מגמת החקיקה והגברת הרגולציה בשנים האחרונות, שמטרתן להניב ערך לכלל הכלכלה ובפרט בתוך הענפים המטופלים, טומנות בחובן סיכון עודף ביחס לעבר ולמצב רגיל של משק כלכלי יציב בהתנהלותו. המילה החשובה הינה "שינויים". אלו מעצבים כיום הן את פעילותם של הגופים הפועלים בלב הענף, והן את הפעילות במעגל שני ושלישי של נותני שירותים וספקים. מטרת שינויי הרגולציה, הצפויים או האפשריים באם ייושמו המלצות הוועדות השונות, ו/או החלטות נקודתיות, הינה ליצור ענפים משוכללים ומאוזנים יותר ביחס למצב הנוכחי, להיטיב עם הצרכנים ואף להקטין את סיכון הענף והסיכון של הגופים העוסקים בו.

כדוגמא, ההחלטה הנקודתית לתחום ביטוחי המנהלים, עם הביטול הצפוי של מקדם תוחלת החיים. בענף זה התקבלו בשנות האלפיים מספר החלטות משמעותיות, בין היתר מצפים למהלך הורדת דמי הניהול, אשר יקטין את היקף ההכנסות של הגופים העוסקים בתחום ביטוח החיים.

עקב תהליכים אלו, התולים סימני שאלה מעל יעילות פעילותו של כל ענף בישראל, מוטל על מקבלי החלטות בכל הגופים במשק הישראלי להעמיק את ניהול סיכוני האסטרטגיה, אשר יתבססו על כל הפרמטרים הנהוגים בתוספת ניתוח הענף הספציפי בהיבטים של תפיסת הממשלה, הרגולטור והציבור.

על בעלי העסקים לבחון את השחקן הדומיננטי החדש - הרגולטור, מעבר לניתוח מתחרים, מוצרים, צרכנים, שרות והתפתחויות טכנולוגיות. הערכה לא נכונה של הצעדים הצפויים של הרגולטור עלולה להוביל חברות להשקעות וביצוע מהלכים אסטרטגיים לא נכונים. במסגרת השאיפות להגיע לשוק משוכלל, יציב יעיל ומוכוון צרכנים, מקבלים הרגולטורים השונים החלטות הכרוכות בתהליכים הכוללים בחלקם מהלומות חדות, אשר גוזרות חוסר יציבות וסיכון עודף אשר מובנה בעצם קיום אותם תהליכים.

מבחינת השחקנים הקיימים, החלטות על פתיחת השוק למתחרים חדשים, הגבלת דמי ניהול או מחירים, פתיחת שווקים למוצרים נוספים (עקב הפחתת מסי יבוא לדוגמא), הטלת מגבלות על היקף ו/או מגוון פעילויות, מעלות שאלה לגבי משמעותן והשפעתן על הענפים החופפים.

הדוח המפורט והמנומק לביצוע ההמלצות לרוב אינו כולל התייחסות לענפים החופפים ומטיל על השוק את מלאכת ההסתגלות לשינוי. לעיתים, הרצון לייצר שוק משוכלל יותר ומוכוון צרכנים עשוי להוביל לקבלת החלטות אשר בטווח הקצר אכן יובילו לשיפור באותו ענף, אולם בטווח הבינוני או הארוך עשויים לייצור זעזועים שיובילו לתוצאה ההפוכה וירחיקו את נקודת האיזון של הענף.

שפע ההחלטות הרגולטוריות מעלה את השאלה האם הרגולציה הינה כלי שאמור לסייע לשוק להפוך תחרותי יותר בכל מחיר, גם תוך אובדן יציבותו? כפועל יוצא מכך, האם בעת החלטה על שינוי מהותי שללא ספק יגביר את התחרותיות, נבחנת ההשפעה על עסקים קטנים-בינוניים המהווים חלק נכבד מהמעגלים (שני ושלישי) של ספקים ונותני שירותים? האם בתוך תהליך הבחינה לקראת שינוי מהותי, נבחנת גם ההשפעה על שרידותם?

בהינתן תנאיי המשק הישראלי הקטן הצמא להזרמות והשקעות של הון זר, האם נבחנת השלכות העמקת הרגולציה על כניסת משקיעים זרים והאם משקללות הוועדות השונות בהמלצותיהן את הסיכון של הרחקת משקיעים זרים מישראל?