יהודה מורגנשטרן מנכל משרד הבינוי והשיכון
צילום: תום גביש

משרד הבינוי והשיכון מגביר את ההיערכות ההנדסית לשעת חירום

המשרד פועל לתיאום מקצועי בין מהנדסי הרשויות, מקדם גיוס כוח אדם ייעודי, ומיישם נהלים אחידים למיון נזקי מבנים בעקבות פגיעות ישירות



הרצי אהרון | (5)


בעקבות הפגיעות הנרחבות במבנים במהלך המלחמה, משרד הבינוי והשיכון פועל להרחבת המענה ההנדסי בשטח: השבוע נערך וובינר חירום בהשתתפות מהנדסי רשויות מקומיות, בשיתוף פיקוד העורף, איגוד המהנדסים והמרכז לשלטון מקומי.

המטרה של הוובינר: לייצר שפה מקצועית אחידה בין כלל הגורמים בשטח ולחזק את המענה המהיר לאחר פגיעות מבניות. במהלך המפגש, שכונה "עם כלביא", הוצגו נהלים ופרוטוקולים חדשים למיון נזקי מבנים כתוצאה מפגיעות ישירות, כמו טילים או פיצוצים. והודגשו ההשלכות של קבלת החלטות מהירה לגבי בטיחות השהייה במבנים שנפגעו.

לדברי מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, יהודה מורגנשטרן: "אנחנו מחויבים לתת מענה מיידי בשטח, לשמור על הרציפות בענף הנדל״ן, לתת מענה לאזרחים ולתמוך במהנדסי הרשויות - גם בתנאים המורכבים ביותר. המפגש שהתקיים הוא חלק מההיערכות הלאומית לתגובה מקצועית ואחראית בכל יישוב, בכל מצב".

איזי לרר, מנהל אגף החירום במשרד, הוסיף: "הצלחנו להוציא לפועל מפגש מקצועי חשוב שמספק למהנדסים כלים מעשיים לעבודה מיידית בשטח. המפתח להצלחה הוא תיאום, זמינות והכשרה. ואנו נמשיך להשקיע בזה".

במקביל למפגש, משרד הבינוי מקדם גיוס של מהנדסים אזרחיים פטורי שירות צבאי, שיקבלו הכשרה ייעודית במטרה לשלבם כחלק ממערך החירום הלאומי. המהנדסים שיגויסו יופעלו בשעת חירום לצד מהנדסי הרשויות המקומיות ויעבו את כוח האדם המקצועי הפועל בשטח.

הרישום להצטרפות למערך יתאפשר באתר משרד הבינוי והשיכון החל מהשבוע הבא.


פערים בין הרשויות


אחד האתגרים המרכזיים שהובילו את מארגני הוובינר הוא הפער הגדול ברמת המוכנות ההנדסית בין רשויות מקומיות ברחבי הארץ. בעוד ערים גדולות כמו תל אביב, חיפה או ירושלים מחזיקות מחלקות הנדסה מבוססות וצוותים מקצועיים בעלי ניסיון בטיפול בנזקי תשתית, ברשויות קטנות או פריפריאליות.

לעיתים מדובר במהנדס יחיד שאחראי על כלל פעילות ההנדסה בעיר, ולעיתים אפילו אין מהנדס במשרה מלאה, אלא רק יועץ חיצוני בהיקף חלקי. בזמני שגרה הפער הזה אמנם פחות מורגש, אך במצבי חירום, הוא עלול להפוך לבעיה חמורה של ממש: חוסר זמינות של בעלי מקצוע, היעדר נהלים ברורים, או אפילו חוסר ודאות של מי מוסמך להחליט אם מבנה מסוכן לשהייה.

הוובינר נועד בדיוק לצורך הזה: לגבש שפה מקצועית אחידה, נהלים מוסכמים, ומתודות עבודה שישמשו את כל מהנדסי הרשויות – בלי קשר לגודל הרשות או רמת הניסיון של הצוות. התפיסה שעומדת מאחורי המהלך היא של "אחידות מבצעית הנדסית", שבה כל מהנדס, בכל נקודה בארץ, מקבל את אותם כלים, פועל על פי אותם עקרונות, ויודע למה לצפות.

