השכר הממוצע ב-2015 עלה ב-2.3%; באיזה ענף מרוויחים כמעט 23 אלף שקל?
שכר ממוצע הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום (ב') את נתוני השכר הממוצע למשרות שכיר של עובדים ישראלים בשנת 2015. לפי הלמ"ס, בשנה החולפת עמד השכר הממוצע למשרת שכיר (במחירים שוטפים) על 9,591 שקל (ברוטו). הנתון מהווה גידול של 2.3% לעומת שנת 2014. זאת, בזמן שמדד המחירים לצרכן ירד ב-1% ב-2015 כולה.
מספר משרות השכיר בישראל עמד על 3.373 מיליון - עלייה של 2.4% לעומת 2014. מבחינת העובדים מחו"ל, מספרם גדל ב-2015 ב-3%, ל-110.8 אלף. שכרם הממוצע עמד על 5,376 שקל, המהווה עלייה של 6.7% לעומת השנה הקודמת.
בחלוקה לענפים כלכליים, ניתן לראות כי השכר הגבוה ביותר נמצא בענף הכרייה והחציבה, שם עומד השכר הממוצע על 22,750 שקל, כשאחריו נמצא ענף המידע והתקשורת, עם שכר ממוצע של 18,359 שקל. מנגד, בענף שירותי האירוח והאוכל מקבלים את השכר הממוצע הנמוך ביותר - 4,401 שקל בלבד, כשקצת לפני נמצא ענף שירותי הניהול והתמיכה, עם 5,194 שקל לחודש.
המגזר המוביל במספר המשרות בו הוא המגזר הממשלתי, בו היו היו 618.3 אלף משרות שכיר (18.3% מכלל משרות השכיר במשק), והשכר הממוצע במגזר זה היה 10,157 שקל.
במגזר החברות הפיננסיות היו 102.9 אלף משרות שכיר (3.1% מכלל משרות השכיר במשק), והשכר הממוצע במגזר זה היה 17,225 שקל.
במגזר משקי הבית היו 229.5 אלף משרות שכיר (6.8% מכלל משרות השכיר במשק), והשכר הממוצע במגזר זה היה 4,360 שקל.
במגזר המלכ"רים הפרטיים היו 228.7 אלף משרות שכיר (6.8% מכלל משרות השכיר במשק), והשכר הממוצע במגזר זה היה 5,553 שקל.
- 3.צברי 07/03/2016 14:32הגב לתגובה זוחבורה של עלוקות מושחתות ומוצצות דם. כספי המיסים של הפראירים שנאלצים לשלם, הולכים לפח!
- 2.נהג מונית 07/03/2016 13:18הגב לתגובה זושכרו של נהג מונית עצמעי ל12 שעות עבודה נטו 300 ואפילו 250 שח ביום נטו למה אתם לא מפרסמים את הנתון הזה משכורת רעב עם סיכון על הכביש של 12 שעות ביום
- שימי ריגר 07/03/2016 13:34הגב לתגובה זורופא לומד 7 שנים למשל. מורה 4 וכו'
- מושה בלוכי 07/03/2016 15:21מי שאומר לא למדת הוא תיסלח לי טיפש הוא מחזיק את החיים שלך ושל כל מי שהוא לוקח איתו במונית לזה צריך לשלם
- 1.ברוטו הנטו? (ל"ת)החופר 07/03/2016 13:00הגב לתגובה זו
- ברוטו (ל"ת)החוצב 07/03/2016 13:18הגב לתגובה זו
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות
חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים
רווחים כלואים במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.
ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.
מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף" בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.
בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.
- רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025 והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.
.jpg "ביטוח לאומי")
ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים
המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"
הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.
הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם, נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.
תגים מזוייפים
בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.
במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.
- בנקאי נורה מחוץ לביתו - והוכר כנפגע בתאונת עבודה
- קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.
