תורה, פרשת שבוע
צילום: יחצ
פרשת השבוע

פרשת כי תשא: חטא העגל והסגידה לשוק ההון

הפרשה עוסקת בין היתר בחטא בני ישראל בזמן שמשה הלך להביא את הלוחות. מה אפשר ללמוד מהסיפור על המשבר הנוכחי בשוק ההון וגם על זמנים שבהם השוק מתנהל על מני מנוחות
איתן גרסטנפלד | (7)

לאחר שהפרשה הקודמת עסקה במצוות המשכן, גם תחילת הפרשה שלנו מתחילה בסיום מצוות המשכן. אך, מרבית הפרשה עוסקת בחטא העגל של בני ישראל. ברבות השנים סימל עגל הזהב את הרדיפה והסגידה לכסף ולחומריות. הסיפור יכול ללמד אותנו מספר שיעורים באשר ליחסינו לשוק ההון בעתות הצלחה ומשבר.

בתחילת הפרשה, מספרת התורה כי, משה שעלה להר סיני בכדי להביא את לוחות הברית, מתעכב ולא יורד מההר, "וַיַּרְא הָעָם כִּי בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת מִן הָהָר". ההתעכבות גורמת לתסיסה בקרב העם, "וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹקים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לוֹ", העם מבקש מאהרון תחליף למשה. אהרון בתגובה, מבקש מהם לאסוף את כל נזמי הזהב, ויוצר עבורם עגל מסכה. השיא שבעשיית העגל, מגיע כשהעם פוסקים, "אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם". עם ישראל שוכח ברגע אחד את כל סיפור יציאת מצרים, וממליך את העגל.

בזמן הזה, אומר ה' למשה "לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ אֲשֶׁר הֶעֱלֵיתָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם", בהמשך הוא אף אומר לו כי בכוונתו לכלות את העם בעקבות המעשה, "וְעַתָּה הַנִּיחָה לִּי וְיִחַר אַפִּי בָהֶם וַאֲכַלֵּם". משה בתגובה, מסנגר על העם ואומר לה', "לָמָּה יֹאמְרוּ מִצְרַיִם לֵאמֹר בְּרָעָה הוֹצִיאָם לַהֲרֹג אֹתָם...שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ וְהִנָּחֵם עַל־הָרָעָה לְעַמֶּךָ". ה' מקבל את דבריו ומסכים לחזור בו מכוונתו, "וַיִּנָּחֶם יְהוָה עַל־הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר לַעֲשׂוֹת לְעַמּוֹ". אך כשמשה יורד מן ההר ורואה בעצמו את מעשה העם, הוא שובר את לוחות הברית אותם הביא, "וַיִּחַר אַף מֹשֶׁה וַיַּשְׁלֵךְ מִיָּדָו אֶת הַלֻּחֹת וַיְשַׁבֵּר אֹתָם תַּחַת הָהָר".

 

סיפור חטא העגל, אמנם לא נגמר בשבירת הלוחות, אך המעשה מסמל את שיא הסיפור. מן הסיפור ניתן ללמוד רבות על הצורך של בני אדם באמונה בדבר מוחשי, על האופן בו אנשים פועלים בצורה של עדר, ועל הזיכרון הקצר המאפיין אותנו. עם ישראל שוכח במהרה את כל הניסים שליוו את יציאת מצרים וקבלת התורה, וזקוק למשהו מוחשי בכדי לעבוד אותו. 

 

במהלך הדורות הפך עגל הזהב לסמל לסגידה לחומר ורדיפה אחר עושר וממון, ובמספר משברים שפקדו את הבורסה בשנים האחרונות חזר וצץ הביטוי בהקשר זה. המקטרגים טענו, ששוב קידשו המשקיעים והמדינות את שוק ההון ונהרו אחריו כעדר, והתבדו.

 

פרשת השבוע, מגיעה בתזמון מעניין, בעיצומו של משבר בו חוו השווקים בארץ ובעולם ירידות שערים חדות כתוצאה מהתפשטות נגיף הקורונה. המשבר הנוכחי הציג את השבריריות שבשוק ההון, שלעתים נראה היה כיציב ובלתי שביר. היציבות שבשוק הגבירה את הזרם אליו, אך השבוע קיבלנו תזכורת עגומה לכך שלא הכל בשליטתנו.

 

כמובן שבהשקעה בשוק ההון אין פסול חלילה, אך נראה שהפרשה והאירועים האחרונים עשויים לשמש כשיעור חשוב בצניעות. צריך לזכור שעל אף הצלחותיו הבלתי ניתנות לערעור של השוק, פעמים רבות אנחנו נוטים לייחס לו דברים שמעבר למידותיו. הסגידה לשוק, שמגיעה לעתים בתקופות של הצלחה היא מסוכנת. מעבר לכך, שהיא מנפחת אותו היא גורמת לתחושת מוטעה בקרב אנשים רבים שמדובר בהשקעה בטוחה ללא סיכונים.

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    אני חילוני שקורא את הכתבות שלך קבוע (ל"ת)
    כהן אהרון 13/03/2020 18:39
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    איתמר 13/03/2020 15:06
    הגב לתגובה זו
    כתבה מעניינת ורלוונטית מתמיד!
  • 4.
    אחלה כתבה אבל ראבאק, בביזפורטל? (ל"ת)
    זגורי 13/03/2020 10:47
    הגב לתגובה זו
  • הכלכלן 13/03/2020 17:12
    הגב לתגובה זו
    יהדות זאת המורשת שלנו. זה רלבנטי בכל מקום. כל הכבוד איתן!
  • 3.
    יפה (ל"ת)
    N 13/03/2020 10:18
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    יה 13/03/2020 09:52
    הגב לתגובה זו
    רגוע ...זו הסיסמה
  • 1.
    ראובן 13/03/2020 08:58
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד .. פעם בחודש תשלבו את הפרשה לבורסה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.

מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%

הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן? 

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים.  בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.4%.  ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%. 


הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%: 




מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.  



בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%.