הפגישה של נתניהו ובכירי המשק: האם אפשר למצוא פשרה במסגרת הרפורמה?
הפגישה בסוף השבוע במצודת זאב הייתה אמורה למתן מעט את מחאת הרפורמה המשפטית. מה אמר ראש הממשלה לבכירי הבנקים שחוששים מפגיעה בדירוג האשראי, האם הוא באמת פוסל הידברות והאם יש סיכוי לפשרה שתרגיע, לפחות באופן זמני, את החששות ואת מה שקורה ברחובות?
ראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש בסוף השבוע במצודת זאב עם מספר אנשי עסקים. המסר העיקרי בה היה: אפשר להירגע, המדינה לא הולכת לאבדון, הכלכלה לא תיפגע.
כמובן, המסע לשם לא היה פשוט כל כך. נתניהו נמצא בעיצומו של גל טרור ובמקביל, הוא צריך לנסות ולשקם את ההריסות שנוצרו כאן בעקבות המחאה בכיכר הבימה, שמחלחלת לכל פינה במשק: בבוקר הוא שומע על הישראלים שמאיימים לעזוב לחו"ל ועל בכירי מערכת המשפט והכלכלה שטוענים כי מדובר בפגיעה אנושה בישראל, בערב הוא צריך להתמודד עם גל הטרור הרצחני ולפקח על בן גביר. עם כל זה, נוספה לו בעיה חדשה: הוא צריך להתמודד עם בכירי המשק, אלא שפעם העריצו אותו והיום הם דורשים לדעת האם טור הפרשנות הנוקב בעיתונים הכלכלים, לא מבקשים על התמוטטות הבנקים והמערכת הכלכלית, זו שנתניהו מתגאה בה כל כך עוד מאז הכהונה הראשונה שלו כראש הממשלה.
29 משתתפים היו בפגישה הזאת, בהם אנשי עסקים ובכירי המשק. נתניהו הבהיר כבר בתחילת הפגישה שהוא מוכן להידברות בסוגיית הרפורמה. מי שמתווך בין הצדדים הוא הנשיא, יצחק בוז'י הרצוג. לאחר הפגישה אמר נתניהו באמצעות הדובר שלו: "שר המשפטים הביע שוב נכונות להידברות". הוא הדגיש כי השיח לא מעכב את התקדמות החקיקה ואפילו עקץ את האופוזיציה, אלה שמגדירים את מה שקורה עכשיו כ"קץ הדמוקרטיה".
העיניים של הנוכחים בפגישה, בהם מנכ"ל בנק הפועלים דב קוטלר, מנכ"ל דיסקונט אורי לוין ויו"ר בנק לאומי סמאר חאג' יחיא, וכן אנשי עסקים מוכרים כמו שלומי פוגל, חמי פרס ועוד, אבל גם לשר הכלכלה החדש ניר ברקת. הם הבהירו את החששות שלהם בפגישה. "אי אפשר להתעלם מהמצב", אמרו לנתניהו. "אולי אתה צודק ואנחנו טועים, אבל זו יכולה להיות פגיעה אנושה בכלכלה". קוטלר הסביר לנתניהו ש"אנחנו אפילו רואים כמו יומיים שיש משיכה של פקדונות זרים. לאו דווקא מענף ההייטק".
נתניהו הסביר לאלה שמשוכנעים שתהיה פגיעה בדירוג האשראי והאג"ח של ישראל כי הרפורמה החדשה תוביל לפריחה כלכלית, ולא להפך. הוא הסביר כי מדינות שעשו מהלכים כאלה ראו עליה של עד 2% בתוצר.
- תמורת 235 מיליון שקל: הראל תרכוש עוד 5% אחוז מתדהר
- הראל מצמידה לתדהר תג מחיר של 3.9 מיליארד שקל; רוכשת 10% מחברת הנדל"ן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכירי המשק מבקשים לשים את הסיפור של הרפורמה בהולד, אבל לא נראה שנתניהו מתכנן לעשות זאת. הרצוג ביקש ממנו לפתוח בהידברות ונתניהו הנהן, אבל כפי שהבהיר קודם לכן, קידום הרפורמה תימשך במקביל אליה.
- 3.חנוך 29/01/2023 12:46הגב לתגובה זונחרצות של הממשלה בדרך לרפורמה המשפטית.
- א.ב. 29/01/2023 15:55הגב לתגובה זואכן, חייבים רפורמה, אך לא הרס של מערכת ולא הרס של איזונים ובלמים. זה לא אותו דבר
- 2.שום 29/01/2023 11:52הגב לתגובה זופשרה
- 1.מסתבר שהשמאל שמחזיק במוקדי הכח והשליטה (ל"ת)לא מקבל את הדמוקרטיה 29/01/2023 09:57הגב לתגובה זו
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
