המיתון אינו פוסח על קסטרו: ירידה בהכנסות של כ-4.3% ביחס לרבעון קודם
קבוצת קסטרו מסכמת רבעון ראשון לשנת 2009 ולראשונה מזו תקופה, קסטרו רושמת קיטון בהכנסות ובמכירות בחנויות.
בשורה העליונה הכנסות החברה ברבעון רשמו קיטון של 4.3% והסתכמו ב-137.9 מיליון שקל, זאת לעומת הכנסות של 144.1 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, ומאידך, ישנה ירידה במכירות החנויות הזהות בישראל שהביאה לקיטון של כ-2% במכירות הקמעונאיות בישראל. שיעור הרווח הגולמי נשחק מ-57.3% ברבעון הראשון של 2008, ל-51.4% ברבעון הראשון השנה.
בשורה התחתונה, מסיימת קבוצת קסטרו את הרבעון עם רווח נקי של 28.9 מיליון שקל.
ההכנסות הקמעונאיות גדלו ברבעון בכ-5.9 מיליון שקל (גידול של כ-4.6%) ביחס לרבעון מקביל אשתקד. הגידול נובע בעיקרו מהעובדה שהחל מרבעון זה המגזר הקמעונאי מתייחס הן לפעילות המקומית בישראל והן לפעילות בגרמניה ובשוויץ, כאמור לעיל. ומאידך, ישנה ירידה במכירות החנויות הזהות בישראל שהביאה לקיטון של כ-2% במכירות הקמעונאיות בישראל.אחוז הרווח הגולמי בתקופה, בהשוואה לתקופה מקבילה אשתקד, ירד ב-5.9% ממחזור המכירות.
ברווח התפעולי חל גידול מ-16.5 מיליון שקל ל-31.7 מיליון שקל ברבעון הראשון השנה. רווח ההפעלה ברבעון כולל הכנסות ממוניטין שלילי בסך כ-22 מיליון שקל שנבעו כתוצאה מעלייה בשיעור ההחזקה בפעילות בגרמניה ומעבר לניהול ובעלות בלעדיים ומלאים של הקבוצה בהתאם לתקן דיווח כספי בינלאומי (IFRS) מספר 3 - 'צירופי עסקים'.
ההכנסות המיוחסות לתחום הסיטונאות ירדו ברבעון האחורן בכ-12.1 מיליון שקל (קיטון של כ-75.2% ביחס לתקופה מקבילה אשתקד). הירידה נובעת כתוצאה מהשינוי בסיווג ההכנסות המתייחסות לפעילות בגרמניה ובשוויץ, אשר עד כה יוחסה לתחום הסיטונאי ונרשמה במחירים סיטונאיים והחל מתקופת הדו"ח מיוחסת לתחום הקמעונאי ונרשמת במחירים קמעונאיים (מחיר סופי ללקוח).בקסרטו מסבירים זאת בכך שהחל מיום 1.1.09 מתבצעת הפעילות במדינות אלה באמצעות תאגידים המצויים בשליטת הקבוצה. בשנת 2008 כללו הכנסות תחום הסיטונאות, הכנסות ממשלוחים לגרמניה ושוויץ בסכום של כ- 3.6 מליון שקל.
כמו כן, נובעת הירידה מעצירת משלוחים לזכיינים של החברה במזרח אירופה (ובפרט לרוסיה) בעקבות הצורך להפסיק בפעילות מול הזכיין הנוכחי והעברת החנויות לידי מפעילים חדשים. עצירת המשלוחים נבעה לאור קשיי גבייה בעקבות המשבר הפיננסי בעולם. יצוין כי המשלוחים חודשו במהלך הרבעון לאחר העברת התשלומים לחברה.
גבריאל רוטר, מנכ"ל משותף של קסטרו מודל, מסר, " אנו מרוצים מאוד מהתוצאות שהשיגה קסטרו ברבען הראשון של שנת 2009. לחברה מספר הישגים משמעותיים ברבעון זה: ראשית, על אף המשבר הכלכלי ומבצע "עופרת יצוקה", הציגה החברה קיטון בשיעור נמוך בלבד במכירות בישראל. שנית, החברה העבירה את הפעילות בגרמניה לבעלותה המלאה, וחל שיפור משמעותי במכירות החנויות הזהות בגרמניה. שלישית, לחברה הכנסה חד פעמית עקב העברת הפעילות בגרמניה לבעלותה המלאה של החברה והפרידה מהשותף הגרמני".
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIקרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר
להשקיע בהן
בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.
התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.
פילוסופיה מול פילוסופיה
בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית: שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.
איירבוס מייצגת גישה מהפכנית: הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- FAA מחייב בדיקות נוספות במטוסי A320 בעקבות סדקים ברכיבי דלתות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.
