קרן סטארבורד תוקפת את פייזר: "ההנהלה נכשלה במימוש התחייבויותיה"
קרן ההשקעות האקטיביסטית סטארבורד ואליו (Starboard Value) הציגה היום את טיעוניה המפורטים נגד חברת התרופות פייזר PFIZER , במה שנראה כמתקפה ישירה על מנכ"ל החברה, אלברט בורלה.
במצגת שהוצגה בכנס 13D Active-Passive בניו יורק, מנכ"ל סטארבורד, ג'ף סמית, נמנע אמנם מלקרוא במפורש להדחתו של בורלה, אך המסר היה ברור: "על הדירקטוריון להחזיק את ההנהלה לאחראית על מעשיה", כשהוא מדגיש כי "ההנהלה נכשלה" בעמידה ביעדים מרכזיים.
הביקורת החריפה מגיעה על רקע ביצועי המניה המאכזבים של פייזר. מאז כניסתו של בורלה לתפקיד המנכ"ל בשנת 2019, צנחה מניית החברה ב-30%, בעוד שמדד S&P 500 זינק ב-130% באותה תקופה.
מתקשה לשכנע משקיעים
למרות ההצלחה המרשימה של פייזר בפיתוח חיסון ותרופה נגד הקורונה במהלך המגפה, החברה מתקשה לשכנע משקיעים ביכולתה להמשיך לצמוח. זאת על רקע שורה של פטנטים שעומדים לפוג עד סוף העשור הנוכחי. סטארבורד, המחזיקה בהשקעה של מיליארד דולר בפייזר, מתחה ביקורת חריפה במיוחד על אסטרטגיית המיזוגים והרכישות של החברה. לטענת הקרן, פייזר שילמה סכומים מופרזים ברכישותיה האחרונות, מה שהוביל ל"אובדן ערך משמעותי".
- "אינתיפאדה גלובלית" - כשמתמודד עיקרי לראשות ניו יורק אומר את זה
- קרן סטארבורד רוכשת פייזר במיליארד דולר - מה יהיה המהלך הבא?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המתיחות בין הצדדים החלה להתפתח בתחילת אוקטובר, כאשר דווח לראשונה על מעורבותה של סטארבורד בפייזר. מאז התפתח עימות סביב מעורבותם של שני בכירים לשעבר בפייזר במאבק של הקרן, אם כי אלה הכחישו בהמשך כל קשר למהלך.
במצגת שהוצגה היום, מכירה סטארבורד בהישגי פייזר במהלך המגפה, אך טוענת כי פריצות הדרך בתחום הקורונה "היו אמורות ליצור ערך משמעותי", בעוד שבפועל החברה "נחלשה דרמטית ביחס למתחרותיה ולשוק מאז 2019".
האשמה: מחלקת המחקר והפיתוח
הקרן מותחת ביקורת חריפה במיוחד על מחלקת המחקר והפיתוח של פייזר תחת הנהגתו של בורלה, וכן על עשרות מיליארדי הדולרים שהושקעו ברכישות בשנים האחרונות. פייזר עצמה נמנעה מלהגיב למצגת, כאשר מניית החברה רשמה ירידה של 0.9% במהלך המסחר.
- הצביעות של קרן העושר הנורבגית: כשזה נוגע לאמזון וגוגל - אפשר להקפיא את האתיקה
- נובו נורדיסק פספסה תחזיות והורידה תחזית צמיחה, אך עולה לאור הסכם עם הממשל הפדרלי
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
בנוסף לפייזר, הציג סמית את עמדת הקרן גם לגבי חברת קנווי (Kenvue), יצרנית מוצרי הצריכה הבריאותיים, בה מחזיקה סטארבורד בהשקעה "משמעותית", על פי דיווחים קודמים. לגבי קנווי, טוענת סטארבורד כי למרות שהחברה מחזיקה בתיק המותגים הטוב ביותר בקבוצת ההשוואה שלה, מנייתה נסחרת בהנחה משמעותית ביחס למתחרותיה - במכפיל של 18 על הרווח הצפוי ל-2025, לעומת מכפיל חציוני של 25 בקרב המתחרות.