הכלים והידע שהועברו יסייעו גם למהנדסים הפועלים לבד בשטח לזהות סכנות, לתעד ממצאים ולהעביר המלצות ברורות לגורמים המוסמכים – במהירות ובדיוק, מה שיכול להציל חיים ולמנוע טעויות חמורות. בהיבט רחב יותר, המפגש מהווה גם צעד חשוב לקראת הקמת מערך חירום לאומי הנדסי, שישלב בין רשויות חזקות לחלשות, יאפשר סיוע הדדי בשעת הצורך, ויבנה תשתית מקצועית יציבה לשעת חירום. מבוססת לא רק על ניסיון אישי, אלא על תיאום מערכתי מלא.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    צבי 21/06/2025 11:30
    הגב לתגובה זו
    אשפה
  • מסתכל על תמונה ומיד שופט.... (ל"ת)
    חיים 21/06/2025 23:39
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אנונימי 20/06/2025 18:54
    הגב לתגובה זו
    תודה לפרופסור מתי אדן על הכלים המקצועיים.
  • 1.
    יעקב ליצמן 20/06/2025 14:52
    הגב לתגובה זו
    אנחנו עסוקים כול הזמן לספור את המיליארדים שקבלנו מביבי כדי להמליך אותו למלך כול המשתמטים והעריקים .
  • החרדים לא קבלו כלום (ל"ת)
    ניסיון יאיר לפיד 25/06/2025 18:24
    הגב לתגובה זו
מרכז חדרה
צילום: איציק יצחקי
מחירי הדירות לאן

חדרה: דירות ליד הים ב-2 מיליון שקל - ואולי לא לעוד הרבה זמן

על מחירי הדירות בעיר, על הירידה במחירים בכל הארץ בזמן שבחדרה הן מתונות יותר ונאמדות בכ-4%. לעומת כ- 5-10% בשאר האזורים בממוצע; וגם - למה המחירים הנוכחיים עלוליים להוות הזדמנות?

צלי אהרון |

החשש הגדול מעליית מחירי הדירות חוזר והפעם בעיר חדרה. כתבנו על מחירי הדירות בנתניה והפצצה שמחכה לנו בתחילת השנה הבאה? באם לא ישתנה דברים דרמטיים ושרי הממשלה סמוטריץ׳ וחיים כץ יחזרו לקדם את תכניות ׳מחיר למשתכן׳ והנגזרות שלה, המחירים אכן ישובו לעלות. בשנה האחרונה מחירי הדירות ירדו בכ- 5-10%. כאשר בחדרה המחירים ירדו במעט פחות - בממוצע בכ-4% בכל העיר.

להרחבה בנושא אתם מוזמנים לקרוא על ההזדמנות לירידת מחירי הדירות ולמה היא עלולה להתפספס?

מחירי השכירות בעיר עלו בשנה האחרונה בכ- 4-6% כשבאזור המרכז שיעור העלייה הוא ברף גבוה יותר. חשוב לציין - חדרה עוברת בשנים האחרונות מהפך משמעותי - משדרת מעבר על כביש החוף לעיר חוף מבוקשת עם שכונות חדשות, פיתוח תשתיות וקרבה לים שמושכת זוגות צעירים ומשקיעים. המחיר הממוצע למ״ר בעיר עומד על כ- 20-21 אלף שקל. לעומת השכנה נתניה אלה רמות מחיר שנמוכות בכ-25%.

בעיר עדיין ניתן למצוא דירות חדשות סביב שני מיליון שקל בלבד, מרחק קצר מהים - נתון חריג ברצועת המרכז-צפון. שכונות כמו עין הים, גבעת אולגה והפארק מסמלות את תנופת הפיתוח העירונית, בעוד שמרכז העיר הוותיק שומר על ביקוש קבוע מצד משפרי דיור ומשקיעים בזכות מחירים נוחים ותשואות יציבות שעומדות על סביב 3%.

סיפורה של דירה

זוג משקיעים רכשו דירה לאחרונה בחדרה, בשכונת נאות שקד - ברחוב חיים כהן מגורי 1 בסכום של 2.4 מיליון שקל. כל אחד בחלקים שווים השקיע 1.2 מיליון שקל. הדירה נמצאת בקומה הרביעית מתוך 14 קומות. בבניין שנבנה לפני 20 שנים. את הצלחת או כשלון העסקה נגלה בדיעבד כמובן בהמשך הדרך. אבל מעניין לראות את מי שמכר להם והאם ההשקעה שלו הייתה משתלמת. המחיר בעסקה מבטא מחיר למ״ר של כ-26 אלף שקל.

