נתנו לכם מתנה לחג? זה מה שמקבלים בהיי-טק
מה הייתם מעדיפים: IRobot, מכונת אספרסו, תיק בובי נגד גניבות או מחבת גריל כפולה? וגם: אילו ענפים מעניקים את המתנות הכי קטנות, ומי הכי מפנק את העובדים בחג?
בדיקה שערכה חברת עוקץ מערכות והייטק-זון מציגה את המגמות בראש השנה אצל החברות הלא מאוגדות - מי מקבל מה וכמה, מי הכי הרבה ומי לא מקבל בכלל מתנה לחג וכמובן, מהן המתנות הפופולריות ביותר.
הבדיקה מראה שגם השנה, כמו בכל שנה, עובדי הייטק והפיננסים מובילים את הטבלה והם מקבלי המתנות היקרות ביותר. על פי ההסקר שערכה חברת עוקץ, עובדי הפיננסים יקבלו השנה מתנות בשוווי ממוצע של 360 שקל. בצד השני של המתרס נמצאים ענפי הסיעוד והשמירה שיקבלו שי לחג בשווי של 60 ו-70 שקלים בלבד בהתאמה. עובדי חברות הייטק יקבלו מתנה בשווי מתנה בשווי ממוצע של 300 שקל.
על פי הייטק זון, רוב עובדי ההייטק (70%) יקבלו השנה מתנה מוחשית ורק 14.5% מהעובדים יקבלו שובר גיפט קארד, ו-19.5% יקבלו תווים לרכישת מזון, כאשר הדומיננטיות כרגיל היא של שופרסל (14.5%) מבין התווים.
- מלחמת הכישרונות בבינה המלאכותית משנה את כללי המשחק
- מפתח, אנליסט או מנהל מוצר? למצוא את המקום שלכם בעולם הטכנולוגיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נתון נוסף שעולה מהסקר הוא שכ-45% מבתי העסק הקטנים לא יתנו הנה מתנה לחג לעובדיהם. יתרה על כך, מראה הסקר את הפער בין שווי המתנה הממוצעת בענף הפיננסים לענף הסיעוד שעומד על 600%.
בניגוד לתפיסה לפיה עובדי הייטק מקבלים מתנות ותווי קניה בשווי רב, בפועל כרבע מהם יקבלו הפסח הקרוב שי בסכום שנע בין 200-300 שקל בלבד. רק כחמישית יקבלו מתנה בשווי שגבוה מ-400 שקלים. כך מראה ניתוח ההתפלגות בשווי המתנות בענף הייטק.
- הממשלה אישרה את הצעת התקציב הנוסף לשנת 2025 למימון הוצאות המלחמה
- כמה עולה התמיכה של ארה"ב בישראל - המספרים נחשפים
- תוכן שיווקי משכנתא הפוכה: מפתח לחוסן בעורף, יציבות בשוק הנדל"ן
- תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
ועדים מדווחת כי השנה הוציאו ועדי עובדים וההנהלות יותר מ-4 מיליארד שקל על רכישת שי לעובדים, 10% יותר מראש השנה אשתקד. גם מעגל מקבלי השי מתרחב השנה וכולל 75% מכלל השכירים במשק, שהם כ-3 מיליון עובדים.
מסקר של ועדים, ניתן לראות את תקציבי השי לחג:
שי לחג בסכום של 1750-1600 שקלים יקבלו:
עובדי מפעלי ים המלח וטבע בפתח תקווה
שי לחג בסכום של 1500-1400 שקלים יקבלו:
עובדי משרד הביטחון, אדמה מכתשים, אי די אי טכנולוגיות.
שי לחג בסכום של 1200-1100 שקלים יקבלו:
עובדי הבנק הבינלאומי, חברת החשמל, בנק ירושלים, מועצה אזורית גזר.
שי לחג בסכום של 1000 שקלים יקבלו:
עובדי רשות שדות התעופה, בנק מזרחי טפחות, רכבת ישראל, מקורות בה"ח וולפסון, אליאנס, פריגו טבע כפר סבא, מבטחים, המנהלים בגוגל ישראל, מפעלי תובלה.
שי לחג בסכום של 900-950 שקלים יקבלו:
עובדי נציב שירות המדינה, תנובה, עיריית הרצליה, אלטשולר שחם, עשות אשקלון נשר
שי בסכום של 890-800 שקלים יקבלו:
עובדי מפעל הפיס, הקרן הקיימת, מחלבת טרה, בינת תקשורת ומחשבים, מרכז רפואי איכילוב, משרד הכלכלה, איסכור, מ"מאלפי מנשה, מרכז רפואי שערי צדק, יקב רמת הגולן.
שי לחג בסכום של 750-700 שקלים יקבלו:
עובדי מכון התקנים הישראלי, עובדי קופת חולים מאוחדת, פלרם, מלון שרתון ת״א, עמיגור,מעון טללים דימונה, משרד ראש הממשלה, טבע כפר סבא, הסתדרות עובדים לאומית, שטראוס מים
שי לחג בסכום של 650-600 שקלים יקבלו:
עובדי עיריית תל אביב, דן תחבורה, האוניברסיטה העברית, מועצה אזורית באר טוביה, E.C.I, רפאל, ארגון עובדי צה"ל, EY, כרטיסי אשראי לישראל, אל אופ, אלישרא, תנופורט, אורביט.
