איך המשבר משפיע על ההייטק המקומי ומה יהיה בהמשך?
המניות בתחום הטכנולוגיה בשיא, אבל בשטח יש צמצומים והתייעלות; מה יקרה לסטארטאפים, איזה חברות לא יושפעו ואיזה ירוויחו מהמשבר ומה האיומים וההזדמנויות של ההייטק הישראלי?
מתחילת המשבר נראה היה שמי שלא נפגע כמעט בכלל זה סקטור ההייטק. מניות ה-FAANG בוול סטריט המשיכו אז וממשיכות גם עכשיו לעלות בלי הפסקה. ובכלל - הנאסד"ק, מדד מניות הטכנולוגיה, שובר שיאים. טסלה (TSLA) טסה על מאך 3 ושילשה את שוויה מתחילת השנה. למונייד הישראלית (LMND) שמספקת ביטוח דרך האפליקציה גייסה לפי שווי של 1.6 מיליארד דולר ותוך שעות הכפילה ושילשה את שוויה. בלי קשר, חברות מבוססות טכנולוגיה הסתגלו בקלות יתרה לעבודה מהבית והכול, באופן יחסי, נראה כזורם על מי מנוחות. אבל מה שקורה בנאסד"ק לא בהכרח מעיד על מצב תעשיית הטכנולוגיה.
עובדה בסיסית בכלכלה הוא כשיש מיתון כבד, כולם נפגעים בצורה כזו או אחרת. נכון, יש גם מרוויחים. אבל הדאונסייד הוא השולט וגם חברות מרוויחות צריכות להיות עם עיניים פקוחות שבעתיים. כי כמו שכל מבוגר אמור לדעת – לא לעולם חוסן. במיוחד לא בתקופה שבה הנפט מגיע למחירים שליליים, כלכלות נסגרות שוב ושוב וחוסר הוודאות מקפיץ את השווקים העצבניים גם כך. וכך גם בסקטור ההייטק העולמי, שבהרבה מאוד בחינות מוביל את ההתמודדות עם המגפה.
סקטור ההייטק מגוון מאוד – אבל יש טרנדים משותפים
בהקשר של הייטק, המילה סקטור היא כוללנית. אפילו מדי. כי מדובר בתעשיות מקבילות של טריליוני דולרים, שלעיתים קרובות אין ביניהן קשר אמיתי. יש תעשיית הייטק שקשורה לתעשיית הנשק, הייטק במכשור רפואי אבל גם ברפואה מקוונת, יש IT, תקשורת, חומרה ותוכנה, ייצור ופיתוח, אינטרנט, מסחר מקוון, תוכן, דאטה ועוד ועוד ועוד. בגלל זה קשה לדבר על סקטור ההייטק כמקשה אחת.
מה שכן, ההייטק זה אקוסיסטם שלם, שבהרבה מאוד מובנים מניע את עצמו. כל עוד יש חדשנות אנושית וטכנולוגיה שעוזרת ליישם, אין לסקטור גבול והוא ימשיך לפרוח. זה לא רק כסף. אבל כסף עוזר. מאוד. וכמו שכולם יודעים, הוא משחק תפקיד לא קטן בהתפתחות של חברות רבות. וכאן יש עוד נקודה שמשפיעה על מרבית הסקטור, לפחות לחברות הסטארט-אפ, כלומר הון סיכון (שאליו נגיע אחר כך).
- תודה לך, יצחק תשובה
- נגזר עונשם של תוקפי צוות כאן חדשות: 22 חודשי מאסר וקנס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל, וכן יש אבל, התעשייה, כתעשייה, נהנית – או סובלת, תלוי באילו משקפיים מסתכלים – מטרנדים משותפים, כשהברור והמובן מאליו הוא טרנד הקישוריות שכבר דיברנו עליו. עידן הזום אם תרצו. אבל יש עוד טרנדים. צמצומים בשטחי משרדים, התייעלות וחיפוש מקורות מימון חדשים, השקעה בחדשנות ועוד. זה משפיע רוחבית על כלל החברות במשק הגלובלי, גם על ההייטק.
