"כוחה האדיר של אריסון יוצר קבוצה ריכוזית"
הוועדה לצמצום הריכוזיות ממליצה ברוב קולות שלא לאפשר לשיכון ובינוי מקבוצת אריסון להשתתף במכרז על מערך הרכבת הקלה בירושלים
הוועדה לצמצום הריכוזיות ממליצה ברוב קולות לא לאפשר את השתתפותה של שיכון ובינוי במכרז הרכבת הקלה בירושלים. קבוצה נוספת שהשתתפותה במכרז נבחנה היא אלקטרה בשליטת משפחת זלקינד. לגבי קבוצה זו הודיעה הוועדה פה אחד כי אין מקום למנוע את התמודדותה במכרז משיקולים של ריכוזיות כלל-משקית.
שיכון ובינוי -3.79% ואלקטרה -2.78% מבקשות להתמודד במכרז שיכלול מימון, תכנון, הקמה, תפעול ואחזקה של קווי רכבת קלה בירושלים. מאחר שתחום הפעילות שלגביו נדרש זיכיון להפעלת מסילת ברזל מקומית הוא תחום תשתית חיונית וקבוצות אריסון ואלקטרה נחשבות לגורמים ריכוזיים בהתאם לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, נדרשה ועדת הריכוזיות לתת המלצתה בנוגע להשתתפותן במכרז זה.
שרי אריסון בעלת השליטה בשיכון ובינוי שולטת גם במלח הארץ ובבנק הפועלים המחזיק בין היתר בישראכרט, שיכון ובינוי פועלת בתחומי קבלנות תשתיות; בנייה ויזמות ייצור חשמל; התפלה; טיפול במים ובשפכים; טיפול בפסולת; ייצור חומרי גלם לענף הבניה ועוד.
"בחינת הריכוזיות הכלל-משקית של קבוצת אריסון מלמדת כי מדובר בקבוצה שמחזיקה בזכויות בתשתיות חיוניות בתחומי המים והחשמל שנחשבים תחומי התשתית החיוניים ביותר, בזכויות משמעותיות בתחום תשתיות התחבורה - תחום בעל חשיבות רבה אשר בו מבוצעת ההקצאה, במונופול בייצור מלח, בבנק הגדול בישראל שעומד בצומת מרכזית ביותר במשק - מוביל ומממן פרויקטים בעלי חשיבות לאומית, מחזיק בחברת האשראי הגדולה בישראל ואף עשוי להיות בעל השפעה תקשורתית כאחד המפרסמים הגדולים. הקבוצה אף בעלת פעילות שתדלנית לא מבוטלת. הכוח הפיננסי האדיר של הקבוצה לצד פעילותה הריאלית הענפה וזכויותיה בתשתיות חיוניות משמעותיות יוצרים את אחת הקבוצות הריכוזיות ביותר במשק", אמרו בוועדה על בקשתה של קבוצת אריסון להתמודד במכרז.
לצד זאת, מצאה הוועדה כי כבר היום לקבוצת אריסון פעילות בלתי מבוטלת בתחומי תשתיות התחבורה וכי הגדלת כוח המיקוח של הקבוצה כתוצאה מהזכייה במכרז תגדיל את החשש ממינוף זכייתה לעבר פעילויות אחרות בתחום. בנוסף, ריבוי הקבוצות שעמדו בתנאי הסף בשלב המיון המוקדם (שבע קבוצות) והוכרזו כשירות להתמודד במכרז, מאפשר לעמדת רוב חברי הוועדה תחרות נאותה ומפיג את החשש מפגיעה משמעותית בהליך המכרזי כתוצאה מגריעת שיכון ובינוי. כן, סברה הוועדה כי מניעת השתתפותה של שיכון ובינוי במכרז עשויה לתרום להגדלת כמות השחקנים בתחומי התשתית בישראל.
"דעת רוב חברי הוועדה היא כי המשך חיזוק מעמדה הריכוזי של קבוצת אריסון במשק, בתחום תשתית חיונית משמעותי כתחום שירותי תחבורה ציבורית במרכז מטרופולין, חותר תחת מטרות החוק. זאת, מאחר שהקצאת הזכות לקבוצת אריסון צפויה להגדיל באופן משמעותי את הריכוזיות הכלל-משקית ולחזק באופן ממשי את החשש מניצול הזכייה להגדלת כוח המיקוח שלה מול קובעי המדיניות, כשאין בצידה תועלת משמעותית העשויה להצדיק זאת. כמו כן, מניעת התרחבותה של הקבוצה לתחום זה אף עשויה לקדם את הגדלת מספר השחקנים בתחום התשתיות החיוניות", סיכמה הוועדה.
באשר להשתתפותה של קבוצת אלקטרה במכרז, הסכימו חברי הוועדה כי הריכוזיות הכלל משקית של אלקטרה אינה גבוהה במיוחד וכי החשש להגדלת הריכוזיות הכלל משקית כתוצאה מהקצאת הזכות לאלקטרה, בשים לב לתחומי פעילותה ולזיקה ביניהם להקצאה, מצומצם ואינו מצדיק את מניעת השתתפותה.
- בואו לשחק - הטריוויה השבועית של ביזפורטל
- הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
בדעת מיעוט, סבר חבר הוועדה, פרופ' אבי שמחון, כי על אף ריבוי המתמודדים אשר עמדו בתנאי הסף, ישנו חשש שפסילת שיכון ובינוי תפגע באופן משמעותי בתוצאות המכרז. וכי האיזון בין החשש לפגיעה בהצלחת המכרז לחשש מהגדלת הריכוזיות הכלל-משקית שעלולה להיגרם מזכייה של שיכון ובינוי במכרז מביא למסקנה כי יש לאפשר השתתפותה.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
