תורה, פרשת שבוע
צילום: יחצ
פרשת השבוע

פרשת במדבר: להיות עשיר או מלך?

פרשת השבוע עמוסה בפרטים על מבנה מחנה בני ישראל ותפקידם של הלווים; כיצד הדבר קשור בפני הדילמה העסקית שעומדת בפני יזמים רבים במהלך הדרך?
איתן גרסטנפלד | (3)

לאחר שבשבוע שעבר סיימנו את ספר ויקרא, השבוע נתחיל את ספר במדבר העוסק במסעות בני ישראל במדבר לפני הכניסה לארץ. הפרשה עוסקת כמעט כולה בכינון סדר חדש בעם, לקראת האתגרים החדשים שנכונים לו במדבר. מעבר לפרטים הטכניים בפרשה מסתתר שלב חדש בהפיכת עם העבדים לחופשי ועצמאי.

 

תחילת הפרשה, עוסקת בשמות ראשי השבטים ולאחר מכן מפקד של כל אלו שכשירים לקחת חלק בצבא, "מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה כָּל-יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל תִּפְקְדוּ אֹתָם לְצִבְאֹתָם". לאחר מכן, היא עוברת לעסוק במבנה המחנה, כשהמשכן באמצע מוקף בארבע מחנות, המורכבים משלושה שבטים כל אחד.

לבסוף, עוברת הפרשה לעסוק בשבט לוי, המיועד לסייע לכוהנים בעבודת המשכן. תחילה בדומה לבני ישראל נעשה מניין, במטרה לספור את הלווים שיכולים לשרת במשכן, ולאחר מכן מתוארת חלוקת התפקידים בין המשפחות בשבט.

עם עצמאי ומוכן לבאות

מדוע ראתה התורה צורך לפתוח בכך את ספר במדבר, ולהרחיב  עם כל כך הרבה עניינים טכניים? נראה, כי מעבר לפרטים היבשים מסתתר כאן נושא חשוב, התהליך המואץ אותו עובר העם בדרך להפיכתו לעם חופשי ועצמאי לאחר יציאת מצרים. כחלק משינוי הנסיבות  הוא נאלץ לשנות את צורת הפעילות שלו ולהתאימה למציאות החדשה.

בהקשר זה, ניתן לשים את האצבע על שני אירועים מכוננים, שמובילים את העם אל עבר הסדרת התפקידים והקמת המחנה. הראשון, הוא חטא העגל שמביא לשבר בין העם למשה ולקב"ה, האירוע גם מביא לגריעת הבכורות מלשרת במשכן, תפקיד אותו מקבלים הלווים בפרשה. האירוע השני, הוא מעמד הר סיני בו כורת העם ברית עם הקב"ה ומקבל את החוקים והמצוות.

לאחר האירועים הללו ולאחר חנוכת המשכן, נדרש העם לשלב הבא שכולל הקמת צבא והסדרת פעילות המחנה, וחלוקה לשבטים ולמנהיגי שבטים. בתוך כך, וכחלק מהסדרת המחנה נוצר מעמד הלווים. הצורך בשינוים הללו, נדרש בין היתר בשל השבר סביב חטא העגל בין העם להנהגה, אך גם לצורך התמודדות עם האתגרים החדשים והשונים הניצבים בעתיד.

להיות עשיר או מלך?

השינוי הארגוני, הוא כלי חשוב בארסנל הכלים של מנהלי חברות, במטרה לשפר את תפקוד החברה ולהתאימה למציאות המתפתחת. השינוי נועד בין היתר למנוע מהארגון לקפוא על שמריו, דבר שעשוי להביא לניוונו. מנגד, מהלכים כאלו עשויים להיות קשים ופעמים רבות דורשים לבצע החלטות קשות ולא פופולריות. בפני כל ארגון עומדים זמנים בהם השינוי הוא הכרחי, אך הדבר דורש ראייה לטווח ארוך ואומץ רב.

