השנה רשמה SpaceX שיא עם 134 שיגורים למסלול, פי שניים יותר מהתאגיד הסיני לטכנולוגיית חלל ותעופה, המתחרה הקרוב ביותר. הנתונים משקפים הצלחה מרשימה, אך גם תלות אמריקאית שאינה קיימת מאז הקמת תעשיית החלל הצבאית.

החברה של מאסק התפתחה מספק לתשתית קריטית. קפסולות Dragon ורקטות Falcon 9 מהוות כיום את הדרך העיקרית של ארצות הברית לשיגור אסטרונאוטים וציוד לתחנת החלל הבינלאומית. לוויני Starlink הפכו חיוניים לאספקת אינטרנט באזורים מרוחקים ולתקשורת בזמן עימותים עבור מדינות בעלות ברית.

הבסיס למצב הנוכחי נוצר עקב מונופול קודם. בשנת 2003, בואינג ולוקהיד איחדו את יכולות השיגור שלהן בחברה אחת – United Launch Alliance. החברה החדשה גבתה מהממשל מאות מיליוני דולרים לכל שיגור לווין, ויצרה מונופול שפתח את הדלת לחברות חדשניות.

מאסק זיהה את ההזדמנות בזמן הנכון

לאחר מכירת פייפאל בשנת 2002, הקים את SpaceX והחל בפיתוח רקטת Falcon 1. בשנת 2003, הוא הסיע את הרקטה ברחובות וושינגטון במטרה למשוך תשומת לב של סוכנויות ממשלתיות ולהשיג חוזים.

• טראמפ ניסה לבטל את החוזים של ספייס איקס, המהלך כשל
• ספייס איקס בדרך לשווי של 400 מיליארד דולר
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

שלבי הפיתוח הראשונים היו מלאים בכישלונות. שלושת השיגורים הראשונים של Falcon 1 נכשלו, והחברה כמעט הגיעה לפשיטת רגל. הצלחה הגיעה רק בשיגור הרביעי בשנת 2008, ברגע אחד קריטי שהציל את עתיד החברה. חודשים ספורים לאחר השיגור המוצלח הראשון,זכתה החברה בחוזה של 1.6 מיליארד דולר מנאס"א לביצוע 12 משימות אספקה לתחנת החלל הבינלאומית. החוזה הציל את החברה מפשיטת רגל והעניק לה את היציבות הפיננסית והאמינות הנדרשים לצמיחה עתידית.

המסחר באירופה מתנהל בירידות חדות, בהובלת פריז, על רקע חשש גובר ליציבותה של ממשלת צרפת. מדד הקאק 40 הצרפתי נופל ביותר מ-2%, כאשר מניות הבנקים הצרפתיים איבדו עד 6% מערכן, ותשואות האג"ח הממשלתיות עלו.

המשבר הפוליטי

ראש הממשלה פרנסואה בארו הודיע כי יעלה להצבעת אמון ב-8 בספטמבר את התוכנית התקציבית שלו לשנת 2026, הכוללת חבילת צמצומים בהיקף של כ-44 מיליארד אירו. בין הצעדים המתוכננים אפשר למצוא הקפאת קצבאות ופנסיות, שמירת מדרגות המס ברמות 2025 וביטול שני ימי חג, מהלך ש-84% מהציבור מתנגד לו לפי סקר עדכני.

בארו טוען כי "המדינה שלנו בסכנה, משום שאנו מצויים בסכנת חוב", והזהיר כי תלותה של צרפת במימון חוב הפכה כרונית. לדבריו, בעשרים השנים האחרונות תפח החוב הציבורי ב-2 טריליון אירו, בין היתר בעקבות משברים עולמיים כמו 2008, הקורונה, המלחמה באוקראינה והאינפלציה הגואה.

אופוזיציה מאוחדת

המפלגות הגדולות באופוזיציה, ההתכנסות הלאומית (RN) בראשות ז'ורדן ברדלה, צרפת בלתי נכנעת (LFI) בראשות ז'אן-לוק מלנשון, המפלגה הסוציאליסטית (PS) בראשות אוליבייה פור, והמפלגה הירוקה (EELV) בראשות מרין טונדלייה, הודיעו שלא יתמכו בהצבעת האמון. ברדלה הצהיר כי מפלגתו "לעולם לא תצביע בעד ממשלה שהחלטותיה גורמות לעם הצרפתי לסבול". גם בסוציאליסטים הבהירו כי הממשלה איבדה את אמון הציבור, והירוקים הצטרפו לעמדה זו.

• המדדים סיימו בעליות חדות אחרי נאום פאוול, סולאראדג' זינקה 13%
• מניות הביטחון באירופה נופלות על רקע מאמצי טראמפ
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

המשבר הנוכחי מתווסף לרצף של טלטלות פוליטיות בצרפת. בדצמבר האחרון נפלה ממשלת המיעוט של מישל ברנייה לאחר שלא הצליחה להעביר את התקציב, והבחירות ביולי 2024 הסתיימו שוב ללא רוב ברור לאף מפלגה. מאז, צרפת מתנהלת עם ממשלות חלשות ובלתי יציבות, דבר שמחריף את הסיכון הכלכלי ומעמיק את חוסר האמון של השווקים.