ארובות בזן בחיפה בתי זיקוק
צילום: יח"צ

הלמ"ס: ישראל מתחת לממוצע ה-OECD בפליטת גזי חממה; מפגרת במחזור

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה המתפרסמים לרגל יום איכות הסביבה הבינלאומית במהלך שנת 2020 פליטת גזי החממה לנפש בישראל עמדה על 8.43 טונות, בהשוואה לכ-11.98 טונות בממוצע במדינות ה-OECD; ישראל במקום השלישי באחוז המחזור הנמוך
איתן גרסטנפלד | (1)

במהלך שנת 2020 פליטת גזי החממה לנפש בישראל עמדה על 8.43 טונות, בהשוואה לכ-11.98 טונות בממוצע במדינות ה-OECD. עם זאת, בכל הקשור למחזור מדינת ישראל והרשויות המקומיות מפגרות מאחור (מקום שלישי מלמטה). כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה המתפרסמים לרגל יום איכות הסביבה הבינלאומית.

פליטות מזהמי אוויר

על פי נתוני הלשכה, בפליטות מזהמי אוויר משרפת דלקים חלה ירידה מתמשכת לאורך עשרים השנים האחרונות. בשנים 2021-2000 נצפו מגמות ירידה בפליטות של מזהמי האוויר האלה: פחמן חד-חמצני – CO (ירידה של 64%), גופרית דו-חמצנית – SO2 (92%), תחמוצות חנקן – NOX (67%), פחמימנים – HC (53%), חומר חלקיקי מרחף – SPM (85%) ועופרת – Pb (88%).

ירידה זו בפליטות נוצרה בעיקר בשני ענפים עיקריים המשפיעים על כלל פליטות מזהמי האוויר – ייצור חשמל ותחבורה יבשתית. הפליטות מייצור חשמל ירדו בעקבות הצמצום בשרפת פחם ומוצרי נפט והמעבר לשרפת גז טבעי לייצור חשמל. ירידה זו נובעת מתכולת הגופרית הנמוכה בגז הטבעי לעומת הפחם ומתהליך השרפה היעיל יותר של הגז הטבעי. בשנים 2021-2000 פליטות גופרית דו-חמצנית ותחמוצות חנקן משרפת פחם ירדו ב-86% וב-67%, בהתאמה.

מקור: הלמ"ס

בשנים אלו חלה ירידה של 69% בפליטות הפחמן החד-חמצני, הנוצרות בעיקר משרפת בנזין לתחבורה יבשתית. ירידה זו נובעת מכך שהתווספו למצבת כלי הרכב רכבים מזהמים פחות, ונגרעו ממנה כלי רכב מזהמים יותר. כמו כן, ירידה בפליטות גופרית דו-חמצנית ועופרת מתחבורה נבעה משיפור הדלקים לתחבורה.

פליטות גזי חממה

מנגד, סך הפליטות של גזי החממה בשנת 2020 עלה ב-2.1% לעומת סך הפליטות בשנת 2008. בין השנים הללו נצפתה מגמה מעורבת, בעיקר בשל שינויים בתמהיל הדלקים ששימשו לייצור חשמל והמעבר לשימוש בגז טבעי. שרפת דלקים היא מקור הפליטה העיקרי של גזי חממה (78.9%), ומתוכה 48.3% מהפליטות הן משרפת דלקים בענפי האנרגיה (ייצור חשמל וזיקוק דלקים). מקורות פליטה גדולים נוספים הם שימוש בגזי חממה המכילים פלואור המשמשים בעיקר לקירור ולמיזוג אוויר (7.6%) וטיפול בפסולת (7.5%). משנת 2008 חלה עלייה מתמשכת בפליטות מגזים המכילים פלואור (221.9%) ובפליטות מהטמנת פסולת (22.5%).

קיראו עוד ב"בארץ"

מקור: הלמ"ס

על אף הגידול, בהשוואה בין-לאומית לשנת 2020, נמצא כי פליטת גזי החממה לנפש בישראל הייתה 8.43 טונות (8.40 טונות – כולל פליטות וקליטות משינוי שימושי קרקע ויערנות), לעומת 11.98 טונות בממוצע במדינות ה-OECD.

