פרשת בהר בחוקתי: עולם בלי רבית, ועם תספורת כל שבע שנים
פרשת השבוע מציבה את העולם הכלכלי הרצוי, שנועד לצמצם את הפערים וליצור שוויון הזדמנויות לכולם; איך אפשר ליישם את זה במערכת הקפיטליסטית שלנו?
תדמיינו לרגע עולם, בו המושג ריבית לא קיים כלל או לכל הפחות הוא אסור בתכלית האיסור. נוסף על זה, כל שבע שנים יבוטלו כל החובות של הלווים כלפי המלווים, של כולם לא רק של טייקונים. במקרה בו אדם נאלץ למכור את ביתו בשל קשיים כלכליים, הוא יוכל להשיב אותו בכל זמן באמצעות החזרת סכום המכירה. אם כל זה לא מספיק, אז בכל חמישים שנה כל הנדל"ן שנרכש במהלך השנים הללו חוזר אל הבעלים המקורי שלהם.
נשמע מופרך ודמיוני - נכון? אבל זו המציאות שמציב הפרק הראשון בפרשת השבוע. הפרק, עוסק בנושאים כלכליים רבים, ובניהם - השבת הנחלות לבעליהן ושחרור העבדים בשנת היובל (כל 50 שנה). לאלו מצטרף איסור נשך האוסר על השטת ריבית על לווים מכל סוג. בנוסף, מוזכרים גם דיני העבדים הקובעים הגבלות על העסקתם, ודיני שנת השמיטה (השנה השביעית) בה לא עובדים את הקרקע.
בכדי להבין את הדינים הללו, ננסה לעמוד בקצרה על טעמיהם. באשר להשבת הנחלות כותבת התורה, "כִּי לִי הָאָרֶץ כִּי גֵרִים וְתוֹשָׁבִים אַתֶּם עִמָּדִי", כלומר הנחלות כולן שייכות לקב"ה ועל כן הסחר בהם מותנה. בהקשר זה חשוב לזכור שמדובר במצב בו לכל אדם יש נחלה משלו אותה הוא קיבל כחלק מהשתייכות לשבט מסוים. הטעם לאיסור הריבית נסוב סביב סוגיית הערבות ההדדית והדאגה לחלש, "וְכִי־יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ גֵּר וְתוֹשָׁב וָחַי עִמָּךְ".
צמצום פערים ודאגה לחלש
אם כך, נראה שהחוט המקשר בין כל הדינים הללו הוא הרצון לשמור על חברה שיוונית במידת האפשר, כזו הדואגת לזה שנפל או הסתבך. התורה מנסה להחליש במידת האפשר את העיסוק המתמיד ברכוש ובכסף, ובניסיון לייצר רווח במיוחד אם הדבר נעשה על חשבון האחר.
- פרשת במדבר: להיות עשיר או מלך?
- פרשת אמור: מנהיגי ציבור הם בראש וראשונה - משרתי ציבור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאורך הדורות עסקו רבים במטרה להבין ולהורות כיצד ליישם חוקים אלו הלכה למעשה. כיום, ברור של ניתן ליישם חוקים אלו ככתבם במערכת הכלכלית שסביבנו, אבל בהחלט אפשר לפעול ברוח הדברים, ולראות כיצד אנחנו פועלים ליצרית חברה הוגנת ולצמצום הפערים. דוגמא לכך, ניתן למצוא במספר עמותות בארץ המעניקות הלוואות בלא ריבית, לכל מי שזקוק, או עמותות הדואגות להשמת עובדים ולשוויון חברתי.
הפרשה מעמידה בפנינו מראה, ביחס להתנהלות הכלכלית שלנו כיום, כחברה וכיחידים. ומזמינה אותנו לשאול את עצמנו שאלות קשות. דוגמאות לשאלות שיכולות לצוף, ניתן למצוא בכל מקום, במישור הפוליטי, הכלכלי והאישי.