הקרן מצביעה במיוחד על חולשה בביצועי מגזר בריאות העור והיופי של קנווי, וקוראת לחברה "לאמץ תרבות שיווקית חדשה" כדי לשפר את ביצועי המגזר.
על רקע המתקפה של סטארבורד, המשקיעים עוקבים בדריכות אחר התפתחות המאבק בין הקרן להנהלת פייזר, כאשר השאלה המרכזית היא האם יצליח בורלה לשמור על משרתו נוכח הביקורת הגוברת. בשוק מעריכים כי הלחץ על דירקטוריון פייזר צפוי להתגבר בחודשים הקרובים, במיוחד אם לא יהיה שיפור משמעותי בביצועי המניה או בתוצאות העסקיות של החברה.
פייזר מהמרת על תרופות לסרטן
פייזר מהמרת על כך שתרופות לסרטן יהוו חלק מרכזי בעתידה, מתוך אמונה שהן יוכלו להניב מיליארדים במכירות חדשות. בשנה שעברה החברה השקיעה 43 מיליארד דולר בעסקה לרכישת חברת הביו-טק Seagen, שמפתחת תרופות לסרטן מדור חדש. פייזר ציינה כי היא צופה שתרופות Seagen, הידועות בשם קונוגטים נוגדנים-תרופתיים (ADCs), יניבו הכנסות שנתיות של 10 מיליארד דולר עד שנת 2030.
בנוסף לעסקה זו, החברה ביצעה שורה של עסקאות קטנות יותר כולל רכישת Arena Pharmaceuticals תמורת 6.7 מיליארד דולר ורכישת החלקים הנותרים של Biohaven Pharmaceutical Holding שלא היו בבעלותה, עבור כ-11.6 מיליארד דולר. פייזר גם שילמה 5.4 מיליארד דולר עבור Global Blood Therapeutics, ולאחרונה הודיעה שתסיר מהשוק את כל המלאים של אוקסבריטה, אותה קיבלה במסגרת העסקה.
פייזר נאלצה לחפש כיוונים נוספים כדי לא להתבסס על התרופות הקיימות שנמצאות בירידה ולגוון את פורטפוליו המוצרים שלה. היא השקיעה כספים רבים במחקר ופיתוח וברכישות שבינתיים לא תורמות משמעותית. אנליסטים מתחו ביקורת על כך שלחברה חסרה משמעת בגישתה לרכישות ובניהול העסק באופן כללי כשאחת לכמה רבעונים עושה רושם שהחברה משנה אסטרטגיה ומכוונת לשוק אחר. .
קרן סטארבורד נחשבת לקרן אקטיבית ופעילה אך בינתיים מיליארד דולר השקעה כששוויה של פייזר כ-163 מיליארד דולר הוא מינורי. הקרן מדברת עם אנשי פייזר בעבר ומצהירה שהיא רוצה להגדיל את החזקה ולהפוך לגוף שמשפיע על החברה. זו הסיבה שהמניה עולה היום, אבל צריך גם לזכור שבמקרים רבים הנהלות במצב כזה מתגוננות ונלחמות עם הגוף האקטיביסטי, כשהחברה במקרים רבים משלמת את המחיר.
פארוק פתיח אוזר (רשתות)הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות בכלא הטורקי
מנכ"ל פלטפורמת הקריפטו שקרסה נמצא מת בכלא בטורקיה. ההערכות שזו התאבדות; ומנגד, בארה"ב: טראמפ מספק חנינה למלך זירות הקריפטו
הונאה פארוק פתיח אוזר, שהורשע בהונאה ונידון ליותר מ‑11 אלף שנות מאסר, נמצא מת בכלא בטורקיה. הנסיבות עדיין נחקרות, ההערכה הרווחת היא שהוא התאבד. פארוק פתיח אוזר יזם ועד מאחרי הקריסה של פלטפורמת הקריפטו, Thodex שהפכה לאחת מההונאות הגדולות בעולם הקריפטו. ההונאה מוערכת במעל 2 מיליארד דולר.
