כלל ביטוח ואלטשולר שחם משקיעות ב-IRP, סטארטאפ בתחום הרכב
רכב חשמלי כלל ביטוח ואלטשולר שחם משקיעות בסטארט-אפ לרכב IRP שמפתח מערכות הנעה חשמליות במסגרת גיוס של 30 מיליון דולר. עוד השתתפו בגיוס - סמסונג ונצ'רס, קרסו מוטורס וקבוצת שלמה.
הגופים המוסדיים השקיעו בשנים האחרונות בלא מעט סטארטאפים וזה משתלם להם - העלייה בשווין של חברות ההזנק במקביל לגיוסים נוספים והנפקות בוול סטריט (גם דרך ספאקים) הוכיחה, לפחות בשלב זה, שהתוחלת של ההשקעה בהייטק חיובית, וזה הגדיל את התיאבון של הגופים האלו להשקעה בהייטק.
על רקע זה, גם גופים קטנים יותר כמו מור נכנסו לתחום ומנסים להגדיל את ההשקעות בתחום. במילים אחרות, הם מנסים להיות קרנות הון סיכון. השאלה אם יש להם את הידע והמומחיות, יכול להיות שכן, אחרי הכל - השקעה זו השקעה, גם אם היא בחברה בורסאית וגם אם היא בחבה צעירה.
מעבר לכך, לא מדובר בהשקעה בסדרי גודל משמעותיים. מדובר על מרכיב יחסית קטן מתיקי ההשקעות הגדולים - מהחסכונות שלנו בפנסיה ובגמל. מרכיב שאינו סחיר לצד השקעות נוספות שאינן סחירות כמו נדל"ן, הלוואות ועוד.
- ממסלול המרוצים לנאסד"ק: סטורדוט מתמזגת לספאק של אנדרטי בשווי 800 מיליון דולר
- דאצ’יה מנסה להחזיר את החשמלית אל העם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה גייסה Systems IRP שהוקמה ע"י מורן ופול פרייס קרוב ל-60 מיליון דולר. הפתרונות של החברה מאפשרים מערכות הנעה חשמליות לכלי רכב חשמליים והיברידיים. הפתרונות האלו מאפשרים ליצרני רכב להקטין את עלויות מערכת ההנעה במקביל לשיפור הביצועים של הרכבים.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
