ההסבר של הלמ"ס לעיוותים במדד המחירים - זה לא אנחנו, זה אתם
סרטון תדמית של בכירי הלמ"ס מסבירים לציבור מה זה מדד המחירים לצרכן ומתגאים ביכולות טכנולוגיות, כשבפועל - אף מילה על כך שהם גרמו בגלל הטעויות שלהם לזינוק במחירי הדירות
הציבור הולך כבר שנים בתחושה שהנתונים על מדד המחירים לצרכן לא מחוברים לשטח. הציבור קונה בסופר, משלם חשמל, משלם שכירות, משלם על הדלק. נוסע לחו"ל, והוא רואה את ההוצאות הולכות ועולות. "אתם מקשקשים", אומרים במילים יפות אנשי הלמ"ס כבר שנים רבות. זאת המדידה, אלו הנתונים שלנו.
הלמ"ס שמנוהל על ייד פרופ' ירון פלוס, הוא לא גוף שאפשר לערער עליו, לא להסכים לו. הוא הפוסק האחרון - המדד עלה, המדד ירד, נגמר הסיפור. אתם חושבים שהנתונים לא נכונים? יש לכם בעיה, תתיישרו לנתונים. המדד במקרים רבים שגוי ולא מייצג, אבל צריך גם לומר שברוב המקרים הוא כן מייצג, אי אפשר לקחת את כל השאלונים, הסקרים, הבדיקות, והרכבי הסל של הלמ"ס ולטעון שהכל טעות אחת גדולה, זה לא נכון. הרוב הגדול הוא נכון, אבל כמו כל דבר, גם כאן יש בעיות.
הלמ"ס טעתה ועיוותה את מחירי הדירות בכל שנת 2024 בצורה אפילו רשלנית. יושבים מומחים לסטטיסטיקה ומפרסמים מדד מחירי דירות שלא לוקח בחשבון את מבצעי המימון. קבלן נותן לרוכשים הנחה ענקית - שלמו היום 20% ואת ה-80% בסוף. זה שקול ל-5% לפחות הנחה במחיר הדירה, אבל בלמ"ס הקטינו ראש או זלזלו בעניין או התעצלו לבדוק.
ההנחה הזו גרמה לקבלנים להעלות את המחיר הנקוב, כי אפשר למכור דירה של 2.5 מיליון שקל בלי מבצעי מימון ב-2.53 מיליון שקל עם מבצעי מימון. הציבור לא מטומטם. הוא בוחר באפשרות של ה-2.53 מיליון שקל.
- במגמת התאוששות: עלייה של 12.3% בהוצאות אשראי במהלך אוגוסט עד אוקטובר
- שליש מהקשישים בישראל נזקקים לתמיכה ממשפחתם - הוצאות הרווחה: 248 מיליארד ש"ח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
וככה מקבלים עלייה במחירי הדירות כי מבחינת הלמ"ס, הגוף הכי מתקדם מבחינה סטטיסטית, הגוף המוביל בארץ בתחום, הגוף המקצועי, האחראי, המחיר עלה מ-2.5 מיליון ל-2.53 מיליון שקל. כתבנו על זה כאן מספר פעמים, ביקרנו והאשמנו את הלמ"ס. הבטיחו שינוי במדד מחירי הדירות, זה מתעכב. אלא שבינתיים הסוסים ברחו מהאורווה.
הלמ"ס דיווחה במהלך 2024 על עליות מחירים והציבור הסתער. תחשבו על גלי ואיתי שרוצים לקנות דירה ויושבים על הגדר בזמן שרואים את מדד מחירי הדירות עולה בחודש מסוים ב-1%. הם יצטרכו לשלם על הדירה החדשה שלהם בעתיד עוד 20-25 אלף שקל. הם עדיין מחכים ואז הלמ"ס מפרסמת את החודש העוקב והמחירים עולים בעוד 1%. עוד הפסד של 20-25 אלף שקל לזוג הצעיר. הם נשברים ומחפשים במהירות דירה לקנות.
כמוהם יש אלפים ורבבות. קיבלנו כאן מצב אבסורדי - הגוף המהימן והמקצועי גרם בגלל טעותו לעליות מחירים שהחלו כשגיאה והפכו לאמיתיות. הוא הניע את איתי וגלי לרכוש דירה יחד עם אלפי רוכשים, ושהרוכשים האלו יורדים מהגדר הם מעלים מחירים.
