השחקן הדומיננטי החדש: פיל הרגולציה בכלכלת החרסינה

יניב עזריה, יועץ ניהול סיכונים בקבוצת דן אנד ברדסטריט, מתייחס לשינויים הרגולטוריים האחרונים במשק הישראלי. מהו תפקידם ומי המרוויח הגדול מהם?
יניב עזריה | (10)

מגמת החקיקה והגברת הרגולציה בשנים האחרונות, שמטרתן להניב ערך לכלל הכלכלה ובפרט בתוך הענפים המטופלים, טומנות בחובן סיכון עודף ביחס לעבר ולמצב רגיל של משק כלכלי יציב בהתנהלותו. המילה החשובה הינה "שינויים". אלו מעצבים כיום הן את פעילותם של הגופים הפועלים בלב הענף, והן את הפעילות במעגל שני ושלישי של נותני שירותים וספקים. מטרת שינויי הרגולציה, הצפויים או האפשריים באם ייושמו המלצות הוועדות השונות, ו/או החלטות נקודתיות, הינה ליצור ענפים משוכללים ומאוזנים יותר ביחס למצב הנוכחי, להיטיב עם הצרכנים ואף להקטין את סיכון הענף והסיכון של הגופים העוסקים בו.

כדוגמא, ההחלטה הנקודתית לתחום ביטוחי המנהלים, עם הביטול הצפוי של מקדם תוחלת החיים. בענף זה התקבלו בשנות האלפיים מספר החלטות משמעותיות, בין היתר מצפים למהלך הורדת דמי הניהול, אשר יקטין את היקף ההכנסות של הגופים העוסקים בתחום ביטוח החיים.

עקב תהליכים אלו, התולים סימני שאלה מעל יעילות פעילותו של כל ענף בישראל, מוטל על מקבלי החלטות בכל הגופים במשק הישראלי להעמיק את ניהול סיכוני האסטרטגיה, אשר יתבססו על כל הפרמטרים הנהוגים בתוספת ניתוח הענף הספציפי בהיבטים של תפיסת הממשלה, הרגולטור והציבור.

על בעלי העסקים לבחון את השחקן הדומיננטי החדש - הרגולטור, מעבר לניתוח מתחרים, מוצרים, צרכנים, שרות והתפתחויות טכנולוגיות. הערכה לא נכונה של הצעדים הצפויים של הרגולטור עלולה להוביל חברות להשקעות וביצוע מהלכים אסטרטגיים לא נכונים. במסגרת השאיפות להגיע לשוק משוכלל, יציב יעיל ומוכוון צרכנים, מקבלים הרגולטורים השונים החלטות הכרוכות בתהליכים הכוללים בחלקם מהלומות חדות, אשר גוזרות חוסר יציבות וסיכון עודף אשר מובנה בעצם קיום אותם תהליכים.

מבחינת השחקנים הקיימים, החלטות על פתיחת השוק למתחרים חדשים, הגבלת דמי ניהול או מחירים, פתיחת שווקים למוצרים נוספים (עקב הפחתת מסי יבוא לדוגמא), הטלת מגבלות על היקף ו/או מגוון פעילויות, מעלות שאלה לגבי משמעותן והשפעתן על הענפים החופפים.

הדוח המפורט והמנומק לביצוע ההמלצות לרוב אינו כולל התייחסות לענפים החופפים ומטיל על השוק את מלאכת ההסתגלות לשינוי. לעיתים, הרצון לייצר שוק משוכלל יותר ומוכוון צרכנים עשוי להוביל לקבלת החלטות אשר בטווח הקצר אכן יובילו לשיפור באותו ענף, אולם בטווח הבינוני או הארוך עשויים לייצור זעזועים שיובילו לתוצאה ההפוכה וירחיקו את נקודת האיזון של הענף.

שפע ההחלטות הרגולטוריות מעלה את השאלה האם הרגולציה הינה כלי שאמור לסייע לשוק להפוך תחרותי יותר בכל מחיר, גם תוך אובדן יציבותו? כפועל יוצא מכך, האם בעת החלטה על שינוי מהותי שללא ספק יגביר את התחרותיות, נבחנת ההשפעה על עסקים קטנים-בינוניים המהווים חלק נכבד מהמעגלים (שני ושלישי) של ספקים ונותני שירותים? האם בתוך תהליך הבחינה לקראת שינוי מהותי, נבחנת גם ההשפעה על שרידותם?

בהינתן תנאיי המשק הישראלי הקטן הצמא להזרמות והשקעות של הון זר, האם נבחנת השלכות העמקת הרגולציה על כניסת משקיעים זרים והאם משקללות הוועדות השונות בהמלצותיהן את הסיכון של הרחקת משקיעים זרים מישראל?

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    A.B 12/08/2012 15:44
    הגב לתגובה זו
    יניב , כתבה במקום וחשובה , יש פיספוס ענק בחשיבה על התחום. בהצלחה . אמיר
  • 8.
    נטלי 08/08/2012 23:16
    הגב לתגובה זו
    שהעסקים הקטנים והבינוניים לא נלקחים בחשבון
  • 7.
    חגי 07/08/2012 20:37
    הגב לתגובה זו
    חשוב ומעניין. לא היה מזיק לי יועץ כמוך
  • 6.
    ליאת קוז'אק 06/08/2012 16:27
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד
  • 5.
    שלמה בלומברג 06/08/2012 15:45
    הגב לתגובה זו
    אין ספק שרגולוציה היא עוד פרמטר חשוב בניהול סיכונים של חברה.
  • מסכים מאוד (ל"ת)
    אלעד וייס 11/08/2012 19:49
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    דוד דורון 06/08/2012 08:43
    הגב לתגובה זו
    יניב בהצלחה והתקדמות
  • 3.
    תודה לך 02/08/2012 23:14
    הגב לתגובה זו
    טוב יעשה הכתב אם ירחיב ויציף תמצית זו.בכל אופן צל"ש.
  • 2.
    מתן ש. 02/08/2012 16:14
    הגב לתגובה זו
    כתבה מעניינת ובהצלחה!!!!
  • 1.
    רגולטור = קומיסר. שוק ההון בארץ נרצח. (ל"ת)
    בן 02/08/2012 12:57
    הגב לתגובה זו
יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.