פרשת כי תשא: חטא העגל והסגידה לשוק ההון
לאחר שהפרשה הקודמת עסקה במצוות המשכן, גם תחילת הפרשה שלנו מתחילה בסיום מצוות המשכן. אך, מרבית הפרשה עוסקת בחטא העגל של בני ישראל. ברבות השנים סימל עגל הזהב את הרדיפה והסגידה לכסף ולחומריות. הסיפור יכול ללמד אותנו מספר שיעורים באשר ליחסינו לשוק ההון בעתות הצלחה ומשבר.
בתחילת הפרשה, מספרת התורה כי, משה שעלה להר סיני בכדי להביא את לוחות הברית, מתעכב ולא יורד מההר, "וַיַּרְא הָעָם כִּי בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת מִן הָהָר". ההתעכבות גורמת לתסיסה בקרב העם, "וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹקים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לוֹ", העם מבקש מאהרון תחליף למשה. אהרון בתגובה, מבקש מהם לאסוף את כל נזמי הזהב, ויוצר עבורם עגל מסכה. השיא שבעשיית העגל, מגיע כשהעם פוסקים, "אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם". עם ישראל שוכח ברגע אחד את כל סיפור יציאת מצרים, וממליך את העגל.
בזמן הזה, אומר ה' למשה "לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ אֲשֶׁר הֶעֱלֵיתָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם", בהמשך הוא אף אומר לו כי בכוונתו לכלות את העם בעקבות המעשה, "וְעַתָּה הַנִּיחָה לִּי וְיִחַר אַפִּי בָהֶם וַאֲכַלֵּם". משה בתגובה, מסנגר על העם ואומר לה', "לָמָּה יֹאמְרוּ מִצְרַיִם לֵאמֹר בְּרָעָה הוֹצִיאָם לַהֲרֹג אֹתָם...שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ וְהִנָּחֵם עַל־הָרָעָה לְעַמֶּךָ". ה' מקבל את דבריו ומסכים לחזור בו מכוונתו, "וַיִּנָּחֶם יְהוָה עַל־הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר לַעֲשׂוֹת לְעַמּוֹ". אך כשמשה יורד מן ההר ורואה בעצמו את מעשה העם, הוא שובר את לוחות הברית אותם הביא, "וַיִּחַר אַף מֹשֶׁה וַיַּשְׁלֵךְ מִיָּדָו אֶת הַלֻּחֹת וַיְשַׁבֵּר אֹתָם תַּחַת הָהָר".
סיפור חטא העגל, אמנם לא נגמר בשבירת הלוחות, אך המעשה מסמל את שיא הסיפור. מן הסיפור ניתן ללמוד רבות על הצורך של בני אדם באמונה בדבר מוחשי, על האופן בו אנשים פועלים בצורה של עדר, ועל הזיכרון הקצר המאפיין אותנו. עם ישראל שוכח במהרה את כל הניסים שליוו את יציאת מצרים וקבלת התורה, וזקוק למשהו מוחשי בכדי לעבוד אותו.
- טור פרשת השבוע, שבועות: מערכת רווחה עם תמריצים ליציאה ממעגל העוני
- פרשת במדבר: כוחה של הסמליות ביצירת תרבות ארגונית וזהות לאומית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במהלך הדורות הפך עגל הזהב לסמל לסגידה לחומר ורדיפה אחר עושר וממון, ובמספר משברים שפקדו את הבורסה בשנים האחרונות חזר וצץ הביטוי בהקשר זה. המקטרגים טענו, ששוב קידשו המשקיעים והמדינות את שוק ההון ונהרו אחריו כעדר, והתבדו.
פרשת השבוע, מגיעה בתזמון מעניין, בעיצומו של משבר בו חוו השווקים בארץ ובעולם ירידות שערים חדות כתוצאה מהתפשטות נגיף הקורונה. המשבר הנוכחי הציג את השבריריות שבשוק ההון, שלעתים נראה היה כיציב ובלתי שביר. היציבות שבשוק הגבירה את הזרם אליו, אך השבוע קיבלנו תזכורת עגומה לכך שלא הכל בשליטתנו.
כמובן שבהשקעה בשוק ההון אין פסול חלילה, אך נראה שהפרשה והאירועים האחרונים עשויים לשמש כשיעור חשוב בצניעות. צריך לזכור שעל אף הצלחותיו הבלתי ניתנות לערעור של השוק, פעמים רבות אנחנו נוטים לייחס לו דברים שמעבר למידותיו. הסגידה לשוק, שמגיעה לעתים בתקופות של הצלחה היא מסוכנת. מעבר לכך, שהיא מנפחת אותו היא גורמת לתחושת מוטעה בקרב אנשים רבים שמדובר בהשקעה בטוחה ללא סיכונים.
- מחירי הדלק ירדו ב-16 אגורות החל ממוצ"ש
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- כמה מנות חומוס צריך למכור כדי להעלים הכנסות של כ-4 מיליון...