- לקנות או לשכור? כלל האצבע שיעזור לכם להחליט
- חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אבי שמחון: מחירי הדירות בדרך לירידה של 10%
יש הרבה בעיות, הרבה תקלות. זה קורה, זה חלק מהעניין. אבל הטעות הזו היא קטסטרופה. הדרך בה הלמ"ס מטפל במחירי הדירות היא נזק ענק לציבור מאוד גדול. הוא לא עושה את עבודתו נאמנה, במיוחד כשהוא אמר שישנה את המתודולוגיה, זה לא קרה. בינתיים נשמעים מהלמ"ס קולות בסגנון - "זה לא מהותי, זה לא נורא". זה כן מהותי וזה כן נורא.
בינתיים, הלמ"ס בשל הביקורת שלנו מאבד מתדמיתו. אז מה עושים - סרטון תדמית למען הלמ"ס . שני בכירים בלמ"ס: מרב אורן יפתח, מנהלת אגף בכיר, מיקרו כלכלה ודורון סייג מנהל תחום מקצועי מסבירים לציבור מה זה מדד המחירים לצרכן, מה הוא מבטא, למה לפעמים הוא מנותק ממה שנראה, אבל זו בעיה ...שלנו. הלמ"ס בסדר גמור, אנחנו פשוט לא מבינים-לא זוכרים.
"מדד המחירים לצרכן הוא כלי מרכזי למדידת אינפלציה בישראל. הוא בוחן את השינוי שחל בהוצאה הדרושה לקניית סל קבוע של מוצרים ושירותים שצורכים משקי הבית. הסל מורכב מהוצאות על מזון, דיור, הלבשה, בריאות, חינוך, תרבות, תחבורה, תקשורת ועוד", אומרים בלמ"ס, "הוא מתעדכן אחת לשנתיים על סמך סקר הוצאות משק הבית ונתונים נוספים העומדים לרשות הלמ"ס, בכדי לשקף את הצריכה של משקי הבית המשתנה מעת לעת.
"כדי לתקף את סקר הוצאות משקי הבית אנחנו משתמשים בנתונים נוספים נתונים של הוצאות כרטיסי אשראי של אוכלוסיית ישראל הנתונים הללו מספקים תמונה מלאה על הצריכה בישראל ומבטיחים את מהימנות הנתונים של המדד.
"המדד מתפרסם בכל 15 בחודש ומתייחס לחודש שהסתיים שבועיים קודם, לכן יכולה להיווצר התחושה שהמחירים לא משקפים. לדוגמה עליית המע"מ שנכנסה לתוקף בראשון לחודש תבוא לידי רק במדד הבא. דבר נוסף: יש לנו נטייה לזכור את המוצרים שאנחנו צורכים ברמה יומיומית כמו מזון ירקות ופירות וחומרי ניקוי ופחות לזכור את המוצרים שתדירות הקנייה שלהם היא נמוכה ואף נמצאים בירידה כמו מוצרי חשמל, ריהוט, הלבשה, שירותי תקשורת ועוד. אנחנו בלמס פועלים לחדש ולשפר את שיטות המדידה אנחנו מכניסים בהדרגה את נתוני שקיפות המחירים כתחליף לאיסוף נתונים בשטח. חידוש נוסף: הכנסנו למדידה שיטה חדשה לאיסוף מחירי טיסות ונמשיך לחדש ולשפר ככל שהטכנולוגיה תאפשר לנו"
- 32.אנונימי 15/03/2025 19:17הגב לתגובה זומשקרים לציבור בכוונהלפי חישוב יותר קרוב לאיך שמחשבים בעולם המערבישיעור האיפלציה הממוצע בישראל הוא 89% ב20 שנה האחרונות...
