נמשך השיפור ברובוגרופ: ההפסד הנקי ירד ל-300 א' ד'
מפתחת תוכנות ומטודות החינוך הישראלית, רובוגרופ דווחה היום על שיפור בתוצאות הכספיות ברבעון הרביעי, אשר מהוות מגמת המשך לשיפור הכללי שהציגה החברה בפעילות העסקית ב-2004 לעומת השנה הקודמת.
סך הכל הסתכמו המכירות של החברה ברבעון האחרון של 2004 ב-4.7 מיליון דולר לעומת מכירות של 2.6 מיליון דולר ברבעון האחרון של 2003. סך המכירות ב-2004 הסתכם ב-14.3 מיליון דולר לעומת מכירות של 13 מיליון דולר בשנה הקודמת.
מנכ"ל החברה, רפאל ערבות מסר היום, כי החברה הצליחה לעמוד ביעד המכירות העליון שלה לרבעון האחרון של 2004, כאשר עיקר הגידול בהכנסה נרשם הודות לפעילות שלה בסגמנט החינוך.
הרווח הגולמי של רובוגרופ הסתכם ברבעון הרביעי של 2004 ב-1.7 מיליון דולר לעומת רווח גולמי של 700 אלף דולר ברבעון המקביל של 2003. בסיכום 2004 רשמה החברה רווח גולמי של 6 מיליון דולר לעומת רווח גולמי של 5.4 מיליון דולר ב-2003.
ההפסד הנקי של החברה הצטמצם ברבעון האחרון של 2004 ל-300 אלף דולר לעומת 1.6 בתקופה המקבילה ב-2003. סך ההפסד הנקי הצטמצם ב-2004 ל-1.8 מיליון דולר לעומת הפסד נקי של 4.2 מיליון דולר ב-2003.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