Thodex נוסדה בשנת 2017 והציגה עצמה כפלטפורמה חדשנית למסחר במטבעות דיגיטליים. אוזר, שעזב את לימודיו בגיל תיכון, הצליח למשוך מאות אלפי משתמשים טורקים שהשתמשו בזירה לצורכי השקעה, מסחר והמרת מטבעות\ עמד בראש הפלטפורמה שהיתה בעצם סוג של פרמידה.
באפריל 2021, הפעילות הופסקה באופן פתאומי. אוזר נמלט מהמדינה לאלבניה והותיר את המשתמשים בלי כיסוי לנכסים שלהם. בהתחלה התביעה העריכה כי מדובר בהונאה של עשרות מיליוני דולרים אך מהר מאוד הבינו שמדובר בהונאה של מעל 2 מיליארד דולר.
הרשעה תקדימית
בשנת 2022, לאחר הסגרה מאלבניה, הועמד אוזר לדין יחד עם בני משפחתו ומקורבים נוספים. ב‑2023, בית המשפט הטורקי גזר עליו עונש דרמטי: 11,196 שנות מאסר - עונש סימבולי שמשקף את החומרה שהרשויות מייחסות לעבירות מסוג זה.
- המשיך להונות אנשים תוך כדי משפט על הונאה - אמיר ברמלי גנב משקיעים בעוד 18.5 מיליון שקל
- ברקע החקירות והתביעות אוטומקס וסייספארק מבטלות את המיזוג
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקריסה של Thodex והיקף הנזק שגרמה עוררו דיון נרחב בטורקיה ובעולם לגבי הצורך בפיקוח רגולטורי הדוק יותר על תחום הקריפטו. במדינה שבה שיעור האינפלציה גבוה, מטבע הקריפטו נתפס בעיני רבים כחלופה להשקעה, מה שהגביר את החשיפה לסיכונים משמעותיים והוביל להצלחה גדולה של הפלטפורמה הזו לצד פלטפורמות אחרות. חשוב להבין כי פלטפורמות אלו יכולות להיות לא מפוקחות, ולספק נתונים שקריים לחלוטין. דמיינו שתאם רוכשים מטבעות קריפטו תחת פלטפורמה לא מפוקחת. אתם רואים את המטבעות בחשבון הפלטפורמה - אבל אף אחד לא מתחייב שמה שאתם רואים באמת נמצא שם. זה לא בנק שמפוקח באופן שוטף וידוע שהכסף קיים. כאן, אפשר לייצר תמונת שווא של נכסי קריפטו למרות שהמנהלים יכולים משוך את הכסף לחשבונם הפרטי.
הצביעות של קרן העושר הנורבגית: כשזה נוגע לאמזון וגוגל - אפשר להקפיא את האתיקה
הפנים הכפולות של הקרן הנורבגית: בעוד היא מימשה ונפטרה מהחזקותיה בחברות ישראליות בשם “ערכים מוסריים”, היא מקפיאה את אותם כללים בדיוק כשהם מאיימים לפגוע בהשקעות הענק באמזון, מיקרוסופט וגוגל
קרן העושר הנורבגית בקרן העושר הנורבגית (Government Pension Fund Global) החליטו ככל הנראה להמציא גרסא חדשה למונח "אתיקה". אותו עיקרון שמטרתו להציב גבולות מוסריים להשקעה, הפך אצלם לשדה פרשנות גמיש במיוחד: כשהמדובר במניות ישראליות, הכללים נוקשים ובלתי מתפשרים, אבל כשהם מאיימים לפגוע באחזקות של החברות הגדולות בעולם כמו אמזון, מיקרוסופט או אלפבית, פתאום מתברר שגם לאתיקה יש כפתור השהיה. כך גוף שמציג את עצמו כסמל לאחריות מוסרית הפך, כמעט בלי לשים לב, לדוגמא קלאסית של חוסר אתיקה בשם "האתיקה".
