כלא מאסר
צילום: Getty images Israel

מאסר של 5-6 שנים בגין שוחד לחברי מועצת עיריית אשדוד לשעבר

בית המשפט המחוזי בב"ש גזר 5 שנות מאסר בפועל על עמרם כנפו, לשעבר ממלא מקום ראש העיר אשדוד, ו-6 שנות מאסר על יצחק דרי, לשעבר חבר מועצת העיר וסגן ראש העיר. השניים הורשעו בעבירות שחיתות ציבורית של שוחד, מרמה והפרת אמונים
משה כסיף | (2)

בית המשפט המחוזי בב"ש גזר 5 שנות מאסר בפועל על עמרם כנפו, לשעבר ממלא מקום ראש העיר אשדוד, ו-6 שנות מאסר על יצחק דרי, לשעבר חבר מועצת העיר וסגן ראש העיר. השניים הורשעו בעבירות שחיתות ציבורית של שוחד, מרמה והפרת אמונים

נוסף על ההרשעה, הטיל בית המשפט המחוזי על הנאשמים קנסות בסך כולל של 300,000 שקל והורה על חילוט רכושם המסתכם ב-1.45 מיליון שקל. בית המשפט הטיל על הנאשמים קלון, ופסל אותם מלכהן כחברי ועדת התכנון והבנייה.

 

בית המשפט המחוזי קבע כי "במעשיהם כמכלול, פגעו הנאשמים פגיעה קשה וחמורה בערכים החברתיים המוגנים... לא רק קיבלו מתת מושחתת, אלא דאגו במרבית המקרים לתת בעדה תמורה מלאה לנותני השוחד".

 

מהפרקליטות נמסר: בית המשפט המחוזי קיבל את עמדת הפרקליטות, לפיה יש להוקיע באמצעות ענישה מחמירה עבירות של שחיתות שלטונית. שכן בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, הן רעה חולה שפוגעת בציבור כולו. המדובר בפרשיית שוחד רחבת היקף בעיריית אשדוד, במספר רב של פרויקטים וקבלנים מעורבים. היום נגזר דינם של שני הנאשמים האחרונים בפרשה, אשר בהיותם עובד ציבור ונבחרי ציבור, חטאו בעבירות השחיתות הקשות ביותר וביצעו אותן בנסיבות חמורות, תוך ניגוד עניינים חריף עם הקבלנים בהיקף של מיליוני שקלים. בית המשפט העביר היום מסר, שעל הנאשמים עמרם כנפו ויצחק דרי לשאת בעונשי מאסר לתקופות ארוכות, במטרה להרתיע ולמגר את התופעה הפסולה. 

 

בהתאם להכרעת הדין יצחק דרי, בהיותו עובד ציבור, קיבל כספי שוחד מהקבלנים בעיר אשדוד, בסך של למעלה מ-2.5 מיליון שקל. עמרם כנפו הורשע בקבלת שוחד בסכום כולל של מאות אלפי שקלים. בית המשפט קיבל בהכרעת הדין את עמדת הפרקליטות, שיוצגה ע"י עו"ד שלום שיפר מפרקליטות מחוז דרום. בקבע, כי עיסוק בנדל"ן של חבר מועצה באופן שבו פעלו הנאשמים בקידום פרויקטים של קבלנים, מהווה שוחד והפרת אמונים.

עוד נקבע, כי הנאשמים היו "בניגוד עניינים חריף" עם הקבלנים בעיר אשדוד ולכן אסור היה להם לעסוק בקידום פרויקטים של נדל"ן בעיר. בית המשפט ציין בהכרעת הדין, כי הנאשמים סטו מהשורה וסיפקו תמורה לשוחד שקיבלו, וכן התייחס להיקף העצום של פרויקטים קבלניים בהם עסקו הנאשמים בשכר, ובניגוד לחוק. בית המשפט הדגיש, כי החוק אוסר על חבר מועצה לא רק להצביע בוועדה לטובת מי שמעסיק אותו, אלא גם לפעול לטובתו מחוץ לוועדה.

 

בית המשפט המחוזי קבע בגזר הדין מתחם עונש הולם בעניינו של דרי, בין 6 ל-10 שנות מאסר ובעניינו של כנפו- בין 5 ל-8 שנות מאסר, וגזר עליהם כאמור עונשי מאסר של 6 ו-5 שנות מאסר.  כמו כן, הטיל בית המשפט על הנאשמים קנסות בסך כולל של 300,000 שקל וחילוט רכושם. בכלל זה, חילט בית המשפט מחצית מדירת המגורים של יצחק דרי שיבוצע תוך 12 חודשים תוך אפשרות פדיונה תמורת 1.375 מליון שקל.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

פרשיית השוחד בעיריית אשדוד

כזכור, בשנת 2017, פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע 5 כתבי אישום נגד 21 נאשמים- נותני ומקבלי השוחד. עם הנאשמים נמנו כנפו, דרי, שלמה אלבז (שכיהן אף הוא כחבר מועצת העיר אשדוד). כמו כן הוצגו כתבי אישום כנגד קבלנים וחברות שבבעלותם בגין מעורבותם, כל אחד לפי חלקו, בפרשת השוחד.

הנאשמים עמרם כנפו ויצחק דרי, בעת שכיהנו בתפקידים שונים בעיריית אשדוד ובמועצת העיר, קיבלו שוחד מהיזמים ומהקבלנים. השוחד התקבל בדרכים שונות, אם בכסף ואם בטובות הנאה. זאת בתמורה לקידום ענייניהם העסקיים בפרויקטים נדל"ניים בעיר אשדוד ובוועדות התכנון והבנייה, לעיתים קרובות תוך שהם פועלים בניגוד עניינים.

מרבית הנאשמים הודו במסגרת הסדרי טיעון הורשעו בעבירות שונות, כל אחד לפי חלקו. בהתאם להרשעה, הוטלו עליהם עונשים שונים ובהם קנסות וחילוטי רכוש בסך כולל של כ-20 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    גם בנתניה יזמים משחדים גורמים בעירייה (ל"ת)
    יעל 02/10/2022 21:47
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רונית 22/06/2022 06:13
    הגב לתגובה זו
    אכן עונש מרתיע מקווה שזה אכן ירתיע את עובדי הציבור והקבלנים המושחתים המנהלים את המדינה שלנו
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.  

ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.