גו ביידן
צילום: Daniel Schwen

"כלכלת ארה"ב תעבור את המיתון הצפוי, אבל יש ויכוח לגבי הצמיחה"

סאמי שער, הכלכלן הראשי של הבנק השוויצרי לומברד אודייר: "האפשרות של נחיתה רכה, עם ירידה באינפלציה אך ללא מיתון, קורמת עור וגידים ועשויה להתממש"
איציק יצחקי | (1)

הכלכלה האמריקאית נמצא בצומת דרכים: הריבית נותרה בעינה בחודש האחרון, אבל הויכוח בנוגע לעניין הצמיחה נמשך. סאמי שער, הכלכלן הראשי של הבנק השוויצרי לומברד אודייר, התייחס לכך ואמר כי "למרות התחזיות של מיתון מתקרב במשך יותר מ-18 חודשים, כלכלת ארה"ב ממשיכה להפגין חוסן, בניגוד לציפיות ולמרות העלאות ריבית אגרסיביות".

לדעתו, "האפשרות של נחיתה רכה, עם ירידה באינפלציה אך ללא מיתון, קורמת עור וגידים ועשויה להתממש. צריכה חזקה, ביקוש עצור, אבטלה נמוכה, עלייה בהכנסות, והגדלת ההשקעות בטכנולוגיה כל אלו, מניעות את הצמיחה. עם זאת, משתנים כמו עקומת התשואה ההפוכה מצביעים על כך שמיתון עשוי להתעכב אך הוא עדיין אפשרי. ההשפעות הממושכות של העלאות הריבית עלולות לגרום לחולשה בחודשים הקרובים.

"בעוד שהעלאות ריבית עדיין לא השפיעו משמעותית על הצמיחה, גורמים כמו חסכונות שנצברו בזמן המגיפה, מחסור בכוח אדם ושיעור נמוך של משכנתאות בריבית משתנה מאטים את השפעת העלאות הריבית על משקי הבית", הוא הוסיף. "כלכלנים ידועים מפקפקים בשיעור הריבית הניטרלית המשוערת של הפד לאחר המגיפה. האינפלציה מואטת בצורה משכנעת, וצפויות ירידות נוספות, בעוד שוק העבודה מתאזן בהדרגה במקביל. התמשכותם של תנאים פיננסיים מגבילים והידוק האשראי מהווים סיכונים להתרחבות כלכלית, שעלולים להוביל למיתון קל בסוף 2023 או בתחילת 2024. כאשר הידוק האשראי שוחק את הוצאות הצרכנים ואת רווחי החברות. במונחים של אסטרטגיות השקעה, מומלצת גישה ניטרלית לסיכון ולמניות, עם העדפה לאגרות חוב בדירוג גבוה, לרבות אגרות חוב ממשלתיות אמריקאיות ואשראי בדירוג גבוה בשוק האירופאי, שווקים שאינם ארה"ב וסקטורים המסוגלים לעמוד בעלייה בעלויות התפעול לצד ביקוש חלש יותר".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שנת בחירות לא לשכוח (ל"ת)
    במבה 20/07/2023 17:44
    הגב לתגובה זו
סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)

ראש ממשלת יפן מסרבת לסגת מהצהרות על טייוואן - המשבר מול סין מחריף

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י מבהירה שהתקפה על טייוואן הוא איום על יפן ויצדיק שימוש בכוח צבאי

רן קידר |

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י, דחתה את הדרישה הסינית לחזור בה מהצהרותיה על טייוואן, והבהירה כי אין כל שינוי בעמדתה הביטחונית של טוקיו בנוגע למצב של איום אזורי. בכך, העמיקה טאקאיצ'י את המשבר המדיני הראשון שלה מאז שנכנסה לתפקיד בחודש שעבר.(להרחבה: לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן)

במוקד המחלוקת, התבטאות של טאקאיצ'י, שבה הצהירה כי תרחיש צבאי במיצר טאיוואן עלול להיחשב כאיום ישיר על קיומה של יפן. אמירה זו נחשבת לקפיצת מדרגה בעמדה היפנית, והיא עוררה תגובה חריפה מצד בייג'ינג שכללה צעדי ענישה כלכליים.