מכיוון שבהקשר הפוליטי, דשו רבות בשאלות הללו בתקופה האחרונה, ניקח לדוגמא את המערכת הבנקאית: כיצד נוצר מצב בו בעל נכסים זוכה לדחיות בתשלומי הלוואה, ואדם אחר נאלץ לשלם על כל חריגה קטנה? האם הריבית שניתנת ללווים באמת מתמחרת את הסיכון שלהם או שמא יש דין אחר לבעלי ממון וקשרים?.
- בואו לשחק - הטריוויה השבועית של ביזפורטל
- רשות התחרות בודקת את הבנקים; לאן זה יכול להוביל?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון
מלבד אלו גם במרחב האישי, ניתן ליישם מעט מרוח הדברים של הפרשה. טוב יהיה אם כל אחד יחשוב מה ביכולתו לעשות במרחב האישי בכדי לצמצם את הפערים ככל הניתן. כך, במיוחד בימים אלו, חשוב לעשות ניסיון להרוויח מה שפחות על חשבונו של אדם או עסק שנקלע לצרות. לצד זאת, הפרשה שבה ומדגישה את החשיבות שבסיוע אקטיבי לאלו שזקוקים לכך, בכדי לעמוד על הרגלים.
- 11.8 17/05/2020 10:29הגב לתגובה זוהשיטה שמתוארת בתורה התאימה לעם של חקלאים זעירים, בעלי חלקות אדמה שעברו בירושה. מוסד ההלוואה באותה תקופה היה מוסד של צדקה, לא של השקעה. ברור שאין זה מתאים לכלכלה המודרנית. עם זאת, הייתי שמח למערכות כלכליות מודרניות שונות מאלה שיש לנו היום. ההלוואות סוחטות את לשד הלווה, ומאפשרות לרדוף אותו, לעכל את משכורתו, וכו'. זה מצב לא בריא. הייתי מעדיף שהלוואות תינתנה רק כנגד שיעבוד נכסים, מוגדרים מראש. ויותר מכך, הייתי מעדיף שהקמת חברה בע"מ תהיה קלה מאוד מבחינה ביורוקרטית, כך שרק נכסים ששייכים לחברה יהיו משועבדים להלוואה. המלווה (הבנק) ידע מראש מה השיעבוד. חוק פשיטת הרגל של איילת שקד הוא צעד בכיוון הנכון. הוא מכריח את הבנקים להבין שהלוואה נותנים כנגד שיעבוד נכסים, ולא על סמך רדיפה עתידית ואחיזת חנק של הלווה, שבסוף יפרע על ידי נדבות מאחים, דודים וסבתות. הייתי גם מעדיף שבמקום הלוואות לעסקים זעירים תהיינה קרנות השקעה. מעין קרנות נאמנות לעסקים זעירים, כך שהמשקיעים ישאו גם בסיכון אך גם ברווח. הדברים רחוקים מאוד מההתנהלות המודרנית בימינו, וכן אפשר לקבל השראה מפרשת השבוע. השראה, אך לא מתכון לביצוע.
- 10.דודי 17/05/2020 02:16הגב לתגובה זומותר להלוות עם ריבית לגוי, יהודי ליהודי יש איסור ריבית.
