ת"א תחליט: שבוע חדש בתקוות חדשות או ברוחות מימושים
(עדכון 2) כיצד תפתח הבורסה המקומית את שבוע המסחר? האם תפתח "דף חדש" ותסיים שבוע וחצי של מימושים ומגמה אדומה ושלילית? או שמא יתמידו פעילי שוק ההון, עקב הלחץ שהחל להיווצר, במכירות המניות בשוק? ההכרעה מרגע פתיחת המסחר. הסוחרים יוכלו גם לעקוב אחרי המסחר באופציות השקל/דולר שעשויות לתת אינדיקציה לסנטימנט לגבי המטבע הירוק לקראת פתיחת המסחר בו מחר.
נזכיר כי ביום ו' היה יום מסחר מקוצר במט"ח בו שוב התחזק הדולר, ושערו היציג הנוכחי עומד על 5.438 שקל. שער זה מגלם למטבע האמריקני התחזקות של כ-5.3% מתחילת השנה.
עוד נציין כי ביום ו' חתמה וול סטריט בירידות שערים, וכי המניות הדואליות (ממדד ת"א 25) פותחות בפערים מעורבים. טבע פותחת בפער שלילי של 0.38%-, פרטנר בפער של 0.32%-, פרטנר בפער של 0.32%-, פריגו בפער שלילי קל, אלביט מערכות בפער שלילי של 0.16%-, ורק אלווריון העומדת לצאת מהמעו"ף ב-1 ביולי, תפתח בפער חיובי בולט של 6.24%+.
בין הסיבות לירידות בוול סטריט היה אחראי מחיר הנפט. הוא חצה את רף 60 דולרים לחבית והתייצב בסוף המסחר בו בבורסת ה-NYMEX על 59.84 דולר לחבית (קרוד, באוגוסט). לכן, הסנטימנט השלילי בשווקים חוזר לטעום את טעמו השחור והמר של מחיר הנפט, ונראה כיצד זה יכול להשפיע עלינו.
עסקה אפשרית לטבע תעניין את השוק
דרך הטבע. הדבר הראשון שייבדק היום הוא המהלך שעשויה לנקוט טבע באירופה. רכישה של חברה גרמנית ב-2.4 מיליארד אירו. מהלך לא קל, שהעיב על המניה בוול סטריט ביום שישי. זאת משום שרכישה אפשרית בד"כ מפחיתה מערך המנייה הרוכשת, ומזניקה את המנייה הנרכשת.
בכל מקרה, מניית החברה המדוברת, Stada Arzneimittel זינקה ב-15%. מה שפורסם ביום ו' בעיתונות הגרמנית היה כי החברה נמצאת תחת הכוונת של טבע הישראלית שמוכנה לשלם בעבורה את הסכום המדובר. החברה הגרמנית סרבה להגיב לידיעות.
בשוק המקומי נרקמת עסקת ענק למיזוג בין חברת פז (צדיק בינו) לפטרול הסלובנית. כך מדווח "ידיעות אחרונות" הבוקר, חברת הדלק מנהלת מגעים למיזוג וההשפעה יכולה להיות על מניית פיבי, דרכה מחזיקה קבוצתו של צדיק בינו את הבינלאומי. גם מניות הבינלאומי יכולות להגיב.
קצת אבק של כוכבים, אחד מערוצי הטלויזיה בלווין - YES, ערוץ יס-Y התלונן אצל הממונה על ההגבלים העסקיים, דרור שטרום, נגד גיא פינס. לטענתם פינס חוסם את גישת חברי צוות תוכנית Y ב-10 מלהגיע לאירועים נחשקים בעולם הזוהר המקומי. מניות בזק, בעלת YES, ומניות מת"ב - חלק מ-HOT, המשדרת בבלעדיות את תוכניתו של גיא פינס, עשויות להגיב.
מי שלא שומר נימה אופטימית לגבי מדד המעו"ף הוא המנתח הטכני של Bizportal, אייל גורביץ'. הוא סבור כי "שוק המניות אכן יצא לתיקון וממה שאני רואה, זה לא נגמר פה. אפשר לצפות בקלות להחלקה נוספת מטה בשיעור שבין 5% - 10%".
עוד נציין כי ב"הארץ" מדווח הבוקר כי צים והחברה לישראל מתכננות לגייס בין 600 ל-800 מיליון שקל באג"ח, זאת למרות הירידות והמימושים שאירעו לאחרונה. התכנון הוא להנפקת אג"ח סטרייט במח"מ שבין 6 ל-7 שנים. יהיה מעניין לראות אם קדחת ההתאגחות, שנאלמה דום בשבועות האחרונים, אכן תחזור ל"אחד העם".
גם לתנובה יש בשורה. לפי "גלובס" בסופ"ש היא מוערכת בשווי שבין 2.7 ל-3.6 מיליארד שקל, קטן מהשווי שבו נסחרת שטראוס-עלית (3.92 מיליארד שקל, לאחר ירידה של 1.5% ביום ה'). המחלבה הענקית בדרך לבורסה, והכותרות בעניין עלו וירדו בחודשים האחרונים שוב ושוב, רו"ח סוארי העריך כי שוויה עשוי להגיע לאיזור 3.5 ל-5.5 מיליארד שקל. השאלה כמובן, אם ישאר "כח" לשוק לקבל את תנובה כמנייה בסבר פנים נאות.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
