רכב קרוז
צילום: Dllu

כלל ביטוח ואלטשולר שחם משקיעות ב-IRP, סטארטאפ בתחום הרכב

IRP מפתח מערכות הנעה חשמליות; הגופים המוסדיים האיצו בשנה האחרונה את ההשקעות בהייטק על רקע העלייה בשווי החברות וההנפקות בנאסד"ק
מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה רכב חשמלי

כלל ביטוח ואלטשולר שחם משקיעות בסטארט-אפ לרכב IRP שמפתח מערכות הנעה חשמליות במסגרת גיוס של 30 מיליון דולר. עוד השתתפו בגיוס - סמסונג ונצ'רס, קרסו מוטורס וקבוצת שלמה. 

הגופים המוסדיים השקיעו בשנים האחרונות בלא מעט סטארטאפים וזה משתלם להם - העלייה בשווין של חברות ההזנק במקביל לגיוסים נוספים והנפקות בוול סטריט (גם דרך ספאקים) הוכיחה, לפחות בשלב זה, שהתוחלת של ההשקעה בהייטק חיובית, וזה הגדיל את התיאבון של הגופים האלו להשקעה בהייטק. 

 

על רקע זה, גם גופים קטנים יותר כמו מור נכנסו לתחום ומנסים להגדיל את ההשקעות בתחום. במילים אחרות, הם מנסים להיות קרנות הון סיכון. השאלה אם יש להם את הידע והמומחיות, יכול להיות שכן, אחרי הכל - השקעה זו השקעה, גם אם היא בחברה בורסאית וגם אם היא בחבה צעירה. 

מעבר לכך, לא מדובר בהשקעה בסדרי גודל משמעותיים. מדובר על מרכיב יחסית קטן מתיקי ההשקעות הגדולים - מהחסכונות שלנו בפנסיה ובגמל. מרכיב שאינו סחיר לצד השקעות נוספות שאינן סחירות כמו נדל"ן, הלוואות ועוד.

עד כה גייסה Systems IRP שהוקמה ע"י מורן ופול פרייס קרוב ל-60 מיליון דולר. הפתרונות של החברה מאפשרים מערכות הנעה חשמליות לכלי רכב חשמליים והיברידיים. הפתרונות האלו מאפשרים ליצרני רכב להקטין את עלויות מערכת ההנעה במקביל לשיפור הביצועים של הרכבים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.  

וויז אייר
צילום: רשתות חברתיות

וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026

בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות

מנדי הניג |

התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.

בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.

בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.

על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.

שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.