- 31.רועיקי 20/02/2025 18:32הגב לתגובה זוזה ברשלנות או בפשיעה יש כל כך הרבה מקרים שאין להם מידע נכון שאלונים זה לא מה שיתן להם את המידע האמיצים. ולא רק בנדלן אמנם בנדלן ראינו את זה ביתר שאת עם השתקתי של השמאי הממשלתי
- 30.אני 19/01/2025 12:00הגב לתגובה זוהרי ברור שהמדד מניפולטיבי ראשית המשקולות לא נכונות שנית יש מניפולציות לדוגמא חישוב עליית שכר דירה על חוזים קיימים ! חישוב של עלייה במוצר שבלמס סבורים שהוא טוב יותר לא נחשב עליה במחיר ועוד ועוד
- 29.נירה סבהו יעקוב 18/01/2025 23:00הגב לתגובה זוקניתי בית מעמידר בשנת 24בית קרקע בקרית גת במיליון 70 אלף הכי יקר מהשכנים בעמעדר נאמר לי שהמחירים בשנת 2018 עלו ב21% האם זה הגיוני בבקשה תבדקו ותגידו לי בבקשה שאלוהים יברך אותכם משלמת 5085 משכנתא ל30 שנה אלוהים הצילוווווו ואין לי כסף לשפץ אותה הצילוווון
- 28.קובי 17/01/2025 17:37הגב לתגובה זוולא מפסיק. ולא עוזב.כל הכבוד
- 27.המדד 17/01/2025 10:56הגב לתגובה זוהוא מביא רק את הקניה ומכירה באותה נקודה..אבל קניית דירה היא לאורך שנים ולא באותה נקודה שבה המדד נסגר.המדד צריך לקחת את המשכנתאות עם ריביותולא את מחירי הדירות
- 26.שעיניו בראשו 16/01/2025 21:49הגב לתגובה זוהשערוריה היא לא אם המדד נימדד בצורה נכונה או שלא .השערוריה הגדולה היא שיש אינפלציה אבל מס הכנסה מקפיא את מדרגות המס ובכך מעלה לנו עוד יותר את יוקר המיחיה
- 25.שי.ע 16/01/2025 21:06הגב לתגובה זורוצים לשלחם יותר למכנתא ושהארנונה תזנק ותשלומים לביטוח הלאומי של הנזקקים
- 24.הכל פה תמיד היה ביזיון (ל"ת)באמת 16/01/2025 20:08הגב לתגובה זו
- 23.איציק12 16/01/2025 19:38הגב לתגובה זואז לזייף אינפלציה ..
- 22.מלאכי שמיים 16/01/2025 19:10הגב לתגובה זוישראל של נתניהו והביביסטים.שקרניםםםם.עלובי נפש דוחים
- 21.כלכלן 16/01/2025 16:29הגב לתגובה זואומרים ירידה של 0.3 זה כבר לעשות צחוק מהציבור
- 20.ירדן 16/01/2025 16:07הגב לתגובה זושהלמס ילך לסופר ויעשה קניות ואז יבין את את האבסורד על ירידת מחירים
- 19.רמאים ומנותקים והבדיחה העצובה על חשבון מקבלי קצבאות ביטוח לאומי פנסיות וכד שצמודים למדד המחירים (ל"ת)מפחיד 16/01/2025 15:51הגב לתגובה זו
- 18.בני. 16/01/2025 15:48הגב לתגובה זותשלומי קצבת זקנה ופנסיה צמודים למדד המחירים לצרכן. הממשלה חוסכת מליארדים רבים על חשבון הקשישים שגם כך קשה להם. פשוט גזל.
- 17.Yosi 16/01/2025 15:38הגב לתגובה זוהלמס חייב לעבור חקירות פליליות
- 16.שקר המדד 16/01/2025 15:01הגב לתגובה זוצריך למנות גוף אזרחי לא ממשלתישימדוד בצורה אמיתית לא מזוייפתאת המדד האמיתי מול המדד השיקרי של הלמס הממשלתיכרגע המדד זה ישראבלוף!
- 15.גליה 16/01/2025 14:29הגב לתגובה זויופי עכשיו הבנתם הכל
- 14.גולדפינגר 16/01/2025 14:15הגב לתגובה זועפ הלמס האינפלציה בחודשים נובמבר דצמבר 2024 היסתכמה בירידה של 0.7% באמת. הרי רק מלקרא את הכתבות בביזפורטל על עליות המחירים מבינים שזה לא מציאותי. כעט נמתין ונראה את מדידת האינפלציה בינואר 2025 שזה מעל אחוז בחודש אחד עליית המעמ עליית המחירים של כל הטרמפיסטים!
