תחזיות מאכזבות של דל יעיבו על הסנטימנט בוול סטריט
האכזבה מתוצאות ומתחזיות ענקית המחשבים האישיים, חברת דל, עתידה לרחף היום על המסחר בוול סטריט בכלל ועל הסנטימנט כלפי סקטור הטכנולוגיה בפרט. גם מחירי הנפט עשויים לספק קטליזטור שלילי משלהם, שכן הם נסחרים כעת בעליה של 0.19% סביב מחיר של 47.19 דולר, לאחר שאתמול השלימו יום שלישי של עליות, על רקע התרעת ארגון האנרגיה הבינ"ל מפני גידול חד מהצפוי בביקושים הגלובליים לנפט.
בהעדר פרסומם של נתוני מאקרו, צפויים המשקיעים להתמקד בנאומים של בכירי ה-FED, בנוגע למדיניות השליטה באינפלציה.
אמש, נזכיר, חתמה וול סטריט בעליות, על רקע נתוני מאקרו חיוביים במיוחד בדמות צמצום חד מהצפוי בגרעון המסחרי בחודש דצמבר וירידה מפתיעה במספר התביעות החדשות לדמי אבטלה. מדד הנאסד"ק טיפס ב-0.03% לרמה של 2,053.1 נקודות, מדד הדאו ג'ונס עלה ב-0.8% לקו 10,749.61 הנקודות ומדד ה-s&p500 הצפין ב-0.42% ל-1,197.01 נקודות.
במרכז
תחזיות דלות מצד ענקית המחשבים האישיים על פי הזמנה עשויות לגרור היום את מדד הנאסד"ק לירידות חדות בפתיחה. דל (סימול: DELL), אמנם דיווחה אמש על רבעון שיא שכלל רווח של 37 סנט למניה - גבוה בסנט מהתחזיות, אך פספסה את הקונצנזוס בשורה העליונה, עת הציגה גידול של 17% בהכנסות ל-13.45 מיליארד דולר, בעוד השווקים ציפו להכנסות של 13.54 מיליארד דולר. גם התחזיות שהציגה עבור הרבעון הפיסקאלי הראשון לא ענו על הציפיות בשוק. הרווח שהחברה רואה לנגד עיניה ברבעון זה הינו 37 סנט - עליה של 32% וגבוה בסנט מהתחזית, אך המכירות אותן היא חוזה עומדות על 13.4 מיליארד דולר - עליה של 16% אמנם לעומת הרבעון המקביל, אך נמוך מהתחזיות ל-13.5 מיליארד דולר.
מניותיה של דל מאבדות בשעות שלאחר המסחר, מאז פרסום התוצאות, כ-3% מגובהן ונסחרות סביב מחיר של 40.24 דולר.
פייזר עתידה למשוך גם היא את תשומת הלב היום. ענקית הפרמצבטיקה מתכננת קיצוץ של 2 מיליארד דולר בעלויותיה ועל פי הוול סטריט ג'ורנל, ההחלטות על ביצוע התכנית צפויות להתקבל בחודש מארס. המהלך כולל גם פריסה מחדש של משאביה של לתחומים פרודקטיביים יותר. מניות פייזר נותרו אמש אדישות לשינויים וכעת הן נסחרות בירידה קלה של 0.4% במסחר האלקטרוני סביב 24.95 דולר.
עוד בסקטור הפרמצטיקה. חברת הענק, גלקסו סמית' קליין (סימול: GSK) דיווחה, כי הרווח ברבעון ה-4 זינק ב-21% ל-961 מיליון ליש"ט, אל מול 793 מיליון ליש"ט ברבעון ה-4 של 2003. המכירות, לעומת זאת, דווקא החליקו ובשיעור של 1% ל-5.3 מיליארד ליש"ט, בשל התחרות הגוברת בענף.
בישראליות
טבע חתמה אמש בקפיצה של 1.72%, לאחר שמסרה כי קיבלה אישור לשווק את תרופת Amoxicillin וה-Clavulanate Potassium (ללעיסה), הגירסה הגנרית לאנטיביוטיקת הלעיסה, מבית היוצר של גלקסו-סמית', ה- Augmentin. בטבע מעריכים את השוק במדובר בכ-21 מיליון דולר לשנה, ומסרו כי יחלו בשיווק הטבליות בטווח הזמן המיידי. אם לא די בכך, תרמה גם המלצת "תשואת יתר" של בית ההשקעות, פרודנטייל לעליות במניה.
