זהו מחיר המשבר בין רוסיה לאוקראינה על הכלכלה העולמית - צפו במספרים
ביום שישי האחרון קיבלנו הוכחה להשפעה הפסיכולוגית של העימות בין רוסיה לאוקראינה על המשקיעים באירופה. אחרי יום מסחר חיובי בהחלט, הגיע המפנה החד ומדד הדקס סגר בירידה של 1.44%. ביום חמישי שעבר
יש מי שחושבים שהעובדה שהדקס איבד יותר מ-9% מאז השיא האחרון בחודש יולי,
אלכס ז'בז'ינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב דש , התייחס למספרים מאחורי העימות המתעצם באוקראינה "השפעת המתיחות בחזית רוסיה-אוקראינה כבר הורגשה בנתוני הצמיחה ברבעון השני באירופה. גרמניה עלולה לסבול יותר מהמדינות האחרות מחולשה בכלכלת רוסיה ומהסנקציות שהוטלו עליה. לדוגמה, בחצי השנה האחרונה חלה התכווצות של יבוא מכונות וציוד לרוסיה, ענף בו לגרמניה יש חשיפה גבוהה, בשיעור של 7% לעומת התקופה המקבילה אשתקד."
"מלבד גרמניה, המדינות הבלטיות, פינלנד, פולין ומדינות שכנות אחרות עלולות לסבול כעת מהאיסור על יבוא מוצרי מזון לרוסיה. יחד עם זאת, אם המצב לא יתדרדר לעימות צבאי בין רוסיה לאוקראינה, העיצומים הכלכליים לא צפויים להסיט את הכלכלה העולמית ממסלולה באופן משמעותי. צריכים לזכור שלמרות שטחה העצום, כלכלת רוסיה לא גדולה במיוחד."
- 10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
- יורים ומנפיקים: קייבסטאר מביאה את אוקראינה לנאסד"ק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"החשיפה הפיננסית של הבנקים במערב לא מאוד גבוהה"
על המשפט שפלט נשיא ארה"ב לאחרונה בראיון עמו לפיננשל טיימס כי "רוסיה לא מייצרת כלום" אפשר להתווכח, אבל שוב המספרים מציגים מדינה ענקית עם 145 מיליון איש שרחוקה מלהיות מעצמה כלכלית "משקל רוסיה בתוצר העולמי, המחושב לפי כוח הקנייה (PPP), עומד על כ-3%." כותב ז'בז'ינסקי "משקלה בסך היבוא העולמי עומד על כ-2%. כ-0.8% מהתוצר באירופה חשוף לשוק הרוסי. משקל המכירות לרוסיה בארה"ב עומד על כ- 0.1% מהתוצר בלבד."
"החשיפה הפיננסית של הבנקים במערב לרוסיה לא מאוד גבוהה. בעיקר חשופים לרוסיה הבנקים באירופה, כאשר אוסטריה בולטת עם משקל של כ-1.4% מסך האשראי לרוסיה. יתר המדינות חשופות בלא יותר מ-0.5%, כאשר הבנקים מארה"ב, אנגליה וגרמניה חשופים ב-0.2%."
"העולם נמצא בעודף תפוקת נפט בזמן האחרון"
ז'בז'ינסקי התייחס גם להשפעת המלחמה בעירק ובסוריה בין כוחות דעא"ש למשטרים המתפוררים בשתי המדינות, בכל הנוגע לאפקט שיכול להיות
- האם טרנד ה-Wellness ירים ב-2026 את מניות המזון הבריא?
- מהרילס של פעם למנוע הכנסות בהיקף של עשרות מיליארדים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המירוץ הקוונטי: החברות שמעצבות את עתיד המחשוב
"יכולים להיות לכך שתי סיבות. יתכן שהאיום האמיתי לא גדול כל כך, כפי שמתואר בתקשורת או שהעולם לא מבין אותו. בנוסף, צריכים לקחת בחשבון שהעולם נמצא בעודף תפוקת נפט בזמן האחרון. גידול בתפוקה בארה"ב, בעיקר על רקע כלכלה עולמית יחסית חלשה, מבטיח שלא יהיה מחסור בנפט. גם במדינות האזור, כולל עיראק ולוב, תפוקות הנפט ממשיכות להיות יחסית גבוהות."
- 1.קספר 18/08/2014 08:37הגב לתגובה זוגרמניה היא המעצמה הכלכלית הגדולה באירופה ואחת מהגדולות בעולם. הבורסה בפרנקפורט ירדה מתחילת השנה ואני מבטח לך שעד סוף השנה היא תתקן חזק כלפי מעלה. כדאי לדאוג לכלכלה אצלנו שבה הצמיחה אפס ומצבנו הגיאופוליטי בעולם גרוע......