קיראו עוד ב"בארץ"

בדומה לכך, מחקר שערך הפרופסור נועם וסרמן מאוניברסיטת הרווארד, הגיע בין היתר למסקנה כי בפני יזמים תעמוד באיזה שהוא שלב שאלה מרכזית, האם להיות מלך או עשיר (rich or king)? כלומר האם לקבל החלטות במטרה לחזק את השליטה בחברה (מלך), או כאלו שיפעלו למקסם את שוויה (עשיר).

לדבריו, מעטים הצליחו לשלב בין האופציות בהצלחה, על כן הבנה של האופציות ובחירה על פיהם, עשויה להוביל לקידום המטרה הנבחרת. לטענתו עבור המשקיעים האופציה של יזם שבוחר להיות עשיר עדיפה, שכן מקסום הרווחים של החברה עומדים בראש מעייניו.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    מישהו 22/05/2020 16:38
    הגב לתגובה זו
    להשתמש בדבריי דת לענייני כלכלה.
  • 2.
    איתמר 22/05/2020 16:31
    הגב לתגובה זו
    כתבה מרתקת כרגיל
  • 1.
    טל 22/05/2020 15:29
    הגב לתגובה זו
    מחכה למאמר שלך בכל שבוע!
בצלאל סמוטריץ
צילום: ועדת הכספים

"לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"

שר האוצר מציג את מתווה התקציב - הוא רומז להעלות את המסים על הבנקים או להפחית את הרווחים שלהם לטובת רווחת הציבור:  "בנק ישראל גרם לעלית רווחי הבנקים מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה. זה לא ייתכן" 

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בצלאל סמוטריץ'

בקשר לפרשה בהסתדרות, אמר סמוטריץ' - "אנחנו הסתדרות שהקימה מדינה, אני אומר את זה שנים, בלי קשר לפרשה הנוכחית. אני לא רוצה להתייחס לפרשה האחרונה. אני הסתדרת לא רע עם ארנון ידענו לעבוד טוב, אין לי מילים רעות לומר עליו, אבל מוסדית זה דבר מאוד לא נכון ולא בריא ויכול להיות שתהיה פה הזדמנות להפסיק את המוסד הזה. כלכלת שוק מודרנית לא יכולה להיות עם כללי ההסתדרות".

שר האוצר וצוות המשרד, לצד מנהל רשות המסים, הכלכן הראשי ובכירי המשרד מציגים כעת את מתווה התקציב לשנה הבאה. זה עדיין לא המספרים (נעדכן בהמשך), אבל המסר ברור - המילואימניקים במרכז, המסים לציבור צפויים לרדת; הבנקים על הכוונת. "מי שמשרת מקבל הרבה יותר וזה הכי צודק", אומר בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, "אנחנו נוריד מסים לאדם העובד. אנחנו נעשה את זה תוך שמירת המסגרות התקציביות, תוך הטלת מס רכוש ומסים נוספים שצריך להעלותם". 

"הורדת מס הכנסה מעודדת צמיחה. יש תוכנית מפורטת של הורדת מסים. 20% מאוכלוסיית ישראל משלמת 80% מנטל המס. אנחנו נוריד את  נטל המסים ונגדיל צמיחה. זה יהיה במיליארדים גדולים זה לא יהיה בשוליים".

בקשר לפרשה בהסתדרות, אמר סמוטריץ' - "אנחנו הסתדרות שהקימה מדינה, אני אומר את זה שנים, בלי קשר לפרשה הנוכחית. אני לא רוצה להתייחס לפרשה האחרונה. אני הסתדרת לא רע עם ארנון ידענו לעבוד טוב, אין לי מילים רעות לומר עליו, אבל מוסדית זה דבר מאוד לא נכון ולא בריא ויכול להיות שתהיה פה הזדמנות להפסיק את המוסד הזה. כלכלת שוק מודרנית לא יכולה להיות עם כללי ההסתדרות".

סמוטריץ' סימן כאמור את הבנקים ובצדק -  "ההתנהלות של הבנקים היא שערורייה. אי אפשר לתפוס שהרווח גדל מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה רק כי הנגיד מחליט להעלות ריבית. לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור".