אמיר ירון, נגיד בנק ישראל המיועד
צילום: בנק ישראל

נגיד בנק ישראל לא מתנגד להטלת מס על משקיעי נדל"ן

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל בהתייחסות לעליית מחירי הדיור: "ברגע שישודר שיש תכנית מסודרת, אנשים שרצים מיד לרכוש ימתנו את הביקושים והשוק יתאזן יותר מהר"
סתיו קורן | (16)
נושאים בכתבה פרופ' אמיר ירון

הוועדה המוניטרית של בנק ישראל הותירה את הריבית במשק ללא שינוי ברמה של 0.1%, כפי שנקבע בהודעת הריבית הקודמת. אך מנגד הורידה את תחזית הצמיחה לשנה הקרובה, על רקע צמיחת התוצר, שצפויה להיות מתונה יותר מתחזית קודמת, וגבוה מהשנה שלאחריה. 

במסיבת העיתונאים שהתכנסה כדי לדון בהחלטה, אמיר ירון נגיד בנק ישראל התייחס לעלייה של מחירי הדיור, וטען כי הוא לא מתנגד להטיל מס על משקיעי נדל"ן: "ברגע שישודר שיש תכנית מסודרת, אנשים שרצים מיד לרכוש ימתנו את הביקושים והשוק יתאזן יותר מהר". לשאלה האם יש מקום להשיב את הגדלת המס על משקיעי נדלן אמר ירון: ‏"בהחלט לגיטימי לבחון את הנושא" אמר ירון.

ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי 0.03% , בתגובה להודעת בנק ישראל: "בנק ישראל השאיר את הריבית ללא שינוי,  אך עשה צעד ראשון לקראת צמצום של כלי הרחבה הכמותיים. על פי הודעת בנק ישראל, הצורך בתוכנית למתן הלוואות לטווח ארוך למערכת הבנקאית, בריבית של מינוס 0.1%, כנגד הלוואות שניתנו לעסקים קטנים וזעירים פחת והפעלת כלי זה תופסק ב-1/10/2021 או בתום ניצול המסגרת של 40 מיליארד שקל". 

"לגבי תכנית רכישת האג"ח הממשלתי, לא חל שינוי בנושא זה ויש כיום בתכנית יתרה לא מנוצלת של כ-20 מיליארד שקל. בנק ישראל יבחן בהמשך את התוכנית. להערכתנו, כוונת בנק ישראל הינה לצמצם את ההתערבות בשוק, בצורה מדורגת ולאחר שישתכנע שלצעד זה לא תהיה השפעה שלילית על השוק. לדברי הנגיד, הוא מתכוון לתת אינדיקציה ברורה לגבי עתיד התכנית, ולהערכתנו סיומה, אם התנאים יאפשרו, וזאת לפני סוף 2021. תנאי הרקע הרלוונטיים לכך נוגעים בעיקר למצב המשק, מצב הפעילות הריאלית וזמינות מקורות המימון בישראל ובעולם". 

רונן מנחם, כלכלן ראשי בבנק מזרחי טפחות 0.76%  בתגובה להודעה: "זו הייתה הודעת ריבית "אפידמיולוגית" משהו וניכר כי ההתפרצות החדשה משפיעה תוך כדי תנועה. כך, בתחזית הכלכלית של מחלקת המחקר נכתב כי הסיכון האפידמיולוגי נראה קטן, אך הנגיד, בדבריו, כבר אמר כי קשה להעריך את הסיכון הנשקף מהווריאנט הנוכחי. נראה כי להתפתחויות במישור הזה ובפרט השאלה האם הן תובלנה לתחלואה קשה כבעבר-תהייה חשיבות לא קטנה לגבי המדיניות שתינקט בחודשים הקרובים.

"דברי הנגיד על כך שעוד יש פגיעה מסוימת בעסקים קטנים וכי מגבלות של ציוד וחומרי גלם עלולות לעכב את הייצוא התעשייתי בחודשים הקרובים, עשויים לאותת על היעדר כוונה לצמצם את השימוש בכלי המדיניות השונים (למעט התכנית למתן הלוואות לטווח ארוך לבנקים כנגד הלוואות שניתנו לעסקים קטנים וזעירים).

גם הצפי להתמתנות המומנטום החיובי בשוק העבודה ולהיותו רחוק מהתאוששות מלאה לא תומכים בהידוק כלשהו של המדיניות המוניטרית ולהערכתי כך יהיה גם בחודשים הבאים.

