ותיקים שמעוניינים לפזר סיכונים מחוץ לישראל, וגם משפחות שמחפשות נכס לשימוש אישי בעונות הנופש. חלקם רוכשים לצורך מגורים עונתיים בלבד, בעוד אחרים מכוונים להכנסה משכירות - בין אם לטווח קצר לתיירים ובין אם לטווח ארוך לשוק המקומי.

תגובות לכתבה(20):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    רק ביביסטים קונים בקפריסין 14/08/2025 13:28
    הגב לתגובה זו
    רק ביביסטים שחושבים לעשות עוקץ נדלן עוברים לקפריסין. עוד כמה חודשים הם יתבכיינו על אנתישמיות וימכרו מהר תנכסים ויחזרו לגור בשכונה ביביסטית כמו שהם יודעים.
  • 12.
    אבל התמונה לא צולמה בקפריסין..... (ל"ת)
    סליחה... 12/08/2025 17:53
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    קובי 12/08/2025 13:50
    הגב לתגובה זו
    יוון מוסלמית כולה מחבלים
  • ביוון לא הייתי קונה בכל מקרה היא מקום מגעיל היוונים ערסים (ל"ת)
    שמירו 12/08/2025 17:45
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    אנונימי 12/08/2025 13:20
    הגב לתגובה זו
    תקראו את התגובות בקפריסין ואת הפוסטים משם
  • הישראלים מעלים את מחירי הבתים אתה דפקט הישראלים הם מיעוט זניח מכלל המשקיעים (ל"ת)
    גד 12/08/2025 17:44
    הגב לתגובה זו
  • אנונימי 12/08/2025 17:42
    הגב לתגובה זו
    אתה טועה ומטעההישראלים הם מיעוט זניח בקפריסין רק 15000 איש שחיים שם10% ממשקיעי הנדלן הם ישראלים ולא 15% אולי יש 15% מתעניינים אבל מה שקובע זה רק מי שקנה בפועל אבל 90% מהמשקיעים הם לא ישראל
  • 9.
    האם הכתבה פרסומית (ל"ת)
    Shafik 12/08/2025 11:40
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    אנונימי 12/08/2025 08:22
    הגב לתגובה זו
    קפריסין ידועה להשמצה מלא מוסלמים הנכסים נמכרים למוסלמים תפסיקו עם הכתבות של קפריסין העם לא טיפש גם התיקשורת יש תלונות אבל אתם כנראה יש יש בעסקי נדלן הכתבה לא נכונה מספיק עם הכתבות הזרים עזבו הישראלים עזבו ומכרו נכסים מספיק עם הפירסומות לא תוכלו לקנות את העם
  • 7.
    והתמונה של סנטוריני יוון. משרה אמינות (ל"ת)
    דן 12/08/2025 07:40
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    מי קונה דירה בקפריסין הכי טוב בארצנו מחר מוסלמים ישלטו אנו בבעיה (ל"ת)
    אנונימי 12/08/2025 05:42
    הגב לתגובה זו
  • קפריסין היוונית זה נוצרים הם שונאים מוסלמים. (ל"ת)
    גד 12/08/2025 17:42
    הגב לתגובה זו
  • בשכנות עם טורקיה. ממש על האי (ל"ת)
    סודי 12/08/2025 10:16
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    הצפה 12/08/2025 00:52
    הגב לתגובה זו
    הצפת דירות חדשות מקבלות וגם יד שניה וגם פינוי בינוי וגם ממחיר למשתכן לאחר 5 או 7 שנים וגם מגיבורי ה20 80. עד לא מזמן פמפמו לנו שיש מחסור בדירות חחח היצע מפחידדד אז האם כדאי לקנות בקפריסין או אולי לא לקנות בכלל בזמן הקרוב...
  • 4.
    אאא 11/08/2025 23:27
    הגב לתגובה זו
    עובדים מרחוק וההוצאות חצי מישראל אותו מזג אוויר ואין מס על רווחי הון.
  • 3.
    מפולת מחירים בישראל. 11/08/2025 19:52
    הגב לתגובה זו
    הצפה של מאות אלפי דירות פינוי בינוי.
  • מ 2008 לא מצאת עבודה חוץ מלרשום את אותן תגובות (ל"ת)
    שאפיק 12/08/2025 11:41
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מפולת במחירי הדיור בישראל. 11/08/2025 17:28
    הגב לתגובה זו
    השקעה בדירה בישראל היא טעות חמורה.עדיף שוק ההון או נדלנ באירופה שמחירו רק יעלה בשנים הבאות.
  • 1.
    בוננזה 11/08/2025 12:47
    הגב לתגובה זו
    מי שקנה ב 2425שילם י ק ר מאוד...
  • תוכיח המציאות מראה ההיפך רק 2% מהאוכלוסיה בקפריסין מוסלמים בישראל 20% (ל"ת)
    מייקיל 12/08/2025 17:43
    הגב לתגובה זו
פרסומת של חברת שבירו. קרדיט: רשתות חברתיותפרסומת של חברת שבירו. קרדיט: רשתות חברתיות

דירה במחירי סוף עונה? הקבלנים בלחץ - האם זה הזמן לקנות?