- 9.שלמה 16/05/2020 23:08הגב לתגובה זושנכסי הנדלן שהיו חוזרים מדובר על כפרים ערים קטנות ושדות ככה שלכל יהודי היה חלק בארץ בערים שהיו מוקפות חומשה שכנראה היוו ערי מסחר היה ניתן לקנות בית דירה \חנות \משרד לצמיתות כמבואר בפסוקים בכל אופן כתיבה יפה
- 8.משקיע 16/05/2020 21:55הגב לתגובה זולצמצם פערים בשכר על ידי שינויי מס, להעניק הלוואות מדינה ללא ריבית לזוגות צעירים ומשפרי דיור עם ילדים, לפתוח את השוק לייבוא מזון כדי שהמחירים פה יהיו נורמאליים ולבסוף כן אפשר לבטל חובות לאנשים שהסתבכו בריבית דריבית עם הבנקים וכל מיני גופי הלוואה מושחתים במשך שנים ולתת להם לצאת לחופשי
- 7.כולם נוכלים 16/05/2020 14:25הגב לתגובה זומדינה אוכלת יושביה כל בעל מכולת נהיה נוגס וכעת בקנינונים המחירים גבוהים מתמיד. האמת היא שאזרחי ישראל רובם טיפשים שלא בודקים מחירים ושמים פתק בקלפי לפי מה שסתא שלהם הצביעה
- 6.אמנון 15/05/2020 18:02הגב לתגובה זובנוסף הקורונה מתה בארץ הקודש . ברוך השם
- הנביא 16/05/2020 15:23הגב לתגובה זושמקשרים אלמנטים דתיים עם גיבוביי שטויות בצל הקורונה
- 5.ינון 15/05/2020 17:19הגב לתגובה זותודה רבה לביזפורטל
- 4.אתנחתה רוחנית נפלאה (ל"ת)שי 15/05/2020 12:37הגב לתגובה זו
- 3.שמעון 15/05/2020 10:58הגב לתגובה זושכחתם לציין בשביל שה תקנו פרוזבול(שטר המלווה ) שזה נותן ללווה חובה להחזיר את הכסף אפילו אחר 7 שנים שאנשים ימשיכו להלוות זה לזה
- 2.י 15/05/2020 10:48הגב לתגובה זושטיקוניים ילוו כסף מהעם ואז יעשו תיספורת.. אבל המוח הקפיטליסטי ממציא אין סוף דרכים לגזול כסף מהעניים...
- ירון 15/05/2020 18:50הגב לתגובה זוהלכו ל"מספרה" בעצמם ראה איוב קוהלת וכו'
- 1.דנה 15/05/2020 08:49הגב לתגובה זוהכל ניתן בהשאלה ובאופן זמני מבורא הכל יכול שהכל שלו!!
- סיר וצלחת 15/05/2020 18:51הגב לתגובה זושלוש בעיות בעולמנו דת פוליטיקה והקשר בין הון ושלטון ותו לא
- איציק 16/05/2020 16:37לבצע בו הנשמה מפה לפה .
ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון
מענק חימום לקראת החורף בסכום של 600 עד 1,200 שקל לזכאים; למי מגיע ואיך לבקש מענק כזה?
המדינה תעביר מענקי סיוע לחימום - רובם ישולמו אוטומטית לחשבון הבנק של הזכאים. המוסד לביטוח לאומי בשיתוף משרד הרווחה יתחיל בימים הקרובים להעביר מענקי חימום לאזרחים הזכאים לכך, לקראת עונת החורף הקרבה.
מענק חד פעמי להקלה בחשבונות החימום
מדובר בתשלום חד פעמי, שמיועד להקל על ההוצאה של משקי בית מוחלשים בחשבונות החימום - בין אם מדובר בחשמל, גז, דלק או אמצעים אחרים. המענקים נעים בטווח של 600 עד 1,200 שקלים למשפחה, בהתאם לקריטריוני הזכאות. סכומים גבוהים יותר יועברו לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, כמו קשישים או ניצולי שואה. לפי נתוני ביטוח לאומי, המענק הסטנדרטי לשנת 2025 עומד על 649 שקלים - סכום שנקבע בהתאם למנגנון חישוב שנתי המשלב עדכון קצבאות והוצאות אנרגיה ממוצעות.
מי זכאי למענק ומתי ייכנס הכסף?
ברוב המקרים, הזכאים לא יצטרכו להגיש בקשה - המענק יוזרם באופן אוטומטי לחשבונם, לפי נתוני הזכאות שכבר קיימים בביטוח הלאומי. ההעברות צפויות להתבצע כבר בימים הקרובים, חלק מהתשלומים יוקדם למועד שלפני 28 באוקטובר - תאריך תשלום הקצבאות החודשי.
