זהו מחיר המשבר בין רוסיה לאוקראינה על הכלכלה העולמית - צפו במספרים

אלכס ז'בז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב דש התייחס למשבר באוקראינה - וגם: מה ההשפעה של התפשטות דעא"ש?

ביום שישי האחרון קיבלנו הוכחה להשפעה הפסיכולוגית של העימות בין רוסיה לאוקראינה על המשקיעים באירופה. אחרי יום מסחר חיובי בהחלט, הגיע המפנה החד ומדד הדקס סגר בירידה של 1.44%. ביום חמישי שעבר קיבלנו טעימה ראשונה להשפעה של הסנקציות המתרחבות על רוסיה, כשבגרמניה התפרסמו נתוני צמיחה שליליים שנבעו בעיקרם מקיטון בסחר הבינלאומי - בעיקר עם רוסיה.

יש מי שחושבים שהעובדה שהדקס איבד יותר מ-9% מאז השיא האחרון בחודש יולי, מהווה הזדמנות 'קניה' וכי המשבר עם רוסיה כבר מגולם, אבל מנגד יש גם מי שמזהיר מפני הדרדרות למלחמה פיננסית. אבל אולי הדבר הנכון ביותר לעשות עכשיו הוא לכמת במספרים את המשמעות של המשבר בין רוסיה למדינות המערב, כדי להבין מה פוטנציאל הנזק שלו לכלכלה האירופית שנמצאת גם בלי המשבר הזה במצב עדין.

אלכס ז'בז'ינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב דש , התייחס למספרים מאחורי העימות המתעצם באוקראינה "השפעת המתיחות בחזית רוסיה-אוקראינה כבר הורגשה בנתוני הצמיחה ברבעון השני באירופה. גרמניה עלולה לסבול יותר מהמדינות האחרות מחולשה בכלכלת רוסיה ומהסנקציות שהוטלו עליה. לדוגמה, בחצי השנה האחרונה חלה התכווצות של יבוא מכונות וציוד לרוסיה, ענף בו לגרמניה יש חשיפה גבוהה, בשיעור של 7% לעומת התקופה המקבילה אשתקד."

"מלבד גרמניה, המדינות הבלטיות, פינלנד, פולין ומדינות שכנות אחרות עלולות לסבול כעת מהאיסור על יבוא מוצרי מזון לרוסיה. יחד עם זאת, אם המצב לא יתדרדר לעימות צבאי בין רוסיה לאוקראינה, העיצומים הכלכליים לא צפויים להסיט את הכלכלה העולמית ממסלולה באופן משמעותי. צריכים לזכור שלמרות שטחה העצום, כלכלת רוסיה לא גדולה במיוחד."

"החשיפה הפיננסית של הבנקים במערב לא מאוד גבוהה"

על המשפט שפלט נשיא ארה"ב לאחרונה בראיון עמו לפיננשל טיימס כי "רוסיה לא מייצרת כלום" אפשר להתווכח, אבל שוב המספרים מציגים מדינה ענקית עם 145 מיליון איש שרחוקה מלהיות מעצמה כלכלית "משקל רוסיה בתוצר העולמי, המחושב לפי כוח הקנייה (PPP), עומד על כ-3%." כותב ז'בז'ינסקי "משקלה בסך היבוא העולמי עומד על כ-2%. כ-0.8% מהתוצר באירופה חשוף לשוק הרוסי. משקל המכירות לרוסיה בארה"ב עומד על כ- 0.1% מהתוצר בלבד."

"החשיפה הפיננסית של הבנקים במערב לרוסיה לא מאוד גבוהה. בעיקר חשופים לרוסיה הבנקים באירופה, כאשר אוסטריה בולטת עם משקל של כ-1.4% מסך האשראי לרוסיה. יתר המדינות חשופות בלא יותר מ-0.5%, כאשר הבנקים מארה"ב, אנגליה וגרמניה חשופים ב-0.2%."

