כלל ביטוח ואלטשולר שחם משקיעות ב-IRP, סטארטאפ בתחום הרכב
כלל ביטוח ואלטשולר שחם משקיעות בסטארט-אפ לרכב IRP שמפתח מערכות הנעה חשמליות במסגרת גיוס של 30 מיליון דולר. עוד השתתפו בגיוס - סמסונג ונצ'רס, קרסו מוטורס וקבוצת שלמה.
הגופים המוסדיים השקיעו בשנים האחרונות בלא מעט סטארטאפים וזה משתלם להם - העלייה בשווין של חברות ההזנק במקביל לגיוסים נוספים והנפקות בוול סטריט (גם דרך ספאקים) הוכיחה, לפחות בשלב זה, שהתוחלת של ההשקעה בהייטק חיובית, וזה הגדיל את התיאבון של הגופים האלו להשקעה בהייטק.
על רקע זה, גם גופים קטנים יותר כמו מור נכנסו לתחום ומנסים להגדיל את ההשקעות בתחום. במילים אחרות, הם מנסים להיות קרנות הון סיכון. השאלה אם יש להם את הידע והמומחיות, יכול להיות שכן, אחרי הכל - השקעה זו השקעה, גם אם היא בחברה בורסאית וגם אם היא בחבה צעירה.
מעבר לכך, לא מדובר בהשקעה בסדרי גודל משמעותיים. מדובר על מרכיב יחסית קטן מתיקי ההשקעות הגדולים - מהחסכונות שלנו בפנסיה ובגמל. מרכיב שאינו סחיר לצד השקעות נוספות שאינן סחירות כמו נדל"ן, הלוואות ועוד.
- ממסלול המרוצים לנאסד"ק: סטורדוט מתמזגת לספאק של אנדרטי בשווי 800 מיליון דולר
- דאצ’יה מנסה להחזיר את החשמלית אל העם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה גייסה Systems IRP שהוקמה ע"י מורן ופול פרייס קרוב ל-60 מיליון דולר. הפתרונות של החברה מאפשרים מערכות הנעה חשמליות לכלי רכב חשמליים והיברידיים. הפתרונות האלו מאפשרים ליצרני רכב להקטין את עלויות מערכת ההנעה במקביל לשיפור הביצועים של הרכבים.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