בין מקבלי המענק נמצאים:
- מקבלי קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה
- מקבלי קצבאות נכות וסיעוד
- זכאים לקצבת שאירים שהגיעו לגיל פרישה
- חיילים משוחררים ונפגעי פעולות איבה
- ניצולי שואה
- משפחות עם ילדים בהכנסה נמוכה
- דרך החתחתים להכרה בנכות מהמוסד לביטוח לאומי
- אחרי שקיבל מיליון: חשמלאי שנפל יפוצה בכ-130 אלף ש'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, מי שקיבל גמלת אזרח ותיק מיוחדת או תוספת בגין השלמת הכנסה באחד מהחודשים האחרונים - יזכה אף הוא לקבלת המענק.

רשות התחרות בודקת את הבנקים; לאן זה יכול להוביל?
רשות התחרות מתקרבת להכרזה על חמשת הבנקים הגדולים בישראל כ"קבוצת ריכוז"; אם ההכרזה תצא לפועל, מדובר במהלך שעשוי לשנות את יחסי הכוחות במערכת הבנקאית, על רקע רווחיות שיא וביקורת ציבורית גוברת על היעדר תחרות אמיתית
רשות התחרות צפויה לנקוט צעד רגולטורי תקדימי, כאשר היא מתקרבת להכרזה על חמשת הבנקים הגדולים בישראל, לאומי, הפועלים, דיסקונט, מזרחי והבינלאומי, כקבוצת ריכוז. מדובר במהלך שכבר היה על השולחן מאז מרץ 2024, ועשוי לשנות את מערך הכוחות בענף הבנקאות הקמעונאית, במיוחד על רקע הרווחיות החריגה של הבנקים בשנים האחרונות, שממשיכה לעורר ביקורת ציבורית חריפה.
השימוע האחרון, שנועד להציג לבנקים את ממצאי הבדיקה העדכנית של הרשות, צפוי להיערך בחודש הבא, כאשר ברשות צפויים לקבל החלטה סופית עד לסוף השנה. ההכרזה, אם תצא לפועל, תאפשר לרשות להטיל מגבלות והוראות על פעילות הבנקים, כולל שינוי אופן התמחור של פיקדונות, חובת הצגת מידע השוואתי ללקוחות והסרת חסמים על ניוד פיקדונות.
המשמעות של ההכרזה
במונחים כלכליים, ההכרזה על קבוצת ריכוז נועדה להתמודד עם מצב שבו קיימת תחרות מועטה בענף, או כאשר מספר מצומצם של שחקנים מרכזיים מתנהל באופן מתואם בפועל או במשתמע, גם מבלי שנחתם ביניהם הסכם פורמלי. בענף הבנקאות, בעוד שמדובר ב-5 שחקנים מרכזיים, בפועל מדובר בתחום עם ריכוזיות גבוהה, חסמים משמעותיים למעבר בין בנקים, ומוצרי אשראי וחיסכון שמתומחרים באופן שמיטיב עם המוסדות הפיננסיים על חשבון הלקוחות.
הביקורת הציבורית, שמובלת בין היתר על ידי גופים כמו לובי 99, מלווה את התהליך מראשיתו. לטענתם, הרווחים החריגים של הבנקים הם תוצר של תחרות חסרה, כוח מיקוח עצום מול הלקוחות, והיעדר שקיפות במוצרים ובתמחור. כפי שציינו שם, "הרווחיות המוגזמת נובעת לא מהצטיינות עסקית, אלא מהיעדר תחרות אפקטיבית".
- כמה ריבית משלמים הבנקים על 232 מיליארד שקל של כספי ציבור בעו"ש?
- הבנקים מתעשרים, ולעזאזל משבר האקלים; הגדילו מימון לקידוחי נפט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרשות מציעה שורת צעדים שיחולו אם תתקבל ההכרזה, ובהם חיוב הצגת מידע השוואתי על ריבית בפיקדונות וקרנות כספיות, איסור על הפליית מחיר בין לקוחות בגין פיקדונות, והנגשת חיסכון באמצעות גופים חוץ בנקאיים שירכזו כספים ויפקידו אותם בבנקים בשם הציבור. צעד נוסף, דרמטי לא פחות, הוא ביטול ההתניה של פתיחת פיקדון באחזקה של מוצרים נוספים כמו כרטיסי אשראי או ניירות ערך.
