פסיקה שוחד משפט
צילום: Istock

בדרך לכלא: לחיאני, אבוטבול וברוכים מכנופיית המגנטים

השלושה תועדו במסגרת התוכנית "יצאת צדיק" בעושק לקוחות קשישים
גיא עיני | (14)

בית משפט השלום גזר 77 חודשי מאסר לרן לחיאני ו-56 חודשים מאסר לאריאל ברוכים בגין בעבירות מרמה ועושק כלפי קשישים בנסיבות מחמירות וכן עבירות מס בהיקף של מיליוני שקלים, במסגרת מעורבותם בפרשה המכונה "עוקץ האינסטלטורים".  בנוסף, נקבע כי השניים יפצו את נפגעי העברות בסכום של מעל ל-270 אלף שקל.

לפי כתב האישום, בין השנים 2010-2017 הנאשמים לחיאני וברוכים ניהלו עסק בתחום האינסטלציה המושתת על מרמה מתוחכמת תוך ניצול חולשתם של לקוחות העסק, רבים מהם קשישים. במסגרת זו פעלו השניים בתחבולות מול הלקוחות ויצרו מצגים כוזבים לגבי זהותם וזהות קבלני המשנה אותם שלחו לביתם של הלקוחות, גבו מחירים שונים ללא קשר לתקלות אותן התבקשו לתקן וכן פעמים רבות התקלה לא תוקנה כלל, על אף שנגבה תשלום בעבור התיקון. נחשפה בתוכנית יצאת צדיק.

השניים הפיקו הכנסה מעבודות אינסטלציה בהיקף של כשמונה מיליון שקלים ופעלו להתחמק מתשלום מס בהיקף של כ-5.7 מיליון שקל. בנוסף, אחד מקבלני המשנה של הנאשמים, אושרי אבוטבול, הורשע בעבירות מרמה ועושק כלפי קשישים בנסיבות מחמירות, התפרצות לבתי קשישים תוך התחזות לעובד ציבור, גניבה מבתי קשישים ועבירות נוספות ונגזרו עליו 70 חודשי מאסר, לצד פיצוי לנפגעי העבירה ופיצויים בסכום כולל של מעל לחצי מיליון שקל.

בית המשפט בחן את נסיבות ביצוע העבירות וקבע כי לא ניתן להפריז במקרה זה בחומרתן: "ביחס לעבירות המרמה והעושק, החומרה הרבה אשר במעשים נובעת בעיקרה מההתנהלות רחבת ההיקף, משך תקופה בת שנתיים, בין השנים 2015-2017, המתוכננת מראש, והמרמתית, במהלכה ביצעו הנאשמים את העבירות, בתחכום רב ושיטתיות, בצוותא וביחד עם אחרים. העבירות בוצעו כלפי כ-39 קורבנות, במקרים רבים תוך ניצול חולשתם הנובעת מגילם המתקדם. חלקם של הנאשמים בביצוע העבירות משמעותי ועיקרי על פי המפורט בכתב האישום המתוקן, והם אלה האחראיים ליצירת התשתית הנדרשת לביצוען".  

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    אני מקווה שהפרקליטות יגישו עירעור על קלות העונש (ל"ת)
    רש 18/02/2019 14:24
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    שכטר קלינסקי וברקוביץ עושים נוכלויות במיליארדים (ל"ת)
    קשקש 18/02/2019 14:22
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    לא שכטר, קלינסקי וברקוביץ'? (ל"ת)
    אני פשוט בהלם 18/02/2019 07:08
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    מיקי 18/02/2019 06:48
    הגב לתגובה זו
    קשישים או בני משפחתם שפנו למישטרת ישראל באופן אצמעי נישלחו לביתם עם אין מה לעשות !!! ככה מסתובבות עשרות כנופיות דומות בארץ !!! לציבור יש עיניין ועוד איך יש עיניין
  • 8.
    דניאל 18/02/2019 06:45
    הגב לתגובה זו
    לחלט להם את כל רכושם למען יראו ויראו. לא מתביישים לרמות קשישים.
  • 7.
    סולי 18/02/2019 00:57
    הגב לתגובה זו
    כשרוצים בהחלט אפשר
  • 6.
    להם הצלחה בהמשך דרכם .ובעזרת השם יקבלו סרטן שלושתם (ל"ת)
    ולי לא נותר אלא לאחל 17/02/2019 23:32
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    שהחיינו והגיענו לזמן הזה שבית המשפט צודק בהרשאה נכונה (ל"ת)
    אבי 17/02/2019 23:23
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    נח 17/02/2019 21:17
    הגב לתגובה זו
    יש לחייב אותם להחזיר את כל הכספים שגבו במרמה מהקשישים שישבו בכלא עד שישולם הכל
  • 3.
    שמוליק 17/02/2019 20:57
    הגב לתגובה זו
    כמה מסריחים אנשים יכולים להיות??
  • 2.
    עוד כמה כאלה יש ? (ל"ת)
    ארי 17/02/2019 18:35
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שיירקבו בכלא (ל"ת)
    סוף סוף צדק 17/02/2019 17:44
    הגב לתגובה זו
  • שישלמו 8 מליון עבור גזלותיהם ! (ל"ת)
    וגם 17/02/2019 19:26
    הגב לתגובה זו
  • אמן (ל"ת)
    כותב 17/02/2019 18:42
    הגב לתגובה זו
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".