אסיה חתמה באדום מאוכזבת מהמכירות הקמעונאיות בארה"ב
הבורוסת האסיאתיות חתמו את יום המסחר הרביעי בשבוע בירידות שערים. הייצואניות הן שהובילו את המגמה האדומה, לאחר דיווח מאכזב אמש בארה"ב על גידול מתון מהצפוי במכירות הקמעונאיות בארה"ב, נתון המחזק את הראיות לכך שהוצאות הצרכנים מצויות בתהליך ההאטה.
בטוקיו, החליק הניקיי ב-0.64% לרמה של 11,563.17 נקודות - הרמה הנמוכה ביותר זה כ-7 שבועות. בהונג קונג, נסוג ההנג סאנג ב-0.42% לרמה של 13,741.16 נקודות. הקוספי הקוריאני הצטרף אל השניים ואף "הגדיל" לעשות עם נפילה של 2.79% (הנפילה החדה ביותר מאז ה-20 באוקטובר) לרמה של 953.92 נקודות.
מחלקת המסחר האמריקנית פרסמה אתמול, כי המכירות הקמעונאיות בחודש מארס החולף עלו ב-0.3% בלבד, לעומת תחזיות לעליה חדה יותר בשיעור של 0.8%. בהפחתת השפעת ההוצאה על רכישת כלי רכב עלו ההוצאות הקמעונאיות ב-0.1% בלבד.
מניות ענף הייצוא אשר ביבשת אסיה לא הצליחו להתגבר על האכזבה וסבלו מירידות שערים. כך, סוני איבדה 1.4%. יצרנית האלקטרוניקה לצריכה השניה בגודלה בעולם משיגה כ-70% מהכנסותיה מעבר לים (נכון ל-2003). יונדאי מוטור, שהינה יצרנית כלי הרכב הגדולה בדרום קוריאה נפלו ב-2.4%. מכירותיה של יונדאי לארה"ב זינקו בלמעלה מפי 4 במהלך 2004 לעומת 2003 והסכתמו ב-418,615 כלי רכב.
עוד במרכז המסחר ביבשת עמדו היום מניות סאמסונג אלקטרוניקה, שצנחו ב-3.1% - הירידה החדה ביותר שלהן זה למעלה משישה חודשים. ברקע לנפילה, ספקולציות בשווקים, כי החברה עשויה לדווח מחר על נפילה של 31% ברווחי הרבעון הראשון של השנה ל-2.2 מיליארד דולר).
ענף השבבים סבל גם מתחזית שסיפקה חברת ASML הולדינגס, הגדולה באירופה בציוד לייצור שבבים, הצופה ירידה בהזמנות לציוד שהיא מייצרת. טיוואן סמיקונדקטור נחתה ב-2.3% ואדבנטסט החליקה ב-2%.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