טבע, נזכיר, עתידה לדווח על תוצאותיה לרבעון הרביעי של 2004 ולשנה כולה ביום שלישי הקרוב ואנליסטים חוזים לה בממוצע רווח של 39 סנט למניה ברבעון זה, לעומת 31 סנט למניה, שהרוויחה ברבעון המקביל, בשנת 2003.
גם מניות צ'ק פוינט עשויות להמשיך ולמשוך את תשומת הלב. אנשי מריל לינץ' חזרו אתמול על המלצת ה"קניה" למנייה עם מחיר יעד של 30 דולר ואף על פי כן היא חתמה בירידה קלה בת 0.08% - האם היום תגיע התגובה החיובית?
עוד מליל אמש. בית ההשקעות Unterberg החל לסקר את מניית חברת סרגון בהמלצת "קניה" וזו הגיבה בעליה של 1.69%. מניית ECI, זכתה להמלצה דומה וטיפסה ב-2.24%.
נפילה של 13.17% רשמה חברת וואיו - האם תמשיך להדרים גם היום? החברה דיווחה בליל רביעי על צניחה בהכנסות ל-570 אלף דולר ועל זינוק בהפסדים ל-57 סנט למניה.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
בינה מלאכותית גנרי AI generic סוף עידן כללי האצבע: הדוח שמכניס סדר בבינה מלאכותית בפיננסים
הרגולטורים ממקדים את הפיקוח במערכות מסוכנות, מחייבים שקיפות ומשאירים את האחריות אצל הגוף הפיננסי. סיווג לפי רמת סיכון, דרישת הסבר כללית, ואחריות גם כשיש צד שלישי
הדוח הסופי של הצוות הבין משרדי לבחינת שימושי בינה מלאכותית בסקטור הפיננסי מתפרסם ביום רביעי ומציב כיוון רגולטורי די חד. אסדרה שמתרכזת קודם כל במערכות שמוגדרות כבעלות סיכון גבוה, ולא בניסיון להדק ברגים על כל שימוש טכנולוגי באשר הוא. נקודת המוצא היא שהבינה המלאכותית כבר בתוך המערכת, ולכן השאלה היא איפה היא עלולה לייצר פגיעה צרכנית, בעיות תחרות, או השפעה על יציבות.
הדוח מציף את נקודות החיכוך המוכרות, כמו פרטיות והטיה, אבל נכנס גם לעולמות של ניהול סיכונים ותפעול בפועל. בתוך זה הוא מתייחס גם לזירה שהולכת ותופסת נפח ככל שהכלים משתכללים, הונאות ודיסאינפורמציה שנכנסות דרך ערוצים דיגיטליים ונוגעות ישירות לפעילות פיננסית יומיומית.
לא כל מערכת באותו משקל, משקל הבינה המלאכותית יורד לקרקע
בבסיס ההמלצות נמצאת חלוקה לפי רמת סיכון. הדוח מפרט איך מעריכים סיכונים ביחס למערכות בינה מלאכותית שיכולות להשתלב בשירות לקוחות, בקבלת החלטות, בניטור חריגות, בחיתום, באשראי ובניהול סיכונים. ההבחנה הזאת מכוונת את הפיקוח למקומות שבהם יש השפעה מהותית על לקוח או על השוק, ולא רק שימוש טכני פנימי. בדוח גם יש עדכון לחלוקה עצמה, עם מעבר לשתי קטגוריות עבודה, סיכון נמוך-בינוני מול סיכון גבוה, כדי להקל על היישום.
כדי שזה לא יישאר ברמת עקרונות, הדוח מציג ארגז כלים שמדבר על תהליך קבלת החלטות, ניהול סיכונים, בקרה ופיקוח על מערכות בינה מלאכותית. הכיוון הוא להשאיר לגופים הפיננסיים גמישות יישום לפי אופי השירות ומהותיותו, אבל עם דרישות עבודה מסודרות של אחריות, תיעוד ושליטה.
- מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
- שווי של כ-8 מיליארד דולר: יצרנית השבבים סריבראס מצטרפת למתחרות אנבידיה בשוק ה-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוח מדגיש שהסיפור לא נגמר במדיניות על הנייר. הוא נשען גם על כללי ממשל תאגידי קיימים שמגדירים תפקידים לדירקטוריון ולהנהלה הבכירה כשמכניסים טכנולוגיות חדשות ומפתחים מערכות ומודלים, ומציף אפשרות להשלים את המעטפת בכלים ייעודיים לממשל בינה מלאכותית לפי הצורך.
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")