שרי אריסון
צילום: יח"צ

"כוחה האדיר של אריסון יוצר קבוצה ריכוזית"

הוועדה לצמצום הריכוזיות ממליצה ברוב קולות שלא לאפשר לשיכון ובינוי מקבוצת אריסון להשתתף במכרז על מערך הרכבת הקלה בירושלים

גיא עיני |

הוועדה לצמצום הריכוזיות ממליצה ברוב קולות לא לאפשר את השתתפותה של שיכון ובינוי במכרז הרכבת הקלה בירושלים. קבוצה נוספת שהשתתפותה במכרז נבחנה היא אלקטרה בשליטת משפחת זלקינד. לגבי קבוצה זו הודיעה הוועדה פה אחד כי אין מקום למנוע את התמודדותה במכרז משיקולים של ריכוזיות כלל-משקית.

שיכון ובינוי -0.16% ואלקטרה 1.18% מבקשות להתמודד במכרז שיכלול מימון, תכנון, הקמה, תפעול ואחזקה של קווי רכבת קלה בירושלים. מאחר שתחום הפעילות שלגביו נדרש זיכיון להפעלת מסילת ברזל מקומית הוא תחום תשתית חיונית וקבוצות אריסון ואלקטרה נחשבות לגורמים ריכוזיים בהתאם לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, נדרשה ועדת הריכוזיות לתת המלצתה בנוגע להשתתפותן במכרז זה.

שרי אריסון בעלת השליטה בשיכון ובינוי שולטת גם במלח הארץ ובבנק הפועלים המחזיק בין היתר בישראכרט, שיכון ובינוי פועלת בתחומי קבלנות תשתיות; בנייה ויזמות  ייצור חשמל; התפלה; טיפול במים ובשפכים; טיפול בפסולת; ייצור חומרי גלם לענף הבניה ועוד. 

"בחינת הריכוזיות הכלל-משקית של קבוצת אריסון מלמדת כי מדובר בקבוצה שמחזיקה בזכויות בתשתיות חיוניות בתחומי המים והחשמל שנחשבים תחומי התשתית החיוניים ביותר, בזכויות משמעותיות בתחום תשתיות התחבורה - תחום בעל חשיבות רבה אשר בו מבוצעת ההקצאה, במונופול בייצור מלח, בבנק הגדול בישראל שעומד בצומת מרכזית ביותר במשק - מוביל ומממן פרויקטים בעלי חשיבות לאומית, מחזיק בחברת האשראי הגדולה בישראל ואף עשוי להיות בעל השפעה תקשורתית כאחד המפרסמים הגדולים. הקבוצה אף בעלת פעילות שתדלנית לא מבוטלת. הכוח הפיננסי האדיר של הקבוצה לצד פעילותה הריאלית הענפה וזכויותיה בתשתיות חיוניות משמעותיות יוצרים את אחת הקבוצות הריכוזיות ביותר במשק", אמרו בוועדה על בקשתה של קבוצת אריסון להתמודד במכרז.

לצד זאת, מצאה הוועדה כי כבר היום לקבוצת אריסון פעילות בלתי מבוטלת בתחומי תשתיות התחבורה וכי הגדלת כוח המיקוח של הקבוצה כתוצאה מהזכייה במכרז תגדיל את החשש ממינוף זכייתה לעבר פעילויות אחרות בתחום. בנוסף, ריבוי הקבוצות שעמדו בתנאי הסף בשלב המיון המוקדם (שבע קבוצות) והוכרזו כשירות להתמודד במכרז, מאפשר לעמדת רוב חברי הוועדה תחרות נאותה ומפיג את החשש מפגיעה משמעותית בהליך המכרזי כתוצאה מגריעת שיכון ובינוי. כן, סברה הוועדה כי מניעת השתתפותה של שיכון ובינוי במכרז עשויה לתרום להגדלת כמות השחקנים בתחומי התשתית בישראל.

