וול סטריט חתמה במגמה מעורבת: פרטנר עלתה ב-2.54%

מדד הנאסד"ק ירד ב-0.22%, הדאו ג'ונס הנמיך ב-0.01%, מדד ה-s&p500 איבד כ-0.11%. טבע הוסיפה 0.68%, טאואר צנחה ב-8.95%, צ'ק פוינט השילה 0.12%, וגיוון זינקה ב-4.2%
דרור איטח |

בסיום יום המסחר הראשון לשבוע בבורסות וול סטריט חתמו שלושת המדדים המובילים בירידות שערים קלות. הירידות במחירי חוזי הנפט לא עזרו למדדים השונים להתחזק, כשמחיר חוזה על חבית נפט למסירה במארס איבד כ-2.5% ונסחר סביב רמת 45 דולר לחבית. מנגד, התחזק המטבע האמריקני - הדולר, לרמות שיא של שלושה חודשים.

מדד הנאסד"ק ירד ב-0.22% לרמת 2,082.03 נקודות, מדד הדאו ג'ונס הנמיך ב-0.01% לרמת 10,715.47 נקודות, מדד ה-s&p500 איבד כ-0.11% לרמת 1,201.74 נקודות.

מניות וול סטריט

מניות ענקית התרופות - פייזר חתמו בתוספת של 2.89%, ברקע פרסומים בתקשרות על כך שהחברה דיווחה כי ממחקרים ומניסויים מעלים כי, תרופת הסלברקס מתוצרתה לא מגבירה הסיכון למחלות לב.

עוד מתחום הפרמצבטיקה, מניות מרק (MRK) הוסיפו 0.28%. דוחות פנימיים של החברה חושפים חשש שלכאורה היתה ידיעה על הסכנה בתרופת הוויוקס לפני שהתעוררה הפרשה. זאת לפי חשיפה של הוול סטריט ז'ורנל. במידה והידיעות נכונות, עלול להתפתח גל חדש של תביעות.

מניות חברת אנהוזר-בוש (BUD) עלו ב-0.06%. החברה, הלוא היא מבשלת הבירה העממית והמפורסמת של בירות באד (Bud). תשדירי הפרסומת של החברה זכו באהדת הצופים בליל הסופרבול שנערך בסופ"ש.

ישראליות בוול סטריט

במהלך המסחר פרסמה חברת הסלולר השניה בגודלה בישראל - פרטנר את תוצאותיה השנתיים והרבעוניים לשנת 2004. מדוחות החברה עולה כי, נרשם שיא בהכנסות החברה שהסתכמו ב-5.14 מיליארד שקל, עליה של 15% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. ההכנסות ברבעון הרביעי הסתכמו ב-1.31 מיליארד שקל, עליה של 13.5% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. בשורה התחתונה רשמה החברה רווח נקי של 471 מיליון שקל או 2.56 שקל למניה בשנת 2004, הרווח הנקי ברבעון הרביעי הסתכם ב-131.4 מיליון שקל. מניית פרטנר חתמה את המסחר בעליה של 2.54%.

מניות צ'ק פויינט ריכזו את המחזור הגבוה ביותר מבין המניות הישראליות בוול סטריט, בגובה 133.5 מיליון דולר, תוך שהיא מנמיכה ב-0.12%. מניות מרקורי הוסיפו 0.37% במחזור של 105.9 מיליון דולר. מניות טבע עלו ב-0.68% במחזור של 60.9 מיליון דולר, ומניות אורכית זינקו ב-16.9% במחזור של 46.5 מיליון דולר.

מניית גיוון אימג'ינג קפצה בסיום המסחר ב-4.25%. מחר צפויה החברה לדווח על תוצאותיה לשנת 2004. בשוק מצפים, כי תציג רווח של 5 סנט למניה ברבעון החולף, לעומת הפסד של 2 סנט למניה ברבעון המקביל לו, שנת 2003. CIBC חוזה, כי גיוון תציג הכנסות של 16.4 מיליון דולר אל מול הכנסות בגובה 12.5 מיליון דולר ברבעון המקביל, שנה קודם לכן.

מניית טאואר המשיכו בצניחה, בסיום המסחר נפלה המניה ב-8.95%. הבוקר פורסם כי בעלי השליטה בחברה, בראשות החברה לישראל, עדיין מאמינים בטאואר ומספרים, כי "יש לה תוכנית לצאת מהמשבר". בעלי השליטה מחפשים בימים אלו אחר מנכ"ל מתעשיית השבבים אשר יחליף את המנכ"ל הפורש כרמל ורניה.

מניות נייס השילו בסיום המסחר ב-1.63%. היום פירסם בנק אינווסטק (ישראל), המלצה אוהדת למניה. בבנק העריכו כי נייס נמצאת בחזית הטכנולוגית וממוצבת היטב בשוק והן בשל העובדה שתחומי פעילותה צפויים לצמוח. לאור זאת ובשל העובדה שמחיר היעד שנקבו בבית ההשקעות בגובה 38 דולר עדיין גבוה בכ-21% מעל מחיר השוק, החליטו בבנק להותיר המלצתם למניה על "קניה".

חברת סינרון מדיקל פירסמה את תוצאותיה לשנת 2004. ההכנסות גדלו בשיעור ניכר והסתכמו ב-57.9 מיליון דולר מול 35 מיליון דולר בשנה שקדמה. רווחי החברה זינקו בשיעור חד לעבר 27.3 מיליון דולר בכל השנה מול רווח של 8.59 ב-2003. החברה הזניק את הרווחים שלה ל-37 סנט ברבעון האחרון של 2004, מול רווח של 7 סנט בעת המקבילה לו.

עם הידיעות הכלכליות המשמחות הודיעה סינרון כי היא מתכוונת להציע כ-8.05 מיליון מניות לציבור. ההצעה תושלם לפי תכנוני החברה במהלך הרבעון הראשון של 2005 והמניות תוצענה בידי המחזיקים בהן בחברה. המניה חתמה בירידות בגובה 7.5%.

מניות אתר האינטרנט - גורונט המשיכו להיתחזק עד לסיום, בסופו זינקו מניות החברה ב-16.84%. ברקע, אתר החברה Answers.com זוכה לטור מחמיא מאוד מהעיתונאית ליסה דיקרלו, הכותבת בעיתון העסקים פורבס. "זהו האתר השימושי ביותר, החכם ביותר, ה"קול" ביותר, והשימושי ביותר שהומצא מזה שנים" היא כותבת. ועם מחמאות כאלה... קשה למשקיעים להתעלם.

מניית הרמוניק קפצה ב-8.95%. ברקע, ידיעה כי מפעיל כבלים רוסי בוחר בחברה לספק ציוד טלקום לחברת שירותי כבלים דיגיטלית בסנט פטרסבורג. מקודדי הדיוידוקם של הרמוניק יעזרו לחברה יחד עם מוצרים נוספים לנהל את שירותי הוידאו ללקוחות. היקף העסקה לא נמסר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנקים קרדיט מערכתבנקים קרדיט מערכת

המס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"

שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בנקים

דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי. 

חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.

עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה. 


בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל. 



המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית

בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.

סופרמרקט אינפלציה קניות
צילום: תמר מצפי

מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות

אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה אינפלציה OECD

מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.

בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!

המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD  

www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf


תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם

כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':