אסיה: הבורסות חתמו בצבע האדום - סקטור השבבים העיב
הבורסות באסיה חתמו בירידות זה היום החמישי ברציפות. ביפן ירדו מניות סקטור השבבים ויצרני הזכרונות למחשבים, ובראשן בלטה מניית אלפידה אחר שהודיעה על הפסד לא צפוי וגדול ברבעון הרביעי. גם בדרום קוריאה נסחר סקטור האלקטרוניקה הבידורית בירידות שערים עקב חשש שחברת LG פיליפס LCD תדווח על הפסד רבעוני, לראשונה זה שנתיים.
מדד הניקיי 225 שבטוקיו נחתך בשיעור חד של 1.09% ל-11,745 נקודות, הבורסה בבומביי ירדה 1.14% ל-6,405 נקודות, מדד ההאנג סאנג הנמיך בהונג קונג ב-0.3% ל-13,625 נקודות, והבורסה בשנגחאי הנמיכה ב-0.6% ל-1,301 נקודות.
מניות אלפידה צנחו ב-5% לאחר שהחברה הפתיעה והודיעה על הפסד ברבעון הרביעי. ההפסד הסתכם ב-16.5 מיליון דולר, מול רווחים של 491 מיליון יין בתקופה המקבילה אשתקד. החברה חזתה עוד בינואר כי תרשום רווחים, אך ציפיות המשקיעים בבוא הפרסום של הדוחות התבדו.
מניות ענקית האלקטרוניקה הבידורית מדרום קוריאה, סאמסונג אלקטרוניקס נחבטו ב-1%. מחירי רכיבי זכרונות ה-DRAM החלו לרדת בעת האחרונה והמשקיעים חוששים מהשלכות כלכליות חמורות על תוצאות התאגיד המייצר שבבים בהיקפים נרחבים.
מניות הייניקס סמיקונדקטור מדרום קוריאה איבדו 0.7%, מניות אדוונטסט קורפ. ירדו ב-1.4%, עקב החולשה שהורגשה בסקטור זה במהלך המסחר.
מניות LG פיליפס LCD, המייצרת צגים שטוחים למחשבים אישיים, איבדו 0.1% מערכן, לאחר שאתמול ירדו בשיעור חד של יותר מ-3%. החשש הנוכחי הוא מירידה נוספת במחירי הצגים השטוחים שעשויה להוביל את החברה הגדולה מדרום קוריאה לדווח על הפסד ברבעון הקרוב.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
