ת"א תחליט: שבוע חדש בתקוות חדשות או ברוחות מימושים
(עדכון 2) כיצד תפתח הבורסה המקומית את שבוע המסחר? האם תפתח "דף חדש" ותסיים שבוע וחצי של מימושים ומגמה אדומה ושלילית? או שמא יתמידו פעילי שוק ההון, עקב הלחץ שהחל להיווצר, במכירות המניות בשוק? ההכרעה מרגע פתיחת המסחר. הסוחרים יוכלו גם לעקוב אחרי המסחר באופציות השקל/דולר שעשויות לתת אינדיקציה לסנטימנט לגבי המטבע הירוק לקראת פתיחת המסחר בו מחר.
נזכיר כי ביום ו' היה יום מסחר מקוצר במט"ח בו שוב התחזק הדולר, ושערו היציג הנוכחי עומד על 5.438 שקל. שער זה מגלם למטבע האמריקני התחזקות של כ-5.3% מתחילת השנה.
עוד נציין כי ביום ו' חתמה וול סטריט בירידות שערים, וכי המניות הדואליות (ממדד ת"א 25) פותחות בפערים מעורבים. טבע פותחת בפער שלילי של 0.38%-, פרטנר בפער של 0.32%-, פרטנר בפער של 0.32%-, פריגו בפער שלילי קל, אלביט מערכות בפער שלילי של 0.16%-, ורק אלווריון העומדת לצאת מהמעו"ף ב-1 ביולי, תפתח בפער חיובי בולט של 6.24%+.
בין הסיבות לירידות בוול סטריט היה אחראי מחיר הנפט. הוא חצה את רף 60 דולרים לחבית והתייצב בסוף המסחר בו בבורסת ה-NYMEX על 59.84 דולר לחבית (קרוד, באוגוסט). לכן, הסנטימנט השלילי בשווקים חוזר לטעום את טעמו השחור והמר של מחיר הנפט, ונראה כיצד זה יכול להשפיע עלינו.
עסקה אפשרית לטבע תעניין את השוק
דרך הטבע. הדבר הראשון שייבדק היום הוא המהלך שעשויה לנקוט טבע באירופה. רכישה של חברה גרמנית ב-2.4 מיליארד אירו. מהלך לא קל, שהעיב על המניה בוול סטריט ביום שישי. זאת משום שרכישה אפשרית בד"כ מפחיתה מערך המנייה הרוכשת, ומזניקה את המנייה הנרכשת.
בכל מקרה, מניית החברה המדוברת, Stada Arzneimittel זינקה ב-15%. מה שפורסם ביום ו' בעיתונות הגרמנית היה כי החברה נמצאת תחת הכוונת של טבע הישראלית שמוכנה לשלם בעבורה את הסכום המדובר. החברה הגרמנית סרבה להגיב לידיעות.
בשוק המקומי נרקמת עסקת ענק למיזוג בין חברת פז (צדיק בינו) לפטרול הסלובנית. כך מדווח "ידיעות אחרונות" הבוקר, חברת הדלק מנהלת מגעים למיזוג וההשפעה יכולה להיות על מניית פיבי, דרכה מחזיקה קבוצתו של צדיק בינו את הבינלאומי. גם מניות הבינלאומי יכולות להגיב.
קצת אבק של כוכבים, אחד מערוצי הטלויזיה בלווין - YES, ערוץ יס-Y התלונן אצל הממונה על ההגבלים העסקיים, דרור שטרום, נגד גיא פינס. לטענתם פינס חוסם את גישת חברי צוות תוכנית Y ב-10 מלהגיע לאירועים נחשקים בעולם הזוהר המקומי. מניות בזק, בעלת YES, ומניות מת"ב - חלק מ-HOT, המשדרת בבלעדיות את תוכניתו של גיא פינס, עשויות להגיב.
מי שלא שומר נימה אופטימית לגבי מדד המעו"ף הוא המנתח הטכני של Bizportal, אייל גורביץ'. הוא סבור כי "שוק המניות אכן יצא לתיקון וממה שאני רואה, זה לא נגמר פה. אפשר לצפות בקלות להחלקה נוספת מטה בשיעור שבין 5% - 10%".
עוד נציין כי ב"הארץ" מדווח הבוקר כי צים והחברה לישראל מתכננות לגייס בין 600 ל-800 מיליון שקל באג"ח, זאת למרות הירידות והמימושים שאירעו לאחרונה. התכנון הוא להנפקת אג"ח סטרייט במח"מ שבין 6 ל-7 שנים. יהיה מעניין לראות אם קדחת ההתאגחות, שנאלמה דום בשבועות האחרונים, אכן תחזור ל"אחד העם".
גם לתנובה יש בשורה. לפי "גלובס" בסופ"ש היא מוערכת בשווי שבין 2.7 ל-3.6 מיליארד שקל, קטן מהשווי שבו נסחרת שטראוס-עלית (3.92 מיליארד שקל, לאחר ירידה של 1.5% ביום ה'). המחלבה הענקית בדרך לבורסה, והכותרות בעניין עלו וירדו בחודשים האחרונים שוב ושוב, רו"ח סוארי העריך כי שוויה עשוי להגיע לאיזור 3.5 ל-5.5 מיליארד שקל. השאלה כמובן, אם ישאר "כח" לשוק לקבל את תנובה כמנייה בסבר פנים נאות.

מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.

מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.
