אלברט בורלא פייזר
צילום: רויטרס

קרן סטארבורד תוקפת את פייזר: "ההנהלה נכשלה במימוש התחייבויותיה"

בכנס בניו יורק, מנכ"ל סטארבורד, ג'ף סמית, נמנע אמנם מלקרוא במפורש להדחתו של בורלה, אך המסר היה ברור: "על הדירקטוריון להחזיק את ההנהלה לאחראית על מעשיה"
אדיר בן עמי |

קרן ההשקעות האקטיביסטית סטארבורד ואליו (Starboard Value) הציגה היום את טיעוניה המפורטים נגד חברת התרופות פייזר PFIZER , במה שנראה כמתקפה ישירה על מנכ"ל החברה, אלברט בורלה.

במצגת שהוצגה בכנס 13D Active-Passive בניו יורק, מנכ"ל סטארבורד, ג'ף סמית, נמנע אמנם מלקרוא במפורש להדחתו של בורלה, אך המסר היה ברור: "על הדירקטוריון להחזיק את ההנהלה לאחראית על מעשיה", כשהוא מדגיש כי "ההנהלה נכשלה" בעמידה ביעדים מרכזיים.

הביקורת החריפה מגיעה על רקע ביצועי המניה המאכזבים של פייזר. מאז כניסתו של בורלה לתפקיד המנכ"ל בשנת 2019, צנחה מניית החברה ב-30%, בעוד שמדד S&P 500 זינק ב-130% באותה תקופה.

 

מתקשה לשכנע משקיעים

למרות ההצלחה המרשימה של פייזר בפיתוח חיסון ותרופה נגד הקורונה במהלך המגפה, החברה מתקשה לשכנע משקיעים ביכולתה להמשיך לצמוח. זאת על רקע שורה של פטנטים שעומדים לפוג עד סוף העשור הנוכחי. סטארבורד, המחזיקה בהשקעה של מיליארד דולר בפייזר, מתחה ביקורת חריפה במיוחד על אסטרטגיית המיזוגים והרכישות של החברה. לטענת הקרן, פייזר שילמה סכומים מופרזים ברכישותיה האחרונות, מה שהוביל ל"אובדן ערך משמעותי".

המתיחות בין הצדדים החלה להתפתח בתחילת אוקטובר, כאשר דווח לראשונה על מעורבותה של סטארבורד בפייזר. מאז התפתח עימות סביב מעורבותם של שני בכירים לשעבר בפייזר במאבק של הקרן, אם כי אלה הכחישו בהמשך כל קשר למהלך.

במצגת שהוצגה היום, מכירה סטארבורד בהישגי פייזר במהלך המגפה, אך טוענת כי פריצות הדרך בתחום הקורונה "היו אמורות ליצור ערך משמעותי", בעוד שבפועל החברה "נחלשה דרמטית ביחס למתחרותיה ולשוק מאז 2019".

 

האשמה: מחלקת המחקר והפיתוח

הקרן מותחת ביקורת חריפה במיוחד על מחלקת המחקר והפיתוח של פייזר תחת הנהגתו של בורלה, וכן על עשרות מיליארדי הדולרים שהושקעו ברכישות בשנים האחרונות. פייזר עצמה נמנעה מלהגיב למצגת, כאשר מניית החברה רשמה ירידה של 0.9% במהלך המסחר.

קיראו עוד ב"גלובל"

בנוסף לפייזר, הציג סמית את עמדת הקרן גם לגבי חברת קנווי (Kenvue), יצרנית מוצרי הצריכה הבריאותיים, בה מחזיקה סטארבורד בהשקעה "משמעותית", על פי דיווחים קודמים. לגבי קנווי, טוענת סטארבורד כי למרות שהחברה מחזיקה בתיק המותגים הטוב ביותר בקבוצת ההשוואה שלה, מנייתה נסחרת בהנחה משמעותית ביחס למתחרותיה - במכפיל של 18 על הרווח הצפוי ל-2025, לעומת מכפיל חציוני של 25 בקרב המתחרות.

הקרן מצביעה במיוחד על חולשה בביצועי מגזר בריאות העור והיופי של קנווי, וקוראת לחברה "לאמץ תרבות שיווקית חדשה" כדי לשפר את ביצועי המגזר.

על רקע המתקפה של סטארבורד, המשקיעים עוקבים בדריכות אחר התפתחות המאבק בין הקרן להנהלת פייזר, כאשר השאלה המרכזית היא האם יצליח בורלה לשמור על משרתו נוכח הביקורת הגוברת. בשוק מעריכים כי הלחץ על דירקטוריון פייזר צפוי להתגבר בחודשים הקרובים, במיוחד אם לא יהיה שיפור משמעותי בביצועי המניה או בתוצאות העסקיות של החברה.

