וול סטריט חתמה במגמה מעורבת: פרטנר עלתה ב-2.54%

מדד הנאסד"ק ירד ב-0.22%, הדאו ג'ונס הנמיך ב-0.01%, מדד ה-s&p500 איבד כ-0.11%. טבע הוסיפה 0.68%, טאואר צנחה ב-8.95%, צ'ק פוינט השילה 0.12%, וגיוון זינקה ב-4.2%
דרור איטח |

בסיום יום המסחר הראשון לשבוע בבורסות וול סטריט חתמו שלושת המדדים המובילים בירידות שערים קלות. הירידות במחירי חוזי הנפט לא עזרו למדדים השונים להתחזק, כשמחיר חוזה על חבית נפט למסירה במארס איבד כ-2.5% ונסחר סביב רמת 45 דולר לחבית. מנגד, התחזק המטבע האמריקני - הדולר, לרמות שיא של שלושה חודשים.

מדד הנאסד"ק ירד ב-0.22% לרמת 2,082.03 נקודות, מדד הדאו ג'ונס הנמיך ב-0.01% לרמת 10,715.47 נקודות, מדד ה-s&p500 איבד כ-0.11% לרמת 1,201.74 נקודות.

מניות וול סטריט

מניות ענקית התרופות - פייזר חתמו בתוספת של 2.89%, ברקע פרסומים בתקשרות על כך שהחברה דיווחה כי ממחקרים ומניסויים מעלים כי, תרופת הסלברקס מתוצרתה לא מגבירה הסיכון למחלות לב.

עוד מתחום הפרמצבטיקה, מניות מרק (MRK) הוסיפו 0.28%. דוחות פנימיים של החברה חושפים חשש שלכאורה היתה ידיעה על הסכנה בתרופת הוויוקס לפני שהתעוררה הפרשה. זאת לפי חשיפה של הוול סטריט ז'ורנל. במידה והידיעות נכונות, עלול להתפתח גל חדש של תביעות.

מניות חברת אנהוזר-בוש (BUD) עלו ב-0.06%. החברה, הלוא היא מבשלת הבירה העממית והמפורסמת של בירות באד (Bud). תשדירי הפרסומת של החברה זכו באהדת הצופים בליל הסופרבול שנערך בסופ"ש.

ישראליות בוול סטריט

במהלך המסחר פרסמה חברת הסלולר השניה בגודלה בישראל - פרטנר את תוצאותיה השנתיים והרבעוניים לשנת 2004. מדוחות החברה עולה כי, נרשם שיא בהכנסות החברה שהסתכמו ב-5.14 מיליארד שקל, עליה של 15% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. ההכנסות ברבעון הרביעי הסתכמו ב-1.31 מיליארד שקל, עליה של 13.5% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. בשורה התחתונה רשמה החברה רווח נקי של 471 מיליון שקל או 2.56 שקל למניה בשנת 2004, הרווח הנקי ברבעון הרביעי הסתכם ב-131.4 מיליון שקל. מניית פרטנר חתמה את המסחר בעליה של 2.54%.

מניות צ'ק פויינט ריכזו את המחזור הגבוה ביותר מבין המניות הישראליות בוול סטריט, בגובה 133.5 מיליון דולר, תוך שהיא מנמיכה ב-0.12%. מניות מרקורי הוסיפו 0.37% במחזור של 105.9 מיליון דולר. מניות טבע עלו ב-0.68% במחזור של 60.9 מיליון דולר, ומניות אורכית זינקו ב-16.9% במחזור של 46.5 מיליון דולר.

מניית גיוון אימג'ינג קפצה בסיום המסחר ב-4.25%. מחר צפויה החברה לדווח על תוצאותיה לשנת 2004. בשוק מצפים, כי תציג רווח של 5 סנט למניה ברבעון החולף, לעומת הפסד של 2 סנט למניה ברבעון המקביל לו, שנת 2003. CIBC חוזה, כי גיוון תציג הכנסות של 16.4 מיליון דולר אל מול הכנסות בגובה 12.5 מיליון דולר ברבעון המקביל, שנה קודם לכן.

מניית טאואר המשיכו בצניחה, בסיום המסחר נפלה המניה ב-8.95%. הבוקר פורסם כי בעלי השליטה בחברה, בראשות החברה לישראל, עדיין מאמינים בטאואר ומספרים, כי "יש לה תוכנית לצאת מהמשבר". בעלי השליטה מחפשים בימים אלו אחר מנכ"ל מתעשיית השבבים אשר יחליף את המנכ"ל הפורש כרמל ורניה.

מניות נייס השילו בסיום המסחר ב-1.63%. היום פירסם בנק אינווסטק (ישראל), המלצה אוהדת למניה. בבנק העריכו כי נייס נמצאת בחזית הטכנולוגית וממוצבת היטב בשוק והן בשל העובדה שתחומי פעילותה צפויים לצמוח. לאור זאת ובשל העובדה שמחיר היעד שנקבו בבית ההשקעות בגובה 38 דולר עדיין גבוה בכ-21% מעל מחיר השוק, החליטו בבנק להותיר המלצתם למניה על "קניה".

חברת סינרון מדיקל פירסמה את תוצאותיה לשנת 2004. ההכנסות גדלו בשיעור ניכר והסתכמו ב-57.9 מיליון דולר מול 35 מיליון דולר בשנה שקדמה. רווחי החברה זינקו בשיעור חד לעבר 27.3 מיליון דולר בכל השנה מול רווח של 8.59 ב-2003. החברה הזניק את הרווחים שלה ל-37 סנט ברבעון האחרון של 2004, מול רווח של 7 סנט בעת המקבילה לו.

עם הידיעות הכלכליות המשמחות הודיעה סינרון כי היא מתכוונת להציע כ-8.05 מיליון מניות לציבור. ההצעה תושלם לפי תכנוני החברה במהלך הרבעון הראשון של 2005 והמניות תוצענה בידי המחזיקים בהן בחברה. המניה חתמה בירידות בגובה 7.5%.

מניות אתר האינטרנט - גורונט המשיכו להיתחזק עד לסיום, בסופו זינקו מניות החברה ב-16.84%. ברקע, אתר החברה Answers.com זוכה לטור מחמיא מאוד מהעיתונאית ליסה דיקרלו, הכותבת בעיתון העסקים פורבס. "זהו האתר השימושי ביותר, החכם ביותר, ה"קול" ביותר, והשימושי ביותר שהומצא מזה שנים" היא כותבת. ועם מחמאות כאלה... קשה למשקיעים להתעלם.

מניית הרמוניק קפצה ב-8.95%. ברקע, ידיעה כי מפעיל כבלים רוסי בוחר בחברה לספק ציוד טלקום לחברת שירותי כבלים דיגיטלית בסנט פטרסבורג. מקודדי הדיוידוקם של הרמוניק יעזרו לחברה יחד עם מוצרים נוספים לנהל את שירותי הוידאו ללקוחות. היקף העסקה לא נמסר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%

הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן? 

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים.  בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.4%.  ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%. 


הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%: 




מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.  



בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%. 

סטודנטים, לימודים
צילום: Istock

OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה

דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי


הדס ברטל |

דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 


דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 

בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות

הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.  

לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור. 

ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.