הבוקר אנו עדים לתיסוף בשער השקל כנגד הדולר, הקשורה, מן הסתם, בהארכת הפוגת האש. אך זו לא הייתה התמונה בימים האחרונים. למעשה, לפי השער היציג (3.493), השקל פוחת 2.3% כנגד הדולר מתחילת חודש אוגוסט. בד בבד פוחת השקל 2.1% כנגד האירו, כך שמדובר על פניו בסיפור מקומי. יצוין, כי שער הדולר הנוכחי כנגד השקל הוא הגבוה ביותר מאז סוף חודש מארס.

האם אנו עדים לתחילתו של הפיחות המתמהמה בשער המטבע הישראלי?

לפני שאדון בכך, אציין כי כל ניסיון לתהות על קנקנם של שערי חליפין אינה משימה פשוטה, והשקל "הפתיע" פעמים רבות בעבר. בנק ישראל אומר כי התיסוף בשער השקל כנגד הדולר בתקופה האחרונה לא נבע מהפער המתכווץ בין הריבית בישראל לריבית בארה"ב, אלא מתנועות ההון הישירות (ההשקעות הריאליות) לתוך המשק, ששיקפו בתורן את הצמיחה הכלכלית המהירה, יחסית, שהציג המשק עד כה.

והנה, אני מזהה שילוב של גורמים שעשוי לגרום להמשך הפיחות הנוכחי בשער השקל:

- סימני ההאטה המתרבים בפעילות הכלכלית: בסחר החוץ, בייצור התעשייה ובהוצאות משקי הבית.

- התארכות המערכה הביטחונית מעבר למה שחשבו תחילה, והצטרפות מוקדי מתיחות נוספים באזור: צפון קוריאה, עיראק, סוריה, וזירת רוסיה - אוקראינה.

- הפער המזערי בין הריבית בארץ לריבית בחו"ל: 0.25% בהשוואה לארה"ב ו-0.4% בהשוואה לגוש האירו.

- נחישות בנק ישראל (רכש 400 מיליון דולר בסוף השבוע שעבר).

- ירידה בפעילות הגידור של ישראלים.

- אפשרות להכרזה של בנק ישראל על שער מקסימום לשקל.

- סוגיית היחסים בין ישראל לארצות הברית, שלפי הערכות מומחים שונים אינה משופרת כעת.

- תיסוף הדולר בעולם: עשוי להימשך; בהמתנה לעליית הריבית בארה"ב.

לפי החישוב, שער החליפין הנוכחי שקל - דולר אינו זול מדי, או יקר מדי, בהתחשב בפערי האינפלציה והריביות הקצרות בין ישראל לארה"ב. חלק מהגורמים שהזכרתי אינם חדשים, אך הם מצטברים. להערכתי הזהירה, הסיכוי לפיחות נוסף בשער השקל כיום גבוה יותר מהסיכוי לתיסוף חוזר. בשלב זה נראה כי הפיחות, ככל שיתרחש, יהיה תנודתי והדרגתי. להתפתחויות המדיניות והביטחוניות ולנתוני המשק תהייה חשיבות גבוהה יותר מאשר להפרשי הריביות בהקשר זה.