- 13.רביב 16/01/2025 14:02הגב לתגובה זורוב המגזר הציבורי מורכב מאנשים שהמוטיווציה שלהם לשרת את הציבור שואפת לאפס . הפתרון מתחיל מלמעלה מהראש ..נדרשת הנהגה ערכית שמוכנה להקריב את עצמה לטובת המדינה ..יש מועמדים ראוים לדעתכם
- 12.מזרח תיכון חדש 16/01/2025 13:38הגב לתגובה זוהצורך ברענון הדרג הבכיר בשירות הציבורי נהפף לדחוף. חבורה של לוזרים בינונים מנהלת החיים שלנו
- 11.הלשכה לשקרים סטטיסטים לא מאכזבת לעולם .. (ל"ת)איציק12 16/01/2025 13:31הגב לתגובה זו
- 10.ומשקר לפנים 16/01/2025 13:29הגב לתגובה זומחירי הנדלן ממש ממש לא עולים!!!!!!הכל שקר כל חודש מחדש משקרים.ושימו לב שכשיש ירידות בלמס מקפידים שיהיו 0.10.2% לא יותר!!!!!!
- 9.ואיך אתם מסבירים שהלחם עלה ב 20אחוזים (ל"ת)כן 16/01/2025 13:14הגב לתגובה זו
- 8.אייל 16/01/2025 13:05הגב לתגובה זורק שכאן מנסים לא להראות את זה שמה אומרים לכם את הנתונים האמיתיים שיש אינפלציה של 20% שזה בעצם האינפלציה האמיתית
- 7.מדד לא משקף חוץ מטיסות הכל עולה לא הגיוני המדד הזה (ל"ת)טוני 16/01/2025 12:58הגב לתגובה זו
- שולה 16/01/2025 14:32הגב לתגובה זוחוסר ההיגיון במדד כבר שנים .ההיגיון לא להעלות שכר לעובדים החלשים לעובדי המדינה לא להעלות פנסיות ולא להעלות ביטוח לאומי .כל החלקים נדפקים .
- 6.הנטונים של הלמס הפושעים לא פחות מהונאה העם דורש ועדת חקירה ממלכתית דחוף (ל"ת)רועי 16/01/2025 12:56הגב לתגובה זו
- 5.אזרח 16/01/2025 12:31הגב לתגובה זוכל מוצר בעשור האחרון הכפיל את עצמו. הסל ואופן המדידה מהונדס כדי להציג נתונים שגויים מהיסוד.
- 4.גניבת דעת 16/01/2025 12:29הגב לתגובה זואלא טעות עקבית שההטיה שלה כלפי מטה ברורה.כל בדיקה על עשור או שניים תראה זאת בצורה ברורה.המדד עלה באחוזים בודדים והמחירים עלו יותר.לא סתם שכר חברי הכנסת לא מוצמד למדד. אלא לשכר הממוצע. שהוא לדעתי המאפיין את האינפלציה האמיתית.ערך הכסף משתנה אבל כוח הקניה נשאר זהה בממוצע. כל השאר זה משחקים של מראות ועשן.
- 3.שולמן 16/01/2025 12:26הגב לתגובה זומחירים של מורחים ושרותים מתיקרים באוזים רבים והמדד יורד
- 2.אינפלציה בישראל זה מעל 4 5 אחוז .בלי שקרים ובלי סיפורי סבתא (ל"ת)רק הליכוד יכול 16/01/2025 12:16הגב לתגובה זו
- 10אחוז בשנה ! (ל"ת)איציק12 16/01/2025 13:33הגב לתגובה זו
- שולה 16/01/2025 14:33לפחות
- 1.החמאס והלמס עושים מאיתנו צחוק (ל"ת)להבדיל להבדיל 16/01/2025 12:11הגב לתגובה זו

שוק הדיור קורס, אבל המשכנתאות רותחות - הפרדוקס ועל מה הוא מרמז?
סקירת משרד האוצר חושפת צניחה לשפל של שנתיים בעסקאות הנדל"ן, בעוד נתוני בנק ישראל מראים שוק משכנתאות חזק עם 9 מיליארד שקל בנובמבר. ההסבר: עסקאות "על הנייר" מהעבר מגיעות לפירעון, אך מה יקרה כשהן ייגמרו?
