השכר הממוצע ב-2015 עלה ב-2.3%; באיזה ענף מרוויחים כמעט 23 אלף שקל?
שכר ממוצע הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום (ב') את נתוני השכר הממוצע למשרות שכיר של עובדים ישראלים בשנת 2015. לפי הלמ"ס, בשנה החולפת עמד השכר הממוצע למשרת שכיר (במחירים שוטפים) על 9,591 שקל (ברוטו). הנתון מהווה גידול של 2.3% לעומת שנת 2014. זאת, בזמן שמדד המחירים לצרכן ירד ב-1% ב-2015 כולה.
מספר משרות השכיר בישראל עמד על 3.373 מיליון - עלייה של 2.4% לעומת 2014. מבחינת העובדים מחו"ל, מספרם גדל ב-2015 ב-3%, ל-110.8 אלף. שכרם הממוצע עמד על 5,376 שקל, המהווה עלייה של 6.7% לעומת השנה הקודמת.
בחלוקה לענפים כלכליים, ניתן לראות כי השכר הגבוה ביותר נמצא בענף הכרייה והחציבה, שם עומד השכר הממוצע על 22,750 שקל, כשאחריו נמצא ענף המידע והתקשורת, עם שכר ממוצע של 18,359 שקל. מנגד, בענף שירותי האירוח והאוכל מקבלים את השכר הממוצע הנמוך ביותר - 4,401 שקל בלבד, כשקצת לפני נמצא ענף שירותי הניהול והתמיכה, עם 5,194 שקל לחודש.
המגזר המוביל במספר המשרות בו הוא המגזר הממשלתי, בו היו היו 618.3 אלף משרות שכיר (18.3% מכלל משרות השכיר במשק), והשכר הממוצע במגזר זה היה 10,157 שקל.
במגזר החברות הפיננסיות היו 102.9 אלף משרות שכיר (3.1% מכלל משרות השכיר במשק), והשכר הממוצע במגזר זה היה 17,225 שקל.
במגזר משקי הבית היו 229.5 אלף משרות שכיר (6.8% מכלל משרות השכיר במשק), והשכר הממוצע במגזר זה היה 4,360 שקל.
במגזר המלכ"רים הפרטיים היו 228.7 אלף משרות שכיר (6.8% מכלל משרות השכיר במשק), והשכר הממוצע במגזר זה היה 5,553 שקל.
- 3.צברי 07/03/2016 14:32הגב לתגובה זוחבורה של עלוקות מושחתות ומוצצות דם. כספי המיסים של הפראירים שנאלצים לשלם, הולכים לפח!
- 2.נהג מונית 07/03/2016 13:18הגב לתגובה זושכרו של נהג מונית עצמעי ל12 שעות עבודה נטו 300 ואפילו 250 שח ביום נטו למה אתם לא מפרסמים את הנתון הזה משכורת רעב עם סיכון על הכביש של 12 שעות ביום
- שימי ריגר 07/03/2016 13:34הגב לתגובה זורופא לומד 7 שנים למשל. מורה 4 וכו'
- מושה בלוכי 07/03/2016 15:21מי שאומר לא למדת הוא תיסלח לי טיפש הוא מחזיק את החיים שלך ושל כל מי שהוא לוקח איתו במונית לזה צריך לשלם
- 1.ברוטו הנטו? (ל"ת)החופר 07/03/2016 13:00הגב לתגובה זו
- ברוטו (ל"ת)החוצב 07/03/2016 13:18הגב לתגובה זו
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
