פאואל טראמפ
צילום: Gage Skidmore-flickr ,gettyimages

מדוע השווקים חוגגים את הקיפאון הפוליטי בארה"ב?

למרות שבמבט ראשון הקיפאון הפוליטי בארה"ב מסוכן לכלכלה. וול סטריט מבינה שהסיטואציה הנוכחית היא הטובה ביותר לשווקים. הסיכויים לתוכנית תמריצים פיסקלית יורדים משמעותית - כל הנטל חוזר לפד' (ששוב לא יאכזב את השווקים)
עמית נעם טל | (10)

הדרמה הפוליטית בארה"ב נמשכת, הנשיא טראמפ עתר במטרה לעצר את הספירה במישיגן וזאת לאחר שרשת החדשות CNN הכריזה על ביידן כמנצח בווינסקונסין. נכון לשעה זו ביידן מוביל על טראמפ במספר האלקטורים ויש לו כבר כ-248 אלקטורים. העתירה של טראמפ סוללת את הדרך למאבק משפטי ארוך. 

כשהריבית אפסית - המניות הם שם המשחק

למרות שעל פניו, הקיפאון הפוליטי בארה"ב נראה רע ועלול להוביל במקרה הגרוע אפילו למלחמת אזרחים, כאשר מסתכלים על וול סטריט נראה כי "התמונה וורודה": המדדים מזנקים בעד 4.3% בהובלת מניות הטכנולוגיה. במקביל, אגרות החוב של ארה"ב זוכות לביקושים גדולים והתשואות צונחות. 

אז מה קורה כאן? כפי שדיווחנו מוקדם יותר היום (לכתבה המלאה), לאירועים האחרונים יש 2 השפעות עיקריות: הראשונה היא הורדת החשש מתוכניות תמריצים פיסקליות גדולות מידי שיעררו את שוב החוב של ארה"ב. במקביל, הקיפאון הפוליטי מבטיח למעשה כי הכסף הזול שמציף את השווקים בשנה האחרונה צפוי ללוות אותנו עוד תקופה ארוכה. 

גם בבנק אוף אמריקה מציירים תרחיש דומה: בסקירה של מחלקת המחקר של הבנק נטען כי תרחיש בו ביידן זוכה בנשיאות והרפובליקנים שולטים בסנאט (כפי שנראה כרגע) - צפוי להרודי לחלוטין את הסיכויים לתוכנית תמריצים פיסקלית מצד הממשל הבא. המשמעות היא דיפלציה. וזו הסיבה לרכישות המאסיביות בשוק האג"ח. 

התרחישים שבנו בבנק אוף אמריקה: התרחיש הדפלציוני תופס תאוצה - הפד' יצטרך להתערב

האירועים האחרונים כאמור יכולים להסביר את הכיוון השווקים, אך לא את העוצמה. בשביל להבין מדוע מדובר במהלך כה אגרסיבי צריך להסתכל על שוק האופציות. לנוכח החששות מהבחירות, פוזיציות רבות נקנו במטרה להגן מפני האפשרות של קריסה מהירה. כאשר התרחיש השתנה, אותן פוזיציות צריכות להיסגר במהירות, מהלך שמגביר את התנודה. 

במקביל, צריך לזכור כי בחודשים האחרונים נבנו פוזיציות ענק המהמרות על עלייה של התשואות בשוק האג"ח הממשלתי. הפוזיציות נבנו בעיקר לנוכח הצפי ל"סוויפ כחול" והגדלת ההוצאות של הממשל האמריקני. כאמור, התרחיש הבוקר השתנה במהירות דבר שחייב גם הוא סגירה מהירה של פוזיציות. 

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    עוז 06/11/2020 19:43
    הגב לתגובה זו
    וטראמפ התנהל בצורה כלכלית מאו לא אחראית (מה אפשר לצפות מממונף ופושט רגל סידרתי?). אם הפד ימשיך בהתנהלות הזו, התיקון רק יכאב יותר. ולמען הסר ספק - לא מציע לעשות שורט, כי יש מומטום פסיכולוגי חיובי לבורסה שמנותק לגמרי מהמצב הכלכלי האמיתי (אותו דבר בנדלן)
  • 8.
    איזה כייף זה לנסות להמציא הסברים בדיעבד (ל"ת)
    אסף 05/11/2020 07:36
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    אלי גרניט 05/11/2020 07:30
    הגב לתגובה זו
    לא מבין איך המסקנה הזו (אלא אם התכוונת לסוויפ אדום). טראמפ הגדיל את החוב פי שתיים וחצי, וסיוע קורונה שהיה פי 3 מהסיוע של משבר 2008. למה התכוונת?
  • 6.
    דירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם (ל"ת)
    דירה=קורת גג 05/11/2020 03:41
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    מגיב 04/11/2020 22:54
    הגב לתגובה זו
    שונה לגמרי מאופוריה לכאוס.
  • 4.
    שורט דאקס בתיק (ל"ת)
    כותבי תרחישים 04/11/2020 22:49
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    לוגגים חיסון, עכשיו אפשר כבר לשחרר, כבר לא ישפיע (ל"ת)
    שמוליק 04/11/2020 22:40
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    פירמידה אחת גדולה זה ייגמר באסון פיננסי (ל"ת)
    מגן הציבור 04/11/2020 22:27
    הגב לתגובה זו
  • פוקסי 05/11/2020 00:23
    הגב לתגובה זו
    אם כולך אמונה אז תרגם את זה
  • 1.
    א לעמית 04/11/2020 22:26
    הגב לתגובה זו
    בהעדרך ש F.R נשאר ערום ללא תחמושת.
פיטר לינץ
צילום: PAT greenhouse - GLOBE STAFF
דבר הגורו

פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח כשאתה צודק"

עמית בר |

הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.

לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.

במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן  אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.

החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.

טראמפ מחייךטראמפ מחייך

טראמפ: תפסיקו לדווח רבעונית

בפוסט שפרסם ב-Truth Social, קורא נשיא ארה״ב לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות ולהסתפק בדיווח חצי-שנתי; לטענתו, בכפוף לאישור ה-SEC, שינוי כזה יציב את החברות האמריקאיות בעמדה תחרותית יותר מול סין, יחסוך כסף ויאפשר למנהלים להתמקד בניהול במקום ביעדים קצרי טווח

רן קידר |
נושאים בכתבה טראמפ SEC

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הצהיר כי יש לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות בארה"ב ולהסתפק בדיווח פעמיים בשנה. בפוסט שפרסם ברשת החברתית שלו, Truth Social, הסביר טראמפ כי השינוי, בכפוף לאישור רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC), עשוי לחסוך עלויות לחברות, להפחית את העומס הרגולטורי ולאפשר להנהלות להתמקד בניהול אסטרטגי של עסקיהן במקום במרדף אחר עמידה ביעדים קצרי טווח. 

טראמפ השווה בין המודל האמריקאי, הנשען על דיווחים רבעוניים (טפסי 10-Q) ועל דוח שנתי מלא (10-K), לבין סין, שלדבריו מתכננת את מהלכיה העסקיים לטווחים של 50-100 שנה. "לא טוב שחברות אמריקאיות נאלצות לרדוף אחרי מספרים רבעוניים במקום לחשוב לטווח ארוך," כתב. הוא ציין כי מעבר לדיווח חצי-שנתי יעניק לחברות גמישות, יפחית את ההוצאות הניהוליות ויאפשר להן לתכנן לטווח רחב יותר.


כיום, חובת הדיווח הרבעוני נועדה להבטיח שקיפות לציבור המשקיעים, לספק מידע פיננסי עדכני ושוויוני, ולחזק את אמון השוק. ה-SEC מבהירה כי הדיווחים התכופים נועדו ליצור "מגרש משחקים שוויוני" בין משקיעים פנימיים לחיצוניים. עם זאת, טראמפ הדגיש כי הניסיון הבינלאומי מצביע על כך שניתן לוותר על החובה, היות ובאיחוד האירופי ובבריטניה כבר בוטלה חובת הדיווח הרבעוני, וחברות נדרשות להציג דו"חות חצי-שנתיים ושנתיים בלבד, במטרה לעודד תכנון ארוך טווח. 

המהלך של טראמפ עשוי להשפיע דרמטית על מבנה שוק ההון האמריקאי: מצד אחד, הוא עשוי להקל על חברות ולהקטין את הלחץ התקשורתי והפיננסי סביב כל רבעון; מצד שני, הוא עלול לפגוע בשקיפות ובזרימת המידע למשקיעים ולגרום לחשש מפני עלייה בפערי מידע ובסיכון למשקיעים הקטנים. מומחים מדגישים כי בעוד שחברות גדולות יכולות לנהל תקשורת ישירה עם שוק ההון גם ללא דיווח רבעוני, עבור חברות קטנות ובינוניות שקיפות שוטפת היא קריטית למשיכת הון ואמון משקיעים. הצעת טראמפ מגיעה על רקע העובדה שהוא עצמו מחזיק בשליטה ברשת Truth Social, שהפכה לחברה ציבורית ב-2024 באמצעות מיזוג עם SPAC. בכך עולה השאלה האם ליוזמה יש גם אינטרסים עסקיים ישירים, לצד הרצון המוצהר לשנות את כללי המשחק בוול סטריט.