הרפורמה של ארדן שמכה בבזק, כמה היא תחסוך לנו בחודש? הנה החישוב
ביומו האחרון כשר התקשורת פרסם אתמול גלעד ארדן, באופן מפתיע מאד, את מחירי השוק הסיטונאי ותיק שירות המורה כיצד צריך לפעול השוק בישראל. הרפורמה שהחלה ב-2008 נדחתה אין ספור פעמים, וגם הפעם היה נדמה כי אנו לקראת דחייה משמעותית נוספת עקב עזיבתו של השר. אתמול כאמור הפתיע השר וירה את יריית הפתיחה להקמתו של שוק סיטונאי, בהחלט הישג מרשים.
נתחיל בשורה התחתונה
המחירים שפורסמו מאפשרים כניסת מתחרים חדשים לתחום הקווי, אך הם גבוליים מאד ויאפשרו למתחרים להציע הצעה הזולה בכ-50 שקלים מהחבילות הנמכרות היום. לא בטוח שזה מספיק אטרקטיבי כדי למשוך את לקוחות בזק שנהנים משירות טוב. המשמעות, שהמשרד רוצה שהחברות שיכנסו לתחום יספקו פתרונות גם בתחום הטלוויזיה - שם יש מקום לרווחים גבוהים יותר. בנוסף, יש להניח כי לפחות מחירי החדירה בשלבים הראשונים יהיו נמוכים יותר במטרה לפתות את הצרכן.
עכשיו נחזור להתחלה
- רמות המחירים גבוהות ב-2-3 שקלים מרמות המחירים שפורסמו בשימוע הקודם. כרגע רמות המחירים למהירות של 20 מגה פלוס טלפוניה וכ-300 דקות שיחה יעמדו להערכתנו על כ-52 שקלים. המחירים בטבלה שתוצג בהמשך מראים רמות מהירות גבוהות יותר כפי שלהערכתנו יהיו בפועל בעתיד הלא רחוק. קצב שחיקת המחירים עם השנים נשאר כפי שהיה בשימוע הקודם ומוצג גם הוא בטבלה.
- הפרדה מבנית . במסמך שפורסם לעיתונות כתוב כי לאחר תחילת יישום השוק הסיטונאי, יסיר משרד התקשורת בהדרגה את דרישות ההפרדה המבנית ויפעל לשינוי שיטת הפיקוח על מחיר הטלפוניה של בזק - משפט לקוני לחלוטין. אני בטוח שבזק ציפתה ליותר בהירות בנושא. המשרד אמר בעבר שהוא יבטל את ההפרדה המבנית בבזק עד תשעה חודשים מהרגע שיוקם שוק סיטונאי פעיל. כך למעשה השאיר המשרד את הכוח בידיו, כיוון שיש סימן שאלה לגבי ההגדרה של מהו שוק סיטונאי פעיל.
- תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קומיוניקיישנס בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק
- 38% מבני הנוער אומרים שה-AI מבין אותם יותר טוב מהמשפחה והחברים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסמך לעיתונות המשרד התייחס להפרדה המבנית רק בשורה האחרונה של המסמך בין ארבעת העמודים שפרסם. למעשה, בעמוד הראשון העדיף משרד התקשורת לנקוט באיום (ללא שיניים) על בזק כדי שתשתף פעולה. מלבד זאת כולל במסמכים המלאים שהמשרד פרסם (עשרות עמודים) לא נתקלנו בהתייחסות להפרדה המבנית - בהחלט אכזבה לבזק
- מנגנון ה-Margin Squeeze - המשרד פרסם שימוע שפרטיו לא פורסמו, אך עיקריו, שהחברות הוותיקות יצטרכו להמשיך לאשר את חבילות המחירים מול המשרד. אין ספק שהמשרד מצוי בבעיה בסוגיה זו - אם יקבע ויפרסם מחיר רצפה לשירותי בזק, חברות הסלולר יתמחרו את השירותים שלהם לפי מחירי הרצפה של בזק, בעצם המשרד ייצור בעל כורחו מנגנון תיאום מחירים.