 

פייזר מהמרת על תרופות לסרטן

פייזר מהמרת על כך שתרופות לסרטן יהוו חלק מרכזי בעתידה, מתוך אמונה שהן יוכלו להניב מיליארדים במכירות חדשות. בשנה שעברה החברה השקיעה 43 מיליארד דולר בעסקה לרכישת חברת הביו-טק Seagen, שמפתחת תרופות לסרטן מדור חדש. פייזר ציינה כי היא צופה שתרופות Seagen, הידועות בשם קונוגטים נוגדנים-תרופתיים (ADCs), יניבו הכנסות שנתיות של 10 מיליארד דולר עד שנת 2030.

בנוסף לעסקה זו, החברה ביצעה שורה של עסקאות קטנות יותר כולל רכישת Arena Pharmaceuticals תמורת 6.7 מיליארד דולר ורכישת החלקים הנותרים של Biohaven Pharmaceutical Holding שלא היו בבעלותה, עבור כ-11.6 מיליארד דולר. פייזר גם שילמה 5.4 מיליארד דולר עבור Global Blood Therapeutics, ולאחרונה הודיעה שתסיר מהשוק את כל המלאים של אוקסבריטה, אותה קיבלה במסגרת העסקה.

פייזר נאלצה לחפש כיוונים נוספים כדי לא להתבסס על התרופות הקיימות שנמצאות בירידה ולגוון את פורטפוליו המוצרים שלה. היא השקיעה כספים רבים במחקר ופיתוח וברכישות שבינתיים לא תורמות משמעותית. אנליסטים מתחו ביקורת על כך שלחברה חסרה משמעת בגישתה לרכישות ובניהול העסק באופן כללי כשאחת לכמה רבעונים עושה רושם שהחברה משנה אסטרטגיה ומכוונת לשוק אחר. . 

קרן סטארבורד נחשבת לקרן אקטיבית ופעילה אך בינתיים מיליארד דולר השקעה כששוויה של פייזר כ-163 מיליארד דולר הוא מינורי. הקרן מדברת עם אנשי פייזר בעבר ומצהירה שהיא רוצה להגדיל את החזקה ולהפוך לגוף שמשפיע על החברה. זו הסיבה שהמניה עולה היום, אבל צריך גם לזכור שבמקרים רבים הנהלות במצב כזה מתגוננות ונלחמות עם הגוף האקטיביסטי, כשהחברה במקרים רבים משלמת את המחיר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AIאנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AI

"הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54% במניה

למרות שליטה כמעט מוחלטת בשוק השבבים שמיועדים ל-AI, שמובילה לצמיחה חריגה בהכנסות, מניית אנבידיה נסחרת בדיסקאונט היסטורי מול מדד השבבים; פער התמחור מעורר עניין מחודש במניה בקרב משקיעים

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה

מניית אנבידיה NVIDIA Corp. 3.93%   נסחרת כיום בדיסקאונט של 13% ביחס למדד השבבים של פילדלפיה, ה-SOXX iShares PHLX SOX Semiconductor Sector Index , שכולל 30 חברות מובילות בתעשייה כמו אינטל, AMD ו-TSMC. המדד עצמו רשם עלייה של 35% בששת החודשים האחרונים, בעוד אנבידיה עלתה רק ב-25%, מה שיצר פער תמחור נדיר. נתון זה ממקם את אנבידיה באחוזון הראשון של התמחור היחסי בעשור האחרון, כשהיו רק 13 ימי מסחר בהם הייתה זולה יותר מול המדד. השווי הנוכחי של אנבידיה עומד על כ-4.4 טריליון דולר, והיא מהווה כ-7% ממדד ה-S&P 500.

התמחור המוחלט גם הוא נמוך יחסית: מכפיל רווחים צפוי של 25, שמציב אותה באחוזון ה-11 בעשור האחרון. עבור חברה עם צמיחה שנתית ממוצעת של 60% בהכנסות בשלוש השנים האחרונות, בעיקר ממכירות מאיצי AI כמו סדרת Blackwell, מדובר ברמה אטרקטיבית. במהלך 2025, שלטה אנבידיה ב-88% משוק המאיצים הגרפיים, עם משלוחים של 6 מיליון יחידות Blackwell עד אוקטובר, תוך ביקוש גובר מענקיות כמו אמזון, גוגל ומטא. ההכנסות ממרכזי נתונים הגיעו ל-30 מיליארד דולר ברבעון השלישי של 2025, עלייה של 112% משנה קודמת.

היסטורית, רכישות במכפיל מתחת ל-25 הניבו תשואה ממוצעת של 150% בשנה אחת, ללא מקרים של הפסד. ברנשטיין קובעים מחיר יעד של 275 דולר, ממחיר נוכחי של 179 דולר, מה שמשקף פוטנציאל עלייה של 54%. הפער נובע מחששות בשוק סביב השקעות AI אדירות, שעמדו ב-2025 על 200 מיליארד דולר ברחבי העולם, אך אנבידיה נהנית מיתרון טכנולוגי, עם פלטפורמת CUDA שמחזקת מעמד מונופוליסטי.

