השכר הממוצע ב-2015 עלה ב-2.3%; באיזה ענף מרוויחים כמעט 23 אלף שקל?

השכר הממוצע במגזר הממשלתי עומד על מעל 10,000 שקל, בחינוך הוא פחות מ-8,000
גיא ארז | (6)
נושאים בכתבה שכר ממוצע

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום (ב') את נתוני השכר הממוצע למשרות שכיר של עובדים ישראלים בשנת 2015. לפי הלמ"ס, בשנה החולפת עמד השכר הממוצע למשרת שכיר (במחירים שוטפים) על 9,591 שקל (ברוטו). הנתון מהווה גידול של 2.3% לעומת שנת 2014. זאת, בזמן שמדד המחירים לצרכן ירד ב-1% ב-2015 כולה.

מספר משרות השכיר בישראל עמד על 3.373 מיליון - עלייה של 2.4% לעומת 2014. מבחינת העובדים מחו"ל, מספרם גדל ב-2015 ב-3%, ל-110.8 אלף. שכרם הממוצע עמד על 5,376 שקל, המהווה עלייה של 6.7% לעומת השנה הקודמת.

בחלוקה לענפים כלכליים, ניתן לראות כי השכר הגבוה ביותר נמצא בענף הכרייה והחציבה, שם עומד השכר הממוצע על 22,750 שקל, כשאחריו נמצא ענף המידע והתקשורת, עם שכר ממוצע של 18,359 שקל. מנגד, בענף שירותי האירוח והאוכל מקבלים את השכר הממוצע הנמוך ביותר - 4,401 שקל בלבד, כשקצת לפני נמצא ענף שירותי הניהול והתמיכה, עם 5,194 שקל לחודש.

המגזר המוביל במספר המשרות בו הוא המגזר הממשלתי, בו היו היו 618.3 אלף משרות שכיר (18.3% מכלל משרות השכיר במשק), והשכר הממוצע במגזר זה היה 10,157 שקל.

במגזר החברות הפיננסיות היו 102.9 אלף משרות שכיר (3.1% מכלל משרות השכיר במשק), והשכר הממוצע במגזר זה היה 17,225 שקל.

במגזר משקי הבית היו 229.5 אלף משרות שכיר (6.8% מכלל משרות השכיר במשק), והשכר הממוצע במגזר זה היה 4,360 שקל.

במגזר המלכ"רים הפרטיים היו 228.7 אלף משרות שכיר (6.8% מכלל משרות השכיר במשק), והשכר הממוצע במגזר זה היה 5,553 שקל.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    צברי 07/03/2016 14:32
    הגב לתגובה זו
    חבורה של עלוקות מושחתות ומוצצות דם. כספי המיסים של הפראירים שנאלצים לשלם, הולכים לפח!
  • 2.
    נהג מונית 07/03/2016 13:18
    הגב לתגובה זו
    שכרו של נהג מונית עצמעי ל12 שעות עבודה נטו 300 ואפילו 250 שח ביום נטו למה אתם לא מפרסמים את הנתון הזה משכורת רעב עם סיכון על הכביש של 12 שעות ביום
  • שימי ריגר 07/03/2016 13:34
    הגב לתגובה זו
    רופא לומד 7 שנים למשל. מורה 4 וכו'
  • מושה בלוכי 07/03/2016 15:21
    מי שאומר לא למדת הוא תיסלח לי טיפש הוא מחזיק את החיים שלך ושל כל מי שהוא לוקח איתו במונית לזה צריך לשלם
  • 1.
    ברוטו הנטו? (ל"ת)
    החופר 07/03/2016 13:00
    הגב לתגובה זו
  • ברוטו (ל"ת)
    החוצב 07/03/2016 13:18
    הגב לתגובה זו
רשות המסים
צילום: רשות המסים

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?

רן קידר |

השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה.  אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.

המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.

יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.

ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי". 

חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"


חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.