"העולם נמצא בעודף תפוקת נפט בזמן האחרון"

ז'בז'ינסקי התייחס גם להשפעת המלחמה בעירק ובסוריה בין כוחות דעא"ש למשטרים המתפוררים בשתי המדינות, בכל הנוגע לאפקט שיכול להיות ל'שוק השחור' של המדינה האיסלמית על מחיר הנפט. "האירועים בסוריה ועיראק, למרות חומרתם, לא השפיעו על מחירי הנפט ועל הערכות הכלכליות. להבדיל ממה שהתרגלנו לראות בעבר, מחירי הנפט אף ירדו."

קיראו עוד ב"גלובל"

"יכולים להיות לכך שתי סיבות. יתכן שהאיום האמיתי לא גדול כל כך, כפי שמתואר בתקשורת או שהעולם לא מבין אותו. בנוסף, צריכים לקחת בחשבון שהעולם נמצא בעודף תפוקת נפט בזמן האחרון. גידול בתפוקה בארה"ב, בעיקר על רקע כלכלה עולמית יחסית חלשה, מבטיח שלא יהיה מחסור בנפט. גם במדינות האזור, כולל עיראק ולוב, תפוקות הנפט ממשיכות להיות יחסית גבוהות."

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    קספר 18/08/2014 08:37
    הגב לתגובה זו
    גרמניה היא המעצמה הכלכלית הגדולה באירופה ואחת מהגדולות בעולם. הבורסה בפרנקפורט ירדה מתחילת השנה ואני מבטח לך שעד סוף השנה היא תתקן חזק כלפי מעלה. כדאי לדאוג לכלכלה אצלנו שבה הצמיחה אפס ומצבנו הגיאופוליטי בעולם גרוע......
סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)

ראש ממשלת יפן מסרבת לסגת מהצהרות על טייוואן - המשבר מול סין מחריף

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י מבהירה שהתקפה על טייוואן הוא איום על יפן ויצדיק שימוש בכוח צבאי

רן קידר |

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י, דחתה את הדרישה הסינית לחזור בה מהצהרותיה על טייוואן, והבהירה כי אין כל שינוי בעמדתה הביטחונית של טוקיו בנוגע למצב של איום אזורי. בכך, העמיקה טאקאיצ'י את המשבר המדיני הראשון שלה מאז שנכנסה לתפקיד בחודש שעבר.(להרחבה: לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן)

במוקד המחלוקת, התבטאות של טאקאיצ'י, שבה הצהירה כי תרחיש צבאי במיצר טאיוואן עלול להיחשב כאיום ישיר על קיומה של יפן. אמירה זו נחשבת לקפיצת מדרגה בעמדה היפנית, והיא עוררה תגובה חריפה מצד בייג'ינג שכללה צעדי ענישה כלכליים.

בסין הכריזו כי יינקטו "אמצעים חמורים" אם יפן לא תחזור בה מהאמירה, ובינתיים הוקפאו אישורי ייבוא של פירות ים יפניים, הופסקה תיירות מאורגנת מסין ליפן, וכן נעצרו אישורים להפצת סרטים יפניים בשוק הסיני. עם זאת, בייג'ינג עדיין לא איימה בפגיעה בייצוא נדירים - מהלך בעל השלכות רחבות יותר על הכלכלה העולמית.

טאקאיצ'י מצדה נוקטת קו כפול: מצד אחד היא שומרת על ניסוח כללי וזהיר ("החלטות יתקבלו בהתאם לנסיבות"), אך מצד שני אינה מוכנה להתנצל או לחזור בה. במסיבת עיתונאים הבוקר, טרם צאתה לפסגת ה-G20 בדרום אפריקה, הדגישה כי העמדה הממשלתית נותרה עקבית.

המפגש הקודם בין טאקאיצ'י לנשיא סין שי ג'ינפינג נערך בפסגת APEC בקוריאה הדרומית, ובמהלכו סיכמו השניים על "קידום כולל של יחסים מועילים הדדית". כעת, מתברר כי הקרע סביב טאיוואן עלול להכתיב את הטון ביחסים הבילטרליים.

