רון בנצור פורש מתפקידו כמנכ"ל יורג'ן פארמה, ליז בארט מונתה להחליפו ולתפקיד נשיאת החברה
בארט שימש כמנכ"לית חטיבת האונקולוגיה של נוברטיס וכחברת הצוות הבכיר של נוברטיס. לפני כן כיהנה כנשיאה עולמית של תחום האונקולוגיה בפייזר. בפייזר מילאה שורה של תפקידי מנהיגות לרבות נשיאה גלובלית של התרופות החדשניות באירופה, נשיאת היחידה העסקית לטיפולים מיוחדים בצפון אמריקה, ונשיאת תחום האונקולוגיה בארה"ב. לפני פייזר שימשה כסגנית נשיא ומנהלת כללית של עסקי האונקולוגיה בחברת צפלון, אינק. גב' בארט עבדה גם בג'ונסון & ג'ונסון. היא החלה את הקריירה שלה בקבוצת קראפט פודס, אינק. יש לה תואר ראשון במדעים מאוניברסיטת לואיזיאנה ותואר מוסמך במנהל עסקים מאוניברסיטת סט. ג'וזף.
"נפל בחלקי כבוד גדול להוביל את יורוג'ן בשלבי התפתחותה הראשונים, בהנפקה הראשונה שלה לציבור, בהשלמת גיוס המטופלים לניסוי הפיבוטאלי הראשון שלנו וכעת בפתיחת תהליך ה-NDA לתרופה שלנו," אמר רון בנצור. "ליז היא מנהיגה מצוינת לשלב הבא בדרכה של יורוג'ן. יש לה את הניסיון הדרוש לקחת את הצלחתנו הקלינית ולהכין את החברה למסחור. אני מצפה לתמוך בחברה בהמשך דרכה והצלחותיה. "
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
