כצפוי: הריבית במשק נשארה ללא שינוי: 0.1%
הוועדה המוניטרית של בנק ישראל פרסמה כעת את החלטת הריבית. הוועדה הותירה את הריבית במשק ללא שינוי ברמה של 0.1%, כפי שנקבע בהודעת הריבית הקודמת.
לא היה צפוי גם הפעם שינוי בריבית בארץ - והבנק אכן הותיר את הריבית ללא שינוי.
החלטת הריבית הבאה: 23 באוגוסט.
בתחזית המאקרו החדשה שלו מעדכן הבנק כלפי מטה את תחזית הצמיחה של ישראל וצופה כי התוצר יצמח ב-5.5% בשנת 2021 וב-6% בשנת 2022. זאת לעומת התחזית הקודמת בה צפה הבנק צמיחה של 6.3% לשנת 2021, ו-5% לשנת 2022;
מנגד, צופה הבנק כי יחס החוב-תוצר של ישראל יעמוד בסוף השנה וגם בשנה הבאה על 74%, טוב מעט מהתחזית הקודמת של הבנק ליחס חוב תוצר של 77%. על פי הבנק, הגירעון הממשלתי צפוי לעמוד על 7.1% בשנה הקרובה (לעומת 8.2% בתחזית הקודמת) ו-3.8% בשנה הבאה (לעומת 3.6% בתחזית הקודמת).
צפו במסיבת העיתונאים של בנק ישראל, שתחל בשעה 16:15:
- הנגיד בחר בדרך הקלה - ואז מה אם לעם קשה
- הבנקאים המרכזיים מתכנסים בג’קסון הול - כולם מחכים לשמוע את פאוול
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לקראת החלטת הריבית כתב אמיר כהנוביץ, כלככן ראשי של אקסלנס, כי "בנק ישראל צפוי להשאיר את הריבית ללא שינוי, וזאת למרות התחזקות השקל בתקופה שחלפה מול סל המטבעות, למרות הפתעה כלפי מטה בשני המדדים האחרונים ולמרות ההתפרצות של ווריאנט 'דלתא', שצויין בעבר כסיכון העיקרי שהבנק חשש מהם".
בלידר שוקי הון כתבו כי "במסיבת העיתונאים הנגיד ירון צפוי לאותת שתוכנית רכישת האג"ח לא תחודש לאחר סיומה. אך נדמה שהודעה זו כבר מתומחרת בשוק. תחזית האינפלציה צפויה להתעדכן כלפי מעלה ל-2% השנה (לעומת 1.3% בשנה שעברה) ולהישאר ללא שינוי ב-2022 על רמה של 1.2%. לא צפוי שינוי משמעותי בתחזית הצמיחה (6.3% השנה ו-5% בשנה הבאה)".
במיטב דש חולקים על לידר וסבורים כי הבנק דווקא עשוי להודיע כבר השבוע על הארכת תוכנית הרכישות: "לאחר ישיבת הריבית השבוע, החלטת הריבית הבאה של בנק ישראל שכוללת מסיבת העיתונאים, תהיה רק ב-7 לאוקטובר. עד אז הוא צפוי להגיע לרכישות מצטברות של האג"ח הממשלתיות של כ-80 מיליארד שקל, קרוב מאוד לרף לסיום התוכנית בסך של 85 מיליארד.
- הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
- סבב מינויים בלאומי: איל אפרת מונה לראש החטיבה הבנקאית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
"בהנחה שירצה להודיע על גורלה של התוכנית בהתראה לא מאוד קצרה לפני סיומה הוא צריך לעשות זאת השבוע או בהחלטת הריבית באוגוסט. עם ירצה לעשות זאת בישיבת הריבית שבה יוכל להסביר את החלטתו במסיבת העיתונאים, בנק ישראל עשוי כבר השבוע להודיע על המשך או סיום התוכנית.
- 3.איך היתה המסיבה? נרדמתי באמצע (ל"ת)רועי 05/07/2021 17:46הגב לתגובה זו
- 2.בנק ישראל - מוסד מיותר לחלוטין ואף מזיק! (ל"ת)רבקה 05/07/2021 16:33הגב לתגובה זו
- 1.עמך 05/07/2021 16:15הגב לתגובה זוריבית אפס מלאכותית. כאשר האינפלציה משתוללת זו הונאה הכי גדולה בהיסטוריה.בנק ישראל הוא לא פתרון אלה אסון שקורה זוגות צעירים ומעדיר את האלפיון העליון.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
