בעקבות הפגיעות הנרחבות במבנים במהלך המלחמה, משרד הבינוי והשיכון פועל להרחבת המענה ההנדסי בשטח: השבוע נערך וובינר חירום בהשתתפות מהנדסי רשויות מקומיות, בשיתוף פיקוד העורף, איגוד המהנדסים והמרכז לשלטון מקומי.

המטרה של הוובינר: לייצר שפה מקצועית אחידה בין כלל הגורמים בשטח ולחזק את המענה המהיר לאחר פגיעות מבניות. במהלך המפגש, שכונה "עם כלביא", הוצגו נהלים ופרוטוקולים חדשים למיון נזקי מבנים כתוצאה מפגיעות ישירות, כמו טילים או פיצוצים. והודגשו ההשלכות של קבלת החלטות מהירה לגבי בטיחות השהייה במבנים שנפגעו.

לדברי מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, יהודה מורגנשטרן: "אנחנו מחויבים לתת מענה מיידי בשטח, לשמור על הרציפות בענף הנדל״ן, לתת מענה לאזרחים ולתמוך במהנדסי הרשויות - גם בתנאים המורכבים ביותר. המפגש שהתקיים הוא חלק מההיערכות הלאומית לתגובה מקצועית ואחראית בכל יישוב, בכל מצב".

איזי לרר, מנהל אגף החירום במשרד, הוסיף: "הצלחנו להוציא לפועל מפגש מקצועי חשוב שמספק למהנדסים כלים מעשיים לעבודה מיידית בשטח. המפתח להצלחה הוא תיאום, זמינות והכשרה. ואנו נמשיך להשקיע בזה".

במקביל למפגש, משרד הבינוי מקדם גיוס של מהנדסים אזרחיים פטורי שירות צבאי, שיקבלו הכשרה ייעודית במטרה לשלבם כחלק ממערך החירום הלאומי. המהנדסים שיגויסו יופעלו בשעת חירום לצד מהנדסי הרשויות המקומיות ויעבו את כוח האדם המקצועי הפועל בשטח.

הרישום להצטרפות למערך יתאפשר באתר משרד הבינוי והשיכון החל מהשבוע הבא.

פערים בין הרשויות

אחד האתגרים המרכזיים שהובילו את מארגני הוובינר הוא הפער הגדול ברמת המוכנות ההנדסית בין רשויות מקומיות ברחבי הארץ. בעוד ערים גדולות כמו תל אביב, חיפה או ירושלים מחזיקות מחלקות הנדסה מבוססות וצוותים מקצועיים בעלי ניסיון בטיפול בנזקי תשתית, ברשויות קטנות או פריפריאליות.

לעיתים מדובר במהנדס יחיד שאחראי על כלל פעילות ההנדסה בעיר, ולעיתים אפילו אין מהנדס במשרה מלאה, אלא רק יועץ חיצוני בהיקף חלקי. בזמני שגרה הפער הזה אמנם פחות מורגש, אך במצבי חירום, הוא עלול להפוך לבעיה חמורה של ממש: חוסר זמינות של בעלי מקצוע, היעדר נהלים ברורים, או אפילו חוסר ודאות של מי מוסמך להחליט אם מבנה מסוכן לשהייה.

הוובינר נועד בדיוק לצורך הזה: לגבש שפה מקצועית אחידה, נהלים מוסכמים, ומתודות עבודה שישמשו את כל מהנדסי הרשויות – בלי קשר לגודל הרשות או רמת הניסיון של הצוות. התפיסה שעומדת מאחורי המהלך היא של "אחידות מבצעית הנדסית", שבה כל מהנדס, בכל נקודה בארץ, מקבל את אותם כלים, פועל על פי אותם עקרונות, ויודע למה לצפות.

הכלים והידע שהועברו יסייעו גם למהנדסים הפועלים לבד בשטח לזהות סכנות, לתעד ממצאים ולהעביר המלצות ברורות לגורמים המוסמכים – במהירות ובדיוק, מה שיכול להציל חיים ולמנוע טעויות חמורות. בהיבט רחב יותר, המפגש מהווה גם צעד חשוב לקראת הקמת מערך חירום לאומי הנדסי, שישלב בין רשויות חזקות לחלשות, יאפשר סיוע הדדי בשעת הצורך, ויבנה תשתית מקצועית יציבה לשעת חירום. מבוססת לא רק על ניסיון אישי, אלא על תיאום מערכתי מלא.