כלל ביטוח ואלטשולר שחם משקיעות ב-IRP, סטארטאפ בתחום הרכב
רכב חשמלי כלל ביטוח ואלטשולר שחם משקיעות בסטארט-אפ לרכב IRP שמפתח מערכות הנעה חשמליות במסגרת גיוס של 30 מיליון דולר. עוד השתתפו בגיוס - סמסונג ונצ'רס, קרסו מוטורס וקבוצת שלמה.
הגופים המוסדיים השקיעו בשנים האחרונות בלא מעט סטארטאפים וזה משתלם להם - העלייה בשווין של חברות ההזנק במקביל לגיוסים נוספים והנפקות בוול סטריט (גם דרך ספאקים) הוכיחה, לפחות בשלב זה, שהתוחלת של ההשקעה בהייטק חיובית, וזה הגדיל את התיאבון של הגופים האלו להשקעה בהייטק.
על רקע זה, גם גופים קטנים יותר כמו מור נכנסו לתחום ומנסים להגדיל את ההשקעות בתחום. במילים אחרות, הם מנסים להיות קרנות הון סיכון. השאלה אם יש להם את הידע והמומחיות, יכול להיות שכן, אחרי הכל - השקעה זו השקעה, גם אם היא בחברה בורסאית וגם אם היא בחבה צעירה.
מעבר לכך, לא מדובר בהשקעה בסדרי גודל משמעותיים. מדובר על מרכיב יחסית קטן מתיקי ההשקעות הגדולים - מהחסכונות שלנו בפנסיה ובגמל. מרכיב שאינו סחיר לצד השקעות נוספות שאינן סחירות כמו נדל"ן, הלוואות ועוד.
- דאצ’יה מנסה להחזיר את החשמלית אל העם
- הצרות הגדולות של חברות הרכב המסורתיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה גייסה Systems IRP שהוקמה ע"י מורן ופול פרייס קרוב ל-60 מיליון דולר. הפתרונות של החברה מאפשרים מערכות הנעה חשמליות לכלי רכב חשמליים והיברידיים. הפתרונות האלו מאפשרים ליצרני רכב להקטין את עלויות מערכת ההנעה במקביל לשיפור הביצועים של הרכבים.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות
חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים
רווחים כלואים במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.
ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.
מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף" בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.
בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.
- רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025 והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות
חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים
רווחים כלואים במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.
ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.
מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף" בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.
בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.
- רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025 והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.