הוצאה לשמירה על הסביבה

בשנת 2020 ההוצאה לשמירה על הסביבה במגזר הציבורי הייתה 16.1 מיליארד ש"ח. רוב ההוצאה במגזר הציבורי הייתה לטיפול בפסולת (39.5%), לטיפול בשפכים (27.4%) ולשמירה על החי, הצומח והנוף (24.9%). בענפי התעשייה והחשמל ההוצאה לשמירה על הסביבה הסתכמה ב-2.5 מיליארד ש"ח, ההוצאה הגבוהה ביותר הייתה לשמירה על איכות האוויר והאקלים (35.6%), ואחריה לטיפול בפסולת (31.6%) ולטיפול בשפכים (20.6%).

מקור: הלמ"ס

בשנת 2021 נאספו ברשויות המקומיות בישראל 6.15 מיליון טונות פסולת (661 ק"ג לנפש בשנה), עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת. המִחזוּר מתבצע בשני אופנים: הפרדה למחזור במקור – הפרדה במקור של החומרים המיועדים למִחזוּר על ידי התושבים והעברתם ישירות למפעלי המִחזוּר. הפרדה למחזור בתחנת מעבר – מיון הפסולת המעורבת הנאספת ממשקי הבית בתחנות מיון ייעודיות, הפרדת החומרים הראויים למחזור מתוכה והעברתם למפעלי המחזור. אחוז הפסולת ברשויות המקומיות שהועברה למחזור בשנת 2021 עמד על 23.5% – כ-1.4 מיליון טונות, מהן 271.4 אלף טונות של נייר, עיתון וקרטון ו-533.6 אלף טונות של חומר אורגני.

מהערים הגדולות אחוז המחזור הגבוה ביותר בשנת 2021 (כולל מחזור במקור ובתחנות מעבר) היה בירושלים (40.1%), ברמת גן (38.1%), בבת ים (37.0%), בתל אביב-יפו (36.8%) ובחולון (36.3%). בשנת 2020 דורגה ישראל במקום ה-25 מתוך 27 מדינות ה-OECD שדיווחו על מחזור פסולת עירונית. אחוז הפסולת ברשויות המקומיות שהועברה למחזור היה 22.3% בישראל, לעומת 56.9% בממוצע במדינות ה‑OECD.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    דורון 05/06/2023 18:45
    הגב לתגובה זו
    א. נותרה לבניה אחת. ב. הלבניה ניא מתקן קירור מיושן ולא ארובה מזמת. אז למה התמונה הלא עדכנית ולא רלוונטית?
ביטוח לאומי תעסוקה אבטלה
צילום: תמר מצפי

ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון

מענק חימום לקראת החורף בסכום של 600 עד 1,200 שקל לזכאים; למי מגיע ואיך לבקש מענק כזה?

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח לאומי מענק

המדינה תעביר מענקי סיוע לחימום - רובם ישולמו אוטומטית לחשבון הבנק של הזכאים. המוסד לביטוח לאומי בשיתוף משרד הרווחה יתחיל בימים הקרובים להעביר מענקי חימום לאזרחים הזכאים לכך, לקראת עונת החורף הקרבה.

מענק חד פעמי להקלה בחשבונות החימום

מדובר בתשלום חד פעמי, שמיועד להקל על ההוצאה של משקי בית מוחלשים בחשבונות החימום - בין אם מדובר בחשמל, גז, דלק או אמצעים אחרים. המענקים נעים בטווח של 600 עד 1,200 שקלים למשפחה, בהתאם לקריטריוני הזכאות. סכומים גבוהים יותר יועברו לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, כמו קשישים או ניצולי שואה. לפי נתוני ביטוח לאומי, המענק הסטנדרטי לשנת 2025 עומד על 649 שקלים - סכום שנקבע בהתאם למנגנון חישוב שנתי המשלב עדכון קצבאות והוצאות אנרגיה ממוצעות.

מי זכאי למענק ומתי ייכנס הכסף?

