שרי אריסון
צילום: יח"צ

"כוחה האדיר של אריסון יוצר קבוצה ריכוזית"

הוועדה לצמצום הריכוזיות ממליצה ברוב קולות שלא לאפשר לשיכון ובינוי מקבוצת אריסון להשתתף במכרז על מערך הרכבת הקלה בירושלים

גיא עיני |

הוועדה לצמצום הריכוזיות ממליצה ברוב קולות לא לאפשר את השתתפותה של שיכון ובינוי במכרז הרכבת הקלה בירושלים. קבוצה נוספת שהשתתפותה במכרז נבחנה היא אלקטרה בשליטת משפחת זלקינד. לגבי קבוצה זו הודיעה הוועדה פה אחד כי אין מקום למנוע את התמודדותה במכרז משיקולים של ריכוזיות כלל-משקית.

שיכון ובינוי 2.72% ואלקטרה 2.39% מבקשות להתמודד במכרז שיכלול מימון, תכנון, הקמה, תפעול ואחזקה של קווי רכבת קלה בירושלים. מאחר שתחום הפעילות שלגביו נדרש זיכיון להפעלת מסילת ברזל מקומית הוא תחום תשתית חיונית וקבוצות אריסון ואלקטרה נחשבות לגורמים ריכוזיים בהתאם לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, נדרשה ועדת הריכוזיות לתת המלצתה בנוגע להשתתפותן במכרז זה.

שרי אריסון בעלת השליטה בשיכון ובינוי שולטת גם במלח הארץ ובבנק הפועלים המחזיק בין היתר בישראכרט, שיכון ובינוי פועלת בתחומי קבלנות תשתיות; בנייה ויזמות  ייצור חשמל; התפלה; טיפול במים ובשפכים; טיפול בפסולת; ייצור חומרי גלם לענף הבניה ועוד. 

"בחינת הריכוזיות הכלל-משקית של קבוצת אריסון מלמדת כי מדובר בקבוצה שמחזיקה בזכויות בתשתיות חיוניות בתחומי המים והחשמל שנחשבים תחומי התשתית החיוניים ביותר, בזכויות משמעותיות בתחום תשתיות התחבורה - תחום בעל חשיבות רבה אשר בו מבוצעת ההקצאה, במונופול בייצור מלח, בבנק הגדול בישראל שעומד בצומת מרכזית ביותר במשק - מוביל ומממן פרויקטים בעלי חשיבות לאומית, מחזיק בחברת האשראי הגדולה בישראל ואף עשוי להיות בעל השפעה תקשורתית כאחד המפרסמים הגדולים. הקבוצה אף בעלת פעילות שתדלנית לא מבוטלת. הכוח הפיננסי האדיר של הקבוצה לצד פעילותה הריאלית הענפה וזכויותיה בתשתיות חיוניות משמעותיות יוצרים את אחת הקבוצות הריכוזיות ביותר במשק", אמרו בוועדה על בקשתה של קבוצת אריסון להתמודד במכרז.

לצד זאת, מצאה הוועדה כי כבר היום לקבוצת אריסון פעילות בלתי מבוטלת בתחומי תשתיות התחבורה וכי הגדלת כוח המיקוח של הקבוצה כתוצאה מהזכייה במכרז תגדיל את החשש ממינוף זכייתה לעבר פעילויות אחרות בתחום. בנוסף, ריבוי הקבוצות שעמדו בתנאי הסף בשלב המיון המוקדם (שבע קבוצות) והוכרזו כשירות להתמודד במכרז, מאפשר לעמדת רוב חברי הוועדה תחרות נאותה ומפיג את החשש מפגיעה משמעותית בהליך המכרזי כתוצאה מגריעת שיכון ובינוי. כן, סברה הוועדה כי מניעת השתתפותה של שיכון ובינוי במכרז עשויה לתרום להגדלת כמות השחקנים בתחומי התשתית בישראל.

"דעת רוב חברי הוועדה היא כי המשך חיזוק מעמדה הריכוזי של קבוצת אריסון במשק, בתחום תשתית חיונית משמעותי כתחום שירותי תחבורה ציבורית במרכז מטרופולין, חותר תחת מטרות החוק. זאת, מאחר שהקצאת הזכות לקבוצת אריסון צפויה להגדיל באופן משמעותי את הריכוזיות הכלל-משקית ולחזק באופן ממשי את החשש מניצול הזכייה להגדלת כוח המיקוח שלה מול קובעי המדיניות, כשאין בצידה תועלת משמעותית העשויה להצדיק זאת. כמו כן, מניעת התרחבותה של הקבוצה לתחום זה אף עשויה לקדם את הגדלת מספר השחקנים בתחום התשתיות החיוניות", סיכמה הוועדה.

באשר להשתתפותה של קבוצת אלקטרה במכרז, הסכימו חברי הוועדה כי הריכוזיות הכלל משקית של אלקטרה אינה גבוהה במיוחד וכי החשש להגדלת הריכוזיות הכלל משקית כתוצאה מהקצאת הזכות לאלקטרה, בשים לב לתחומי פעילותה ולזיקה ביניהם להקצאה, מצומצם ואינו מצדיק את מניעת השתתפותה.

קיראו עוד ב"בארץ"

בדעת מיעוט, סבר חבר הוועדה, פרופ' אבי שמחון, כי על אף ריבוי המתמודדים אשר עמדו בתנאי הסף, ישנו חשש שפסילת שיכון ובינוי תפגע באופן משמעותי בתוצאות המכרז. וכי האיזון בין החשש לפגיעה בהצלחת המכרז לחשש מהגדלת הריכוזיות הכלל-משקית שעלולה להיגרם מזכייה של שיכון ובינוי במכרז מביא למסקנה כי יש לאפשר השתתפותה. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.