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(16):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    גמזו 06/07/2021 11:14
    הגב לתגובה זו
    הצחקת אותנו מי יתן לך לפגוע בקופה הרושמת לאוצר אז אמרת ואנו יודעים שאין בזה משמעות אבל זה חלק מהמישחק שלך ותהנה מהמשכורת והתנאים הנילוים
  • 12.
    אבי 06/07/2021 10:53
    הגב לתגובה זו
    אבל בעצם אולי כדאי שיתרכז בתפקיד שלו ? האינפלציה מרימה ראש השקל מתחזק בטירוף, יתרות מטח מטורפות ?? צודק - במדינה שהרמאיהשקרן והצעקן נחשבים לא מצפה ממך לנהוג אחרת
  • 11.
    משה 06/07/2021 10:30
    הגב לתגובה זו
    יש לבטל את מסלול הפטור. כל האפיקים האחרים ממוסים ואן סיבה לתת את הפטור שמאפשר להתחמק מתשלום מס.
  • 10.
    אנונימי 06/07/2021 09:02
    הגב לתגובה זו
    קניתי את הדירה והחזרתי כבר חלק ממשכנתא. יש לי חבר שכבר 10 שנים משלם שכירות של 4000 כלומר שילם עד עכשיו שכירות כ חצי מיליון שקל. מה יצא לו מישיבה על הגדר? הפסיד חצי מיליון... עובד כמו חמור ואין לו קורת גג...
  • 9.
    איתן 06/07/2021 07:14
    הגב לתגובה זו
    במקום לעשוק בעוד מיסים ולספר לנו שאתה נלחם בשוק הדיור ( אגב אז יעלה השכירות וזה ימוטט את החלשים ביותר ) אולי תוריד מס על הבורסה לרמה המקובלת בעולם ??? אולי תספר לעם ולעולם שאתם לוקחים מס הכי גבוהה על רווחים בשוק ההון הגבוה בעולם לא רק מס על מניות אלא גם על חיסכון ארוך טווח צמוד מדד 25 אחוז !! בעוד לדירה אף אחד לא מישם ואולי חלק משלמים 10 אחוז !! למה לא להשוות לפחות אלו שמשקיעים בנכס לא ספקולטיבי שיכול להוות תחליף להשקעה בדירה להוריד מס !! אבל הבעיה שאתם נלחמים בעם שלא יוכלו לקנות דירות לא יוכלו לשלם שכירות וניקח מהם מס יותר מכל העולם לממן את המשכורות של פקידים חזירים שמרווחים 50 אלף שקל לחודש שכל חזיר שלטוני יש לו כמה דירות !!!!!! אתם נבזים וגנבים ושומרים על עצמכם
  • 8.
    שי 06/07/2021 06:22
    הגב לתגובה זו
    מאפס ריבית משקיעים בדירות איך הגענו למצב שדירה עולה מיליונים לצעירים אין תקוה לרכוש דירה ומחירי השכירות ללא פיקוח
  • 7.
    בני 05/07/2021 23:06
    הגב לתגובה זו
    הוא מנפח את הבועה עם הריבית האפסית שלו ואז יורה למשקיעים בגב? נגיד שקרן! נגיד קומוניסט.
  • שחר 06/07/2021 07:24
    הגב לתגובה זו
    לעיתים יש יתרון רב בדילול העדר ;) גם שיפרת שרידות, גם פדית השקעה וגם האכלת את הכלבים. מה גם שקל יותר להתנהל מכשהעדר צומצם...
  • 6.
    מלך הנדל"ן 05/07/2021 22:25
    הגב לתגובה זו
    הגיע הזמן שנעלה..... ונעלה יותר מהמיסים.
  • 123 06/07/2021 00:52
    הגב לתגובה זו
    25 אחוז מס על השקל הראשון. בכמה תעלה את השכירות ? 300 שח גג. תחשוב כמה זכסף מס אתה תשלם על רווח משכירות
  • 5.
    אנונימי 05/07/2021 21:03
    הגב לתגובה זו
    אישר לקחת שני שליש פריים מה שעזר רק לקבלנים כי אנשים משלמים לפי החזר חודשי, מה שמעניין את הנגיד זה הבנקים ולא האזרחים.
  • 4.
    יורי 05/07/2021 20:31
    הגב לתגובה זו
    מס על רווח משכר דירה , הגדלת מס על רוכשי דירה שניה ושלישית , וגם הורדת מס על רווח מהשקעה בשטק ההון. העיוות במיסוי מגביר את הביקושים ומי שסובל זה הזוגות הצעירים
  • 3.
    לא מתנגד? תדפוק על השולחן האני באני! (ל"ת)
    פמפקין 05/07/2021 20:30
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מני 05/07/2021 20:00
    הגב לתגובה זו
    שרוב האליטה בישראל מלאה בדירות להשקעה, זה לא יקרה. מקסימום יעלו מע''מ, מס בריאות,ארנונה או כל מס אחר. מס רכוש או מס המשקל הראשון על שכר דירה, כולם יודעים שזה לא יקרה
  • 1.
    אביב 05/07/2021 18:12
    הגב לתגובה זו
    אם לאחר פרסום צעדי הממשלה המניות לא נופלות, סימן שהם לא יעזרו להורדת שווי הדירות והקרקעות
  • שחר 06/07/2021 07:20
    הגב לתגובה זו
    אינדיקטור מסקרן, ואמנם גם נוטה להסכים, אך למה תקף לדעתך?
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".