במהלך 2025, הרחיבה אנבידיה את הפעילות, והשקיעה 2 מיליארד דולר בסינופסיס, חברת תוכנה לעיצוב שבבים, כדי להאיץ פיתוח AI. היא השיקה את משפחת Nemotron 3, מודלים פתוחים: Nano עם 30 מיליארד פרמטרים ומסגרת MoE שמגבירה תפוקה פי 4; Super עם 100 מיליארד פרמטרים; ו-Ultra עם 500 מיליארד, זמינים בפלטפורמות כמו Hugging Face ו-AWS. המודלים תומכים במערכות מרובות סוכנים, עם חלון הקשר של מיליון טוקנים, ומשמשים למשימות כמו דיבוג תוכנה ותכנון אסטרטגי.

בנוסף, שיתוף הפעולה עם ממשלת ארה"ב במשימת Genesis (פרויקט לאומי את השימוש בבינה מלאכותית למטרות מדעיות) כולל השקעות ב-AI לתחומי אנרגיה, מחקר מדעי וביטחון. אנבידיה מספקת פלטפורמות כמו Apollo למזג אוויר וסימולציות, ומפתחת AI למפעלים, רובוטיקה ותאומים דיגיטליים. ב-CES 2025, חשפה מעבדת בדיקת DRIVE AI לרכבים אוטונומיים, שעברה כבר אבני דרך משמעותיות בבטיחות. בסין, אושרו מכירות H200, מה שמגדיל הכנסות פוטנציאליות ב-10%.

שבביםשבבים
הטור של גרינברג

האם החברה הוותיקה שהידרדרה מאז בועת 2000 מתעוררת?

חברת STMicroelectronics היתה התקווה הגדולה של תעשיית המוליכים למחצה בתחילת המאה ונשארה מאחור. השבוע היא ריכזה תשומת לב לאחר שפורסם כי סיפקה יותר מ-5 מיליארד שבבים לסטארלינק של אילון מאסק במסגרת הסכם בן עשור בין שתי החברות, וכי הכמות הזאת צפויה להכפיל את עצמה בעוד שנתיים

שלמה גרינברג |

בחודש האחרון הפך מדד הראסל 2000 (סימול: RUT^) למדד המוביל בניו יורק, תופעה שלא אירעה מאז החל המדד הזה להיסחר. הסיבה לכך קשורה בעיקר בערכי החלל שלפיהם נסחרות המניות שמובילות את המדדים המובילים, ובמיוחד הנאסד"ק. 

מדד הראסל 2000, שמכונה "המדד שמשקף את הכלכלה האמיתית", מייצג את "המניות הקטנות", שהן קטנות בהשוואה למניות ה-S&P 500. ג'וזף בראסואלס, הכלכלן הראשי של RSM International, שהיא הרשת השישית בגודלה בעולם, מבחינת ההכנסות, לשירותי החשבונאות המקצועיים, מסביר שהסיבה לכך קשורה בעובדה שכספי ההשקעה זרמו ברובם למדדים המובילים, ובמיוחד לנאסד"ק. 

לדבריו, "המשקיעים פשוט התעלמו מהחברות שכלולות במדד הראסל 2000 ולא השקיעו במניותיהן. אבל קיצוצי הריבית של הפד והקלות המס של הנשיא טראמפ, שייכנסו לתוקף בינואר, לצד הירידה החדה במחירי הנפט, מזינים אופטימיות כלכלית, והתחזית לחברות קטנות יותר משתפרת. ברמות המחירים הנוכחיות יש הרבה הזדמנויות שפשוט התעלמו מהן בגלל שכולם התמקדו יתר על המידה בהזדמנויות טכנולוגיות". מה שזה בעצם אומר הוא שהחגיגה בבורסות לא הסתיימה והסיפור הטכנולוגי רק תופס מנוחה קצרה עד לסיבוב הבא. 

הירידה במחירי הנפט מ-125 דולר בקיץ 2022 ל-56 דולר כיום, היא בעיקר תוצאה של עודפי היצע שחלקם "באשמת" טראמפ "ששחרר" את הנפט האמריקאי לשווקים הגלובליים, חלקם ב"אשמת" המדינות שאינן חברות באופ"ק שמגדילות ייצור (קנדה, ברזיל ואחרות), חלקם בגלל קרנות הגידור, חלקם בגלל איראן ורוסיה שמוכרות מתחת לשולחן, וחלקם בגלל הרגיעה בצמיחה הכלכלית. אין זה פלא שהסכמי אברהם תופסים עניין שהולך וגדל.

לבסוף, ענקית ניהול הנכסים KKR הוציאה השבוע את התחזית המאקרו גלובלית לשנת 2026 שלפיה הם מאמינים שתהיה צמיחה טובה מהצפוי בתמ"ג וברווחים ברוב האזורים העיקריים בעולם בשנת 2026, צמיחה שנתמכת על ידי מחירי נפט נמוכים, שיעורי חיסכון גבוהים יותר ותנאים פיננסיים נוחים. הם גם מציינים שהכלכלה העולמית עדיין נמצאת בעיצומו של רנסנס של פרודוקטיביות, בהובלת דיגיטציה, אוטומציה ואימוץ מואץ של בינה מלאכותית, במיוחד בארצות הברית. כדאי להקשיב להם כי החברה הזו היא מהטובות שיש.