מאסר של 5-6 שנים בגין שוחד לחברי מועצת עיריית אשדוד לשעבר
בית המשפט המחוזי בב"ש גזר 5 שנות מאסר בפועל על עמרם כנפו, לשעבר ממלא מקום ראש העיר אשדוד, ו-6 שנות מאסר על יצחק דרי, לשעבר חבר מועצת העיר וסגן ראש העיר. השניים הורשעו בעבירות שחיתות ציבורית של שוחד, מרמה והפרת אמונים
נוסף על ההרשעה, הטיל בית המשפט המחוזי על הנאשמים קנסות בסך כולל של 300,000 שקל והורה על חילוט רכושם המסתכם ב-1.45 מיליון שקל. בית המשפט הטיל על הנאשמים קלון, ופסל אותם מלכהן כחברי ועדת התכנון והבנייה.
בית המשפט המחוזי קבע כי "במעשיהם כמכלול, פגעו הנאשמים פגיעה קשה וחמורה בערכים החברתיים המוגנים... לא רק קיבלו מתת מושחתת, אלא דאגו במרבית המקרים לתת בעדה תמורה מלאה לנותני השוחד".
מהפרקליטות נמסר: בית המשפט המחוזי קיבל את עמדת הפרקליטות, לפיה יש להוקיע באמצעות ענישה מחמירה עבירות של שחיתות שלטונית. שכן בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, הן רעה חולה שפוגעת בציבור כולו. המדובר בפרשיית שוחד רחבת היקף בעיריית אשדוד, במספר רב של פרויקטים וקבלנים מעורבים. היום נגזר דינם של שני הנאשמים האחרונים בפרשה, אשר בהיותם עובד ציבור ונבחרי ציבור, חטאו בעבירות השחיתות הקשות ביותר וביצעו אותן בנסיבות חמורות, תוך ניגוד עניינים חריף עם הקבלנים בהיקף של מיליוני שקלים. בית המשפט העביר היום מסר, שעל הנאשמים עמרם כנפו ויצחק דרי לשאת בעונשי מאסר לתקופות ארוכות, במטרה להרתיע ולמגר את התופעה הפסולה.
- הפקח ניצח את העירייה: בית הדין הורה להשיבו לתפקידו
- צילם גבר עירום בחוף והפיץ ברשת - האם זו פגיעה בפרטיות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם להכרעת הדין יצחק דרי, בהיותו עובד ציבור, קיבל כספי שוחד מהקבלנים בעיר אשדוד, בסך של למעלה מ-2.5 מיליון שקל. עמרם כנפו הורשע בקבלת שוחד בסכום כולל של מאות אלפי שקלים. בית המשפט קיבל בהכרעת הדין את עמדת הפרקליטות, שיוצגה ע"י עו"ד שלום שיפר מפרקליטות מחוז דרום. בקבע, כי עיסוק בנדל"ן של חבר מועצה באופן שבו פעלו הנאשמים בקידום פרויקטים של קבלנים, מהווה שוחד והפרת אמונים.
עוד נקבע, כי הנאשמים היו "בניגוד עניינים חריף" עם הקבלנים בעיר אשדוד ולכן אסור היה להם לעסוק בקידום פרויקטים של נדל"ן בעיר. בית המשפט ציין בהכרעת הדין, כי הנאשמים סטו מהשורה וסיפקו תמורה לשוחד שקיבלו, וכן התייחס להיקף העצום של פרויקטים קבלניים בהם עסקו הנאשמים בשכר, ובניגוד לחוק. בית המשפט הדגיש, כי החוק אוסר על חבר מועצה לא רק להצביע בוועדה לטובת מי שמעסיק אותו, אלא גם לפעול לטובתו מחוץ לוועדה.
בית המשפט המחוזי קבע בגזר הדין מתחם עונש הולם בעניינו של דרי, בין 6 ל-10 שנות מאסר ובעניינו של כנפו- בין 5 ל-8 שנות מאסר, וגזר עליהם כאמור עונשי מאסר של 6 ו-5 שנות מאסר. כמו כן, הטיל בית המשפט על הנאשמים קנסות בסך כולל של 300,000 שקל וחילוט רכושם. בכלל זה, חילט בית המשפט מחצית מדירת המגורים של יצחק דרי שיבוצע תוך 12 חודשים תוך אפשרות פדיונה תמורת 1.375 מליון שקל.
- מסמך תמים, שפותח דלתות: כך פועלת יחידת הסייבר של חמאס שנחשפה על ידי פאלו אלטו
- בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
פרשיית השוחד בעיריית אשדוד
כזכור, בשנת 2017, פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע 5 כתבי אישום נגד 21 נאשמים- נותני ומקבלי השוחד. עם הנאשמים נמנו כנפו, דרי, שלמה אלבז (שכיהן אף הוא כחבר מועצת העיר אשדוד). כמו כן הוצגו כתבי אישום כנגד קבלנים וחברות שבבעלותם בגין מעורבותם, כל אחד לפי חלקו, בפרשת השוחד.