קיבוץ האון
צילום: גוגל מאפס

רמ"י דורשת מיליונים ממשרתי מילואים שזכו במגרשים בהאון - אך המועצה מונעת בנייה

80 חיילי מילואים שזכו במכרז המיוחד למגרשים על שפת הכנרת מתבקשים לשלם עכשיו בין 1 ל-2 מיליון שקל, אבל המועצה האזורית עמק הירדן מסרבת להנפיק היתרי בנייה ובג"ץ טרם הכריע

צלי אהרון |

רשות מקרקעי ישראל פרסמה בנובמבר 2024 את תוצאות שני המכרזים לשיווק 171 מגרשים לבנייה צמודת קרקע בקיבוץ האון שבחוף הדרומי של הכנרת. 80 מהמגרשים שווקו במסלול מיוחד למשרתי מילואים, שראו בכך הזדמנות נדירה לבנות בית באזור מבוקש במחיר מופחת. אלא שהמועצה האזורית עמק הירדן הודיעה עוד לפני פרסום תוצאות המכרז כי לא תאפשר מתן היתרי בנייה בשלוש השנים הקרובות, ובמקביל הגישה עתירה לבג"ץ נגד רמ"י.

למרות המבוי הסתום, רשות מקרקעי ישראל שלחה לזוכים דרישות תשלום בהיקפים של של 1-2 מיליון שקל, עוד לפני שניתן מועד ברור לתחילת העבודות. הזוכים נדרשים לשלם בתוך 90 יום, בזמן שהתב"ע החדשה למתחם טרם אושרה וההליך המשפטי עדיין מתנהל. הזוכים מתארים מצב אבסורדי שבו נדרשים מהם סכומים עצומים בזמן שבפועל לא ניתן להתחיל לבנות.

60 מיליון שקל חובות והסדר עם המדינה

שורש הסכסוך נעוץ במשבר כלכלי עמוק שאליו נקלע קיבוץ האון בסוף שנות התשעים, אז הצטברו חובותיו לכ-60 מיליון שקל. בשנת 2002 הוחלט על הסדר כולל: המדינה תקבל לידיה כ-300 דונם של שטחים חקלאיים וקרקע למגורים, ובתמורה יוסדרו חובות הקיבוץ, תובטח פנסיה לחבריו וישופצו בתי המגורים של 60 מהם. הכוונה המקורית הייתה להקים יישוב קהילתי חדש במקום הקיבוץ,  מהלך שאמור היה לייצר הכנסות ולהחזיר את השטח לפעילות.

אלא שבפועל, הפרויקט נתקע בין אינטרסים מנוגדים: מצד אחד רמ"י שמבקשת למכור את המגרשים בשוק חופשי, ומצד שני המועצה האזורית שמבקשת לשמור על צביון מקומי ועל השפעתה התכנונית. המועצה טוענת כי רמ"י פעלה שלא בתום לב, תוך התנערות מהבנות קודמות עם הקיבוץ ועם משרד הבינוי והשיכון. לטענתה, הבעיה המרכזית אינה מי יקנה את המגרשים אלא איך יוקם היישוב החדש, ובעיקר מי יישא בהוצאות הפיתוח העצומות.

סלע המחלוקת בין רמ"י לבין המועצה האזורית עמק הירדן הוא נושא הפיתוח: מי ישלם על הקמת התשתיות, הכבישים והחיבורים לחשמל ולביוב. לפי הערכות, מדובר בהוצאה של עשרות מיליוני שקלים, אולי אף יותר ממאה מיליון שקל במצטבר. רמ"י טוענת כי דמי הפיתוח אמורים להיות משולמים על ידי הרוכשים בהתאם למפורט במכרז, וכי כל המשתתפים היו מודעים מראש למורכבות התכנונית של המתחם. מנגד, המועצה גורסת כי הרשות מנסה להעביר אליה באופן שרירותי את האחריות לביצוע עבודות שאינן בסמכותה, וכי ללא הסדר מוסכם וברור, לא ניתן יהיה להנפיק היתרי בנייה בשטח.