בצלאל סמוטריץ בנימין נתניהו
צילום: יחצ

הפגישה של נתניהו ובכירי המשק: האם אפשר למצוא פשרה במסגרת הרפורמה?

הפגישה בסוף השבוע במצודת זאב הייתה אמורה למתן מעט את מחאת הרפורמה המשפטית. מה אמר ראש הממשלה לבכירי הבנקים שחוששים מפגיעה בדירוג האשראי, האם הוא באמת פוסל הידברות והאם יש סיכוי לפשרה שתרגיע, לפחות באופן זמני, את החששות ואת מה שקורה ברחובות?

איציק יצחקי | (4)

ראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש בסוף השבוע במצודת זאב עם מספר אנשי עסקים. המסר העיקרי בה היה: אפשר להירגע, המדינה לא הולכת לאבדון, הכלכלה לא תיפגע.

כמובן, המסע לשם לא היה פשוט כל כך. נתניהו נמצא בעיצומו של גל טרור ובמקביל, הוא צריך לנסות ולשקם את ההריסות שנוצרו כאן בעקבות המחאה בכיכר הבימה, שמחלחלת לכל פינה במשק: בבוקר הוא שומע על הישראלים שמאיימים לעזוב לחו"ל ועל בכירי מערכת המשפט והכלכלה שטוענים כי מדובר בפגיעה אנושה בישראל, בערב הוא צריך להתמודד עם גל הטרור הרצחני ולפקח על בן גביר. עם כל זה, נוספה לו בעיה חדשה: הוא צריך להתמודד עם בכירי המשק, אלא שפעם העריצו אותו והיום הם דורשים לדעת האם טור הפרשנות הנוקב בעיתונים הכלכלים, לא מבקשים על התמוטטות הבנקים והמערכת הכלכלית, זו שנתניהו מתגאה בה כל כך עוד מאז הכהונה הראשונה שלו כראש הממשלה.

29 משתתפים היו בפגישה הזאת, בהם אנשי עסקים ובכירי המשק. נתניהו הבהיר כבר בתחילת הפגישה שהוא מוכן להידברות בסוגיית הרפורמה. מי שמתווך בין הצדדים הוא הנשיא, יצחק בוז'י הרצוג. לאחר הפגישה אמר נתניהו באמצעות הדובר שלו: "שר המשפטים הביע שוב נכונות להידברות". הוא הדגיש כי השיח לא מעכב את התקדמות החקיקה ואפילו עקץ את האופוזיציה, אלה שמגדירים את מה שקורה עכשיו כ"קץ הדמוקרטיה".

העיניים של הנוכחים בפגישה, בהם מנכ"ל בנק הפועלים דב קוטלר, מנכ"ל דיסקונט אורי לוין ויו"ר בנק לאומי סמאר חאג' יחיא, וכן אנשי עסקים מוכרים כמו שלומי פוגל, חמי פרס ועוד, אבל גם לשר הכלכלה החדש ניר ברקת. הם הבהירו את החששות שלהם בפגישה. "אי אפשר להתעלם מהמצב", אמרו לנתניהו. "אולי אתה צודק ואנחנו טועים, אבל זו יכולה להיות פגיעה אנושה בכלכלה". קוטלר הסביר לנתניהו ש"אנחנו אפילו רואים כמו יומיים שיש משיכה של פקדונות זרים. לאו דווקא מענף ההייטק".

נתניהו הסביר לאלה שמשוכנעים שתהיה פגיעה בדירוג האשראי והאג"ח של ישראל כי הרפורמה החדשה תוביל לפריחה כלכלית, ולא להפך. הוא הסביר כי מדינות שעשו מהלכים כאלה ראו עליה של עד 2% בתוצר. 

בכירי המשק מבקשים לשים את הסיפור של הרפורמה בהולד, אבל לא נראה שנתניהו מתכנן לעשות זאת. הרצוג ביקש ממנו לפתוח בהידברות ונתניהו הנהן, אבל כפי שהבהיר קודם לכן, קידום הרפורמה תימשך במקביל אליה.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    חנוך 29/01/2023 12:46
    הגב לתגובה זו
    נחרצות של הממשלה בדרך לרפורמה המשפטית.
  • א.ב. 29/01/2023 15:55
    הגב לתגובה זו
    אכן, חייבים רפורמה, אך לא הרס של מערכת ולא הרס של איזונים ובלמים. זה לא אותו דבר
  • 2.
    שום 29/01/2023 11:52
    הגב לתגובה זו
    פשרה
  • 1.
    מסתבר שהשמאל שמחזיק במוקדי הכח והשליטה (ל"ת)
    לא מקבל את הדמוקרטיה 29/01/2023 09:57
    הגב לתגובה זו
מותגי השנה - 2025מותגי השנה - 2025
המותגים של השנה

מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025

שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?

רונן קרסו |
נושאים בכתבה דירוג

כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה. 

זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג

השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.

אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:



לאומי

השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.

2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.

אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.

בזן
צילום: שגיא מורן

חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה

עידית סילמן: "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה" קבוצת בזן: "קבוצת בזן פועלת ותמשיך לפעול בשקיפות מלאה אל מול גורמי המקצוע בתחום הגנת הסביבה"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בזן

מחוז חיפה של המשרד להגנת הסביבה שלח התראה וזימון לשימוע לבז"ן בזן 0.87%   , לכרמל אולפינים ולגדיב, בעקבות שורה של הפרות לכאורה של תנאי היתרי הפליטה והרעלים ושל הוראות חוק אוויר נקי וחוק החומרים המסוכנים. המסמכים שנמסרו לחברות מתארים ליקויים חוזרים בפליטות מזהמות, בתשתיות ובניהול חומרים מסוכנים.

השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, אמרה כי "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה. המשרד להגנת הסביבה לא יאפשר למפעלים לסכן את בריאות הציבור והסביבה ויפעל בכל הכלים העומדים לרשותו כדי להבטיח עמידה מלאה בחוק".

על פי נתוני המשרד, בתחנות הניטור ובדיגומים על גדר המתחם נרשמה מגמת עלייה עקבית בריכוזי בנזן, חומר המוגדר כמסרטן, החל מ-2020 ועד 2024. לפי המשרד, העלייה נובעת מפליטות המתחם המשותף של בז"ן וגדיב, וחשפה את הציבור לרמות מזהם הגבוהות מאלה שנקבעו בערכי הסביבה. בנוסף לכך נמצאו חריגות רבות מערכי הפליטה המותרים לבז"ן ולכאו"ל לגבי מזהמים שונים, בהם תחמוצות גופרית, תחמוצות חנקן וחלקיקים. בחלק מהמקרים דווח על פליטות עשן שחור שהוגדרו כזיהום אוויר חזק או בלתי סביר, בניגוד לתנאי היתר הפליטה.

בממצאים הנוגעים לגדיב התגלו שתי הפרות מהותיות של תנאי היתר הרעלים: הפעלה של קווי דלק חוץ-מפעליים המוליכים חומרים מסוכנים ללא מערכת הגנה קתודית במקטע מסוים, מצב שמגביר את הסיכון לקורוזיה ולדליפות; וכן הפעלה מחדש של מכלי אחסון מסוכנים אחרי אירועים חריגים ללא אישור מחודש של בודק מוסמך, בניגוד לדרישות ההיתר.

בשל הליקויים, המשרד להגנת הסביבה שוקל צעדי אכיפה ובהם צו מינהלי לפי חוק אוויר נקי לצמצום ומניעת זיהום, וכן הטלת עיצומים כספיים. לפני קבלת החלטה סופית זומנו החברות לשימוע.