מחשוב קוונטי גטי תמונותהמירוץ הקוונטי: ארבע חברות שמעצבות את עתיד המחשוב
הטכנולוגיה הקוונטית מתקדמת בקצב מהיר, עם פיתוחים משמעותיים הן מבחינה טכנולוגית והן מבחינה מסחרית. ממשלות בעולם משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח מחשוב קוונטי, במטרה לשמור על יתרון תחרותי
הפוטנציאל העצום והאתגרים הטכנולוגיים
הטכנולוגיה הקוונטית מתקדמת בקצב מהיר, עם פיתוחים גם בצד הטכנולוגי וגם בצד המסחרי. ממשלות בעולם משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח מחשוב קוונטי, במטרה לשמור על יתרון תחרותי ולהוביל בתחומים חדשים. בין החברות הבולטות שכדאי לעקוב אחריהן נמצאות D-Wave, Rigetti, IonQ ו-IBM. שלוש הראשונות והקטנות יותר משמעותית מ-IBM הניבו מאות אחוזים בשנתיים האחרונות, בממוצע קרוב ל-800%. שוק המניות תמיד מקדים את השוק הטכנולוגי, אבל הערכים של החברות האלו כבר גבוהים ומבטאים התקדמות מאוד משמעותית. הן בנקודת הזמן הזו בחזית הטכנולוגיה, אבל זו השקעה מסוכנת מאוד.
בכל מקרה, האפליקציות המבטיחות של המחשוב הקוונטי נוגעות לתחומים רבים, כמו רפואה, פיננסים וחקר חומרים, בזכות יכולת עיבוד מאסיבית של נתונים מורכבים עם דגש על בעיות שמייצרות כמויות עצומות של קומבינציות. מחשבים קלאסיים מעבדים מידע בצורה סדרתית, בעוד שמחשבים קוונטיים יכולים לבחון מספר אפשרויות במקביל, וכך להתמודד עם בעיות שיש בהן מיליוני משתנים בו זמנית. לדוגמה, חברת IBM השיקה לאחרונה את המחשב הקוונטי הגדול ביותר שלה עד כה, עם 433 קיוביטים, שמרחיב את היכולת להריץ בעיות מורכבות יותר.
עם זאת, הטכנולוגיה עדיין מתמודדת עם אתגרים, כמו רגישות לטעויות ותקלות תפעוליות. חברות כמו Quantinuum, בשותפות עם קונגלומרט Honeywell, ו-IBM מדווחות על התקדמות משמעותית בתחום תיקון השגיאות, צעד שנחשב קריטי בדרך למכונות גדולות ויציבות יותר. Quantinuum, למשל, הציגה לאחרונה את 'Helios', שנחשב למחשב הקוונטי המדויק ביותר כיום.
מבט על השחקניות המובילות בבורסה
כיום, שלוש חברות קוונטיות הנסחרות בבורסה זוכות לתשומת לב מיוחדת מצד מומחים ומשקיעים. חברת D-WaveD-Wave Quantum -0.38% מובילה את התחום עם מחיר יעד ממוצע של כ-45 דולרים למניה, בעוד IonQ IonQ -0.97% זוכה להערכת שווי גבוהה יותר עם מחיר יעד של כ-100 דולרים. Rigetti Rigetti Computing -1.16% , לעומת זאת, זוכה עם הערכות שמרנית זהיר יותר עם מחיר יעד של כ-30 דולר למניה, בעיקר בשל התלות הגבוהה שלה במענקי ממשלה, שהיוו כמעט 90% מההכנסות שלה.
- אנחת רווחה: פריצת הדרך שתציל את המחשב הקוונטי
- הכסף ממשיך לזרום לחברות הקוונטים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההסתמכות על תקציבי ממשלה היא נקודת תורפה ל-Rigetti במידה ולא תצליח להרחיב את המכירות וההכנסות מהשוק המסחרי. עם זאת, Rigetti ו-IonQ מחזיקות במאזנים נקיים מחובות משמעותיים, כאשר IonQ הגדילה את מאגר המזומנים וההשקעות שלה לכ-3.5 מיליארד דולר לאחר הנפקת הון בשווי 2 מיליארד דולר בסוף 2024.