"המתנות הפופולריות ביותר שיספקו השנה חברות ההייטק לעובדיהן הן: IRobot, מכונת אספרסו ניידת נטענת, תיק בובי נגד גניבות, מחבת גריל כפולה (מתהפכת). בשנים האחרונות התפתח בהייטק נוהג שבו מאפשרות החברות לעובדים לבחור בין מתנה לתווי קניה, אלא שהשנה אומר דגן רונן, מסתמן שלמעלה מ- 70% מהחברות לא מציעות תווי קניה אלא מציעות לעובדיהן אפשרות לבחור רק מבין מבחר מתנות מוחשיות". אומר מנכ"ל משותף בהייטזון, דגן רונן ומוסיף: " החברות מעדיפות להעניק לעובד מתנה מוחשית, שכן למתנה כזאת יש ערך רגשי גבוה יותר, בעוד שתווי קניה לרשתות המזון "הולכים לארנק" ומשמשים לצריכה השוטפת. רבים משתמשים בתווים שקיבלו ממקום העבודה ומעבירים אותם כמתנה לחג למטפלת, לגננת, למנקה".
- 4.מטריקס 200₪ (ל"ת)בוב 06/09/2018 08:13הגב לתגובה זו
- 3.דורון 04/09/2018 10:48הגב לתגובה זואני עדיין חושב שעדיף להטעין גיפט כארד מוצלח בסכום מכובד ויפה כמו הגיפט כארד של BUYME ושם פשוט לבחור מה שצריכים יש שם המון אפשרויות ולדעתי זה הכי משתלם
- 2.1000 04/09/2018 05:02הגב לתגובה זויש הרבה מקומות שמקבלים 1000 שקל
- 1.סנטיאגו 03/09/2018 15:11הגב לתגובה זומשרד הבטחון למשל.. ברור שהכתבה היא על הלא מאוגדים..ועדין צריך להזכיר את העושק שבא מכיסנו ומשלם על מתנות יקרות ערך ווהטבות רבות לאורך השנה והכל מכיסנו.

מתי הריבית תתחיל לרדת?
הסיבות להפחתת ריבית והסיבות שלא להפחית - מתי זה צפוי להתחיל ולמה אתם לא ממש תרגישו את זה בפעמים הראשונות?
בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית מחר על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, תפרסם מחר החלטת ריבית ובדומה לכל ההחלטות מאז ינואר 2024, לא צפוי שינוי. הנגיד, פרופ' אמיר ירון הולך על הצד הבטוח. הוא מחכה להורדת ריבית בארה"ב, הוא מחכה להפחתה ניכרת באי וודאות הגיאופוליטית. מנגד, יש הרבה סיבות טובות להפחתת ריבית מהירידה הצפויה באינפלציה, דרך הירידה בשער הדולר, הירידה בצמיחה, השיפור בפרמטרים הכלכליים, תמחור האג"ח והירידה בפרמיית הסיכון, לצד השיפור המשמעותי במצב הגיאופליטי. ועדיין - מבחינת הנגיד זה עדיין לא הזמן.
אינפלציה - 3.1% אבל בדרך ל-2.3%
האינפלציה השנתית עדיין חורגת מיעד היציבות של הבנק, שמוגדר בין 1% ל-3%. לפי נתוני המדד האחרונים שפורסמו ליולי, קצב העלייה השנתי עומד על 3.1%, מעט מעל הגבול העליון. אמנם המגמה מצביעה על התקרבות ליעד והכלכלנים מעריכים אינפלציה של 2.2%-2.3%, אך הנגיד יתעקש להסתכל על חצי הכוס הריקה
שיקול מרכזי נוסף בהחלטה הוא המצב הגיאו-פוליטי, ובמיוחד חוסר הוודאות סביב המשך הלחימה ברצועת עזה והשלכותיה הרחבות על הכלכלה הישראלית. למרות הצלחות במספר זירות ועמידות וגמישות של המשק הישראלי, המלחמה והחשש מהתרחבותה, הם הבלם המרכזי להעלאת ריבית. החשש הגדול שהמלחמה תוביל לשבירת תקציב, צורך להרחיב גיוסים וחשש מעלייה בריבית החוב. אלא שבינתיים קורה בדיוק ההיפך - אגרות החוב בעלייה, הריבית על האג"ח יורדת והיא מבטאת כבר הפחתת ריבית דהפקטו.
הפד' עדיין לא החל במחזור הפחתות הריבית, ונראה שבבנק ישראל לא מעוניינים להקדים אותו. בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים מצפים להפחתה ראשונה בארה"ב רק בספטמבר, וככל הנראה רק אז יבשילו התנאים גם להפחתה בישראל. הסיבה לכך היא הרצון לשמור על יציבות מטבעית ולהימנע מתנודתיות מיותרת בשער החליפין.
- כצפוי: בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה - 4.5%
- בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה; ירידה בתחזית הצמיחה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוק המקומי מושפע באופן ישיר מהפער בין הריביות: הריבית בישראל גבוהה יחסית לזו באירופה, ובקרוב גם בארה"ב. מצב זה מושך משקיעים זרים להחזיק בשקל, מה שתורם להתחזקותו מול הדולר ומטבעות אחרים. אמנם התחזקות השקל מסייעת בהפחתת לחצי יבוא ומחירים, אך היא גם מקשה על מגזרים ממונפים כמו נדל"ן, קמעונאות ועסקים קטנים ובינוניים, שסובלים מעלויות מימון גבוהות יותר ומתחרות יצוא מוחלשת.

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.