האח הגדול: האם הצעד האחרון של כחלון מחזיר אותנו ל-1984?

משה כחלון ניסה למנוע את פרסום נתוני השמאי הממשלתי, וחיה נחום, מנכ"לית ובעלים של משרד "המטבחון פרסום" ומומחית למיתוג פרויקטי נדל"ן למגורים, חושבת ששר האוצר נכנס לתפקיד של ג'ורג' אורוול
חיה נחום | (7)

"שפיות הדעת היא איננה עניין של סטטיסטיקה" (ג'ורג' אורוול, בספר "1984")

בימים האחרונים התבשרנו לדעת כי שר האוצר, משה כחלון, מקדם מהלך שימנע מהשמאי הממשלתי לפרסם את נתוניו הרבעוניים על מחירי הדיור, כך שהנתונים היחידים שיתפרסמו יהיו אלה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שקרובים יותר על פי דרך הבדיקה שלהם לנתוני משרד האוצר ועל כן גם בתוצאותיהם.

 

בשבועות האחרונים הוציאו משרד האוצר והלמ"ס נתונים שלפיהם הייתה ירידה במחירי הדיור, ודוח הלמ"ס מהחודש שעבר קבע כי מחירי הדירות צנחו ב-0.3%. כחלון לא ממש הסתיר את שביעות רצונו וטען בראש חוצות כי מאמציו ומאמצי הממשלה מצליחים לשאת פרי, והנה הם בולמים את  עליית מחירי הדירות. ואז הגיע השמאי הממשלתי וקלקל לו את החגיגה, כאשר ממש יום אחר כך פרסם את הדו"ח שלו שקבע כי ברבעון השני של 2016 דווקא עליו מחירי הדיור ב-2.5%.

 

זה לא סוד כי בשל המתודולוגיה (דרך החישוב) של הגופים השונים – הלמ"ס , משרד האוצר והשמאי הממשלתי – זוכה האחרון לתהודה והפרסום הרבים ביותר בתקשורת, התופסת אותו כאמין ביותר. זו עוד סיבה ברורה לכל שכחלון רוצה לקצץ את כנפיו.

 

2 2=5

במשרד המשפטים התייחסו בכפפות של משי למהלכיו של שר האוצר וכינו אותם בעדינות רבה "אנטי דמוקרטיים". לעניות דעתי, ההתנהלות של שר האוצר יותר מתאימה לסגנון של "האח הגדול" של אורוול מספרו "1984". זה שהפעיל משטרת מחשבות ששלטה בהמון ושכנעה אותו בתחומי הדת, הפילוסופיה, המוסר והמדיניות ששתיים ועוד שתיים שווה חמש. אפילו בהגדרה של אותה משטרה חשאית, בויקיפדיה נכתב כי נוהגים להשתמש בביטוי זה לעיתים בהתייחס לשלטון המנסה להגביל את חופש הביטוי של אזרחיו ולמנוע מדעתם רעיונות הסותרים את מטרות המשטר.

 

כבר כתבנו כאן בעבר על שר האוצר שהוא לוקה בתסמונת קשה של "אח גדול" ולא רק מאותו ספר פולחן של אורוול המציג את המציאות במשטר הקומוניסטי בצורה כה ויזואלית, אלא מתוך תכנית המציאות "האח הגדול" השולטת בפריים טיים בישראל, בה ההפקה קובעת למשתתפים מה יאכלו, היכן ישנו ועוד. כך כאמור מנסה כחלון לקבוע לנו איפה וכיצד נגור כאשר הוא מוציא רק מכרזים של מחיר למשתכן, רק למחוסרי דיור ורק באזורים מסוימים. זה בעיקר טוב לכותרות בתקשורת אבל לא באמת פותר את בעיות הדיור שמקורן במחסור בהיצע הקרקעות לבנייה.

 

לפי ההצהרות של שר האוצר, פחות מאחוז אחד באוכלוסייה מחזיק בשלוש דירות ומעלה. האם זה מה שיפתור את מחירי הדיור? כנראה שלא. אך גם הצהרה כזו תביא לו עוד הרבה כותרות. ואם הוא יכול לגבות את שלל הכרזותיו התכופות במסד נתונים שרק הוא שולט עליו תוך חיסול המתחרה הפופולרי ממנו וכנראה גם האמין יותר מבחינת המתודולוגיה שלו, אז מה טוב.

 

אגב, בפברואר בשנה שעברה פרסם מבקר המדינה דוח חריף שדן בטעויות ברישום נתוני הדירות ברשות המיסים. למעשה מצא המבקר שרק ב-20% מהנתונים שהוקלדו למחשבי הרשות לא היו טעויות. ב-60% מהמקרים שנבדקו נמצא אף שפקידי הרשות הקלידו שלל מספרים שבכלל לא דווחו ע"י רוכשי הדירות.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    מיכה 24/09/2016 10:28
    הגב לתגובה זו
    הוא לא סיפר שלא רק יש מישפחות שמחזיקות 3 דירות יש חברות מישפחתיות וחברות בעמ שמחזיקות גם 100 דירות ולהם אפשר לנשק את התחת כל החוקים לא מזיזים להם יש לי חבר שיש לו חברה הוא קנה דירה יפיפה החברה משלמת משקנתה של 90 אחוז והבן שלו משלם פחות מחצי מחיר שכירות הוא חי כמו מלך על חשבון מס הכנסה כחלון לא יכול לעשות כלום חוקר י מס הכנסה צריכים לעבוד כמה חודשים לבדוק את החברה שלו ולא ימצאו כלום . לא יהיה להם זמן לגיבושונים וחופשות
  • 5.
    צור 23/09/2016 15:40
    הגב לתגובה זו
    הכותרות היו זועקות שהוא מתנהג כאילו ישראל היא צפון קוריאה. כחלון מקבל יחס עדין מדי. אגב, מה כחלון יעשה אם גם נתוני הלמ"ס לא ימצאו חן בעיניו בעתיד? הוא ימציא מדד חדש? מדד שרק מראה ירידות במחירים בלי קשר למציאות?
  • 4.
    כחלון קודם עושה אחר כך חושב. שר אוצר... (ל"ת)
    ריבי 22/09/2016 16:38
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ישראל 21/09/2016 15:19
    הגב לתגובה זו
    שיטת החישוב של השמאי הממשלתי בנויה על אומדנים. ואילו שיטת החישוב של הלמ"ס בנויה על עסקאות שבוצעו בפועל. ולכן האומדנים של השמאי לא רלוונטיים. כחלון, המשך בעשייה הרבה שלך. ותתעלם מהאינטרסנטים שתוקפים אותך. העם איתך. בהצלחה
  • הכחלוניה מתגלה לא רק פחדנית אלה גם רמאית (ל"ת)
    22 22/09/2016 20:46
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    כחלון מתדרדר מרגע לרגע, הסתרת נתוני אמת זה הפתרון? (ל"ת)
    יש ר א לי 21/09/2016 14:27
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אבי 21/09/2016 14:23
    הגב לתגובה זו
    כחלן מתעתע את הציבור ורוצה גם לשלוט עליו . יפה ומתוחכם
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.