תדמיינו לרגע עולם, בו המושג ריבית לא קיים כלל או לכל הפחות הוא אסור בתכלית האיסור. נוסף על זה, כל שבע שנים יבוטלו כל החובות של הלווים כלפי המלווים, של כולם לא רק של טייקונים. במקרה בו אדם נאלץ למכור את ביתו בשל קשיים כלכליים, הוא יוכל להשיב אותו בכל זמן באמצעות החזרת סכום המכירה. אם כל זה לא מספיק, אז בכל חמישים שנה כל הנדל"ן שנרכש במהלך השנים הללו חוזר אל הבעלים המקורי שלהם.

נשמע מופרך ודמיוני - נכון? אבל זו המציאות שמציב הפרק הראשון בפרשת השבוע. הפרק, עוסק בנושאים כלכליים רבים, ובניהם - השבת הנחלות לבעליהן ושחרור העבדים בשנת היובל (כל 50 שנה). לאלו מצטרף איסור נשך האוסר על השטת ריבית על לווים מכל סוג. בנוסף, מוזכרים גם דיני העבדים הקובעים הגבלות על העסקתם, ודיני שנת השמיטה (השנה השביעית) בה לא עובדים את הקרקע.

בכדי להבין את הדינים הללו, ננסה לעמוד בקצרה על טעמיהם. באשר להשבת הנחלות כותבת התורה, "כִּי לִי הָאָרֶץ כִּי גֵרִים וְתוֹשָׁבִים אַתֶּם עִמָּדִי", כלומר הנחלות כולן שייכות לקב"ה ועל כן הסחר בהם מותנה. בהקשר זה חשוב לזכור שמדובר במצב בו לכל אדם יש נחלה משלו אותה הוא קיבל כחלק מהשתייכות לשבט מסוים. הטעם לאיסור הריבית נסוב סביב סוגיית הערבות ההדדית והדאגה לחלש, "וְכִי־יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ גֵּר וְתוֹשָׁב וָחַי עִמָּךְ".

צמצום פערים ודאגה לחלש

אם כך, נראה שהחוט המקשר בין כל הדינים הללו הוא הרצון לשמור על חברה שיוונית במידת האפשר, כזו הדואגת לזה שנפל או הסתבך. התורה מנסה להחליש במידת האפשר את העיסוק המתמיד ברכוש ובכסף, ובניסיון לייצר רווח במיוחד אם הדבר נעשה על חשבון האחר.

• פרשת במדבר: להיות עשיר או מלך?
• פרשת אמור: מנהיגי ציבור הם בראש וראשונה - משרתי ציבור
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לאורך הדורות עסקו רבים במטרה להבין ולהורות כיצד ליישם חוקים אלו הלכה למעשה. כיום, ברור של ניתן ליישם חוקים אלו ככתבם במערכת הכלכלית שסביבנו, אבל בהחלט אפשר לפעול ברוח הדברים, ולראות כיצד אנחנו פועלים ליצרית חברה הוגנת ולצמצום הפערים. דוגמא לכך, ניתן למצוא במספר עמותות בארץ המעניקות הלוואות בלא ריבית, לכל מי שזקוק, או עמותות הדואגות להשמת עובדים ולשוויון חברתי.

הפרשה מעמידה בפנינו מראה, ביחס להתנהלות הכלכלית שלנו כיום, כחברה וכיחידים. ומזמינה אותנו לשאול את עצמנו שאלות קשות. דוגמאות לשאלות שיכולות לצוף, ניתן למצוא בכל מקום, במישור הפוליטי, הכלכלי והאישי.

מכיוון שבהקשר הפוליטי, דשו רבות בשאלות הללו בתקופה האחרונה, ניקח לדוגמא את המערכת הבנקאית: כיצד נוצר מצב בו בעל נכסים זוכה לדחיות בתשלומי הלוואה, ואדם אחר נאלץ לשלם על כל חריגה קטנה? האם הריבית שניתנת ללווים באמת מתמחרת את הסיכון שלהם או שמא יש דין אחר לבעלי ממון וקשרים?. 

• בנק ישראל מדבר על ירידה משמעותית בריבית, אבל יש נתון שעשוי לקלקל את התחזית
• האיחוד האירופאי מאיים להעניש את ישראל - האם זה יקרה?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות

מלבד אלו גם במרחב האישי, ניתן ליישם מעט מרוח הדברים של הפרשה. טוב יהיה אם כל אחד יחשוב מה ביכולתו לעשות במרחב האישי בכדי לצמצם את הפערים ככל הניתן. כך, במיוחד בימים אלו, חשוב לעשות ניסיון להרוויח מה שפחות על חשבונו של אדם או עסק שנקלע לצרות. לצד זאת, הפרשה שבה ומדגישה את החשיבות שבסיוע אקטיבי לאלו שזקוקים לכך, בכדי לעמוד על הרגלים.