שני דוחות שפורסמו היום מציירים תמונה סותרת לכאורה של שוק הנדל"ן הישראלי. מצד אחד, סקירת ענף הנדל"ן למגורים של משרד האוצר לחודש אוקטובר 2025 חושפת קריסה בהיקף העסקאות, עם מכירות קבלנים בשוק החופשי שצנחו לרמה נמוכה יותר מחודש לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל". מצד שני, נתוני בנק ישראל שפורסמו היום מראים כי בנובמבר נלקחו משכנתאות בסכום כולל של כ-9 מיליארד שקל, עלייה של כ-13% ביחס לחודש המקביל אשתקד.
כיצד ייתכן ששוק המשכנתאות פורח בעוד שוק הדירות קורס? התשובה טמונה בעיכוב המובנה בין רכישת דירה חדשה לבין לקיחת המשכנתא, ורומזת על כך שהמשבר האמיתי בשוק המשכנתאות עדיין לפנינו, אם כי חלק הולך וגדל מהמשכנתאות הוא מחזור, הלוואות לכל מטרה והגדלות של משכנתאות קיימות. מעבר לכך, צריך לזכור ששוק הדירות הוא זה שמשליך על שוק המשכנתאות ואם וכאשר תהיה חזרה לשוק של רוכשים, הרי ששוק המשכנתאות שעל פניו אמור לרדת כי הוא בעיכוב של כמה חודשים לשוק הדירות, יחזור לעלות. מעבר לכך, צריך לזכורק שלא מדובר בהתאמה מלאה ובמדע מדויק - יש כאלו שלוקחים שיעור גבוה ויש כאלו ששיעור נמוך מסך המשכנתא. יש כאלו שלוקחים משכנתא בתחילת הדרך, ויש כאלו שמנסים לדחות עד כמה שאפשר.
ועדיין, הנתונים של שוק הדירות מרמזים על חולשה בהמשך בשוק המשכנתאות.
הפרדוקס: שוק משכנתאות חזק על רקע קריסה בעסקאות
נתוני בנק ישראל מצביעים על שוק משכנתאות יציב וחזק. היקף המשכנתאות בנובמבר דומה לממוצע ב-12 החודשים האחרונים, המשקפים התאוששות לאחר שנתיים שבהן עליית הריבית ולאחר מכן פרוץ המלחמה הביאו להאטה בענף.
אולם בו-זמנית, נתוני משרד האוצר מציגים תמונה הפוכה לחלוטין. בחודש אוקטובר נרכשו 4,518 דירות בלבד, כולל דירות בסבסוד ממשלתי, הרמה הנמוכה ביותר מאז נובמבר 2023. מדובר בירידה של 12% בהשוואה לאוקטובר אשתקד, וזאת חרף העובדה שבאוקטובר השנה היו שלושה ימי עבודה יותר מאשר באוקטובר 2024.
- "בשנה הקרובה נראה התאוששות משמעותית בשוק הדירות"
- מצלאוי: ״מחירי הדירות יעלו שוב"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפער בין שני השווקים מוסבר בעיקר על ידי שלושה גורמים: ראשית, עסקאות "על הנייר" שנחתמו לפני מספר שנים במסגרת מבצעי קבלנים מגיעות כעת לשלב המסירה, והרוכשים נדרשים לקחת משכנתא ולשלם רק עתה. שנית, ממחזרי משכנתאות שמנצלים את הציפיות להורדות ריבית. שלישית, הורדת הריבית במשק בנובמבר האחרון והציפייה לשתי הורדות נוספות בשנה הקרובה מעודדות פעילות בשוק האשראי.
דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותלקנות או לשכור? כלל האצבע שיעזור לכם להחליט
יחס מחיר-שכירות מלמד על הכדאיות הכלכלית של קניית דירה מול השכרת דירה; מתי לשכור דירה ומתי כדאי לחשוב על רכישת דירה?
