בצלאל סמוטריץ בנימין נתניהו
צילום: יחצ

הפגישה של נתניהו ובכירי המשק: האם אפשר למצוא פשרה במסגרת הרפורמה?

הפגישה בסוף השבוע במצודת זאב הייתה אמורה למתן מעט את מחאת הרפורמה המשפטית. מה אמר ראש הממשלה לבכירי הבנקים שחוששים מפגיעה בדירוג האשראי, האם הוא באמת פוסל הידברות והאם יש סיכוי לפשרה שתרגיע, לפחות באופן זמני, את החששות ואת מה שקורה ברחובות?

איציק יצחקי | (4)

ראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש בסוף השבוע במצודת זאב עם מספר אנשי עסקים. המסר העיקרי בה היה: אפשר להירגע, המדינה לא הולכת לאבדון, הכלכלה לא תיפגע.

כמובן, המסע לשם לא היה פשוט כל כך. נתניהו נמצא בעיצומו של גל טרור ובמקביל, הוא צריך לנסות ולשקם את ההריסות שנוצרו כאן בעקבות המחאה בכיכר הבימה, שמחלחלת לכל פינה במשק: בבוקר הוא שומע על הישראלים שמאיימים לעזוב לחו"ל ועל בכירי מערכת המשפט והכלכלה שטוענים כי מדובר בפגיעה אנושה בישראל, בערב הוא צריך להתמודד עם גל הטרור הרצחני ולפקח על בן גביר. עם כל זה, נוספה לו בעיה חדשה: הוא צריך להתמודד עם בכירי המשק, אלא שפעם העריצו אותו והיום הם דורשים לדעת האם טור הפרשנות הנוקב בעיתונים הכלכלים, לא מבקשים על התמוטטות הבנקים והמערכת הכלכלית, זו שנתניהו מתגאה בה כל כך עוד מאז הכהונה הראשונה שלו כראש הממשלה.

29 משתתפים היו בפגישה הזאת, בהם אנשי עסקים ובכירי המשק. נתניהו הבהיר כבר בתחילת הפגישה שהוא מוכן להידברות בסוגיית הרפורמה. מי שמתווך בין הצדדים הוא הנשיא, יצחק בוז'י הרצוג. לאחר הפגישה אמר נתניהו באמצעות הדובר שלו: "שר המשפטים הביע שוב נכונות להידברות". הוא הדגיש כי השיח לא מעכב את התקדמות החקיקה ואפילו עקץ את האופוזיציה, אלה שמגדירים את מה שקורה עכשיו כ"קץ הדמוקרטיה".

העיניים של הנוכחים בפגישה, בהם מנכ"ל בנק הפועלים דב קוטלר, מנכ"ל דיסקונט אורי לוין ויו"ר בנק לאומי סמאר חאג' יחיא, וכן אנשי עסקים מוכרים כמו שלומי פוגל, חמי פרס ועוד, אבל גם לשר הכלכלה החדש ניר ברקת. הם הבהירו את החששות שלהם בפגישה. "אי אפשר להתעלם מהמצב", אמרו לנתניהו. "אולי אתה צודק ואנחנו טועים, אבל זו יכולה להיות פגיעה אנושה בכלכלה". קוטלר הסביר לנתניהו ש"אנחנו אפילו רואים כמו יומיים שיש משיכה של פקדונות זרים. לאו דווקא מענף ההייטק".

נתניהו הסביר לאלה שמשוכנעים שתהיה פגיעה בדירוג האשראי והאג"ח של ישראל כי הרפורמה החדשה תוביל לפריחה כלכלית, ולא להפך. הוא הסביר כי מדינות שעשו מהלכים כאלה ראו עליה של עד 2% בתוצר. 

בכירי המשק מבקשים לשים את הסיפור של הרפורמה בהולד, אבל לא נראה שנתניהו מתכנן לעשות זאת. הרצוג ביקש ממנו לפתוח בהידברות ונתניהו הנהן, אבל כפי שהבהיר קודם לכן, קידום הרפורמה תימשך במקביל אליה.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    חנוך 29/01/2023 12:46
    הגב לתגובה זו
    נחרצות של הממשלה בדרך לרפורמה המשפטית.
  • א.ב. 29/01/2023 15:55
    הגב לתגובה זו
    אכן, חייבים רפורמה, אך לא הרס של מערכת ולא הרס של איזונים ובלמים. זה לא אותו דבר
  • 2.
    שום 29/01/2023 11:52
    הגב לתגובה זו
    פשרה
  • 1.
    מסתבר שהשמאל שמחזיק במוקדי הכח והשליטה (ל"ת)
    לא מקבל את הדמוקרטיה 29/01/2023 09:57
    הגב לתגובה זו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.