בשנה החולפת הקרן התהדרה באותה מדיניות השקעה “אחראית”, והציגה אותה כהסבר למכירת אחזקותיה בישראל. היא מיהרה להדגיש שמדובר במהלך ערכי, כמעט מצפוני, שנובע מהפרות זכויות אדם. אלא שכעת, כשהאיום האתי נוגע לענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות, החברות ששוות טריליונים ומהוות
נתח משמעותי מתיק המניות של הקרן, פתאום המוסר הוא לא עדיפות. הממשלה הנורבגית העבירה בפרלמנט החלטה חריגה: הקפאת כללי האתיקה עד להודעה חדשה. הסיבה הרשמית, "מניעת פגיעה בתכלית הקרן כקרן השקעות גלובלית מגוונת". הסיבה האמיתית - חוששים שהמכירה תשפיע על ביצועי הקרן,
וחוסר אלטרנטיבה לכסף.
כך זה התגלגל
בתחילת השנה, החזיקה הקרן בכ-65 חברות בשווי מצטבר של כ-2 מיליארד דולר, כולל החזקה בבנקים הגדולים, חברת טבע, חברות תעשייה ביטחוניות ועוד. נכון לסוף יוני 2025, החזיקה הקרן מניות ב-61 חברות ישראליות ובתחילת אוגוסט, הקרן הודיעה שמכרה “בימים האחרונים” את כל אחזקותיה ב-11 חברות ישראליות שאינן כלולות במדד הייחוס של משרד האוצר הנורבגי, ומפסיקה לחלוטין שימוש במנהלים חיצוניים בישראל. בהודעה לא נמסרו שמות כל החברות, אך הרציונל שניתן: “נסיבות חריגות” והחמרה במצב בעזה ובגדה. במקביל פורסם כי יתר האחזקות בישראל ירוכזו בניהול פנימי בלבד. בהודעה לאחר מכן הקרן דיווחה על החזקה ב-44 חברות ישראליות בלבד. במשך הקרן הדירה את חמשת הבנקים הישראליים וכן את חברת קטרפילר מטעמי “סיכון בלתי-קביל” לפגיעה בזכויות אדם. בתוך כך, הקרן הלחה לממש החזקות בחברות ישראליות.
וכעת אנחנו מגיעים לרגע הנוכחי, בו הפרלמנט בנורבגיה מאשר את הקפאת הכללים האתיים עד לעדכון הכללים, ברקעלחץ אמריקאי ונוכח החשש שהקרן תיאלץ למכור אחזקות מהותיות בהחזקות הקרן.
- קרן העושר הנורבגית משכה את השקעותיה בבנקים הישראליים ובחברת קאטרפילר
- הקרן הנורבגית מוכרת מניות ב-11 חברות ומפסיקה ניהול חיצוני בישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במילים אחרות,
מה שהיה "בלתי מוסרי" כשמדובר בחברות ישראליות, הפך ל"יש צורך בבחינה" כשהמדובר בענקיות אמריקאיות. אפשר להבין את השיקול הכלכלי, כשאתה מנהל קרן עושר בגודל של יותר מ-2 טריליון דולר, מכירה מאסיבית באמזון, מיקרוסופט או אלפבית עלולה לטלטל את ביצועי הקרן והשאלה הנוספת
היא מה תעשה עם הכסף שזה שאלה לא פשוטה בעצמה. אבל כל עוד הקרן משתמשת בשפה מוסרית להצדקת החלטותיה, היא לא יכולה לברוח מאותה השפה כשזה כבר לא נוח.