הנאשמים עמרם כנפו ויצחק דרי, בעת שכיהנו בתפקידים שונים בעיריית אשדוד ובמועצת העיר, קיבלו שוחד מהיזמים ומהקבלנים. השוחד התקבל בדרכים שונות, אם בכסף ואם בטובות הנאה. זאת בתמורה לקידום ענייניהם העסקיים בפרויקטים נדל"ניים בעיר אשדוד ובוועדות התכנון והבנייה, לעיתים קרובות תוך שהם פועלים בניגוד עניינים.
מרבית הנאשמים הודו במסגרת הסדרי טיעון הורשעו בעבירות שונות, כל אחד לפי חלקו. בהתאם להרשעה, הוטלו עליהם עונשים שונים ובהם קנסות וחילוטי רכוש בסך כולל של כ-20 מיליון שקל.
- 2.גם בנתניה יזמים משחדים גורמים בעירייה (ל"ת)יעל 02/10/2022 21:47הגב לתגובה זו
- 1.רונית 22/06/2022 06:13הגב לתגובה זואכן עונש מרתיע מקווה שזה אכן ירתיע את עובדי הציבור והקבלנים המושחתים המנהלים את המדינה שלנו
מותגי השנה - 2025מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025
שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?
כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה.
זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג
השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.
אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:
לאומי
השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.
2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.
- "נראה שיפור בדירוג האשראי ב-2026": הנתונים שמפתיעים את השווקים
- חברות הביטוח עוקפות את הבנקים בדירוג האשראי - האם זה שינוי תפיסתי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.

חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
עידית סילמן: "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה" קבוצת בזן: "קבוצת בזן פועלת ותמשיך לפעול בשקיפות מלאה אל מול גורמי המקצוע בתחום הגנת
הסביבה"
מחוז חיפה של המשרד להגנת הסביבה שלח התראה וזימון לשימוע לבז"ן בזן 0.87% , לכרמל אולפינים ולגדיב, בעקבות שורה של הפרות לכאורה של תנאי היתרי הפליטה והרעלים ושל הוראות חוק אוויר נקי וחוק החומרים המסוכנים. המסמכים שנמסרו לחברות מתארים ליקויים חוזרים בפליטות מזהמות, בתשתיות ובניהול חומרים מסוכנים.
השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, אמרה כי "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה. המשרד להגנת הסביבה לא יאפשר למפעלים לסכן את בריאות הציבור והסביבה ויפעל בכל הכלים העומדים לרשותו כדי להבטיח עמידה מלאה בחוק".
על פי נתוני המשרד, בתחנות הניטור ובדיגומים על גדר המתחם נרשמה מגמת עלייה עקבית בריכוזי בנזן, חומר המוגדר כמסרטן, החל מ-2020 ועד 2024. לפי המשרד, העלייה נובעת מפליטות המתחם המשותף של בז"ן וגדיב, וחשפה את הציבור לרמות מזהם הגבוהות מאלה שנקבעו בערכי הסביבה. בנוסף לכך נמצאו חריגות רבות מערכי הפליטה המותרים לבז"ן ולכאו"ל לגבי מזהמים שונים, בהם תחמוצות גופרית, תחמוצות חנקן וחלקיקים. בחלק מהמקרים דווח על פליטות עשן שחור שהוגדרו כזיהום אוויר חזק או בלתי סביר, בניגוד לתנאי היתר הפליטה.
בממצאים הנוגעים לגדיב התגלו שתי הפרות מהותיות של תנאי היתר הרעלים: הפעלה של קווי דלק חוץ-מפעליים המוליכים חומרים מסוכנים ללא מערכת הגנה קתודית במקטע מסוים, מצב שמגביר את הסיכון לקורוזיה ולדליפות; וכן הפעלה מחדש של מכלי אחסון מסוכנים אחרי אירועים חריגים ללא אישור מחודש של בודק מוסמך, בניגוד לדרישות ההיתר.
- בזן: עליה במרווחי הזיקוק, התקבולים על הפגיעה במתקנים תרמו למעבר לרווח
- בזן הפסידה 37 מיליון ד' ברבעון - מרווח הזיקוק הסתכם על 10.5 דולר לחבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשל הליקויים, המשרד להגנת הסביבה שוקל צעדי אכיפה ובהם צו מינהלי לפי חוק אוויר נקי לצמצום ומניעת זיהום, וכן הטלת עיצומים כספיים. לפני קבלת החלטה סופית זומנו החברות לשימוע.
