ת"א תחליט: שבוע חדש בתקוות חדשות או ברוחות מימושים
(עדכון 2) כיצד תפתח הבורסה המקומית את שבוע המסחר? האם תפתח "דף חדש" ותסיים שבוע וחצי של מימושים ומגמה אדומה ושלילית? או שמא יתמידו פעילי שוק ההון, עקב הלחץ שהחל להיווצר, במכירות המניות בשוק? ההכרעה מרגע פתיחת המסחר. הסוחרים יוכלו גם לעקוב אחרי המסחר באופציות השקל/דולר שעשויות לתת אינדיקציה לסנטימנט לגבי המטבע הירוק לקראת פתיחת המסחר בו מחר.
נזכיר כי ביום ו' היה יום מסחר מקוצר במט"ח בו שוב התחזק הדולר, ושערו היציג הנוכחי עומד על 5.438 שקל. שער זה מגלם למטבע האמריקני התחזקות של כ-5.3% מתחילת השנה.
עוד נציין כי ביום ו' חתמה וול סטריט בירידות שערים, וכי המניות הדואליות (ממדד ת"א 25) פותחות בפערים מעורבים. טבע פותחת בפער שלילי של 0.38%-, פרטנר בפער של 0.32%-, פרטנר בפער של 0.32%-, פריגו בפער שלילי קל, אלביט מערכות בפער שלילי של 0.16%-, ורק אלווריון העומדת לצאת מהמעו"ף ב-1 ביולי, תפתח בפער חיובי בולט של 6.24%+.
בין הסיבות לירידות בוול סטריט היה אחראי מחיר הנפט. הוא חצה את רף 60 דולרים לחבית והתייצב בסוף המסחר בו בבורסת ה-NYMEX על 59.84 דולר לחבית (קרוד, באוגוסט). לכן, הסנטימנט השלילי בשווקים חוזר לטעום את טעמו השחור והמר של מחיר הנפט, ונראה כיצד זה יכול להשפיע עלינו.
עסקה אפשרית לטבע תעניין את השוק
דרך הטבע. הדבר הראשון שייבדק היום הוא המהלך שעשויה לנקוט טבע באירופה. רכישה של חברה גרמנית ב-2.4 מיליארד אירו. מהלך לא קל, שהעיב על המניה בוול סטריט ביום שישי. זאת משום שרכישה אפשרית בד"כ מפחיתה מערך המנייה הרוכשת, ומזניקה את המנייה הנרכשת.
בכל מקרה, מניית החברה המדוברת, Stada Arzneimittel זינקה ב-15%. מה שפורסם ביום ו' בעיתונות הגרמנית היה כי החברה נמצאת תחת הכוונת של טבע הישראלית שמוכנה לשלם בעבורה את הסכום המדובר. החברה הגרמנית סרבה להגיב לידיעות.
בשוק המקומי נרקמת עסקת ענק למיזוג בין חברת פז (צדיק בינו) לפטרול הסלובנית. כך מדווח "ידיעות אחרונות" הבוקר, חברת הדלק מנהלת מגעים למיזוג וההשפעה יכולה להיות על מניית פיבי, דרכה מחזיקה קבוצתו של צדיק בינו את הבינלאומי. גם מניות הבינלאומי יכולות להגיב.
קצת אבק של כוכבים, אחד מערוצי הטלויזיה בלווין - YES, ערוץ יס-Y התלונן אצל הממונה על ההגבלים העסקיים, דרור שטרום, נגד גיא פינס. לטענתם פינס חוסם את גישת חברי צוות תוכנית Y ב-10 מלהגיע לאירועים נחשקים בעולם הזוהר המקומי. מניות בזק, בעלת YES, ומניות מת"ב - חלק מ-HOT, המשדרת בבלעדיות את תוכניתו של גיא פינס, עשויות להגיב.
מי שלא שומר נימה אופטימית לגבי מדד המעו"ף הוא המנתח הטכני של Bizportal, אייל גורביץ'. הוא סבור כי "שוק המניות אכן יצא לתיקון וממה שאני רואה, זה לא נגמר פה. אפשר לצפות בקלות להחלקה נוספת מטה בשיעור שבין 5% - 10%".
עוד נציין כי ב"הארץ" מדווח הבוקר כי צים והחברה לישראל מתכננות לגייס בין 600 ל-800 מיליון שקל באג"ח, זאת למרות הירידות והמימושים שאירעו לאחרונה. התכנון הוא להנפקת אג"ח סטרייט במח"מ שבין 6 ל-7 שנים. יהיה מעניין לראות אם קדחת ההתאגחות, שנאלמה דום בשבועות האחרונים, אכן תחזור ל"אחד העם".
גם לתנובה יש בשורה. לפי "גלובס" בסופ"ש היא מוערכת בשווי שבין 2.7 ל-3.6 מיליארד שקל, קטן מהשווי שבו נסחרת שטראוס-עלית (3.92 מיליארד שקל, לאחר ירידה של 1.5% ביום ה'). המחלבה הענקית בדרך לבורסה, והכותרות בעניין עלו וירדו בחודשים האחרונים שוב ושוב, רו"ח סוארי העריך כי שוויה עשוי להגיע לאיזור 3.5 ל-5.5 מיליארד שקל. השאלה כמובן, אם ישאר "כח" לשוק לקבל את תנובה כמנייה בסבר פנים נאות.
טראמפ בישראל CHATGPTארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%
לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים
ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה
לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.
ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת
מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.
מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד
במהלך המגעים ביקשה
ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת
תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.
למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא
טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.
- הכטב"מים הכי טובים: ארה"ב מאבדת גובה וסין סוגרת פערים
- מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס
לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