חם מהתנור: מבצעי מימון אגרסיביים - שלמו 20% כעת עם הכניסה לדירה, ואת היתרה רק בעוד שנה. מדובר על מהלך ששקול להנחה של כמעט 5% על מחיר הדירה. המטרה: להראות מכירות לבנקים כדי להמשיך את הליווי, ובעיקר - לא להוריד את המחיר הרשמי כדי לא לגרום לכדור שלג; עבור הרוכשים זה עלול להיות הימור כשמצד אחד ההנחות מפתות, מצד שני - אף אחד לא יודע מה יהיה בהמשך, המחירים יכולים להמשיך לרדת

צלי אהרון |

שוק הנדל"ן למגורים ממשיך לספק דרמות - הפעם מכיוון הקבלנים, שנמצאים בלחץ הולך וגובר. השוק בקיפאון, המחירים בירידה והם צריכים לשדר עסקים רגיל - לשדר לבנקים כדי שלא יפגעו במימון, לשדר לציבור כדי שלא יתחיל כדור שלג של ירידות מחירים, לשדר ללמ"ס כדי לסדר את הפרופסורים והדוקטורים שלא מודדים את ההנחות והמבצעים. 

אז מה עושים? חושבים על הפתרונות יצירתיים ואלו ממשיכים להגיע בקצב מהיר - שלם 20% בלבד כעת, קבל מפתח ותיכנס לדירה חדשה - ואת יתרת 80% תביא רק בעוד שנה (ואפשר גם יותר). מדובר על הנחה בפועל של עוד 5%. ההצעה נשמעת מפתה, אך בפועל היא משקפת הפחתת מחיר כי פשוט המחירים ירדו. זו לא נדיבות יתר לקונים. 

זו בעיקר בעיקר מצוקה תזרימית של היזמים, שנדרשים להציג לבנקים התקדמות במכירות כדי להבטיח את המשך הליווי הפיננסי. ובעיקר את מניעת ההידרדרות של שוק הנדל״ן שממשיך להציג מחירים גבוהים על אף שלל הנתונים שסותרים את המצב הקיים.

חברת שבירו פרסמה קמפיין אגרסיבי בדיוק במתכונת הזו, אבל היא לא לבד וכבר היום הצטרפה אליה גם חברת משה אביסרור ובניו, עם מבצע מימון שממותג כ"מבצע מיוחד לחג״ עם ״חמישה מסלולי מימון מיוחדים לחול המועד״. אלה לא המקרים היחידים: בענף מעריכים כי בחודשים הקרובים עוד חברות יצטרפו למגמה - משום שהעיכוב במכירות מורגש בכל האזורים בארץ. לצד זה יש גם ירידי מכירות עם הנחות ענק - 400-500 אלף שקל לדירה. תראו, זה יכול להשתנות. זה תלוי בעסקת חטופים, בסיום המלחמה, ובמצב הרוח של העם. הכל פתוח, אבל צריך לזכור שאחרי עליות מחירים מרשימות הגיע הזמן לתיקון, להגיון במחירים. לא הגיוני שזוגות צעירים שעושים את הכל לפי הסדר - תיכון, צבא, מלחמה, לימודים, לא יכולים להגיע לדירה. 

כלומר, הסיבות לירידת מחירים הם עמוקות וברורות, אך מנגד, יש ויסות של המלאי על ידי הקבלנים ויש כאמור תקווה ואופטימיות שיכולים לתת בוסט. אבל זה בעיקר עניין פסיכולוגי. אם הרוכשים הפוטנציאלים לא ירוצו לקנות, המחירים לא יעלו, ההיפך. הקבלנים בלחץ. 

רשות המסים
צילום: רשות המסים

מס רכוש חוזר לשולחן: הנה המשמעות לבעלי הקרקעות

רשות המסים בוחנת מחדש את המס שבוטל בשנת 2000 - ומציבה אותו כאפשרות רצינית למימון ההוצאות הגוברות של המלחמה. המשמעות: החזקת קרקעות לא מנוצלות עלולה להפוך לנטל מסוים עבור מי שמחזיק בהן; אם וכאשר יחזור המס מה יהיה שיעורו?  