בהון סיכון כבר לא ממש מסתכנים
השבוע פורסם דוח האקזיטים של משרד עורכי הדין מיתר ומכון IVC, המתמחה בסקרים על סקטור ההיטק ועלו בו נתונים מאוד מעניינים. מהדו"ח עולה, כי במחצית הראשונה של 2020 היו 52 אקזיטים בהיקף כולל של כ-5.82 מיליארד דולר, שמהווים ירידה לעומת 77 אקזיטים בהיקף כולל של כ-14.3 מיליארד דולר שנרשמו במחצית הראשונה של 2019. או ירידה של 32% בכמות העסקאות ו-22% הן בהיקפן. מספר האקזיטים בשווי בין 100 מיליון דולר ל-5 מיליארד דולר, היה נמוך אף הוא בהשוואה למחצית המקבילה ב-2019, ועמד על 9 עסקאות בלבד לעומת 23 במחצית הראשונה של 2019.
עם זאת, במהלך המחצית הראשונה של 2020 גויסו 5.2 מיליארד דולר ב-312 עסקאות, ממוצע של 16.8 מיליון דולר לגיוס, לעומת 3.76 מיליארד דולר שגויסו ב-258 עסקאות במחצית הראשונה של 2019 בממוצע של 14.5 מיליון דולר לעסקה. זהו סכום הגיוסים הגבוה ביותר במחצית הראשונה של השנה אשר נמדד בשש השנים האחרונות.
- לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית
- שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה
לפי גורמים בתחום ליווי של חברות סטארט אפ לרישום בנאסד"ק וסיוע לסטארט-אפים בגיוס כספים, בחודש יוני הייתה עלייה של 5% בגיוס הכספים של חברות ישראליות ביחס לחודש יוני אשתקד. טירוף כשחושבים על זה. אבל לא בהכרח.
כי השאלה היא לא באמת כמה גייסו, אלא מי גייסו. האם הכסף הגיע לחברות חדשות שמחפשות מקורות מימון? התשובה היא לא. "אנשים מסתכלים על הנתון הזה של ה-5% ולא מאמינים. כל חברות הון הסיכון אומרות את אותו הדבר. אנחנו משקיעים רק בפורטפוליו שלנו, לא בדברים חדשים", אמרו הגורמים, שהעדיפו להישאר בעילום שם.
בכלל, בתחום אומרים כי עברנו לשוק של קונים, כאשר כל החברות מנסות לצמצם עלויות והתחרות על כל שקל בענף הפכה למוחשית. זה נכון באופן גורף. בתקופה שנזילות היא שם המשחק, כל טיפה נחשבת.
עם זאת, לדברי יריב לוטן, דירקטור פיתוח סקטורים אסטרטגיים ב-SNC – ארגון הגג של הסטארט-אפים בישראל, שמאגד תחתיו כ-7,000 חברות הזנק ישראליות – עדיין יש תנועה מעטה בשוק, אבל מי שלא גייס כסף עד פרוץ המשבר בהחלט נמצא בבעיה.
"החברות שהכי נפגעו הן דווקא חברות שקצת יותר מבוססות ונמצאות בשלב פיתוח הסופי של המוצר והיו צריכים לחדור לשוק. למוצרים שהיה בהם צורך לפני המגפה, לא בהכרח שיש בהם צורך עכשיו. מטבע הדברים, גם פחות מחפשים דברים חדשים ומי שלא גייס באמת נמצא עכשיו בבעיה", הוא אומר.
יותר מזה, לטענתו, אחד השינויים הגדולים שנראה בזמן הקרוב הוא בגיוסי ענק של 100 מיליון דולר ומעלה. "אנחנו נראה פחות ופחות מגה גיוסים. נכון שעכשיו רובינהוד גייסה 600 מיליון דולר, אבל במקרה הזה היוצא מן הכלל לא מעיד על הכלל", הוסיף.