נשיא סין, על רקע הדגל, קרדיט: chat GPTנשיא סין, על רקע הדגל, קרדיט: chat GPT

5 עובדות על שי ג'ינפינג: כיצד עיצב מחדש את יחסי הכוחות בעולם

כך הפך שי ג'ינגפינג ליריב החזק והמשמעותי של ארה"ב ושל המערב: מעלייתו למיצובו כמנהיג מעצמת על

הדס ברטל |

מאז עלייתו של שי ג'ינפינג לשלטון לפני למעלה מעשור, הפכה סין למדינה שמעצבת במו ידיה את הסדר הגלובלי החדש. בהובלתו האישית, הכלכלה השנייה בגודלה בעולם עברה טלטלות, המפלגה הקומוניסטית חיזקה עוד יותר את שליטתה, ופניה של סין הפכו לדומיננטיות בזירה הדיפלומטית. חמש הפסקאות הבאות מציגות את סיפורו של האיש שמשפיע יותר מרוב מנהיגי העולם על עיצוב העשור הבא.

1 #  הרקע האישי והמסלול הפוליטי שהביא את שי לשלטון

שי ג’ינפינג נולד ב־1953 בבייג'ינג במשפחה שהייתה חלק מהאליטה המהפכנית של סין. אביו, שי ג’ונגסון, היה ממייסדי המהפכה הקומוניסטית ומקורב למאו דזה־דונג, אך נפל קורבן לטיהורים הפוליטיים של מהפכת התרבות. כתוצאה מכך נשלח שי בגיל צעיר לעבוד בכפר ענָי במחוז שאאנשי, חוויה שגיבשה את דמותו הציבורית כבן-מעמד העם למרות שורשיו האליטיסטיים. בשנות ה־80 וה־90 התקדם במעלה הדרגים האזוריים, עד שב־2012 נבחר למזכ"ל המפלגה וב־2013 לנשיא סין. בתוך שנים ספורות הפך למנהיג החזק במדינה מאז מאו, כשהוא מרכז בידיו שלוש סמכויות על: מנהיג המפלגה, הנשיא וראש הצבא.

2 # הכלכלה הסינית בעידן שי: מהנסיקה לשינוי כיוון

בשנותיו הראשונות בתפקיד, נהנתה סין מצמיחה גבוהה שהמשיכה את תנופת ההתפתחות הכלכלית שהחלה עוד לפניו. שי קידם מהלכים של תיעוש מואץ, השקעה מסיבית בתשתיות והפיכת חברות סיניות לענקיות גלובליות בתחומי הטכנולוגיה, התקשורת והאנרגיה. עם זאת, החל מסוף העשור הקודם הכלכלה החלה להאט. הקשחת הפיקוח על חברות הטכנולוגיה הגדולות, משבר הנדל"ן ובראשו קריסת ענקיות כמו אוורגרנד, והשלכות מגפת הקורונה, פגעו בקצב הצמיחה ובהשקעות הזרות. שי הציג זאת כחלק מ"תיקון היסטורי" שנועד להפוך את הכלכלה למאוזנת ופחות תלויה בחוב, אך במבחן היציבות הכלכלית, סין נמצאת כיום בתקופה מאתגרת יותר מאשר בימי קודמיו.

בין דונלד טראמפ לג'ו ביידן, המעברים במדיניות הסחר האמריקנית כלפי סין מיצבו את שי ג’ינפינג במרכז מאבק אסטרטגי עולמי. כאשר טראמפ הטיל מכסים נרחבים על סחורות סיניות החל משנת 2018, תגובת סין הייתה בעיקרה זהירה אך החלטית: משרד הסחר הסיני קרא לביטול המכסים והזהיר מפני "מלחמת סחר" שתכלה את שני הצדדים. בסוגיות טכנולוגיה וסחר, סין תחת שי נטתה יותר להשקיע בהרחבת בסיס הייצוא הלא-אמריקני ובהגדלת המיקוד בשוק המקומי, תוך הצהרות שוושינגטון "לא מפחיתה סיכונים אלא יוצרת אותם." 

בימי ביידן נרשמה ירידה יחסית באגרסיביות של הממשל האמריקני מול סין במישורי הסחר הישיר, אך לא הייתה חזרה לעידן של הסכם ושיתוף הפעולה. עם חזרתו של טראמפ לשלטון, הודגשו שוב מאמצי מכס נרחבים יותר והצהרות אגרסיביות מצד ארה״ב, בהן הצהיר טראמפ על שי כי "קשה מאוד להגיע איתו להסכם."