תחזיות מאכזבות של דל יעיבו על הסנטימנט בוול סטריט
האכזבה מתוצאות ומתחזיות ענקית המחשבים האישיים, חברת דל, עתידה לרחף היום על המסחר בוול סטריט בכלל ועל הסנטימנט כלפי סקטור הטכנולוגיה בפרט. גם מחירי הנפט עשויים לספק קטליזטור שלילי משלהם, שכן הם נסחרים כעת בעליה של 0.19% סביב מחיר של 47.19 דולר, לאחר שאתמול השלימו יום שלישי של עליות, על רקע התרעת ארגון האנרגיה הבינ"ל מפני גידול חד מהצפוי בביקושים הגלובליים לנפט.
בהעדר פרסומם של נתוני מאקרו, צפויים המשקיעים להתמקד בנאומים של בכירי ה-FED, בנוגע למדיניות השליטה באינפלציה.
אמש, נזכיר, חתמה וול סטריט בעליות, על רקע נתוני מאקרו חיוביים במיוחד בדמות צמצום חד מהצפוי בגרעון המסחרי בחודש דצמבר וירידה מפתיעה במספר התביעות החדשות לדמי אבטלה. מדד הנאסד"ק טיפס ב-0.03% לרמה של 2,053.1 נקודות, מדד הדאו ג'ונס עלה ב-0.8% לקו 10,749.61 הנקודות ומדד ה-s&p500 הצפין ב-0.42% ל-1,197.01 נקודות.
במרכז
תחזיות דלות מצד ענקית המחשבים האישיים על פי הזמנה עשויות לגרור היום את מדד הנאסד"ק לירידות חדות בפתיחה. דל (סימול: DELL), אמנם דיווחה אמש על רבעון שיא שכלל רווח של 37 סנט למניה - גבוה בסנט מהתחזיות, אך פספסה את הקונצנזוס בשורה העליונה, עת הציגה גידול של 17% בהכנסות ל-13.45 מיליארד דולר, בעוד השווקים ציפו להכנסות של 13.54 מיליארד דולר. גם התחזיות שהציגה עבור הרבעון הפיסקאלי הראשון לא ענו על הציפיות בשוק. הרווח שהחברה רואה לנגד עיניה ברבעון זה הינו 37 סנט - עליה של 32% וגבוה בסנט מהתחזית, אך המכירות אותן היא חוזה עומדות על 13.4 מיליארד דולר - עליה של 16% אמנם לעומת הרבעון המקביל, אך נמוך מהתחזיות ל-13.5 מיליארד דולר.
מניותיה של דל מאבדות בשעות שלאחר המסחר, מאז פרסום התוצאות, כ-3% מגובהן ונסחרות סביב מחיר של 40.24 דולר.
פייזר עתידה למשוך גם היא את תשומת הלב היום. ענקית הפרמצבטיקה מתכננת קיצוץ של 2 מיליארד דולר בעלויותיה ועל פי הוול סטריט ג'ורנל, ההחלטות על ביצוע התכנית צפויות להתקבל בחודש מארס. המהלך כולל גם פריסה מחדש של משאביה של לתחומים פרודקטיביים יותר. מניות פייזר נותרו אמש אדישות לשינויים וכעת הן נסחרות בירידה קלה של 0.4% במסחר האלקטרוני סביב 24.95 דולר.
עוד בסקטור הפרמצטיקה. חברת הענק, גלקסו סמית' קליין (סימול: GSK) דיווחה, כי הרווח ברבעון ה-4 זינק ב-21% ל-961 מיליון ליש"ט, אל מול 793 מיליון ליש"ט ברבעון ה-4 של 2003. המכירות, לעומת זאת, דווקא החליקו ובשיעור של 1% ל-5.3 מיליארד ליש"ט, בשל התחרות הגוברת בענף.
בישראליות
טבע חתמה אמש בקפיצה של 1.72%, לאחר שמסרה כי קיבלה אישור לשווק את תרופת Amoxicillin וה-Clavulanate Potassium (ללעיסה), הגירסה הגנרית לאנטיביוטיקת הלעיסה, מבית היוצר של גלקסו-סמית', ה- Augmentin. בטבע מעריכים את השוק במדובר בכ-21 מיליון דולר לשנה, ומסרו כי יחלו בשיווק הטבליות בטווח הזמן המיידי. אם לא די בכך, תרמה גם המלצת "תשואת יתר" של בית ההשקעות, פרודנטייל לעליות במניה.
טבע, נזכיר, עתידה לדווח על תוצאותיה לרבעון הרביעי של 2004 ולשנה כולה ביום שלישי הקרוב ואנליסטים חוזים לה בממוצע רווח של 39 סנט למניה ברבעון זה, לעומת 31 סנט למניה, שהרוויחה ברבעון המקביל, בשנת 2003.
גם מניות צ'ק פוינט עשויות להמשיך ולמשוך את תשומת הלב. אנשי מריל לינץ' חזרו אתמול על המלצת ה"קניה" למנייה עם מחיר יעד של 30 דולר ואף על פי כן היא חתמה בירידה קלה בת 0.08% - האם היום תגיע התגובה החיובית?
עוד מליל אמש. בית ההשקעות Unterberg החל לסקר את מניית חברת סרגון בהמלצת "קניה" וזו הגיבה בעליה של 1.69%. מניית ECI, זכתה להמלצה דומה וטיפסה ב-2.24%.
נפילה של 13.17% רשמה חברת וואיו - האם תמשיך להדרים גם היום? החברה דיווחה בליל רביעי על צניחה בהכנסות ל-570 אלף דולר ועל זינוק בהפסדים ל-57 סנט למניה.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