ברוב המקרים, הזכאים לא יצטרכו להגיש בקשה - המענק יוזרם באופן אוטומטי לחשבונם, לפי נתוני הזכאות שכבר קיימים בביטוח הלאומי. ההעברות צפויות להתבצע כבר בימים הקרובים, חלק מהתשלומים יוקדם למועד שלפני 28 באוקטובר - תאריך תשלום הקצבאות החודשי.

בין מקבלי המענק נמצאים:

  • מקבלי קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה
  • מקבלי קצבאות נכות וסיעוד
  • זכאים לקצבת שאירים שהגיעו לגיל פרישה
  • חיילים משוחררים ונפגעי פעולות איבה
  • ניצולי שואה
  • משפחות עם ילדים בהכנסה נמוכה

בנוסף, מי שקיבל גמלת אזרח ותיק מיוחדת או תוספת בגין השלמת הכנסה באחד מהחודשים האחרונים - יזכה אף הוא לקבלת המענק.

מטוס אמריקן איירליינס
צילום: יח"צ, באדיבות החברה

אמריקן איירליינס חוזרת לטוס לישראל - התחזרות תעלה, המחירים ירדו?

מי החוזרות, מי תיפגע מכך - על שוק התעופה הצפוי בחודשים הקרובים 

רן קידר |
נושאים בכתבה אמריקן איירליינס

אמריקן איירליינס חוזרת לישראל במרץ 2026 - גם חברות נוספות מאותתות על חידוש קווים. אחרי תקופה ארוכה של היעדרות, אמריקן איירליינס, אחת משלוש ענקיות התעופה האמריקאיות, הודיעה כי תחזור להפעיל טיסות ישירות לישראל החל מה-26 במרץ 2026. החברה מצטרפת ליונייטד איירליינס ולדלתא איירליינס שכבר חידשו את פעילותן בקווים לישראל במהלך יולי וספטמבר.

ההודעה של אמריקן איירליינס נתפסת בענף כסימן חיובי למגמה של חזרת השוק לשגרה, זאת לאחר קריסה כמעט מוחלטת של קווי התעופה הבינלאומיים עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל ב-7 באוקטובר 2023. במהלך השנה שלאחר מכן, מרבית חברות התעופה הזרות עצרו את קווי הטיסה שלהן לתל אביב, ורק בתחילת 2024 החלה חזרה הדרגתית, אם כי לסירוגין היא הופסקה שוב על רקע המלחמה ביוני עם איראן והתקפות החות'ים. 


החזרה הזו מבורכת לתחרות, אבל לא בטוח שזה יוריד את המחירים שכבר ירדו - טיסה לארה"ב ב-700 דולר: התעופה הבינלאומית חוזרת ומחירי הכרטיסים בנפילה


לא רק אמריקה: גם חברות מאירופה ואסיה מאותתות על חזרה

לצד חברות התעופה האמריקאיות, ניכרת התעוררות גם בקרב שחקניות אירופיות ואסייתיות שחזרו לפעילות בארץ. למעשה, יש כבר רשימה ארוכה של חברות ששבו לפעילות בישראל, בהן יונייטד, דלתא, KLM, לופטהנזה, סוויס, אג'יאן, אייר פראנס, וויזאייר, איתיחאד ופליי דובאי. גם חברות קטנות יותר כמו פליילילי, טארום, גאורגיאן איירווייז וסייפרוס איירווייז שבו להפעיל טיסות סדירות. בשבועות הקרובים צפויות להצטרף גם סקיי אקספרס (החל מ־2 בדצמבר) ו־SAS (החל מ־26 באוקטובר). כנסו כאן לתמונת מצב מלאה: חברות התעופה שחזרו לישראל: תמונת מצב


מי שסובלת מחזרת חברות התעופה הזרות היא אל על. החברה היתה סוג של מונפול על הקווים העיקריים בשנתיים של מלחמה והיא גרפה רווים עצומים של כ-400-500 מיליון דולר בשנה. זה לא יחזור ועדיין אל על עשויה להמשיך ולספק רווחיות טובה בעיקר בזכות נתח גדול משוק התעופה המקומי, לצד התייעלות שהיתה ולצד מחירים עדיין גבוהים בשל המצב העולמי בשוק התעופה שבו יש מחסור במטוסים. הביקוש למטוסים ול"מושבים" גדול ויוצר בהתאמה עליות מחירים.