פרשת השבוע

פרשת נשא: כולם שווים בחובות ובזכויות

פרשת השבוע מתארת את הבאת הקורבנות של כל שבט ושבט, מדוע התורה מתארת באריכות את הקורבנות של כל השבטים על אף שהם זהים, ואיך זה קשור להחלטות האחרונות של משרד האוצר?

פרשת השבוע נשא ממשיכה לעסוק בתיאור הקמת המחנה והשלמת הקמת המשכן, במסגרתו מתוארת הבאת הקןרבנות של נציגי השבטים למשכן. הקורבן, הוא למעשה הדרך של כל שבט לתרום את חלקו למאמץ הכללי. הדרך בה התורה מתארת את האירוע עשויה ללמד אותנו על האיזון הרצוי בין המעמדות והחלקים השונים בחברה.

באמצע הפרשה, לאחר סיום הקמת המשכן מגיעים נשיאי 12 השבטים כל אחד עם קורבן, "וַיָּבִיאוּ אֶת־קָרְבָּנָם לִפְנֵי יְהוָה שֵׁשׁ־עֶגְלֹת צָב וּשְׁנֵי עָשָׂר בָּקָר עֲגָלָה עַל־שְׁנֵי הַנְּשִׂאִים וְשׁוֹר לְאֶחָד וַיַּקְרִיבוּ אוֹתָם לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן". התורה לא מסתפקת בכך, ומתארת את קורבנו של כל נשיא ונשיא על אף שהקורבנות של כולם זהים.

מדוע אם כך נצרכה התורה להזכיר את קורבנו של כל נשיא ונשיא, ולא הסתפקה באמירה כוללת? נראה לי שהתשובה נעוצה דווקא בעובדה שהקורבן הוא זהה, בכך התורה נותנת מקום לכל שבט לתת את חלקו השווה במשכן ללא קשר לגודלו.

יתרה מכך, קורבנות הנשיאים הם למעשה הדרך של כל שבט לקחת חלק ולהשתתף בעבודת המשכן. העובדה שהקורבנות מתחלקים באופן שווה אמנם עלולה לייצר "חוסר צדק" בשל השוני בגודל השבטים. אך, מנגד היא יוצרת מצב בו כתוצאה מהשוויון השבטים הגדולים לא יכולים לנצל את גודלם בכדי לפגוע בקטנים, ובאותו אופן הקטנים לא נאלצים להישען על הגדולים.

החזק לא קובע והחלש לא מנצל

נראה לי, שהמסר העולה מכאן רלוונטי מאד לימינו בכלל, ולתקופה בה אנחנו נמצאים בפרט. מצד אחד, צריך לפעול ככל האפשר למנוע מצב בו החלשים נתמכים באופן חדד צדדי על החזקים, ומנגד למנוע מצב בו הקטנים או החלשים נרמסים תחת רגליהם של הגדולים והעשירים. נראה שהמסר שעולה מן הפרשה הוא החשיבות של השמירה על האיזון המתאים בנושא.

לצערנו, בתקופה האחרונה אנחנו עדים למצב בו התרחיש השני מתממש והעסקים הגדולים והחזקים נהנים מיחס עדיף וזוכים להטבות השכם והערב. מנגד, העסקים הקטנים והאזרחים במעמד הבינוני מוצאים עצמם כמעט ללא מענה על אף שבימים כתיקונם עמדו בכל המחויבויות שלהם כלפי המדינה.

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    לרון 03/06/2022 11:16
    הגב לתגובה זו
    רעות חולות,דת, פוליטיקה,והקשר בין הון ושלטון בזה הסדר,וכלום ושום דבר לא ישתנה
  • 7.
    לרון 03/06/2022 11:11
    הגב לתגובה זו
    והכללים חשובים מאין כמותם,במציאות......נתחיל מקין והבל מדוע נבראו כמות שנבראו?מי אחראי להווצרם?....אה נכון אותה ישות שהפליגה במתן ה"חוקים".תיקון הקילקול שנברא מלכתחילה.....סתירה כהלכה....
  • 6.
    דין 07/08/2020 16:22
    הגב לתגובה זו
    אם גם לפי התורה כולם שווים בחובות ובזכויות אז איך זה שהחרדים מסרבים לשרת במהלך הבדיקות לאומי ? זו גם זכות וגם חובה ! לא נוותר להם,הם לא באמת מאמינים ! רק במה שנוח להם
  • לרון 03/06/2022 11:20
    הגב לתגובה זו
    כי חרדים למלא חובותיהם האזרחיות
  • 5.
    בנימין 03/07/2020 11:26
    הגב לתגובה זו
    הכל צביעות
  • 4.
    דירה=קורת גג 29/05/2020 17:55
    הגב לתגובה זו
    דירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם
  • לרון 03/06/2022 11:18
    הגב לתגובה זו
    ממליץ לחפש כלל זהב זה בפרשת השבוע
  • 3.
    כותב 29/05/2020 17:53
    הגב לתגובה זו
    יישר כוח
  • לרון 03/06/2022 11:19
    הגב לתגובה זו
    עם קוץ ואליה בה,ל א ל ע נ י י ן
  • 2.
    שאול 29/05/2020 12:53
    הגב לתגובה זו
    ההון רוחץ ידיים עם השלטון והם מחלקים ביניהם את העוגה . השקופים משעממים וחמוצים . לא סופרים אותם . הסירחון מתחיל בבלפור ואני לא שמאלני .
  • 1.
    דרור 29/05/2020 12:12
    הגב לתגובה זו
    החזקים מתחזקים והחלשים נחלשים . ככה זה שהממשלה מושחתת ולא רואה את השקופים . ככה זה שמירי רגב פותחת פה ג'ורה והמנהיג מוחה כפיים .
  • לרון 03/06/2022 11:13
    הגב לתגובה זו
    לא מוחה,מוחה זה מתנגד לגב' רגב PROTEST והרי זו לא כוונתך
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.36%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.