החתן שקיבל 50 מיליון שקל ולא החזיר; הבן שהשלים עם האב אבל לא קיבל ירושה
העברת כספים בתוך המשפחה היא עניין שיכול להיות מורכב. העברתם כסף והתחרטתם – מה עושים? יש בכלל מה לעשות? העברתם כסף והוא נעלם, בוזבז, יש לכם למי לבוא לטענות? נתתם כסף לבת, והחתן בזבז אותו. מה עושים? ומה עושים אם הבת והחתן נפרדו?
כאן מדובר על מתנות עוד בזמן שהמעניקים בחיים. אחרת זה ייכנס לצוואה-ירושה. צוואות זה נושא אפילו מורכב יותר ממתנות. איך ולמי להוריד וכמה להוריש? ומה קורה אם שכחו לעדכן צוואה? האם הולכים למצב הסביר או שלצוואה האחרונה שנעשתה?
הנה שני מקרים על העברות כספים בתוך המשפחה שמראות כמה חשוב להסדיר צוואה ולדאוג שהיא תהיה מעודכנת וכמה חשוב להגדיר בדיוק למי נותנים ולאיזה שימוש. נתחיל עם הצוואה של הטייס.
בן חזר לקשר עם האב אחרי שנים, האם מגיעה לו ירושה? בית המשפט העליון קבע שלא. בית המשפט העליון דחה החלטה של בית המשפט המחוזי בתל אביב כי ניתן לבטל צוואה לאחר שהמחוזי טען ש"המציאות השתנתה ללא היכר".
- "הרגע שבו אתם מבינים: זה לא רק להיפרד, זה לקבוע איך ייראו החיים שלכם מכאן והלאה"
- הכתובת המשפטית שמחזירה סדר ושקט בתיקי משפחה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האבא הטייס בהיותו מועסק בשירותי הביטחון בתפקיד רגיש כתב צוואה בגיל 45, אז היה בקשר עם חמישה אחיו, אך לא היה בקשר עם בנו - קטין שהתגורר עם אמו. לאחר מכן חזרו השניים לקשר והיו ביחסים טובים עד יום פטירתו של האב, עשרות שנים לאחר שכתב האב את הצוואה, ולכן כנראה לא זכר לשנות אותה.
בנו הגיש תביעה לבית המשפט המחוזי בטענה כי המציאות השתנתה ללא היכר מאז נכתבה הצוואה וביקש לבטל את הצוואה. נשמע הגיוני, נכון? המחוזי אכן ביטל אותה, אך בית המשפט העליון דחה את הערעור בטענה כי לא תמיד ניתן להפגיש משפט וצדק, וכי החלטתו של בית המשפט המחוזי התבססה על טענה משפטית שאינה קבילה – "צוואה שנשתכחה".
והנה עוד מקרה "פנים משפחתי" - איש אמיד העביר לחשבון של חתנו עשרות מיליוני שקלים. אבל כאשר האישה ובעלה החליטו לפרק את החבילה החתן דרש להשאיר אצלו את הכסף. מדובר על סכסוך משפטי בן 4 שנים, כאשר לאחרונה בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל את הערעור של החתן.
- הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
- 400 אלף ילדים בשנה ילמדו על אנרגיות מתחדשות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
תחילה, הכריע בית המשפט לטובת האב, אם כי כאשר ערער החתן – ההחלטה בוטלה. בית המשפט קבע כי החתן יוכל להשאיר בחזקתו 50 מיליון שקל וכי בית הדין הרבני יחליט כיצד יחלקו בני הזוג את הסכום. עו"ד של האב כבר הודיעו כי יגישו ערעור לבית המשפט העליון.
תמצית הסיפור - האב הודיע לבני הזוג ויתר ילדיו כי יפקיד עשרות מיליוני דולרים בחשבונותיהם של כל אחד מצאצאיו. כספים אלו נוהלו על ידי אחיה של בתו - אבל אלה ספגו פגיעה קשה בעקבות הונאת מיידוף. האב המשיך להזרים כספים והפעם לחשבונות ישירים של ילדיו ובניהולם. .
בני הזוג ביקשו להמשיך לנהל את הכספים באופן ישיר ואלו הועברו לחשבון תחת שמו של החתן. בחשבון נותרה יתרה שלילית של יותר מ-2.5 מיליון דולר, סכום אותו חויב החתן להשיב לאביה של כלתו. בערעור קבע בית הדין כי אותם סכומים שהועברו לניהולו של החתן חרגו מתחום המתנות המקובל. כלומר - את ה-50 מיליון שקל שניתנו לזוג, כן יוכל החתן יחד עם גרושתו להמשיך ולהחזיק, אבל את החריגה של ה-2.5 מיליון דולר עליו להחזיר. עדיין - בהחלט מתנה שווה.
החתן הגיש בקשה להתגרש מאשתו ב-2016 וטען כי אותם כספים ניתנו לו במתנה על ידי חמו ושהוא רשאי להמשיך להחזיק בהם, טענה אותה כאמור ביטל בהתחלה בית המשפט כאשר קבע כי אותם כספים הוחזקו על ידי אביה של הכלה, ושהוא מעולם לא נתן לבתו ו/או לחתנה את הזכות לשלוט בפעולות בו. בסופו של דבר בערעור התקבל ערעורו של החתן, אך נראה שהתיק יגיע לבית המשפט העליון.
- 1.אורי 01/11/2022 11:19הגב לתגובה זוהאוליגרחים ששדדו את ברית המועצות של אז מסתובבים במדינות המערב ומעבירים את הונם אליהם וזה עדיף על פליטים עניים שמציעים אותם
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
