הפגישה של נתניהו ובכירי המשק: האם אפשר למצוא פשרה במסגרת הרפורמה?
הפגישה בסוף השבוע במצודת זאב הייתה אמורה למתן מעט את מחאת הרפורמה המשפטית. מה אמר ראש הממשלה לבכירי הבנקים שחוששים מפגיעה בדירוג האשראי, האם הוא באמת פוסל הידברות והאם יש סיכוי לפשרה שתרגיע, לפחות באופן זמני, את החששות ואת מה שקורה ברחובות?
ראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש בסוף השבוע במצודת זאב עם מספר אנשי עסקים. המסר העיקרי בה היה: אפשר להירגע, המדינה לא הולכת לאבדון, הכלכלה לא תיפגע.
כמובן, המסע לשם לא היה פשוט כל כך. נתניהו נמצא בעיצומו של גל טרור ובמקביל, הוא צריך לנסות ולשקם את ההריסות שנוצרו כאן בעקבות המחאה בכיכר הבימה, שמחלחלת לכל פינה במשק: בבוקר הוא שומע על הישראלים שמאיימים לעזוב לחו"ל ועל בכירי מערכת המשפט והכלכלה שטוענים כי מדובר בפגיעה אנושה בישראל, בערב הוא צריך להתמודד עם גל הטרור הרצחני ולפקח על בן גביר. עם כל זה, נוספה לו בעיה חדשה: הוא צריך להתמודד עם בכירי המשק, אלא שפעם העריצו אותו והיום הם דורשים לדעת האם טור הפרשנות הנוקב בעיתונים הכלכלים, לא מבקשים על התמוטטות הבנקים והמערכת הכלכלית, זו שנתניהו מתגאה בה כל כך עוד מאז הכהונה הראשונה שלו כראש הממשלה.
29 משתתפים היו בפגישה הזאת, בהם אנשי עסקים ובכירי המשק. נתניהו הבהיר כבר בתחילת הפגישה שהוא מוכן להידברות בסוגיית הרפורמה. מי שמתווך בין הצדדים הוא הנשיא, יצחק בוז'י הרצוג. לאחר הפגישה אמר נתניהו באמצעות הדובר שלו: "שר המשפטים הביע שוב נכונות להידברות". הוא הדגיש כי השיח לא מעכב את התקדמות החקיקה ואפילו עקץ את האופוזיציה, אלה שמגדירים את מה שקורה עכשיו כ"קץ הדמוקרטיה".
העיניים של הנוכחים בפגישה, בהם מנכ"ל בנק הפועלים דב קוטלר, מנכ"ל דיסקונט אורי לוין ויו"ר בנק לאומי סמאר חאג' יחיא, וכן אנשי עסקים מוכרים כמו שלומי פוגל, חמי פרס ועוד, אבל גם לשר הכלכלה החדש ניר ברקת. הם הבהירו את החששות שלהם בפגישה. "אי אפשר להתעלם מהמצב", אמרו לנתניהו. "אולי אתה צודק ואנחנו טועים, אבל זו יכולה להיות פגיעה אנושה בכלכלה". קוטלר הסביר לנתניהו ש"אנחנו אפילו רואים כמו יומיים שיש משיכה של פקדונות זרים. לאו דווקא מענף ההייטק".
נתניהו הסביר לאלה שמשוכנעים שתהיה פגיעה בדירוג האשראי והאג"ח של ישראל כי הרפורמה החדשה תוביל לפריחה כלכלית, ולא להפך. הוא הסביר כי מדינות שעשו מהלכים כאלה ראו עליה של עד 2% בתוצר.
- תמורת 235 מיליון שקל: הראל תרכוש עוד 5% אחוז מתדהר
- הראל מצמידה לתדהר תג מחיר של 3.9 מיליארד שקל; רוכשת 10% מחברת הנדל"ן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכירי המשק מבקשים לשים את הסיפור של הרפורמה בהולד, אבל לא נראה שנתניהו מתכנן לעשות זאת. הרצוג ביקש ממנו לפתוח בהידברות ונתניהו הנהן, אבל כפי שהבהיר קודם לכן, קידום הרפורמה תימשך במקביל אליה.
- 3.חנוך 29/01/2023 12:46הגב לתגובה זונחרצות של הממשלה בדרך לרפורמה המשפטית.
- א.ב. 29/01/2023 15:55הגב לתגובה זואכן, חייבים רפורמה, אך לא הרס של מערכת ולא הרס של איזונים ובלמים. זה לא אותו דבר
- 2.שום 29/01/2023 11:52הגב לתגובה זופשרה
- 1.מסתבר שהשמאל שמחזיק במוקדי הכח והשליטה (ל"ת)לא מקבל את הדמוקרטיה 29/01/2023 09:57הגב לתגובה זו
בכמה חשבון החשמל יתייקר ולמה?
רשות החשמל משיקה מודל עדכון חצי-שנתי שמבוסס על מדדים כלכליים קבועים; הספקים ממתינים לפירוט מרכיבי התעריף שיקבע את רווחיותם; ואיך שער הדולר קשור?
תעריף החשמל יתייקר בינואר ב-1.5%, עדכון שמציב את העלייה בתחום התחתון של הטווח שפורסם מראש. השינוי נובע מעלייה במדד המחירים לצרכן, כאשר התחזקות השקל מול הדולר בלמה התייקרות גדולה יותר. לצד העדכון, רשות החשמל עוברת למודל חדש של קביעת תעריפים בתדירות גבוהה
יותר, תחילה פעמיים בשנה ובהמשך אחת לרבעון.
לפי החלטת הרשות, ההתייקרות משקפת תוספת של כ-5.9 שקל בחודש לצרכן ביתי ממוצע. מאחר שמחיר החשמל משפיע על רוב המוצרים והשירותים במשק, צפויה השפעה עקיפה רחבה יותר, אם כי ברמה מתונה יחסית. שיעור ההתייקרות נמוך
גם מהעלייה השנתית במדד, שעומד כעת על כ-2.5%.
המודל החדש שמיישמת הרשות מבוסס על מדדים מוגדרים מראש , בעיקר מדד המחירים לצרכן ושער הדולר, ומחליף שיטת עדכון שנתית שהסתמכה במידה רבה על תחזיות. המשמעות היא שמחיר החשמל ישקף באופן תדיר יותר את השינויים
בפועל בתשומות הייצור, שמחירן מוצמד לרוב למטבע האמריקאי.
במהלך השנה הקרובה התכנון הוא להרחיב את מנגנון העדכון לתדירות רבעונית, מתוך רצון להגביר שקיפות ולאפשר לחברות האספקה וליצרנים להתנהל מול תעריף שחוזה מקרוב את תנאי השוק.
- שלב חדש ברפורמה בחשמל: רשות החשמל מגדילה את התחרות באספקה
- שו"ב אנרגיה מסכמת רבעון עם עלייה של 12% בהכנסות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לצד פרסום
שיעור ההתייקרות, ספקי החשמל עדיין ממתינים למסמכי ההרכב המלאים של התעריף. עבורם, המשמעות אינה טכנית בלבד: חלוקת המחיר בין רכיב קבוע לרכיב משתנה משפיעה ישירות על הרווחיות שלהם. בעוד את הרכיב הקבוע הם נדרשים לשלם במלואו, בגזרת הרכיב המשתנה הם עשויים לנהל מו"מ
מול יצרני החשמל.