הפתרון להערכתנו צפוי להיות פשוט, המשרד יקבע נוסחה או חישוב שלא בהכרח יתפרסם, ובזק תצטרך להמשיך ולאשר מול משרד התקשורת כל חבילה שתרצה לשווק, מנגנון שמקובל בעולם.
- ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
- "רנסנס" תעשייתי - מתכוננים לגל הבא
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
- לוחות זמנים . שר התקשורת היוצא הגדיר כי בתוך שלושה חודשים, קרי עד ה-17.2.15, יוסדרו כל הערכויות בין החברות להסדרת שירות ה-Bitstream Access (אינטרנט), ובתוך חצי שנה - קרי ה-17.5.15 - יוסדרו כל הערכויות לשירותי Multicast (חיונים לשירותי הטלוויזיה) ולשירותי הטלפוניה.
- תיק שירות . משרד התקשורת פרסם תיק שירות הכולל מעל 30 עמודים שנוגעים בכל סוגיות השירות, זמני תגובה, טכנאים ועשרות סעיפים נוספים לגבי היחסים בין החברות והאחריות שלהן. כנראה ששם יהיו לא מעט התנגדויות מצד החברות.
אנחנו מעריכים כי רמות המחירים שפורסמו מאפשרות כניסה של מתחרים חדשים לשוק הקווי, שנחשב לבור המזומנים של בזק. הצעד הבא של הצדדים יהיה לנסות ולהגיע להבנות בנוגע לתיק השירות וברגע שזה יסתיים ישיקו החברות פעילות בבית הלקוח. בשלב זה בזק לא תוותר - היא תגרור את משרד התקשורת שוב לבג"ץ ותדרוש הבהרות משמעותיות יותר בנוגע לביטול ההפרדה המבנית בתמורה לשיתוף פעולה מצידה.
אנו מאמינים כי המשרד לא צריך להיות מוטרד מהפניה לבג"ץ, כיוון שהפניה אינה עוצרת את התהליכים, היא מתרחשת במקביל. לגבי שיתוף הפעולה של בזק - כאן סימן השאלה גדול יותר - קשה לדעת עד כמה אסרטיבי יהיה המשרד מול בזק, בטח כאשר עדיין לא ידוע מי יהיה השר שעומד בראשו. כך שבהחלט יש לצפות לעיכובים נוספים.
מה משמעות ההודעה והמחירים שפורסמו?
בזק מוכרת היום שירותי אינטרנט במהירות 40 מגה + טלפוניה (300 דקות) ב-135 שקלים ועוד ISP במחיר של 35 שקלים. כלומר לקוח "מודע" של בזק משלם על שירותים אלו כ-170 שקלים.
כאשר מסתכלים על לקוח ממוצע של בזק - לקוח כזה משלם 85 שקלים לקו אינטרנט, 63 שקלים לקו טלפון ו-35 שקלים ל-ISP, כלומר 183 שקל (מחירים אלו כוללים גם סעיפים נוספים, ולכן בפועל המחיר שהצרכן רואה נמוך בכ-10 שקלים).
בהתאם לפרסום ולהערכות שלנו - לקוח במהירות 40 מגה יעלה לחברות הסלולר שירצו לקנות את השירות במבזק כ-57 שקלים, נוסיף לכך כ-20 שקלים עלויות שלהם ואת העובדה שהן ירצו להמשיך לגבות כ-30 שקלים על ISP, נוסיף מע"מ ונקבל כי במידה והן ירצו להרוויח משהו, הן ימכרו את השירות בכ-130 שקל. עם זאת מחיר החדירה יכול להיות נמוך משמעותית מכך.
