כלא מאסר
צילום: Getty images Israel

מאסר של 5-6 שנים בגין שוחד לחברי מועצת עיריית אשדוד לשעבר

בית המשפט המחוזי בב"ש גזר 5 שנות מאסר בפועל על עמרם כנפו, לשעבר ממלא מקום ראש העיר אשדוד, ו-6 שנות מאסר על יצחק דרי, לשעבר חבר מועצת העיר וסגן ראש העיר. השניים הורשעו בעבירות שחיתות ציבורית של שוחד, מרמה והפרת אמונים
משה כסיף | (2)

בית המשפט המחוזי בב"ש גזר 5 שנות מאסר בפועל על עמרם כנפו, לשעבר ממלא מקום ראש העיר אשדוד, ו-6 שנות מאסר על יצחק דרי, לשעבר חבר מועצת העיר וסגן ראש העיר. השניים הורשעו בעבירות שחיתות ציבורית של שוחד, מרמה והפרת אמונים

נוסף על ההרשעה, הטיל בית המשפט המחוזי על הנאשמים קנסות בסך כולל של 300,000 שקל והורה על חילוט רכושם המסתכם ב-1.45 מיליון שקל. בית המשפט הטיל על הנאשמים קלון, ופסל אותם מלכהן כחברי ועדת התכנון והבנייה.

 

בית המשפט המחוזי קבע כי "במעשיהם כמכלול, פגעו הנאשמים פגיעה קשה וחמורה בערכים החברתיים המוגנים... לא רק קיבלו מתת מושחתת, אלא דאגו במרבית המקרים לתת בעדה תמורה מלאה לנותני השוחד".

 

מהפרקליטות נמסר: בית המשפט המחוזי קיבל את עמדת הפרקליטות, לפיה יש להוקיע באמצעות ענישה מחמירה עבירות של שחיתות שלטונית. שכן בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, הן רעה חולה שפוגעת בציבור כולו. המדובר בפרשיית שוחד רחבת היקף בעיריית אשדוד, במספר רב של פרויקטים וקבלנים מעורבים. היום נגזר דינם של שני הנאשמים האחרונים בפרשה, אשר בהיותם עובד ציבור ונבחרי ציבור, חטאו בעבירות השחיתות הקשות ביותר וביצעו אותן בנסיבות חמורות, תוך ניגוד עניינים חריף עם הקבלנים בהיקף של מיליוני שקלים. בית המשפט העביר היום מסר, שעל הנאשמים עמרם כנפו ויצחק דרי לשאת בעונשי מאסר לתקופות ארוכות, במטרה להרתיע ולמגר את התופעה הפסולה. 

 

בהתאם להכרעת הדין יצחק דרי, בהיותו עובד ציבור, קיבל כספי שוחד מהקבלנים בעיר אשדוד, בסך של למעלה מ-2.5 מיליון שקל. עמרם כנפו הורשע בקבלת שוחד בסכום כולל של מאות אלפי שקלים. בית המשפט קיבל בהכרעת הדין את עמדת הפרקליטות, שיוצגה ע"י עו"ד שלום שיפר מפרקליטות מחוז דרום. בקבע, כי עיסוק בנדל"ן של חבר מועצה באופן שבו פעלו הנאשמים בקידום פרויקטים של קבלנים, מהווה שוחד והפרת אמונים.

עוד נקבע, כי הנאשמים היו "בניגוד עניינים חריף" עם הקבלנים בעיר אשדוד ולכן אסור היה להם לעסוק בקידום פרויקטים של נדל"ן בעיר. בית המשפט ציין בהכרעת הדין, כי הנאשמים סטו מהשורה וסיפקו תמורה לשוחד שקיבלו, וכן התייחס להיקף העצום של פרויקטים קבלניים בהם עסקו הנאשמים בשכר, ובניגוד לחוק. בית המשפט הדגיש, כי החוק אוסר על חבר מועצה לא רק להצביע בוועדה לטובת מי שמעסיק אותו, אלא גם לפעול לטובתו מחוץ לוועדה.

 

בית המשפט המחוזי קבע בגזר הדין מתחם עונש הולם בעניינו של דרי, בין 6 ל-10 שנות מאסר ובעניינו של כנפו- בין 5 ל-8 שנות מאסר, וגזר עליהם כאמור עונשי מאסר של 6 ו-5 שנות מאסר.  כמו כן, הטיל בית המשפט על הנאשמים קנסות בסך כולל של 300,000 שקל וחילוט רכושם. בכלל זה, חילט בית המשפט מחצית מדירת המגורים של יצחק דרי שיבוצע תוך 12 חודשים תוך אפשרות פדיונה תמורת 1.375 מליון שקל.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

פרשיית השוחד בעיריית אשדוד

כזכור, בשנת 2017, פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע 5 כתבי אישום נגד 21 נאשמים- נותני ומקבלי השוחד. עם הנאשמים נמנו כנפו, דרי, שלמה אלבז (שכיהן אף הוא כחבר מועצת העיר אשדוד). כמו כן הוצגו כתבי אישום כנגד קבלנים וחברות שבבעלותם בגין מעורבותם, כל אחד לפי חלקו, בפרשת השוחד.

הנאשמים עמרם כנפו ויצחק דרי, בעת שכיהנו בתפקידים שונים בעיריית אשדוד ובמועצת העיר, קיבלו שוחד מהיזמים ומהקבלנים. השוחד התקבל בדרכים שונות, אם בכסף ואם בטובות הנאה. זאת בתמורה לקידום ענייניהם העסקיים בפרויקטים נדל"ניים בעיר אשדוד ובוועדות התכנון והבנייה, לעיתים קרובות תוך שהם פועלים בניגוד עניינים.

מרבית הנאשמים הודו במסגרת הסדרי טיעון הורשעו בעבירות שונות, כל אחד לפי חלקו. בהתאם להרשעה, הוטלו עליהם עונשים שונים ובהם קנסות וחילוטי רכוש בסך כולל של כ-20 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    גם בנתניה יזמים משחדים גורמים בעירייה (ל"ת)
    יעל 02/10/2022 21:47
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רונית 22/06/2022 06:13
    הגב לתגובה זו
    אכן עונש מרתיע מקווה שזה אכן ירתיע את עובדי הציבור והקבלנים המושחתים המנהלים את המדינה שלנו
סופרמרקט אינפלציה קניות
צילום: תמר מצפי

מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות

אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה אינפלציה OECD

מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.

בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!

המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD  

www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf


תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם

כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':

בנקים קרדיט מערכתבנקים קרדיט מערכת

המס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"

שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בנקים

דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי. 

חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.

עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה. 


בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל. 



המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית

בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.