צלי אהרון |

המס שנעלם מחיינו לפני יותר משני עשורים, חוזר כעת לשולחן - והפעם בטיימינג רגיש במיוחד. מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ’, אמר כי האפשרות להטיל מחדש את המס, שבוטל בשנת 2000, עומדת כאחת החלופות לפיצוי על אובדן הכנסות אם יוחלט בעתיד להקל את נטל המס על הציבור. ההקלה על הציבור היא כמובן ביטול ההקפאה של מדרגות מס ההכנסה שהוטלה בתחילת השנה וכעת מדובר על ביטול של ההקפאה והטבה עם הציבור שנפגע בעקבותיה. חשוב לציין - גם אם מס רכוש אכן יוטל על בעלי הקרקעות בקרוב, לא צפוי באמת ביטול של ההקפאה המצוינת. גם בעקבות ההוצאות הגבוהות של הממשלה הנוכחית וגם בעקבות הוצאות המלחמה הגבוהות.

עוד דבר חשוב הוא מה שנאמר מאחורי הדברים, והוא המסר הברור לבעלי הקרקעות: החזקת קרקע לא מנוצלת עלולה להפוך בקרוב מיתרון פיננסי לנטל כלכלי שלאט לאט ינגוס ברווחיות שעד עתה לא הייתה מוגבלת. כבר שכחנו ממנו אבל מס רכוש היה מס שנתי שהוטל על בעלי קרקעות ונכסים לא מנוצלים, מתוך מטרה לעודד שימוש יעיל בקרקע ולמנוע ספסרות והשבתה של קרקעות זמינות לבנייה. ביטולו בשנת 2000 התרחש על רקע ביקורת ציבורית וכלכלית, שטענה כי המס אינו נאכף בצורה אחידה וכי הוא מכביד על בעלי נכסים פרטיים לצד בעלי הון גדולים. מאז, בעלי קרקעות נהנו מהאפשרות להחזיק נכסים שנים ארוכות מבלי לשלם מס שנתי ייעודי על עצם ההחזקה.

כעת, לנוכח הגידול העצום בהוצאות המלחמה והיעדים השאפתניים של רשות המסים, המס הזה שוב על הפרק. עוד נאמר כי ללא צעדים פיסקליים משלימים - לא ניתן יהיה להקל על נטל המס בתחומים אחרים. המשמעות היא שדווקא נכסים לא מנוצלים עלולים להפוך יעד לגבייה. אם המהלך ייצא לפועל, בעלי קרקעות ריקות במרכזי ערים או בשטחים ייעודיים לבנייה יידרשו לקבל החלטות: למכור, לשווק או להתחיל לבנות - אחרת יידרשו לשלם מס שיכול להצטבר לסכומים משמעותיים מדי שנה. אגב - זה דומה לחוק המס על הרווחים הכלואים שחל מהשנה מחייב את העסקים לחלק את הרווחים כדיבידנד ובמידה ולא יחולק דיבידנד כאמור - הם יחויבו במס בכל שנה על כל הסכום שנצבר בעודפי החברה. כאן - המס יהיה על הקרקע המוחזקת, בכל שנה - זה עלול לאכול לאט לאט את ההזדמנויות שהחברות כעת מחכות להן ויחייב אותן לבנות במהרה ואילולא יעשו כן - יחויבו במס. 

אילו נכסים יהיו חייבים במס? 

הדיונים שנערכים כיום מתמקדים בעיקר בקרקעות זמינות לבנייה שלא נוצלו במשך שנים. קרקעות חקלאיות שאינן מיועדות לבנייה עשויות לקבל פטור או הקלות משמעותיות. גם מי שמחזיק קרקע קטנה או קרקע באזורי עדיפות לאומית יוכל ליהנות מהנחות ניכרות. מנגד, קרקעות במרכז הארץ או באזורים שבהם הביקוש לבנייה גבוה עלולות להיות החייבות העיקריות.

מה יהיה שיעור המס?

אמנם אין עדיין החלטה רשמית, אך ההערכות הן ששיעור המס ייקבע בטווח של רבע אחוז עד אחוז וחצי משווי הקרקע לשנה. כלומר, בעל קרקע בשווי שני מיליון שקל עשוי לשלם בין חמשת אלפים ל-30 אלף שקל בשנה. שיעור נמוך יותר ייבחר ככל הנראה בתחילת הדרך כדי לבחון את השפעת המהלך על השוק, עם אפשרות להעלאה הדרגתית בהמשך.