גיימסטופ
צילום: Google Street View

גיימסטופ מזנקת ב-7% - מה הקשר לביטקוין?

תמונה שפרסם המנכ"ל לצד מייסד מיקרוסטרטג'י, המחזיקה המוסדית הגדולה בעולם בביטקוין, מעוררת ספקולציות על כניסה אפשרית לתחום הקריפטו

אדיר בן עמי |


מניית גיימסטופ GameStop Corp. 2.69%  מזנקת בעקבות פרסום ברשתות החברתיות של המנכ"ל ראיין כהן, אשר עורר ספקולציות לגבי אפשרות כניסת רשת משחקי הווידאו לתחום הקריפטו. כהן, יו"ר ומנכ"ל גיימסטופ,העלה תמונה לרשת החברתית X (לשעבר טוויטר), בה נראה לצד מייקל סיילור, המייסד המשותף של מיקרוסטרטג'י.


למרות שכהן לא סיפק הסבר לפגישה עם סיילור, ההערכה הרווחת היא כי השניים דיברו על ביטקוין, בהתבסס על העובדה שחברתו של סיילור היא המחזיקה המוסדית הגדולה בעולם במטבע הקריפטוגרפי, עם החזקות בשווי של כ-50 מיליארד דולר.


גיימסטופ, שזכתה לתהילה עולמית בתחילת 2021, הייתה אחת החלוצות בתופעת "מניות המם". באותה תקופה, משקיעים קמעונאיים התגייסו באופן מאורגן לרכישת המניה, מה שאילץ סוחרים שהמרו על ירידת המניה (שורטיסטים) לרכוש אותה בחזרה כדי לסגור את הפוזיציות שלהם.


החברה, שהחלה את דרכה כרשת חנויות למשחקי וידאו, עברה שינויים משמעותיים בשנים האחרונות תחת הנהגתו של כהן. המעבר האפשרי לתחום הביטקוין מייצג פוטנציאלית כיוון אסטרטגי חדש עבור החברה, שמנסה להתאים את עצמה לעידן הדיגיטלי.


עם זאת, ביצועי המניה בשנת 2025 היו מאכזבים עד כה. עד לסגירת המסחר ביום שישי, המניה רשמה ירידה של 21% מתחילת השנה. הפגישה עם סיילור והספקולציות סביב כניסה אפשרית לתחום הקריפטו מהוות זריקת עידוד למשקיעים. במידה וזה אכן קורה, המהלך מגיע בתקופה מעניינת בשוק הקריפטו, כאשר מטבעות דיגיטליים זוכים לעניין מחודש מצד משקיעים מוסדיים ותאגידים גדולים. אם אכן תיכנס החברה לתחום, היא תצטרף לשורה הולכת וגדלה של חברות ציבוריות המאמצות את הטכנולוגיה הבלוקצ'יין והמטבעות הדיגיטליים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עלי אקספרס, צילום אתרעלי אקספרס, צילום אתר

אתם הולכים לשלם יותר בעליאקספרס - וזה לא קשור לסמוטריץ'

סין מהדקת את הפיקוח על המוכרים בפלטפורמות הדיגיטליות; חוק חדש מחייב את הפלטפורמות להעביר דאטה מלא על המוכרים, וגביית המסים זינקה כ-13%; הסוחרים בסין מזהירים: "המרווחים נעלמו, נצטרך להעלות מחירים"

מנדי הניג |

בעשור האחרון, סין אפשרה לסוחרים באונליין לצמוח כמעט בלי הפרעה. הממשל בבייג'ינג ראה באיקומרס מנוע צמיחה אדיר שדוחף את הכלכלה קדימה, מייצר מקומות עבודה ומחזק את הייצוא. אמנם יש תקנות וחוקי מס אבל בפועל היה מאוד קשה לרשויות המס בסין לעקוב אחרי מיליוני מוכרים קטנים שפתחו "באסטות דיגיטליות" בעלי-אקספרס, עליבאבא, שיין ובעשרות האתרים הסיניים האחרים. רובם דיווחו על הכנסות אפסיות או לא דיווחו בכלל.

חוסר האכיפה הזה תפקד למעשה כסובסידיה. זה מה שאפשר לסוחר סיני למכור לכם חולצה ב-2 דולר או אוזניות ב-5 דולרים כולל משלוח. כשהסוחר לא משלם 13% מע"מ ומסי חברות במדינה, שלו הוא יכול לשבור את השוק הגלובלי, וזה עוד מבלי לדבר כמובן על עליות הייצור המופחתות בסין. הרבה מאוד סוחרים דיווחו על הכנסות זניחות והעלימו מיסים אבל כל זה עומד להשתנות וכנראה גם הישראלים, שאוהבים מאוד את האתרים הסיניים הזולים כשעל פי הערכות היקף ההזמנות מחו"ל מדי שנה הוא בין 60 ל-80 מיליון חבילות. עלי-אקספרס מחזיקה לפי ההערכות ב-50% עד 60% מכלל החבילות הנכנסות לישראל מחו"ל והיא הקמעונאית המקוונת הגדולה ביותר בישראל במונחי הכנסות, עם מכירות שנאמדו ב-2024 בכ-1.6 מיליארד דולר מהשוק הישראלי בלבד.

הרשויות בסין מגבירות את האכיפה על הסוחרים באונליין. כחלק ממאמץ רחב להגדיל את ההכנסות של המדינה שנמצאת בתקופה של האטה כלכלית, עם חולשה בשוק הנדל"ן וירידה במקורות מימון מסורתיים. 

הפרצה נסגרה וגביית המסים זינקה ב-12.7%

באוקטובר האחרון נכנס חוק חדש שהשפיע על כל פלטפורמות האיקומרס. "התקנות לדיווח מידע הקשור למסים על ידי מפעילי פלטפורמות אינטרנט". החוק לא יוצר מס חדש אלא משנה מהיסוד את אופן האכיפה. במקום להסתמך על דיווח עצמי של מיליוני סוחרים קטנים, האחריות מועברת לפלטפורמות עצמן, שמחויבות בדיווח רבעוני, אוטומטי ומפורט לרשויות המס. הדיווח כולל זיהוי מלא של הסוחרים, נתוני מכירות מדויקים, תקבולים, וגם הכנסות מעולמות הלייב סטרימינג והמשפיענים, כולל מתנות דיגיטליות. המידע שמועבר מהפלטפורמות מוצלב בזמן אמת מול הדיווחים של הסוחרים, וכל פער מוביל להתראה מיידית. 

במקביל, החוק סוגר פרצה רווחת ביצוא, ומחייב רישום וזיהוי מלא של כל סוחר לפני יצוא סחורה מהמדינה. בבייג’ינג מציגים את המהלך כחלק מתפיסת “שגשוג משותף”, שמטרתה לייצר שוויון בנטל בין מסחר מקוון לפיזי וליישר קו עם תקני ה-OECD, אבל בשטח זה משמעותי מאוד. בשביל סוחרים שפעלו על שולי רווח דקים של 5%-10%, תשלום מע"מ מלא של 13% עלול להפוך פעילות רווחית להפסדית, ולהוביל או לסגירת עסקים או לגלגול העלויות לצרכנים.