בדרך לישראל? נחיל ארבה עצום הגיע לסיני
נחיל ארבה עצום עושה את דרכו, ככל הנראה, לישראל, לאחר שהחגבים נצפו מתרבים בשני צדיו של הים האדום בסעודיה ובסיני. הנחיל שנחשב לחמור ביותר ב-70 שנה האחרונות כבר היכה באתיופיה, קניה, סומליה, דיג'בוטי ואריתריאה. עכשיו הוא התפשט לכל עבר והגיע גם לדרום סודן, אוגנדה וטנזניה.
נחיל הארבה מכה אחת לכמה שנים וגם מגיע מדי עשור לישראל, אך השנה הנחיל יצא מכלל שליטה. לפי אתר World-O-Meter של האו"ם, במזרח אפריקה חיים למעלה מ-440 מיליון בני אדם, כ-6% מכל האנשים על פני כדור הארץ. אם ימשיך להתפשט, בנוסף למשבר בסין שמביא להסגר של למעלה מ-700 מיליון בני אדם, העולם צפוי להתמודד עם משבר נוסף.
ארבה הוא כינוי להתאגדות מאסיבית של חגבים. הנחיל מכלה כל גידול וירק שבו הוא נתקל ובכלכלות המזרח אפריקאיות, שרבים מתושביה מתבססים על גידולים עצמאיים. יותר מזה, 65% מהכלכלה שלהם מבוססת על זה. מה שהביא את סוכנות הדירוג מודי'ז להוריד את הדירוג לכל המדינות באזור המתבססות על חקלאות לדירוג של "אשראי שלילי". כלומר כל מדינות האזור הולכות להתקשות הרבה יותר להלוות כספים.
החשש הוא כי האזור יהפוך למוכה רעב, מה שיגדיל את חוסר היציבות המדינית, הפנים פוליטית ואף להוביל להתלקחויות בשל המזון המתדלדל. ארגון המזון והחקלאות של האו"ם הגדיר את המצב כ"מדאיג מאוד". לדוגמא, באתיופיה הנחיל פגע במטעים של קפה ותה, המהווים כ-30% מהייצוא במדינה. בקניה נפגעו 70,000 הקטארים של יבולים. הקטאר הוא 10,000 מ"ר. בלתי נתפס. עוד מעריכים כי בשתי המדינות כבר למעלה מ-11 מיליון תושבים עומדים בפני מחסור חמור של מזון.
- ארבה צונחת ב-19%: הבטחות גדולות, הכנסות זעירות
- אחרי זינוק של 90% - ארבה מגייסת ומדללת את המשקיעים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"עליות במחירי המזון מהתמשכות בחוסרים של גידולי מפתח, מוסיפים שמן לפוטנציאל לחוסר שקט אזרחי לאורך מזרח אפריקה, באזור שגם כך מעריכים כי חשוף לסיכונים מוגדלים ועכשיו הוא בעל כל המרכיבין להתפתח לכיוון זה", אמר סגן נשיא והאחראי על תחום האשראי במודי'ז קלווין דאלרימפל ל-CNBC.
הענק השחור באקוודור מתעורר
בתוך כך, עוד אסון בעל השפעות רחבות היקף מתבשל בדרום אמריקה, כשאחד מהרי הגעש הגדולים ביבשת מראה סימנים לקראת אפשרות של התפרצות מאסיבית. הר טונגורהאוא, שפירושו בשפה המקומות הוא 'לוע האש', מגיע לגובה של 5 קילומטרים ומכונה הענק השחור.
ההר אמנם פעיל געשית מאז 1999, אבל לאחרונה הוא מראה סימנים של התפרצות מסוכנת במיוחד שנקראת קריסת צד, שבה אחד האגפים של ההר קורס ומביא למפולות והתפרצויות רב עוצמה. יש כאלה שחוששים כי ההר יקרוס טוטאלית, מה שעלול להגדיל את אפקט הפגיעה שלו.
- התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%
- הפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
- 8.שיפרק לחקלאים את הכסף שהם שודדים (ל"ת)מטיא 22/02/2020 22:15הגב לתגובה זו
- 7.יואב מוטרו 22/02/2020 20:34הגב לתגובה זואין כרגע ארבה בסיני. הכתבה מוטעית ויוצרת לחץ מיותר.
- 6.שמואל 22/02/2020 18:31הגב לתגובה זוהתפרצות ב 2010 היתה באיסלנד ולא בפינלנד!!!
- 1+ (ל"ת)אבי וי 23/02/2020 08:35הגב לתגובה זו
- 5.אמ 22/02/2020 17:03הגב לתגובה זועל ישראל לקדם את פני המכה ולשלוח מטוסי ריסוס לסיני שלא יהיה מאוחר מידי
- 4.הכתב ממונה על מדור שישו ושימחו !! חחחח (ל"ת)שאול 22/02/2020 16:20הגב לתגובה זו
- 3.הכתב ממש אופטימיסט, לא לשכוח אצלינו את נחיל נתניהו ! (ל"ת)אבי 22/02/2020 16:18הגב לתגובה זו
- 2.זו רק ההתחלה. (ל"ת)אינדריד קולד 22/02/2020 13:35הגב לתגובה זו
- 1.2010 באיסלנד לא פינלנד (ל"ת)חזי 22/02/2020 10:47הגב לתגובה זו
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
