החוזים מאותתים - וול סטריט תמשיך במסע דרומה
החוזים העתידיים מאותתים - ירידות השערים יימשכו בוול סטריט גם בפתיחת שבוע המסחר החודש. ברקע לכך, סנטימנט שלילי בשווקים השונים בעולם (אסיה חתמה בירידות חדות ואירופה גם היא נסחרת באדום בשעות אלו של אמצע יום המסחר).
לסנטימנט השלילי "מסייע" שיא חדש (תוך יומי) נוסף למחיר הזהב השחור שנשק ל-60.49 דולר לחבית. העליות בזירה מעלות חששות בקרב המשקיעים מהאטה בקצב הצמיחה הכלכלית ברחבי הגלובל. בשעה זו של המסחר האלקטרוני בבורסת הסחורות בניו יורק (ה-NYMEX) נסחרים החוזים העתידיים על מחירה של חבית נפט למסירה בחודש אוגוסט בעליה של 0.85% לגובה 60.35 דולר.
המשקיעים בבורסות התפוח הגדול ממתינים גם לפגישת ה-FOMC, שתתקיים בימים רביעי וחמישי ואשר בסיומה יודיע יו"ר הפדרל רזרב, אלן גרינספאן על שיעור הריבית בכלכלה החזקה בעולם. הצפי הוא להעלאת ריבית נוספת - תשיעית במספר - בת רבע נקודות האחוז לגובה 3.25% מגובה של 3% היום.
מדד הנאסד"ק יפתח ברמה של 2,052 נקודות. סך הכל איבד המדד בשבוע החולף כ-2% מערכו. מדד הדאו-ג'ונס שאיבד בשבוע שעבר קרוב ל-3% יפתח ברמה של 10,302 נקודות.
מניות טבע תמשכנה להסחר בעניין רב, על רקע הפרסומים מסוף השבוע, לפיהם בכוונתה לרכוש את יצרנית התרופות הגינריות הגרמנית סטדה ארזימיטל תמורת סכום של כ-2.4 מיליארד אירו.
טבע דיווחה היום גם על השקתו של האז'ילקט גם באנגליה ביחד עם חברת לונדבק. השקות במדינות נוספות באיחוד האירופי מתוכננות בהמשך השנה וב-2006.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
