כלא מאסר
צילום: Getty images Israel

מאסר של 5-6 שנים בגין שוחד לחברי מועצת עיריית אשדוד לשעבר

בית המשפט המחוזי בב"ש גזר 5 שנות מאסר בפועל על עמרם כנפו, לשעבר ממלא מקום ראש העיר אשדוד, ו-6 שנות מאסר על יצחק דרי, לשעבר חבר מועצת העיר וסגן ראש העיר. השניים הורשעו בעבירות שחיתות ציבורית של שוחד, מרמה והפרת אמונים
משה כסיף | (2)

בית המשפט המחוזי בב"ש גזר 5 שנות מאסר בפועל על עמרם כנפו, לשעבר ממלא מקום ראש העיר אשדוד, ו-6 שנות מאסר על יצחק דרי, לשעבר חבר מועצת העיר וסגן ראש העיר. השניים הורשעו בעבירות שחיתות ציבורית של שוחד, מרמה והפרת אמונים

נוסף על ההרשעה, הטיל בית המשפט המחוזי על הנאשמים קנסות בסך כולל של 300,000 שקל והורה על חילוט רכושם המסתכם ב-1.45 מיליון שקל. בית המשפט הטיל על הנאשמים קלון, ופסל אותם מלכהן כחברי ועדת התכנון והבנייה.

 

בית המשפט המחוזי קבע כי "במעשיהם כמכלול, פגעו הנאשמים פגיעה קשה וחמורה בערכים החברתיים המוגנים... לא רק קיבלו מתת מושחתת, אלא דאגו במרבית המקרים לתת בעדה תמורה מלאה לנותני השוחד".

 

מהפרקליטות נמסר: בית המשפט המחוזי קיבל את עמדת הפרקליטות, לפיה יש להוקיע באמצעות ענישה מחמירה עבירות של שחיתות שלטונית. שכן בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, הן רעה חולה שפוגעת בציבור כולו. המדובר בפרשיית שוחד רחבת היקף בעיריית אשדוד, במספר רב של פרויקטים וקבלנים מעורבים. היום נגזר דינם של שני הנאשמים האחרונים בפרשה, אשר בהיותם עובד ציבור ונבחרי ציבור, חטאו בעבירות השחיתות הקשות ביותר וביצעו אותן בנסיבות חמורות, תוך ניגוד עניינים חריף עם הקבלנים בהיקף של מיליוני שקלים. בית המשפט העביר היום מסר, שעל הנאשמים עמרם כנפו ויצחק דרי לשאת בעונשי מאסר לתקופות ארוכות, במטרה להרתיע ולמגר את התופעה הפסולה. 

 

בהתאם להכרעת הדין יצחק דרי, בהיותו עובד ציבור, קיבל כספי שוחד מהקבלנים בעיר אשדוד, בסך של למעלה מ-2.5 מיליון שקל. עמרם כנפו הורשע בקבלת שוחד בסכום כולל של מאות אלפי שקלים. בית המשפט קיבל בהכרעת הדין את עמדת הפרקליטות, שיוצגה ע"י עו"ד שלום שיפר מפרקליטות מחוז דרום. בקבע, כי עיסוק בנדל"ן של חבר מועצה באופן שבו פעלו הנאשמים בקידום פרויקטים של קבלנים, מהווה שוחד והפרת אמונים.

עוד נקבע, כי הנאשמים היו "בניגוד עניינים חריף" עם הקבלנים בעיר אשדוד ולכן אסור היה להם לעסוק בקידום פרויקטים של נדל"ן בעיר. בית המשפט ציין בהכרעת הדין, כי הנאשמים סטו מהשורה וסיפקו תמורה לשוחד שקיבלו, וכן התייחס להיקף העצום של פרויקטים קבלניים בהם עסקו הנאשמים בשכר, ובניגוד לחוק. בית המשפט הדגיש, כי החוק אוסר על חבר מועצה לא רק להצביע בוועדה לטובת מי שמעסיק אותו, אלא גם לפעול לטובתו מחוץ לוועדה.

 

בית המשפט המחוזי קבע בגזר הדין מתחם עונש הולם בעניינו של דרי, בין 6 ל-10 שנות מאסר ובעניינו של כנפו- בין 5 ל-8 שנות מאסר, וגזר עליהם כאמור עונשי מאסר של 6 ו-5 שנות מאסר.  כמו כן, הטיל בית המשפט על הנאשמים קנסות בסך כולל של 300,000 שקל וחילוט רכושם. בכלל זה, חילט בית המשפט מחצית מדירת המגורים של יצחק דרי שיבוצע תוך 12 חודשים תוך אפשרות פדיונה תמורת 1.375 מליון שקל.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

פרשיית השוחד בעיריית אשדוד

כזכור, בשנת 2017, פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע 5 כתבי אישום נגד 21 נאשמים- נותני ומקבלי השוחד. עם הנאשמים נמנו כנפו, דרי, שלמה אלבז (שכיהן אף הוא כחבר מועצת העיר אשדוד). כמו כן הוצגו כתבי אישום כנגד קבלנים וחברות שבבעלותם בגין מעורבותם, כל אחד לפי חלקו, בפרשת השוחד.

הנאשמים עמרם כנפו ויצחק דרי, בעת שכיהנו בתפקידים שונים בעיריית אשדוד ובמועצת העיר, קיבלו שוחד מהיזמים ומהקבלנים. השוחד התקבל בדרכים שונות, אם בכסף ואם בטובות הנאה. זאת בתמורה לקידום ענייניהם העסקיים בפרויקטים נדל"ניים בעיר אשדוד ובוועדות התכנון והבנייה, לעיתים קרובות תוך שהם פועלים בניגוד עניינים.

מרבית הנאשמים הודו במסגרת הסדרי טיעון הורשעו בעבירות שונות, כל אחד לפי חלקו. בהתאם להרשעה, הוטלו עליהם עונשים שונים ובהם קנסות וחילוטי רכוש בסך כולל של כ-20 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    גם בנתניה יזמים משחדים גורמים בעירייה (ל"ת)
    יעל 02/10/2022 21:47
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רונית 22/06/2022 06:13
    הגב לתגובה זו
    אכן עונש מרתיע מקווה שזה אכן ירתיע את עובדי הציבור והקבלנים המושחתים המנהלים את המדינה שלנו
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.