בסין הכריזו כי יינקטו "אמצעים חמורים" אם יפן לא תחזור בה מהאמירה, ובינתיים הוקפאו אישורי ייבוא של פירות ים יפניים, הופסקה תיירות מאורגנת מסין ליפן, וכן נעצרו אישורים להפצת סרטים יפניים בשוק הסיני. עם זאת, בייג'ינג עדיין לא איימה בפגיעה בייצוא נדירים - מהלך בעל השלכות רחבות יותר על הכלכלה העולמית.

טאקאיצ'י מצדה נוקטת קו כפול: מצד אחד היא שומרת על ניסוח כללי וזהיר ("החלטות יתקבלו בהתאם לנסיבות"), אך מצד שני אינה מוכנה להתנצל או לחזור בה. במסיבת עיתונאים הבוקר, טרם צאתה לפסגת ה-G20 בדרום אפריקה, הדגישה כי העמדה הממשלתית נותרה עקבית.

המפגש הקודם בין טאקאיצ'י לנשיא סין שי ג'ינפינג נערך בפסגת APEC בקוריאה הדרומית, ובמהלכו סיכמו השניים על "קידום כולל של יחסים מועילים הדדית". כעת, מתברר כי הקרע סביב טאיוואן עלול להכתיב את הטון ביחסים הבילטרליים.

ביל אקמן (רשתות)ביל אקמן (רשתות)
דבר הגורו

ביל אקמן - האקטיביסט השאפתן

אחרי הימור מוצלח בתחילת משבר הקורונה, שבו רשם רווח של כמעט פי 100 בתוך חודש, אקמן נהפך לשם מוכר בשוק ההון. ב-1992 הוא הקים את קרן הגידור הראשונה שלו, שקרסה ב-2002 אחרי הימור כושל על MBIA. ב-2004 הוא הקים את פרשינג סקוור קפיטל עם 54 מיליון דולר בלבד. הפעם הוא למד מהטעויות ופיתח אסטרטגיה ממוקדת - השקעה בחמש עד עשר חברות גדולות והפעלת לחץ לשינויים

מנדי הניג |

הוא נולד ב-11 במאי 1966 בברונקס, ניו יורק. ויליאם אלברט אקמן גדל במשפחה יהודית אמידה בצ'אפקווה. אביו היה סוחר נדל"ן מצליח. אקמן למד בהרווארד ועשה שם תואר ראשון ו-MBA. בזמן הלימודים הוא ושותף שלו הקימו חברה שמכרה מדריכי טיולים לסטודנטים והרוויחו הודות לכך מאות אלפי דולרים.

ב-1992 אקמן הקים את קרן הגידור הראשונה שלו, גוטהם פרטנרס, עם 3 מיליון דולר מהמשפחה והחברים. הקרן הצליחה בהתחלה אבל קרסה ב-2002 אחרי הימור כושל על MBIA. אקמן איבד הכל כולל 700 אלף דולר מכספו האישי. "זה היה הדבר הכי מביך ומכאיב בחיי", הוא סיפר. "חשבתי שהקריירה שלי נגמרה".

אבל אקמן לא נשבר. ב-2004 הוא הקים את פרשינג סקוור קפיטל עם 54 מיליון דולר בלבד. הפעם הוא למד מהטעויות ופיתח אסטרטגיה ממוקדת - השקעה בחמש עד עשר חברות גדולות והפעלת לחץ לשינויים. הגישה האקטיביסטית שלו הניבה תוצאות מרשימות בתחילה.

הרגע המפורסם ביותר בקריירה שלו היה ההימור נגד הרבלייף ב-2012. אקמן הכריז אז שהחברה היא פירמידה והימר בהיקף של מיליארד דולר על קריסתה. זה הוביל למלחמה פומבית מול המשקיע האגרסיבי קרל אייקן, שקנה מניות של החברה רק כדי להכאיב לאקמן. אחרי חמש שנים של מאבק, אקמן הודה בתבוסה שלו - והפסיד 4 מיליארד דולר. "זו היתה הטעות הגדולה ביותר שלי", הוא הודה.

ואולם  ב-2020 אקמן ביצע אחד המהלכים המבריקים בהיסטוריה. בפברואר, כשהקורונה רק התחילה, הוא קנה ביטוח על קריסת השוק ב-27 מיליון דולר. כשהשווקים קרסו במרץ, הוא מכר את הפוזיציה ב-2.6 מיליארד דולר - רווח של כמעט פי 100 בחודש. "זה היה ההימור של החיים," הוא אמר.