וול סטריט חתמה במגמה מעורבת: פרטנר עלתה ב-2.54%
בסיום יום המסחר הראשון לשבוע בבורסות וול סטריט חתמו שלושת המדדים המובילים בירידות שערים קלות. הירידות במחירי חוזי הנפט לא עזרו למדדים השונים להתחזק, כשמחיר חוזה על חבית נפט למסירה במארס איבד כ-2.5% ונסחר סביב רמת 45 דולר לחבית. מנגד, התחזק המטבע האמריקני - הדולר, לרמות שיא של שלושה חודשים.
מדד הנאסד"ק ירד ב-0.22% לרמת 2,082.03 נקודות, מדד הדאו ג'ונס הנמיך ב-0.01% לרמת 10,715.47 נקודות, מדד ה-s&p500 איבד כ-0.11% לרמת 1,201.74 נקודות.
מניות וול סטריט
מניות ענקית התרופות - פייזר חתמו בתוספת של 2.89%, ברקע פרסומים בתקשרות על כך שהחברה דיווחה כי ממחקרים ומניסויים מעלים כי, תרופת הסלברקס מתוצרתה לא מגבירה הסיכון למחלות לב.
עוד מתחום הפרמצבטיקה, מניות מרק (MRK) הוסיפו 0.28%. דוחות פנימיים של החברה חושפים חשש שלכאורה היתה ידיעה על הסכנה בתרופת הוויוקס לפני שהתעוררה הפרשה. זאת לפי חשיפה של הוול סטריט ז'ורנל. במידה והידיעות נכונות, עלול להתפתח גל חדש של תביעות.
מניות חברת אנהוזר-בוש (BUD) עלו ב-0.06%. החברה, הלוא היא מבשלת הבירה העממית והמפורסמת של בירות באד (Bud). תשדירי הפרסומת של החברה זכו באהדת הצופים בליל הסופרבול שנערך בסופ"ש.
ישראליות בוול סטריט
במהלך המסחר פרסמה חברת הסלולר השניה בגודלה בישראל - פרטנר את תוצאותיה השנתיים והרבעוניים לשנת 2004. מדוחות החברה עולה כי, נרשם שיא בהכנסות החברה שהסתכמו ב-5.14 מיליארד שקל, עליה של 15% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. ההכנסות ברבעון הרביעי הסתכמו ב-1.31 מיליארד שקל, עליה של 13.5% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. בשורה התחתונה רשמה החברה רווח נקי של 471 מיליון שקל או 2.56 שקל למניה בשנת 2004, הרווח הנקי ברבעון הרביעי הסתכם ב-131.4 מיליון שקל. מניית פרטנר חתמה את המסחר בעליה של 2.54%.
מניות צ'ק פויינט ריכזו את המחזור הגבוה ביותר מבין המניות הישראליות בוול סטריט, בגובה 133.5 מיליון דולר, תוך שהיא מנמיכה ב-0.12%. מניות מרקורי הוסיפו 0.37% במחזור של 105.9 מיליון דולר. מניות טבע עלו ב-0.68% במחזור של 60.9 מיליון דולר, ומניות אורכית זינקו ב-16.9% במחזור של 46.5 מיליון דולר.
מניית גיוון אימג'ינג קפצה בסיום המסחר ב-4.25%. מחר צפויה החברה לדווח על תוצאותיה לשנת 2004. בשוק מצפים, כי תציג רווח של 5 סנט למניה ברבעון החולף, לעומת הפסד של 2 סנט למניה ברבעון המקביל לו, שנת 2003. CIBC חוזה, כי גיוון תציג הכנסות של 16.4 מיליון דולר אל מול הכנסות בגובה 12.5 מיליון דולר ברבעון המקביל, שנה קודם לכן.
מניית טאואר המשיכו בצניחה, בסיום המסחר נפלה המניה ב-8.95%. הבוקר פורסם כי בעלי השליטה בחברה, בראשות החברה לישראל, עדיין מאמינים בטאואר ומספרים, כי "יש לה תוכנית לצאת מהמשבר". בעלי השליטה מחפשים בימים אלו אחר מנכ"ל מתעשיית השבבים אשר יחליף את המנכ"ל הפורש כרמל ורניה.
מניות נייס השילו בסיום המסחר ב-1.63%. היום פירסם בנק אינווסטק (ישראל), המלצה אוהדת למניה. בבנק העריכו כי נייס נמצאת בחזית הטכנולוגית וממוצבת היטב בשוק והן בשל העובדה שתחומי פעילותה צפויים לצמוח. לאור זאת ובשל העובדה שמחיר היעד שנקבו בבית ההשקעות בגובה 38 דולר עדיין גבוה בכ-21% מעל מחיר השוק, החליטו בבנק להותיר המלצתם למניה על "קניה".
חברת סינרון מדיקל פירסמה את תוצאותיה לשנת 2004. ההכנסות גדלו בשיעור ניכר והסתכמו ב-57.9 מיליון דולר מול 35 מיליון דולר בשנה שקדמה. רווחי החברה זינקו בשיעור חד לעבר 27.3 מיליון דולר בכל השנה מול רווח של 8.59 ב-2003. החברה הזניק את הרווחים שלה ל-37 סנט ברבעון האחרון של 2004, מול רווח של 7 סנט בעת המקבילה לו.
עם הידיעות הכלכליות המשמחות הודיעה סינרון כי היא מתכוונת להציע כ-8.05 מיליון מניות לציבור. ההצעה תושלם לפי תכנוני החברה במהלך הרבעון הראשון של 2005 והמניות תוצענה בידי המחזיקים בהן בחברה. המניה חתמה בירידות בגובה 7.5%.
מניות אתר האינטרנט - גורונט המשיכו להיתחזק עד לסיום, בסופו זינקו מניות החברה ב-16.84%. ברקע, אתר החברה Answers.com זוכה לטור מחמיא מאוד מהעיתונאית ליסה דיקרלו, הכותבת בעיתון העסקים פורבס. "זהו האתר השימושי ביותר, החכם ביותר, ה"קול" ביותר, והשימושי ביותר שהומצא מזה שנים" היא כותבת. ועם מחמאות כאלה... קשה למשקיעים להתעלם.
מניית הרמוניק קפצה ב-8.95%. ברקע, ידיעה כי מפעיל כבלים רוסי בוחר בחברה לספק ציוד טלקום לחברת שירותי כבלים דיגיטלית בסנט פטרסבורג. מקודדי הדיוידוקם של הרמוניק יעזרו לחברה יחד עם מוצרים נוספים לנהל את שירותי הוידאו ללקוחות. היקף העסקה לא נמסר.

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