- 6.אני חילוני שקורא את הכתבות שלך קבוע (ל"ת)כהן אהרון 13/03/2020 18:39הגב לתגובה זו
- 5.איתמר 13/03/2020 15:06הגב לתגובה זוכתבה מעניינת ורלוונטית מתמיד!
- 4.אחלה כתבה אבל ראבאק, בביזפורטל? (ל"ת)זגורי 13/03/2020 10:47הגב לתגובה זו
- הכלכלן 13/03/2020 17:12הגב לתגובה זויהדות זאת המורשת שלנו. זה רלבנטי בכל מקום. כל הכבוד איתן!
- 3.יפה (ל"ת)N 13/03/2020 10:18הגב לתגובה זו
- 2.יה 13/03/2020 09:52הגב לתגובה זורגוע ...זו הסיסמה
- 1.ראובן 13/03/2020 08:58הגב לתגובה זוכל הכבוד .. פעם בחודש תשלבו את הפרשה לבורסה
 שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות
החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%.
אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה.
המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)
רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- שי אהרונוביץ' על הרווחים הכלואים: "חברות דוגרות על מיליארדים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)
 סמוטריץ ממשלה
סמוטריץ ממשלהסמוטריץ’: “אין כוונה לפגוע בהטבות המס בקרנות ההשתלמות”
משרד האוצר מפריח "בלוני ניסוי" כדי לבדוק אם בשלה העת למסות את החסכון הפופולרי; אחרי שהכלכלן הראשי באוצר הציע לקצץ בהטבות המס, שר האוצר מבהיר שאין כוונה לפגוע באפיק החיסכון “לא נבטל הטבה שמחזיקה את מעמד הביניים אחרי שנה כלכלית קשה” 
אחרי הסערה הציבורית סביב האפשרות לפגיעה באחד מאפיקי החיסכון הפופולריים בישראל, קרנות ההשתלמות, הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ כי אין בכוונת הממשלה לשנות את תנאי המס הנהוגים כיום. ההצהרה מגיעה ימים ספורים אחרי שהכלכלן הראשי במשרד האוצר, שמואל אברמזון, פרסם דוח שבו הציע לצמצם את ההטבות, בטענה שהן מוטות לטובת העשירונים העליונים - האוצר חקר ומצא - קרנות השתלמות זה מוצר מנצח...לעשירים.
הדוח של הכלכלן הראשי העלה לדיון מחודש את אחד מנושאי החיסכון המרכזיים במשק - קרנות ההשתלמות, שנחשבות זה שנים לאפיק היחיד שמאפשר חיסכון לטווח בינוני בלי תשלום מס רווח הון. לפי הנתונים שהוצגו, תשעה מתוך עשרה עובדים בעשירון העליון נהנים מקרן השתלמות, בעוד שבעשירון התחתון רק אחד מתוך עשרה. המשמעות, לטענת אברמזון, היא שההטבה שעלתה לקופת המדינה יותר משני מיליארד שקל בשנה מופנית בעיקר כלפי בעלי שכר גבוה, ולא אל השכבות שזקוקות לתמריץ חיסכון אמיתי.
בדוח הוצעו כמה צעדים לצמצום ההטבה, בהם הפחתת תקרת ההכנסה המזכה בהפקדה והגבלת הפטור ממס לשש שנות חיסכון בלבד. המשמעות הייתה שכל סכום שיופקד מעבר לכך ייחשף למס רווח הון עם המשיכה. ההצעה עוררה תגובות חריפות מצד ההסתדרות וחברי כנסת רבים - גם מהקואליציה - שהבהירו כי לא יסכימו לפגיעה באפיק שנחשב לקו הגנה חשוב לעובדים, בעיקר במעמד הביניים.
האוצר לוקח צעד אחורה - עד לפעם הבאה
בעקבות הלחץ הציבורי והפוליטי, סמוטריץ’ קטע את הדיון עוד לפני שהגיע לשולחן ועדת הכספים. “אין מקום לפגוע בהטבת המס הזאת, במיוחד עכשיו, אחרי שנה שבה הציבור נשא על כתפיו את עיקר הנטל הכלכלי של המלחמה”, אמר השר בדיון פנימי במשרדו. לדבריו, “לא נכון לבטל הטבה שחוסכת לעובדים כסף אמיתי ומעודדת חיסכון דווקא כשהם מנסים להתאושש”.
- סמוטריץ' מבטיח: "מחירי הדירות יירדו, המסים יירדו" - האם להאמין לו?
- סמוטריץ' מבטיח - אבל לא בטוח שיכול לקיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למעשה, מדובר בשחזור של תסריט שחוזר כמעט מדי שנה ניסיון מצד הדרג המקצועי באוצר לצמצם את עלות ההטבות, שמסתיים בהבהרה מצד הדרג הפוליטי שהנושא ירד מהפרק. קרנות ההשתלמות, שהחלו בשנות ה-50 כקרן השתלמות למורים ועובדי מדינה, הפכו עם השנים לכלי חיסכון רחב לשכירים ועצמאים, שמאפשר למשוך את הכסף אחרי שש שנים ללא מס.

