המיתון אינו פוסח על קסטרו: ירידה בהכנסות של כ-4.3% ביחס לרבעון קודם
קבוצת קסטרו מסכמת רבעון ראשון לשנת 2009 ולראשונה מזו תקופה, קסטרו רושמת קיטון בהכנסות ובמכירות בחנויות.
בשורה העליונה הכנסות החברה ברבעון רשמו קיטון של 4.3% והסתכמו ב-137.9 מיליון שקל, זאת לעומת הכנסות של 144.1 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, ומאידך, ישנה ירידה במכירות החנויות הזהות בישראל שהביאה לקיטון של כ-2% במכירות הקמעונאיות בישראל. שיעור הרווח הגולמי נשחק מ-57.3% ברבעון הראשון של 2008, ל-51.4% ברבעון הראשון השנה.
בשורה התחתונה, מסיימת קבוצת קסטרו את הרבעון עם רווח נקי של 28.9 מיליון שקל.
ההכנסות הקמעונאיות גדלו ברבעון בכ-5.9 מיליון שקל (גידול של כ-4.6%) ביחס לרבעון מקביל אשתקד. הגידול נובע בעיקרו מהעובדה שהחל מרבעון זה המגזר הקמעונאי מתייחס הן לפעילות המקומית בישראל והן לפעילות בגרמניה ובשוויץ, כאמור לעיל. ומאידך, ישנה ירידה במכירות החנויות הזהות בישראל שהביאה לקיטון של כ-2% במכירות הקמעונאיות בישראל.אחוז הרווח הגולמי בתקופה, בהשוואה לתקופה מקבילה אשתקד, ירד ב-5.9% ממחזור המכירות.
ברווח התפעולי חל גידול מ-16.5 מיליון שקל ל-31.7 מיליון שקל ברבעון הראשון השנה. רווח ההפעלה ברבעון כולל הכנסות ממוניטין שלילי בסך כ-22 מיליון שקל שנבעו כתוצאה מעלייה בשיעור ההחזקה בפעילות בגרמניה ומעבר לניהול ובעלות בלעדיים ומלאים של הקבוצה בהתאם לתקן דיווח כספי בינלאומי (IFRS) מספר 3 - 'צירופי עסקים'.
ההכנסות המיוחסות לתחום הסיטונאות ירדו ברבעון האחורן בכ-12.1 מיליון שקל (קיטון של כ-75.2% ביחס לתקופה מקבילה אשתקד). הירידה נובעת כתוצאה מהשינוי בסיווג ההכנסות המתייחסות לפעילות בגרמניה ובשוויץ, אשר עד כה יוחסה לתחום הסיטונאי ונרשמה במחירים סיטונאיים והחל מתקופת הדו"ח מיוחסת לתחום הקמעונאי ונרשמת במחירים קמעונאיים (מחיר סופי ללקוח).בקסרטו מסבירים זאת בכך שהחל מיום 1.1.09 מתבצעת הפעילות במדינות אלה באמצעות תאגידים המצויים בשליטת הקבוצה. בשנת 2008 כללו הכנסות תחום הסיטונאות, הכנסות ממשלוחים לגרמניה ושוויץ בסכום של כ- 3.6 מליון שקל.
כמו כן, נובעת הירידה מעצירת משלוחים לזכיינים של החברה במזרח אירופה (ובפרט לרוסיה) בעקבות הצורך להפסיק בפעילות מול הזכיין הנוכחי והעברת החנויות לידי מפעילים חדשים. עצירת המשלוחים נבעה לאור קשיי גבייה בעקבות המשבר הפיננסי בעולם. יצוין כי המשלוחים חודשו במהלך הרבעון לאחר העברת התשלומים לחברה.
גבריאל רוטר, מנכ"ל משותף של קסטרו מודל, מסר, " אנו מרוצים מאוד מהתוצאות שהשיגה קסטרו ברבען הראשון של שנת 2009. לחברה מספר הישגים משמעותיים ברבעון זה: ראשית, על אף המשבר הכלכלי ומבצע "עופרת יצוקה", הציגה החברה קיטון בשיעור נמוך בלבד במכירות בישראל. שנית, החברה העבירה את הפעילות בגרמניה לבעלותה המלאה, וחל שיפור משמעותי במכירות החנויות הזהות בגרמניה. שלישית, לחברה הכנסה חד פעמית עקב העברת הפעילות בגרמניה לבעלותה המלאה של החברה והפרידה מהשותף הגרמני".
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
