הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ
פרופ אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: דוברות בנק ישראל
TV

כצפוי: הריבית במשק נשארה ללא שינוי: 0.1%

הוועדה המוניטרית של בנק ישראל השאירה את הריבית במשק ברמה של 0.1%, אותה רמת ריבית מאז אפריל 2020; הבנק חתך את תחזית הצמיחה ל-5.5% (לעומת 6.3% בתחזית קודמת) וצופה כי יחס החוב לתוצר של ישראל ישתפר לרמה של 74% וכי הגירעון יעמוד על 7.1% בסוף השנה
נתנאל אריאל | (3)
נושאים בכתבה החלטת ריבית ריבית ריבית פריים

הוועדה המוניטרית של בנק ישראל פרסמה כעת את החלטת הריבית. הוועדה הותירה את הריבית במשק ללא שינוי ברמה של 0.1%, כפי שנקבע בהודעת הריבית הקודמת.

לא היה צפוי גם הפעם שינוי בריבית בארץ - והבנק אכן הותיר את הריבית ללא שינוי.

החלטת הריבית הבאה: 23 באוגוסט.

בתחזית המאקרו החדשה שלו מעדכן הבנק כלפי מטה את תחזית הצמיחה של ישראל וצופה כי התוצר יצמח ב-5.5% בשנת 2021 וב-6% בשנת 2022. זאת לעומת התחזית הקודמת בה צפה הבנק צמיחה של 6.3% לשנת 2021, ו-5% לשנת 2022;

מנגד, צופה הבנק כי יחס החוב-תוצר של ישראל יעמוד בסוף השנה וגם בשנה הבאה על 74%, טוב מעט מהתחזית הקודמת של הבנק ליחס חוב תוצר של 77%. על פי הבנק, הגירעון הממשלתי צפוי לעמוד על 7.1% בשנה הקרובה (לעומת 8.2% בתחזית הקודמת) ו-3.8% בשנה הבאה (לעומת 3.6% בתחזית הקודמת).

צפו במסיבת העיתונאים של בנק ישראל, שתחל בשעה 16:15:

לקראת החלטת הריבית כתב אמיר כהנוביץ, כלככן ראשי של אקסלנס, כי "בנק ישראל צפוי להשאיר את הריבית ללא שינוי, וזאת למרות התחזקות השקל בתקופה שחלפה מול סל המטבעות, למרות הפתעה כלפי מטה בשני המדדים האחרונים ולמרות ההתפרצות של ווריאנט 'דלתא', שצויין בעבר כסיכון העיקרי שהבנק חשש מהם". 

בלידר שוקי הון כתבו כי "במסיבת העיתונאים הנגיד ירון צפוי לאותת שתוכנית רכישת האג"ח לא תחודש לאחר סיומה. אך נדמה שהודעה זו כבר מתומחרת בשוק. תחזית האינפלציה צפויה להתעדכן כלפי מעלה ל-2% השנה (לעומת 1.3% בשנה שעברה) ולהישאר ללא שינוי ב-2022 על רמה של 1.2%. לא צפוי שינוי משמעותי בתחזית הצמיחה (6.3% השנה ו-5% בשנה הבאה)".

במיטב דש חולקים על לידר וסבורים כי הבנק דווקא עשוי להודיע כבר השבוע על הארכת תוכנית הרכישות: "לאחר ישיבת הריבית השבוע, החלטת הריבית הבאה של בנק ישראל שכוללת מסיבת העיתונאים, תהיה רק ב-7 לאוקטובר. עד אז הוא צפוי להגיע לרכישות מצטברות של האג"ח הממשלתיות של כ-80 מיליארד שקל, קרוב מאוד לרף לסיום התוכנית בסך של 85 מיליארד.

קיראו עוד ב"בארץ"

"בהנחה שירצה להודיע על גורלה של התוכנית בהתראה לא מאוד קצרה לפני סיומה הוא צריך לעשות זאת השבוע או בהחלטת הריבית באוגוסט. עם ירצה לעשות זאת בישיבת הריבית שבה יוכל להסביר את החלטתו במסיבת העיתונאים, בנק ישראל עשוי כבר השבוע להודיע על המשך או סיום התוכנית. 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    איך היתה המסיבה? נרדמתי באמצע (ל"ת)
    רועי 05/07/2021 17:46
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    בנק ישראל - מוסד מיותר לחלוטין ואף מזיק! (ל"ת)
    רבקה 05/07/2021 16:33
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    עמך 05/07/2021 16:15
    הגב לתגובה זו
    ריבית אפס מלאכותית. כאשר האינפלציה משתוללת זו הונאה הכי גדולה בהיסטוריה.בנק ישראל הוא לא פתרון אלה אסון שקורה זוגות צעירים ומעדיר את האלפיון העליון.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

להמשך הכתבה לחץ כאן
מתניהו אנגלמן
צילום: חיים טויטו-כנס בשבע בניו יורק

בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן

דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון

רן קידר |
נושאים בכתבה מתניהו אנגלמן מבקר המדינה

מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה  לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה. 

המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה -  כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?

כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר? 

בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?    

ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי. 

בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.   


ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.

להמשך הכתבה לחץ כאן