פערי התמחור בשלב הזה אינם משמעותיים מספיק ובעצם הם דוחפים את חברות הסלולר לתחום הטלוויזיה - שם פערי המחירים יכולים להיות גבוהים יותר. השינוי המרכזי והחשוב ביותר, כאשר יוקם השוק הסיטונאי, צפוי להיות לקיחת היוזמה. לסלקום ופרטנר 550-600 אלף מנויים בנטוויז'ן וסמייל, כל אחת. כל הלקוחות האלה יקבלו טלפון ממשווקים עם הצעה משופרת, אותם שירותים בדיוק ללא כל שינוי רק במחיר מוזל. כל מי שלא היה לו כוח, עד עתה, להתעסק עם מוקדי שירות הלקוחות כדי לשפר את מחיר התקשורת, יוכל לעשות זאת ברגע שיופעל השוק הסיטונאי בקלות יחסית.
חשוב לציין, כי לאחר פרסום המחיר משרד התקשורת פרסם מסמך מדיניות נוסף בו הוא מסדיר את כללי הרישיון האחוד. משמעותו, כי יספיק רישיון אחד למפעיל תקשורת כדי לספק את כל השירותים. כלומר אקספון לדוגמה, לה רישיון אספקת שירותי אינטרנט, תוכל כעת ללא ערבות נוספת ולא קושי לספק גם שירותי תקשורת נוספים. זהו מהלך שיכול להקל על חברות נוספות (גולן טלקום, אקספון, טריפל סי ועוד) לספק שירותי תקשורת ומהלך שיכול לעזור בעתיד גם ל-IBC. אגב זו נפגעת מהמהלך, כיוון שהיא הייתה המרוויחה העיקרית מכל עיכוב שנגרם לשוק הסיטונאי. נקודת האור עבור בזק היא העבודה שסלקום ופרטנר יעבירו גם לקוחות הוט לשימוש ברשת של בזק וכך היא יכולה ליהנות מגידול במספר לקוחות האינטרנט.
נקודה אחרונה
במצגת לעיתונאים העריך המשרד כי הכנסות בזק קווי יירדו מרמה של 4.03 מיליארד שקל ב-2014 ל-3.25 מיליארד שקל ב-2017, וכי במשך התקופה הזאת יירשמו כ-600 אלף לקוחות בשוק הסיטונאי. הערכות המשרד אמנם טובות כמו של כל אנליסט אחר, אך באפשרות המשרד, במידה והוא רואה כי הזעזוע בשוק אינו קורה, לנקוט בצעדים נוספים - זוהי כבר נקודה מהותית שדורשת לקחת את תחזיותיו ברצינות.
סיכום
משרד התקשורת הפתיע אתמול בגדול עם פרסום המסמכים שמסדירים את השוק הסיטונאי. יש לצפות ללא מעט קשיים בדרך, ולבסוף הכל יקום וייפול על השאלה עד כמה המשרד יהיה נחוש להוציא את הרפורמה לפועל. רמות המחירים שנקבעו גבוליות, אך מאפשרות כניסה של מתחרים חדשים - בזק צריכה להיות מאוכזבת מהעדר התייחסות להפרדה המבנית. אנחנו נשארים בהפחת על בזק.
AI שעון חול (גרוק)ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" - ולמה הנתונים מראים את ההפך
במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום,
לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.
אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת
ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.
לוגיקה
נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי
הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור
להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?
אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.
ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני
2024:
למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה
מבטיח הזה.
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- מטא תשיק שני מודלים חדשים של AI, "מנגו" ו-"אבוקדו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון
נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.
נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:
AI שעון חול (גרוק)ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" - ולמה הנתונים מראים את ההפך
במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום,
לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.
אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת
ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.
לוגיקה
נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי
הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור
להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?
אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.
ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני
2024:
למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה
מבטיח הזה.
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- מטא תשיק שני מודלים חדשים של AI, "מנגו" ו-"אבוקדו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון
נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.
נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:
