רמי רוזןרמי רוזן

אם נבידיה תשלים את רכישת מלאנוקס, אז המחזיקים ירוויחו 11%

עסקת מלאנוקס אמורה להיסגר עד סוף השנה, למרות שרוב הסיכויים הם שהעסקה תושלם, המשקיעים חוששים כי מלחמת הסחר תשפיע - האקלים הפוליטי אינו תומך בהשלמתה
רמי רוזן | (8)

לפני כ-6 חודשים, ב-11.3, הודיעה חברת NVIDIA האמריקאית על רכישת חברת מלאנוקס הישראלית תמורת 125 דולר למניה במזומן, תמורה אשר שיקפה שווי של 6.9 מליארד דולר עבור מלאנוקס.

העסקה הזאת מעניינת שתי קבוצות של משקיעים - המשקיעים הרגילים אשר מתעניינים בהשפעת הרכישה על ביצועיה העסקיים של NVIDIA ומשקיעי Risk arbitrage שאותם מעניין אך ורק, מה ההסתברות שהעיסקה תיסגר, או חלילה תבוטל.

NVIDIA היא מובילה עולמית בתחום פיתוח ויצור רכיבי Graphical Processing Units (בקיצור GPU) אשר מאפשרים עיבוד גרפיקה ברמה גבוהה עבור מחשבים.

כיווני הצמיחה העיקריים של סקטור הטכנולוגיה בשנים הקרובות – artificial intelligence, autonomous vehicles, high performance computing וה-cloud הם חלק ממנועי הצמיחה של הפעילות של NVIDIA לשנים הקרובות. הטכנולוגיות הללו עושות שימוש ברשתות מחשבים חזקים במיוחד שהן חלק מ-data centers עצומים בגודלם, שדורשים ביצועים חזקים מאשר בעבר וגמישות רבה להתאמת הרשתות לעליה האקספוננציאלית הצפויה בשימושים ב-DATA בשנים הקרובות (זהו, מספיק עם ה-buzz words)...

תחרות

התחרות בתחום מגיעה מצידן של חברות השבבים המובילות כמו אינטל, ברודקום, AMD, קוואלקום, Xilinx, Texas Instruments וכמובן סמסונג. כולן שחקניות מובילות בעיצוב העולם הטכנולוגי של השנים הקרובות.

למרות שמטבלת השוואת המכפילים עולה כי NVIDIA יקרה לעומת מתחרותיה העיקריות, היא נחשבת לשחקנית מובילה בתחום הצומח ביותר - רכיבי המיחשוב. החיבור שלה למלאנוקס אמור לאפשר לה דריסת רגל משמעותית בעולם ה-Data centers ולהפוך אותה למתחרה משמעותית לאינטל בתחום זה.

הטכנולוגיה של מלאנוקס שמאפשרת חיבור מהיר של מחשבים בעולמות השונים של ה-Data centers פלוס היכולות של NVIDIA בעולם ה-GPU יאפשרו לאחרונה להציע פתרון שלם ואיכותי יותר מבעבר. חשוב לציין ששתי החברות שיתפו פעולה זמן רב טרם הרכישה כאשר NVIDIA שימשה כלקוחה של מלאנוקס.

החל מכניסתה של הקרן האקטיביסטית סטרבורד לאחזקה במניות מלאנוקס במהלך 2017, נפוצו שמועות לגבי אפשרות רכישתה של מלאנוקס על ידי חברות מובילות בתחום, דוגמת מארוול ואינטל. בתחילת 2019, זמן קצר לפני מועד הרכישה על ידי NVIDIA, צצו שמועות לגבי רכישה אפשרית על ידי אינטל בסכום שנע בין 5.5 ל-6 מליארד דולר.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

בסופו של דבר הרצון של NVIDIA לשדרג את רוחב הפלטפורמה שהיא מציעה על מנת להתמודד טוב יותר מול אינטל בעולם ה-Data centers גבר, והיא רכשה את מלאנוקס, כאמור תמורת סכום של 6.9 מליארד דולר.

משקיעים מוסדיים OUT, שחקני  IN - RISK ARB

החל ממועד ההודעה המשותפת על הרכישה, העניין בהשקעה במניית מלאנוקס השתנה ממצב של השקעה בחברה על פי צפי התחזיות העתידיות שלה למצב של מרווח בין המחיר הנתון של המניה למחיר המימוש בעת השלמת העיסקה – 125.

בהודעה פורסם גם כי הצפי להשלמת העיסקה הוא עד סוף שנת 2019. החל מאותו המועד עלתה ההשקעה במלאנוקס על הרדאר של סוג חדש של משקיעים, אלה המכונים risk arbitrage funds. שחקנים אלה מתעניינים ברוב המקרים בהפרש באחוזים בין מחיר המניה הנוכחי לבין מחיר העיסקה במועד השלמתה.

הפרש הזה קיים בגלל הסיכון שיתכן והעיסקה לא תושלם. (גילוי נאות, אני מחזיק במניות מלאנוקס בתיק ההשקעות האישי). 

כפי שקורה בעיסקאות רכישה מן הסוג הזה, נדרשת כמות לא מבוטלת של אישורים מטעמם של בעלי עניין שונים לקיום העיסקה. רק כאשר יתקבלו כל האישורים הללו, תושלם העיסקה באופן מלא וסופי.

ולמה זה קשור למלחמת הסחר?

בזמן שאת כל האישורים הרגולטוריים והגיאוגרפיים, החברות יכולות להשיג בקלות יחסית, האישור מצד הממונה על ההגבלים העסקיים בסין הוא הקשה ביותר להשגה. תהליך קבלת האישור אורך יותר זמן מכל איזור גיאוגרפי אחר, כמות התשובות שהחברות נדרשות לספק לרגולטור הסיני היא עצומה וכמובן שהאקלים הפוליטי של מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין אינו תומך בהשלמת העיסקה.

אף גורם רשמי לא יאשר כי העיסקה תתפוצץ או תתעכב בגלל המצב הפוליטי בין שתי המדינות אבל ברור שלא מדובר באלמנט מעודד.

הגרף הבא מציג את התפתחות המרווח בין מחיר מניית מלאנוקס למחיר העיסקה בעת השלמתה החל מרגע ההודעה על עיסקת הרכישה.

כאמור ככל שהמרווח הזה גבוה יותר הוא מבטא את חשש המשקיעים כי הסיכון להשלמת העיסקה עלה. היו ימים במהלך סוף חודש אוגוסט שהמרווח הגיע לרמה של כ-15%, ובתקופה האחרונה הוא ירד לאיזור ה-11%.

אז האם העיסקה תגיע לקו הסיום ומתי?

למרות שרוב הסיכויים הם שכן, הסיכון באישורים מול הסינים תמיד קיים, ולא ניתן לדעת בוודאות גמורה האם ומתי העיסקה תגיע לשלב הסגירה. הדבר בא לידי ביטוי בקיומו של ה-SPREAD הנוכחי בין מחיר המניה למחיר העיסקה, הפרש של כ-11% כאמור לתקופה של עד 3.5 חודשים.

השקעה שכזו עשויה להתברר במבט לאחור כהשקעה לא רעה בכלל...

רמי רוזן, אנליסט בכיר ומומחה לקשרי משקיעים. עד לאחרונה שימש מנהל תחום קשרי משקיעים באורבוטק. רוזן חבר בפורום הישראלי לקשרי משקיעים IIRF

המידע המוצג בסקירה זו מהווה מידע כללי בנוגע לפעילות החברה הנסקרת והינו חומר מסייע בלבד ואין לראות בו כמידע עובדתי או שלם וממצה של כל ההיבטים הכרוכים בהשקעה בני"ע, וכן אין לראות במידע האמור כהמלצה או כתחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא או לרכישת נייר הערך. האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק השקעות ו/או ייעוץ מס בידי מי שמוסמך לכך, המתחשבים בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. 

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    אין על האנליזות של רמי רוזן (ל"ת)
    אנליסט תותח 04/10/2019 01:19
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    גרוסמן 26/09/2019 10:48
    הגב לתגובה זו
    אהבתי שפיו וליבו שווים. מסב את תשומת הלב לאפשרות לרווח, וגם מחזיק את המניות בעצמו. בניגוד לאנליסטים אחרים שמנתחים/ממליצים/משווקים מניות, אבל בחיים לא קנו ערך נקוב של מניה.
  • 6.
    ארז 25/09/2019 22:20
    הגב לתגובה זו
    אם היא לקוחה גדולה, נראה לי שלא יאשרו
  • 5.
    אירנה 25/09/2019 21:51
    הגב לתגובה זו
    כתבה מאוד מעניינת אבל לא ראיתי התייחסןת לעוצמת הירידה במידה והעיסקה לא תושלם
  • 4.
    ניתוח מעמיק ורציני (ל"ת)
    אבי 25/09/2019 20:57
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ניתוח מעניין (ל"ת)
    עמי 25/09/2019 20:07
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    גילי 25/09/2019 08:42
    הגב לתגובה זו
    אני רכשתי את המניה כשהתפרסם בזמנו על העסקה ב-118$ במטרה להמתין שהמחיר יגיע ל-125$ ולגרוף את ההפרש. באמת לא הבנתי מה פשר הירידה. מקווה שכפי שנכתב, עד סוף השנה המחיר יגיע למחיר היעד.
  • 1.
    מעניין מאוד, ולמרות זאת לא הייתי קונה הסינים משוגעים (ל"ת)
    דוד 24/09/2019 23:43
    הגב לתגובה זו
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)

מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?

יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה

יעקב צלאל |

בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.

לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.

לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור. 

היסטוריה

היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.

דלק מערכות רכב

דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.

ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.

שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)

מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?

יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה

יעקב צלאל |

בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.

לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.

לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור. 

היסטוריה

היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.

דלק מערכות רכב

דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.

ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.