דגל בולגריה ודגל האיחוד האירופאי, צילום: רשתותבולגריה עוברת לאירו - זה הרבה יותר ממהלך טכני של החלפת שטרות
בולגריה עוברת להשתמש באירו כמטבע הרשמי במדינה ותהיה המדינה ה-21 בגוש האירו; בולגריה איבדה את העצמאות המוניטרית שלה כבר ב-1997 אז לאור הקריסה הכלכלית הצמידה את המטבע למארק הגרמני ובהמשך לאירו
תחילת 2026 ובולגריה נכנסת לגוש האירו וזה ממש לא רגע של אופוריה בשביל המדינה המזרח-אירופאית. זה מגיע אחרי מסע כלכלי ארוך, טעון וטראומטי. עבור רבים במדינה, המעבר לאירו אינו נתפס כמהלך טכני של החלפת שטרות ומטבעות, אלא כסגירת מעגל היסטורית שמתחילה דווקא
בקריסה הכלכלית של שנות ה-90. בין 1996 ל-1997 חוותה בולגריה היפר-אינפלציה, הבנקים קרסו בזה אחר זה, חסכונות של משפחות התאדו כמעט בן לילה, והאמון במערכת הכלכלית נפגע עמוקות. בפברואר 1997 לבדו, האינפלציה החודשית הגיעה ל-242%. במונחים שנתיים, האינפלציה בשיאה חצתה
את רף ה-2,000%. זו הייתה אחת התקופות הקשות בתולדות הכלכלה הבולגרית המודרנית, והיא נצרבה היטב בזיכרון הקולקטיבי.
כדי להמחיש את עומק המשבר, בתחילת 1996, דולר אחד היה שווה כ-70 לֶב. בפברואר 1997, שער החליפין כבר עמד על 3,000 לֶב לדולר. הכסף הפך לנייר
חסר ערך תוך חודשים ספורים. השכר החודשי הממוצע בשיא המשבר צנח לשווה ערך של כ-30 דולר בלבד. פנסיות של חיים שלמים הספיקו בקושי לקניית כמה כיכרות לחם. כשליש מהמערכת הבנקאית בבולגריה הוכרזה כפושטת רגל. אנשים עמדו בתורים אינסופיים מחוץ לבנקים סגורים, רק כדי לגלות
שחסכונותיהם נעלמו.
מעבר לא חלק מהקומוניזם
שורשי המשבר של אמצע שנות ה-90 נעוצים באופן שבו בולגריה ניהלה את המעבר מכלכלה קומוניסטית לכלכלת שוק. אחרי נפילת המשטר, הממשלות נמנעו ממהלכי עומק כואבים כמו הפרטה מהירה וסגירת חברות ממשלתיות כושלות.
במקום זאת, המדינה המשיכה להזרים אשראי וסובסידיות לחברות מפסידות, שחלקן הפכו בפועל ל"חברות זומבי" שחיו על חשבון התקציב. התוצאה הייתה הצטברות מהירה של חובות, מערכת בנקאית חלשה ותלות גוברת בכסף ציבורי, בלי מנגנונים אפקטיביים של פיקוח וניהול סיכונים.
כדי לממן את הגירעונות ולמנוע קריסה מיידית, הבנק המרכזי בחר בפתרון הקל והמסוכן, הדפסת כסף. ההיצע המוניטרי תפח במהירות, האמון במטבע המקומי נשחק, והאינפלציה יצאה משליטה. בתוך הסחרור הזה עלו גם טענות קשות לשחיתות שלטונית, כולל ניצול המשבר על ידי גורמים בממשל ובמערכת הבנקאית להעברת כספים ולהתרוקנות יתרות המט"ח של המדינה. השילוב בין ניהול כלכלי רופף, מימון אינפלציוני ואובדן אמון ציבורי הוא זה שהוביל בסופו של דבר לקריסה של 1996-1997 ולמהלך הדרמטי של הצמדת המטבע.
מתוך המשבר הזה נולד מהלך דרמטי. בולגריה אימצה
מנגנון של "לוח מוניטרי" (Currency Board), שבמסגרתו הוצמד המטבע המקומי, הלב, למארק הגרמני, ובהמשך לאירו. במילים אחרות, הבנק המרכזי הבולגרי ויתר בפועל על היכולת לנהל מדיניות מוניטרית עצמאית, לקבוע ריבית או לשחק עם שער החליפין. כבר כמעט שלושה עשורים שבולגריה
חיה עם מטבע שמחירו קבוע, כשהשליטה האמיתית נמצאת מחוץ לגבולותיה. במובן הזה, המעבר הרשמי לאירו היום הוא פחות אובדן ריבונות ויותר הכרה רשמית במצב שקיים בפועל מאז סוף שנות ה-90.