"דעת רוב חברי הוועדה היא כי המשך חיזוק מעמדה הריכוזי של קבוצת אריסון במשק, בתחום תשתית חיונית משמעותי כתחום שירותי תחבורה ציבורית במרכז מטרופולין, חותר תחת מטרות החוק. זאת, מאחר שהקצאת הזכות לקבוצת אריסון צפויה להגדיל באופן משמעותי את הריכוזיות הכלל-משקית ולחזק באופן ממשי את החשש מניצול הזכייה להגדלת כוח המיקוח שלה מול קובעי המדיניות, כשאין בצידה תועלת משמעותית העשויה להצדיק זאת. כמו כן, מניעת התרחבותה של הקבוצה לתחום זה אף עשויה לקדם את הגדלת מספר השחקנים בתחום התשתיות החיוניות", סיכמה הוועדה.

באשר להשתתפותה של קבוצת אלקטרה במכרז, הסכימו חברי הוועדה כי הריכוזיות הכלל משקית של אלקטרה אינה גבוהה במיוחד וכי החשש להגדלת הריכוזיות הכלל משקית כתוצאה מהקצאת הזכות לאלקטרה, בשים לב לתחומי פעילותה ולזיקה ביניהם להקצאה, מצומצם ואינו מצדיק את מניעת השתתפותה.

קיראו עוד ב"בארץ"

בדעת מיעוט, סבר חבר הוועדה, פרופ' אבי שמחון, כי על אף ריבוי המתמודדים אשר עמדו בתנאי הסף, ישנו חשש שפסילת שיכון ובינוי תפגע באופן משמעותי בתוצאות המכרז. וכי האיזון בין החשש לפגיעה בהצלחת המכרז לחשש מהגדלת הריכוזיות הכלל-משקית שעלולה להיגרם מזכייה של שיכון ובינוי במכרז מביא למסקנה כי יש לאפשר השתתפותה. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
קניות
צילום: freepik

הכפלת הפטור ממס על יבוא אישי - שאלות ותשובות

רן קידר |

מה כוללת הרפורמה של בצלאל סמוטריץ' בקשר למע"מ על יבוא אישי?

הכפלת פטור ממע"מ ביבוא אישי מ-75 דולר ל-150 דולר החל מינואר 2026.

למה נועד הפטור?

להוזיל עלויות לצרכן ולהגביר תחרות מול רשתות ומחירים גבוהים בישראל.

מה החשש של הקמעונאים?

תחרות לא הוגנת שתביא לסגירת אלפי חנויות קטנות ועסקים מקומיים.

טענת המתנגדים העיקרית?

אובדן של כ-2 מיליארד שקל הכנסות מע"מ ופגיעה קשה במסחר.

הצרכנים באמת יחסכו?

כן, עד 18% על אופנה, קוסמטיקה ולייף-סטייל, אבל לא משמעותי לטווח ארוך.

מי ירוויח הכי הרבה?

עליאקספרס, אמזון, חברות שילוח והצרכן הפרטי הישראלי.

איך דואר ישראל יתמודד?

כבר עמוס מאוד, יצטרך הרחבה משמעותית של מיון ושליחויות.

מה עם נקודות איסוף?

יקבלו יותר תנועת לקוחות אך רווחיות נמוכה מעמלות.

השפעה על חברות ישראליות?

פגיעה קשה באופנה וקוסמטיקה, חלקן ישקלו מעבר לחו"ל.

כמה המדינה תפסיד?

כ-2 עד 2.25 מיליארד שקל בשנה מהפסד גביית מע"מ.

יש קשר פוליטי?

רבים רואים בזה צעד פופוליסטי לקראת בחירות 2026.

עמדת אתרי הסחר הישראליים?

חוששים מאובדן לקוחות, שוקלים להקים מחסנים בקפריסין או ירדן.

יש חלופות טובות יותר?

פטור מדורג או הטבות לעסקים מקומיים – כרגע לא מתוכנן.

מתי זה נכנס לתוקף?

צפוי להיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2026 לאחר אישור הצו.

מה אומר הדרג המקצועי?

התנגדות חריפה, המליץ לבטל את הפטור ממע"מ לגמרי.

ילכו לבג"ץ?

איגודי סוחרים ותעשיינים מאיימים בעתירה לבג"ץ לעצירת הרפורמה.