לקנות דירה או לשכור דירה? השאלה הזו לא רק כלכלית, היא בעיקר פסיכולוגית. אנשים רוצים דירה שתהיה שלהם, אבל כשבוחנים רק את העניין הכלכלי, יש כלל אצבע שהרעיון שלו פשוט. אבל קודם הדגמה פשוטה - אם אתם גרים בדירה של 3 מיליון שקל ומשלמים שכירות של 7 אלף שקל, הרי שאתם משלמים 84 אלף שקל בשנה - מדובר בשכר דירה שמהווה 2.8% מערך הדירה. זו תשואת בעל הבית. זו תשואה נמוכה יחסית. הנחת הבסיס שהוא גם ישביח את הנכס במקביל לעליית מחירי הדירות. אבל התשואה הנמוכה מלמדת שעדיף לשכור על פני לקנות דירה.
הרי אם התשואה נמוכה למשכיר, היא טובה לשוכר. משפחה שמתלבטת אם לקנות או להשכיר צריכה להפנים ששכר הדירה בארץ נמוך במבחן התשואה וזאת למרות עליית שכר הדירה בשנה האחרונה (הניגוד למגמה במחירי הדירות), ואם כך אז כל הון שהיא תידרש להשקיע ברכישת דירה ובטח ובטח אם היא תיקח משכנתא יעלו לה יותר. כלומר, אם אותה משפחה חושבת על רכישת דירה כזו בעלות של 3 מיליון שקל, העלות המימונית והאלטרנטיבית של ההשקעה הזו היא פי 2 לפחות - נניח רק כדוגמה שיש למשפחה את כל ההון. להשקיע 3 מיליון שקלים בקירות זה לוותר על תשואה של תיק השקעות שגם בהרכב מאוד סולידי מייצר 5%. כלומר המשפחה מוותרת על 150 אלף שקל. זה גבוה מאותם 84 אלף שקל של שכירות שנתית, וזה מללמד שעדיף לשכור. אפשר להיות סולידית יותר ולומר שהתשואה תהיה 4%, או להניח עליית ערך של הדירה, ואז המשוואה משתנה. אבל ברוב המקרים תקבלו שמשפחה ממוצעת שצריכה כמובן משכנתא גדולה עם עלות מימון של כ-6%-6.5% אמורה כלכלית לשכור ולא לקנות.
נניח, רק למחשה שאין למשפחה הון, הכל במימון (בתיאוריה בלבד), היא היתה משלמת ריבית שנתית של 180-210 אלף שקל בשנה. ברור ששכר הדירה עדיף. המקרים שבהם עדיף לקנות הם שיש הון עצמי או מימון זול ומולו תשואה גבוה של שכר דירה. יש לנו רמז שזה לא המצב בשוק - המשקיעים בשנה האחרונה נעלמו, אם כי הם מחפשים כעת הזדמנויות. אם הם לא בשוק כרוכשים זה מלמד על חוסר כדאיות כלכלית ברוב המקומות. כל הפתיח הזה מתבטא בכלל אצבע פשוט ונחמד. זה לא נכון לכולם, זה לא בהכרח לוקח את כל השיקולים, כאמור רכישת דירה היא הרבה מעבר לעניין כלכלי. אבל תפעילו אותו כשאתם בודקים רכישה לעומת השכרה, רק כדי להבין את השיקול הכלכלי הבסיסי.
כלל אצבע - לקנות או לשכור
כלל אצבע - שכרו דירה אם יחס מחיר-שכירות (P/R) גבוה מ-20; קנו אם P/R נמוך מ-15. חשוב להדגיש: אלה הנחיות כלליות בלבד, לא נוסחה מחייבת. יחס מחיר לשכירות (Price to Rent Ratio) הוא מדד פיננסי שמשווה את מחיר הדירה לשכירות שנתית של נכס דומה. זה בעצם ההופכי של התשואה כפי שחישבנו למעלה. החישוב פשוט: P/R = מחיר הדירה / (שכירות חודשית × 12). המדד עוזר להעריך אם קנייה משתלמת יותר כהשקעה ארוכת טווח לעומת שכירות, בהנחה שהכסף המושקע בהון עצמי יכול להניב תשואה אלטרנטיבית.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכלל הנפוץ: אם P/R גבוה מ-20, שכירות עדיפה בטווח הקצר כי העלות השנתית נמוכה יחסית למחיר; אם הוא מתחת ל-15, קנייה משתלמת יותר בגלל פוטנציאל עליית ערך; בין 15-20, ההחלטה תלויה בגורמים אישיים כמו יציבות תעסוקתית ותקופת מגורים צפויה ועוד.