זה נכון שמרבית השוק הישראלי אמנם מכוון לשוק האמריקאי ולכסף הגדול של הנאסד"ק, אבל גורמים הבקיאים בתחום גיוסי ההון אומרים כי גם בסין, שמהווה מקור גיוס חשוב בשנים האחרונות לתעשיית ההייטק המקומית, הברזים גם נסגרים. גם ביפן, שבשנים האחרונות חיפשה יותר ויותר השקעות בסטארטאפים ישראליים מגייסים פחות.
"מרבית כספי ההון סיכון ביפן מגיעים ממימון ממשלתי", אומר נובויוקי אקימוטו, או אקי לדבריו, יפני שייסד את חברת AT פרטנרז, שעד לפני המשבר הגיע אחת לחודש לישראל כדי למצוא סטארט-אפים ישראלים עבור משקיעים יפניים. השיחה כמובן, נערכה בזום. "ב-4 שנים האחרונות ועד 2019, הייתה עלייה של כמיליארד דולר בכל שנה בכמות הגיוסים שהגיעו מקרנות ההון סיכון, עכשיו כמובן זה נגמר ויש ירידה משמעותית בכספים שמוכנים להשקיע", הוסיף ואמר כי הוא מקווה לחזור בקרוב לישראל.
בקיצור, סטארט-אפיסטים עם חלומות גדולים, תמשיכו לחלום ולקוות, תמשיכו לעשות דברים גדולים, אבל אם תהליך גיוס הכספים היה קשה עד כה, עכשיו הוא נהיה הרבה יותר קשה. לפחות עד שנצא מהמיתון בכלכלה הריאלית.
מדינת סטארט-אפ – לא קורפורט
כאמור, בגלל היכולות הטכנולוגיות של סקטור ההייטק, הייתה לו יכולת יותר גדולה להתמודד עם השלכות המשבר ברמה העסקית. ברור שיש כאלה שנפגעו יותר, אבל כסקטור, כזה שגם כך עמוק בתוך הטכנולוגיה, באופן כללי קל יותר לעשות התאמות קטנות מאשר התאמות גדולות. אבל לטענת ד"ר תומר סיימון, סמנכ"ל טכנולוגיות לאומיות במיקרסופט (סימול: MSFT) ישראל, המשבר יצר תהליכים הרבה יותר משמעותיים בהייטק הישראלי.
"באופן מסורתי, להייטק הישראלי יש לא מעט שמרנות באימוץ שיטות עבודה בעולם. בזכות הקורונה הרבה מהשיטות האלה יובאו ומיושמות בישראל", אומר סיימון. "זה נכון, אנחנו אומת סטארט-אפ. יש חדשנות והון אנושי. אבל אנחנו לא מדינת קורפורט. והקופרורט עם שיטות העבודה המאוד מסודרות, בזמן המשבר חלחל לעבודה פה בחברות, גם לגדולות אבל גם לחברות הקטנות".
בכל מקרה, סיימון אומר שיש המון הזדמנויות בשוק, בדיוק כמו שהיה במשבר הסאב-פריים ב-2009. "מה שקרה בסאב פריים, זה שהשתחררו מלא טכנולוגיות של כלכלה שיתופית בשיא המשבר. אובר (סימול: UBER) ואייר ביאנדבי קמו בדיוק בשנים האלה. היום יש הזדמנויות חדשות", הוא אומר.
"עכשיו רואים גם פה בישראל, שיש דיפוזיה של שיטות שנכנסות לארץ. היום מנכ"לים מאוד בכירים מבינים שלא צריך להיות כל יום במשרד. אפשר לנהל מרחוק. למיקרוסופט יש 170 אלף עובדים שיכולים לעבוד מרחוק, זה עובד וזה עובד טוב. עכשיו גם בישראל מבינים את מה שהבינו בקורפורט ממזמן", הוא אומר.
עלייה בפריון וצמצומי שטחי משרדים
לפני כשבועיים ראיינו כאן את מנכ"ל לייבפרסון בישראל, לאור השינויים המהותיים שהוא מנהיג בתרבות העבודה של החברה בישראל. בין השינויים, סגירת 3 קומות משרדים ברעננה, מעבר למודל מצומצם של עבודה במשרד ועוד שינויים. הכול כמובן, צריך להיות מותאם לצרכים החדשים תחת הקורונה.
