אנונימוס
צילום: צילום מסך
היום לפני...

ה-5 בנובמבר: יום המחאה החברתית העולמי והמזימה שמאחוריו

היום, בשנת 1605, התרחשה "מזימת אבקת השריפה", אירוע מכונן בו ניסו קבוצה של קיצוניים קתולים לרצוח את מלך אנגליה ג'יימס הראשון ונחגג עד היום ברחבי העולם
נועם בראל | (2)
נושאים בכתבה אינטר אנונימוס

"זכור, זכור את החמישה בנובמבר, אבק שריפה, קשר ומזימה, איני מוצא כל סיבה מדוע המזימה תשכח אי פעם מזיכרון האומה". זהו המשפט המלווה את היום הזה בהיסטוריה, שלנצח ייקשר עם תנועת אנונימוס ועם האקטיביזם החברתי.

היום, בשנת 1605, התרחשה "מזימת אבקת השריפה", אירוע מכונן בו ניסו קבוצה של קיצוניים קתולים לרצוח את מלך אנגליה ג'יימס הראשון ואת האצולה הפרוטסטנטית על ידי פיצוץ  בניין הפרלמנט הבריטי בטקס פתיחתו. כישלון המזימה הביא למעשה לתוצאה הפוכה, כאשר הסובלנות והזכויות לקתולים שהיו קודם למזימה נשללו מהם והוחזרו רק לאחר 200 שנים.

האירוע, אשר נחגג מדי שנה בבריטניה, ובמדינות נוספות כמו ניו זילנד, דרום אפריקה, קנדה, ואוסטרליה נקרא "ליל גאי פוקס", וחוגגים אותו על יד שריפה של בובות בדמותו של גאי פוקס, מומחה אבק השריפה, אשר היה אמור להפעיל את הפצצה.

האירוע, אשר נקשר למחאה חברתית נגד הממשלה, היה הבסיס אשר הניע את הקמתה של תנועת "אנונימוס", אשר ידועה כארגון-על של האקרים, שמדי שנה בתאריך הזה, תוקפים אתרי אינטרט ממשלתיים כמחאה על נושאים שונים.

ישראל היא אחת מהמטרות שמככבות דרך קבע במתקפות של אנונימוס, ומדי שנה עומדת בפני מתקפת סייבר על אתרים ממשלתיים וציבוריים כמחאה על מה שההאקרים מכנים כ"כיבוש, דיכוי והפרת זכויות אדם כלפי הפלסטינים".

בשנת 2015 הכריז ארגון אנונימוס מלחמה נגד דאעש והשבית מעל 5,500 חשבונות טוויטר של פעילי המדינה האיסלאמית.

מדי שנה, לציון האירוע, נוהגים אנשי המשמר הבריטי לבצע בכל חדרי בניין הפרלמנט חיפוש טקסי אחר מטעני חבלה לפני טקס הפתיחה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    "אנונימוס- ארקטוס" זה השם שנתנו לי הורי האנרכיסטים. (ל"ת)
    אייל סיון 06/11/2019 15:17
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אהה ה" כיבוש " .. הבנתי . (ל"ת)
    איש 05/11/2019 19:03
    הגב לתגובה זו
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.