בצלאל סמוטריץ בנימין נתניהו
צילום: יחצ

הפגישה של נתניהו ובכירי המשק: האם אפשר למצוא פשרה במסגרת הרפורמה?

הפגישה בסוף השבוע במצודת זאב הייתה אמורה למתן מעט את מחאת הרפורמה המשפטית. מה אמר ראש הממשלה לבכירי הבנקים שחוששים מפגיעה בדירוג האשראי, האם הוא באמת פוסל הידברות והאם יש סיכוי לפשרה שתרגיע, לפחות באופן זמני, את החששות ואת מה שקורה ברחובות?

איציק יצחקי | (4)

ראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש בסוף השבוע במצודת זאב עם מספר אנשי עסקים. המסר העיקרי בה היה: אפשר להירגע, המדינה לא הולכת לאבדון, הכלכלה לא תיפגע.

כמובן, המסע לשם לא היה פשוט כל כך. נתניהו נמצא בעיצומו של גל טרור ובמקביל, הוא צריך לנסות ולשקם את ההריסות שנוצרו כאן בעקבות המחאה בכיכר הבימה, שמחלחלת לכל פינה במשק: בבוקר הוא שומע על הישראלים שמאיימים לעזוב לחו"ל ועל בכירי מערכת המשפט והכלכלה שטוענים כי מדובר בפגיעה אנושה בישראל, בערב הוא צריך להתמודד עם גל הטרור הרצחני ולפקח על בן גביר. עם כל זה, נוספה לו בעיה חדשה: הוא צריך להתמודד עם בכירי המשק, אלא שפעם העריצו אותו והיום הם דורשים לדעת האם טור הפרשנות הנוקב בעיתונים הכלכלים, לא מבקשים על התמוטטות הבנקים והמערכת הכלכלית, זו שנתניהו מתגאה בה כל כך עוד מאז הכהונה הראשונה שלו כראש הממשלה.

29 משתתפים היו בפגישה הזאת, בהם אנשי עסקים ובכירי המשק. נתניהו הבהיר כבר בתחילת הפגישה שהוא מוכן להידברות בסוגיית הרפורמה. מי שמתווך בין הצדדים הוא הנשיא, יצחק בוז'י הרצוג. לאחר הפגישה אמר נתניהו באמצעות הדובר שלו: "שר המשפטים הביע שוב נכונות להידברות". הוא הדגיש כי השיח לא מעכב את התקדמות החקיקה ואפילו עקץ את האופוזיציה, אלה שמגדירים את מה שקורה עכשיו כ"קץ הדמוקרטיה".

העיניים של הנוכחים בפגישה, בהם מנכ"ל בנק הפועלים דב קוטלר, מנכ"ל דיסקונט אורי לוין ויו"ר בנק לאומי סמאר חאג' יחיא, וכן אנשי עסקים מוכרים כמו שלומי פוגל, חמי פרס ועוד, אבל גם לשר הכלכלה החדש ניר ברקת. הם הבהירו את החששות שלהם בפגישה. "אי אפשר להתעלם מהמצב", אמרו לנתניהו. "אולי אתה צודק ואנחנו טועים, אבל זו יכולה להיות פגיעה אנושה בכלכלה". קוטלר הסביר לנתניהו ש"אנחנו אפילו רואים כמו יומיים שיש משיכה של פקדונות זרים. לאו דווקא מענף ההייטק".

נתניהו הסביר לאלה שמשוכנעים שתהיה פגיעה בדירוג האשראי והאג"ח של ישראל כי הרפורמה החדשה תוביל לפריחה כלכלית, ולא להפך. הוא הסביר כי מדינות שעשו מהלכים כאלה ראו עליה של עד 2% בתוצר. 

בכירי המשק מבקשים לשים את הסיפור של הרפורמה בהולד, אבל לא נראה שנתניהו מתכנן לעשות זאת. הרצוג ביקש ממנו לפתוח בהידברות ונתניהו הנהן, אבל כפי שהבהיר קודם לכן, קידום הרפורמה תימשך במקביל אליה.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    חנוך 29/01/2023 12:46
    הגב לתגובה זו
    נחרצות של הממשלה בדרך לרפורמה המשפטית.
  • א.ב. 29/01/2023 15:55
    הגב לתגובה זו
    אכן, חייבים רפורמה, אך לא הרס של מערכת ולא הרס של איזונים ובלמים. זה לא אותו דבר
  • 2.
    שום 29/01/2023 11:52
    הגב לתגובה זו
    פשרה
  • 1.
    מסתבר שהשמאל שמחזיק במוקדי הכח והשליטה (ל"ת)
    לא מקבל את הדמוקרטיה 29/01/2023 09:57
    הגב לתגובה זו
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.