אבל זו תופעה כלל עולמית. סיימון אומר שבמנהטן ובסיליקון ואלי, הלב והבית של ענקיות תעשיית ההייטק העולמית, מסיימים שכירות ולא ממשיכים. זה קורה גם בארץ. ד"ר אפרת שפר, נשיאת פיליפס ישראל, מספרת על השינויים הארגוניים שעוברת החברה. כשמדובר באחת היצואניות הגדולות בישראל, שמייצאת בכל שנה ציוד רפואי בכ-1.5 מיליארד שקל, כדאי להקשיב ולהפנים – שוק הנדל"ן העסקי בבעיה קשה. לחברה יש 1,650 עובדים בישראל ו-5 אתרים בישראל. הם הולכים לצמצם בהיקף המשרדים.
"לא רק בישראל, בכל העולם מדברים על צמצומי שטחים. אנחנו מדברים על זה בפנים ובחוץ", אומרת ד"ר שפר. "כרגע רק רבע העובדים נמצאים באתרים, מי שלא חיוני באתר עובד מהבית. בסקר פנימי שעשינו החודש, 40% מהעובדים אמרו שהיעילות שלהם עלתה בעבודה מהבית. המנהלים שלנו מדברים על עלייה ביעילות של לפחות רבע מהעובדים. אבל גילינו גם שאנשים לא אוהבים להיות כל הזמן בבית. זה קשה ושוחק. הם צריכים מגע אנושי ותחושת שייכות. צריך חשיבה אחרת. אנחנו עוברים למודלים של שטחים משותפים. כשבאים למשרד באים לאינטראקציה ופעילות משותפת ופחות משרדים ופינות פרטיות.
פיליפס ישראל אגב, מתמחה בעיקר במכשור רפואי מתקדם. בניגוד לטרנד של צמצומים החברה דווקא גייסה 100 עובדים חדשים ומספר ההזמנות למוצרים בתחום ה-CT קפצו פי 2. כלומר הקורונה דווקא משחקת לטובתה מבחינה עסקית. החברה גם השתמשה בטקסטבוק ופעלה על תרחישים שצפו בחברה מראש. בשל עיסוקה החברה גם הוחרגה, מה שהקל עליה להמשיך בפעילות סדירה.
זה לא רק שינוי במודל של אנשים שמגיעים לעבודה, אלא בצורך של הגעה לעבודה
"נכון. לא צריך להתאים את השטחים אלא מה שעושים איתם. בשיחות עם חברות אחרות, אנחנו נעבור לשטח קטן יותר, עם פוטנציאל להרחבה או צמצום. כלומר גמישות יותר במשרד. כמובן שבנושא הזה גם יהיה חיסכון כספי. עוד נושא שיושפע זה נושא התחבורה. יהיו שינויים בחבילות העסקה של העובדים. יש כל מיני אופציות שאפשר לקבל באתר עצמו, אז אנחנו חושבים מה המשקל של התחבורה בצרכים העתידיים של העובדים והחברה".
- 3.דירה=קורת גג 19/08/2020 23:23הגב לתגובה זודירה=קורת גג=צורך בסיבי של האדם
- 2.דן 18/07/2020 23:36הגב לתגובה זואצלי הלפטופ סגור הנייד מכובה ותאמין לי שיש לי עבודה פי 100 ממך אבל לכבד את הבורא שציווה זאת חובת השעה במיוחד במצב הקיים
- 1.אבי 18/07/2020 20:16הגב לתגובה זולא קיימת המילה ממזמן ,הנכון מזמן "מ" אחת!!!!!!

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית
מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל
טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.
אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה
מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.
אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל
הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו
עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.
מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש
ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן
הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם,
הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב
ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר
את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.
- ממשל טראמפ ישיק מכרז ענק לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו
- הבנקים מתעשרים, ולעזאזל משבר האקלים; הגדילו מימון לקידוחי נפט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים
הקרובים).
נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25%
מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה
העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.
